QUOTE (שוקוהוליסטית @ 29/01/2007) קודם כל זה מדהים.. חחח חשבתי שיהיה גם חלק מנקודת המבט של לידור אבל זה לא משנה איך כל עוד את כותבת את זה.. זה תמיד יהיה מושלם ומהמם...
דבר שני מזל טוב לפרק היובל שלך..!!! 😊
ודבר שלישי סתם בא לי להגיד לך שאת חמודה.. =]
קאריני (:
תודה רבה 😊
גם לך לא חסר בובי 😁
QUOTE (-יסווו- @ 29/01/2007) דור דורררררררררר...
נעלמת לי=[
הסיפור מדהים!!!!!!!!!
ואני?!
מחכה להמשךךךךךךךךך
אוהבת המוווווון
-יסמיני:]-
יסמינייי :]
את נעלמת לי =//
QUOTE (sapiri2006 @ 29/01/2007) השלמתי 2 פרקים ,
איזה מדהים [;
תודה ספירי :]]
QUOTE (תוביתות @ 29/01/2007) וואווווו פרק מווושלללםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ( 2 פרקים את האמת! חח..)מהמם, מדהים! אהבתי! חח.. את ממש ממש ממש מוכשרת! אין אני מאוהבת בסיפור שלך! תמשיכי דחוף! 😊)))
😁 😁 😁 😁 😁 😁 😁 😁 😁 😁 😁
QUOTE (alexaa @ 29/01/2007) QUOTE (lidorushit @ 29/01/2007) QUOTE (alexaa @ 29/01/2007) הסיפור הזה כ"כ מדהים ,
אני לא אוהבת לקרוא אבל את הסיפור הזה אני קוראת כבר כמה ימים ...
הוא פשוט מ-ד-ה-י-ם : ]
תמשיכי , ( :
ד"א -
את כותבת ממש ממש יפה ( :
קראת את כל הפרקים? 😮
תודה רבה רבה רבה 😁
ד"א נעים להכיר 😛
המשך יותר מאוחר (:
כן ( :
קראתי את כ-ל הפרקים [ ;
וגמלי נעים להכיר [ ;
הסיפור הזה כ"כ מדהים , את כותבת מעולה .
כל הכבוד = ]
3>
גרמת לי לחיוך גדול גדול 😂
תודה:]
QUOTE (אנונימית @ 29/01/2007) מהמם המשךךך!
(:
QUOTE (_ליווש_ @ 29/01/2007) י'מוכשרתתתתתתתתתתת!!
כמה אפשר להגיד את זה?!?!
חחחחחחחח..
זה פשוט מדהיםםםםם!!
יאאלה מחכה להמשךךך 😛
חולעליךךךך..
מוווווווואהה..
תודה ליוש 😛
((:
QUOTE (chen-daskal @ 29/01/2007) קצר שוב😢
המשך הכי יפה בארץ
לא היה לי זמן 😢
תודה חני 😊
יאווו איזה פרק יפה:]
ויקיר הזה חוצפן, מה הוא מחקה אותי?! חעחע [:
תמשיכי =דחוווווף= יפה שלי PP:
אוהבת 😊
QUOTE (רוווותמיXD @ 30/01/2007) יאווו איזה פרק יפה:]
ויקיר הזה חוצפן, מה הוא מחקה אותי?! חעחע [:
תמשיכי =דחוווווף= יפה שלי PP:
אוהבת 😊
טושי :]
עדד יקיר 😠 😊 😁
אוהבת מלא 😛
לפתע ראיתי את שני מתקדמת במסדרון, הולכת בהתנשאות משאריה את חותמה. החלטתי להתעמת איתה, כמה שטעיתי.
~ * ~ 51 ~ * ~
המשך =>>
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
סיפרתי ליקיר ולרותם את כל שישב עליי, פתחתי בפניהם את ליבי ולא החסרתי אף פרט. הם תמכו והבינו אותי ,שמחתי כל כך שהם לצידי ברגעים הקשים, שהם פשוט איתי. לפתע שמעתי צעקות שנשמעו מכיוון המסדרון, עמדתי על רגליי בקושי רב, צועדת לכיוון היציאה מן החדר ואוחזת בקיר תוך כדי הליכתי. נצמדתי אל הקיר והתחלתי לשמוע את השיחה, הייתי פשוט בהלם.
לירן: " שני תעזבי את לידור לנפשה." אמר לה בהחלטיות כה רבה.
שני: "אני אעזוב כאשר אני אחליט." אמרה לו בטון גובה ומתנשא כמו תמיד.
לירן: "מי את חושבת שאת?"
שני: "זאתי שתגיד לך לעוף מן הדרך ולתת לי לעבור." ענתה לו. לא הבנתי מה תכלית מעשיו של לירן, מה זו השיחה הזו? לאן היא מובילה?
לירן: "אני יודע שאת קשורה לרצח." אמר לה. הבנתי שהוא לשיחה שלי עם רותם ויקיר, קיוויתי שהוא לא ימשיל להגיד שטויות שיחסמו את המשך החקירה. עד שיש קצה חוט אסור שהוא יעלם.
שני: "מה זאת אומרת?" שאלה בהיסוס. קולה הסגיר אותה, הייתי בטוחה במיליון אחוזים שהיא אכן קשורה אליו.
לירן: "אני לא אתן שתפגעי בה, אני פשוט לא אתן."
שני: "ידעתי שהיא הייתה ביית העלמין, אתה יכול למסור לה שזה לא ייגמר ככה. נכון אני יודעת מי הרוצח ואני לא אגלה גם אם יחקרו אותי. היא עשתה טעות והיא תשלם עליה. אתה יכול לקרוא לי שותפה לפשע אבל אין לך כל הוכחות שאני אכן קשורה. זו המילה שלי נגד המילה שלה, במקום להתמודד נגדי היא הולכת ומספרת שטויות לחברים שלה כדי שיגנו עליה? היא חסרת אופי. אתה יכול למסור לה שזה לא סוף הדרך אלא רק ההתחלה, הרוצח? יתנקם בה. הוא עוד לא התחיל אפילו, הרצח? היה קוצץ קטן של יכולתו, קומץ של גבולותיו. היא ילדה מפונקת, חושבת שכל העלם שייך לה, חיה פשוט בסרט. היא לא תשא בתענוג הזה עוד הרבה זמן, היא תצטער על כך שהיא נולדה, היא תרצה לעבור עולם."
למה לירן היה צריך לצותת לשיחתי? למה הוא היה צריך להתעמת עם שני? כל המידע שהיה לנו על הרצח, כל התחלת החקירה הלכה לפח לא הייתה שווה כלום כעת. עד שהראיות התחילו להצטבר הוא מתעמת איתה והורס פשוט את הכל. כעסתי עליו כל כך באותו עת, כעסתי ולא הפנמתי לעזור רק רצה לעזור לי. התיישבתי על הרצפה בעוד דמעות זולגות מן עיניי ולירן ושני ממשיכים להתעמת.
לירן: "את מדברת עליה ככה רק משום שהיית מתה להיות כמוה."
אני: "צודק, הייתי מתה אם הייתי כמוה."
הם המשיכו והמשיכו להתווכח, לא חדלו לאף רגע בדיוק כמו דמעותיי הרבות שזלגו בקצב מהיר מן הרגיל. העיניים צרבו לי מרוב הבכי שלא פסק.
לירן: " את לא תצאי בזול אני מבטיח לך, את תיענשי על כל מעשייך."
שני: "מה היא סיפרה לך?" שאלה בהתעניינות. רק שלא יפתח את פיו יותר ממה שפתח, מספיק נזק הוא גרם לא צריכה עוד נזק לאוסף. בכל אותו זמן יקיר ורותם ישבו לצידי והאזינו לשיחה גם הם. התבוננתי בפניהם וראיתי שהם מאוכזבים בדיוק כמוני.
לירן: "עם מי דיברת בבית העלמין?" תחקר אותה.
שני: "ועוד אני משחקת במחבואים." אמרה וניחשתי שלירן לא מבין. " למה נראה לך שאני אומר לך?" צעקה עליו, טון דיבורה היה כל כך חזק שכאב הראש שלי התחזק וגבר. הייתי תשושה ולא היה לי כוח, פשוט לא. הוא איכזב אותי כל כך.
לירן: " כמה רוע יכול להיות בבן אדם?" צעק עליה גם הוא.
שני: "אין לי מה לעשות פה אני הלכתי." אמרה וכנראה החלה ללכת.
לירן: "סיימת לחקור את השטח אז את הולכת?"
שני: "מבין עניין."
לירן: "אני לא אנוח עד שתהיה בכלא." צעק לה כאשר התרחקה. שררה שתיקה במשך כמה דקות רצופות, שום מילה לא נאמרה. לפתע ראיתי את לירן עומד מולי.
יקיר: "לירן אני חושב שכדאי שתלך זה לא זמן טוב כרגע לדבר איתה."אמר כאשר הבין את רגשותיי, כאשר תמך בי וחש את הרגשות שאני חשתי בהם.
לירן: "ש..מ.עתם ה..כל?" שאל בגמגום קל.
רותם: " כל הראיות שהיו לנו? לא שוות שלום כרגע והכל בזכותך. תודה רבה." אמרה לו בדיוק מה שהרגשתי באותו עת, לפחות מישהו מבין אותי.הם המשיכו לנסות ולגרום לו ללכת אך לשווא. ישבתי כפופה על הרצפה בעוד הם מתווכחים, חושבת עם מי שני יכולה לשתף פעולה, מי יכול להיות הרוצח. חושבת על החיים, מה נותר לי מהחיים האלו? יכולתי למנוע את התאונה של הוריי ולא מנעתי זאת. חלמתי על הרצח של לירן וגם בנוגע אליו לא עשיתי דבר, ניסיתי להתאבד וגם בזה לא הצלחתי. במה אני מועילה? לא הבנתי מה המטרה שאני אשאר בחיים ואסבול.
תעלומת הרצח הפחידה אותי מאוד, אנחנו נמצאים בדרך ללא מוצא, שני תדבר עם הרוצח והוא ינקוט בצעדי בטיחות. מה שבטוח זה לא יהיה קל,אך אני? לא אתייאש עד שאמצא אותו.
" האנשים שמסביבך הם לא האנשים שאת חושבת שהם. הם עצמם אך לא הם.
הם מסווים את אופיים האמיתי לידך, אך בליבם? מתאבים אותך,את לא מדמיינת כמה. אני מציע לך לפתוח עיניים ולא לסמוך על כל אחד." נזכרתי במשפט הכתוב במכתב שהרוצח כתב. לא לסמוך על אנשים קרובים מי זה יכול להיות? התייאשתי. הרמתי את מבטי אל רותם, יקיר ולירן וראיתי שגם דולב נמצא ביניהם. רותם ויקיר הסבירו לו על ההתרחשות שהתרחשה לפני מספר רגעים ולירן רק ישב על המיטה, התבונן בי ולא הוציא הגה מפיו.
דולב, רותם ויקיר ניסו לדבר איתי אך אני הייתי שקועה במחשבותיי בדיוק כמו לירן.
דולב: "נראה לי שכדאי להשאיר אותם קצת לבד." פנה אל רותם ויקיר והם הנהנו לאות חיוב. הם יצאו מן החדר ואני ולירן נשארנו לבד. כל אחד מאיתנו היה שקוע במחשבותיו , שקוע בעולמו. עד שהוא החליט לדבר ולנסות להסביר את עצמו.
לירן: "לידורי אני לא התכוונתי באמת שלא. האזנתי לשיחה שלך ואני יודע שזה לא היה בסדר מצידי, להאזין לשיחה שלא שלי. היצר הרע השתלט עליי וכל כך רציתי שתשתפי אותי ולכאוב את כאבך אז נשארתי להאזין. מקווה שתסלחי לי, לא התכוונתי להתעמת עם שני אך לא הייתי מסוגל לראות אותה הולכת בהתנשאות כאשר יש רוצח משוחרר בחוץ והיא יודעת מי הוא ולא עושה דבר. לא עושה דבר ומשתפת איתו פעולה, אני מצטער ואני אגיד לך את זה עוד אלפי פעמים עד שתסלחי לי. אני לא מוכן לוותר עלייך, אני רוצה אותך לצידי פשוט רוצה אותך."
לא ידעתי כיצד לענות לון מצד אחד הוא הפתיע אותי עם פתיחותו אך מצד שני התאכזבתי ממנו למרות הכל הייתי בטוחה שאני אוהבת אותו אך אני אני לא יכולה להתאהב, לא מרשה לעצמי. עברתי מספיק, לא צריכה עוד אכזבות. עדיף לחתוך את זה מאשר שוב להתאכז כמו תמיד.
אני: ...
😛
המשך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😂 😁
יאאא איזה פרק מושלםםםם!! את כותבת פשוט מדהים! איזה כישרון!😛 אהבתי ממש...=]
תמשיכי דחוף!😊
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
שלא תוותר עליו..
בבקשה שלא תוותר.. 😢
