QUOTE (סופרמאמי @ 30/01/2007) ווואייי מהממם השלמתי עכשיו פרקים
אני חייבת לדעת מי הרוצח עוד שנייה
אני ירצח מישהו....יאללה לידור תמישיכיייייייי מאמי
לפני שאני לא יודעת מה אני יעשה
*-*אוהבת*-*
......מירב........
חחח תודה בובי 😁
QUOTE (sufipufi @ 30/01/2007) מאמי
פשוט
מדהים!!!
המשךך
דחוףף!
תודה 😊 😊 😊
QUOTE (-יסווו- @ 30/01/2007) דור דוררררררררררררררררררררררררר
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מ=י=ד=!!!!!!!!!!!!!!!!
-יסמיני:]-
😛
QUOTE (chen-daskal @ 30/01/2007) היא?#@!
מדהייייייייייייייייייייםםםםםםםםםםםםםםם
בסוף הוא יהיה הרצח באמא שלי הסיפור שלך הכי מפתיע
ואני אוהבת את זה;]
המשך נשמה שלי
תודה יפתי 😛 😁 😊
QUOTE (_ליווש_ @ 30/01/2007) מתי המשך? 😊
בעזרת השם יותר מאוחר (:
חחח עוד מעט אני אתחיל לכתוב 😛
בסביבות ארבע המשך כי לאחר מכן אני הולכת למד"צים ((:
לא ידעתי כיצד לענות לון מצד אחד הוא הפתיע אותי עם פתיחותו אך מצד שני התאכזבתי ממנו למרות הכל הייתי בטוחה שאני אוהבת אותו אך אני לא יכולה להתאהב, לא מרשה לעצמי. עברתי מספיק.
אני: ...
~ * ~ 52 ~ * ~
המשך=>>
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
שכבתי במיטתי חושב על השיחה עם לידור בבית החולים. חודשיים שלמים עברו מיום בשיחה, חודשיים בדיוק .נזכרתי בשיחה, חשתי כאילו היא הייתה רק אתמול.
~ * ~ * ~ * ~ * ~
לידור: "לירן.." היא התחילה את משפטה, קולה בישר לי רעות הבנתי שעשיתי טעות. טעות שאני אשלם עליה.הבטתי עליה חסר אונים התבוננתי בעיניה וראיתי שפגעתי בה אך גם ראיתי את אהבתה אליי. האהבה שגם אני מרגיש וחש.
לידור: " עברתי הרבה בחודש האחרון, אני לא צריכה עוד אכזבות בחיים. אני יודעת שלא התכוונת לפגוע בי אך עשית זאת. אני יודעת זה לא בא מתוך כוונה רעה אבל לא היית צריך לצותת לשיחה, אם לא הייתה עושה זאת עכשיו עוד היה לנו קצת ראיות ושני לא הייתה יודעת כלום והייתה ממשיכה להתנהג כרגיל." היא אמרה את זה בכל כך הרבה כאב כשר דמעות זלגו מן עיניה. התבוננתי בה וראיתי שכוב לה לומר לי את המילים הללו, ראיתי שהיא פחדה להתאכזב מרוב כל האכזבות בחייה. הבנתי אותה באמת שכן אך ידעתי שהיא לא באמת מתכוונת לזה, ידעתי שהיא מרגישה כמוני ופוחדת לפתוח בפניי את רגשותיה.
אני: "אני לא רוצה לנתק איתך את הקשר, אני מרגיש אלייך משהו חזק, משהו מיוחד." אמרתי לה בכל הכנות מקווה לשנות את דעתה.
לידור: "אני אשקר לך אם אני אגיד שאני לא מרגישה אליך משהו." היא אמרה והדמעות המשיכו לזלוג מן עיניה, שמחה אותי העובדה שגם היא מרגישה אליי משהו אך ישר הבעת פניי השתנתה כאשר הבנתי שזה בעצם לא משנה. אני אכזבתי אותה והיא לא רוצה קשר בינינו, אין שום סיכוי שנממש את אהבתנו.
אני: "אז בואי נהיה ביחד." אמרתי לה בפתאומיות ללא כל סיכוי שאכן היא באמת תסכים. עכשיו אני נושא בתוצאות של טעותי.
לידור: "אני רוצה שנשמור מרחק, אני לא יכולה לפתח את הרגשות שיש לי כלפיך." אמרה והרכינה את ראשה כאשר הדמעות לא פסקו, התבוננתי בה וראיתי שקשה לה, אך אם זה מה שהיא רוצה מי אני בעצם שישבור לה את המילה?
אני: "לידורי שלי זה לא ייגמר פה, אני אעזור לך למצוא את הרוצח גם אם אני לא אהיה קרוב אלייך. אני אעזור לך גם אם אני לא אהיה לצידך, אני לא אאבד תקווה ואוכיח לך שאני אוהב אותך. א-ו-ה-ב." אמרתי והדגשתי כל אות ואות. ראשה היה מורכן, לא רציתי להכביד עליה ולתת לה הרגשה רעה יותר ממה שיש לה כרגע, הרמתי לה את הראש ונשקתי לה על לחיה. היא רק שתקה והביטה בעייני וכך גם אני. הבטתי בעיניה וראיתי את העצב שבהם, ראיתי שהיא מצטערת על מלותיה. אני לא אלחץ עליה אם היא תרצה לומר לי משהו היא יודעת היכן למצוא אותי. יצאתי מן החדר לאחר שהתבוננתי בה בפעם האחרונה והתחלתי ללכת ,משאיר דממה עמוקה אחריי, משאיר אותה בוכייה.
~ * ~ * ~ * ~ * ~
נזכרתי ודמעות החלו לזלוג מם עיניי. רציתי אותה קורבה אליי, לצידי. מה כבר ביקשתי? לעזור לה, להיות לצידה, לכאוב את כאבה, לאהוב אותה. זו בקשה כל כך גדולה?
במשך החודשיים ראיתי אותה פעמים בודדות וגם אז לא פיתחנו שיחה אורכה אלא רק מתוך נימוס. ההתרחקות שלה צרבה בליבי, רציתי שאנו נתקרב ולא להפך נתרחק. ביליתי את החודשיים האלה עם עדן, איתי, דור וגם יובל הצטרפה לפעמים. הייתי עסוק בלחפש ראיות נוספות אך לשווא. כמו שלידור אמרה" אם לא הייתה עושה זאת עכשיו עוד היה לנו קצת ראיות ושני לא הייתה יודעת כלום והייתה ממשיכה להתנהג כרגיל". הכל בגללי הכל היה יכול להיות אחרת עכשיו. הרוצח יכול היה לשבת בזה העת בבית הסוהר אל הכל התפקשש בגלל פליטות הפה שלי. אין יום שאני לא מתחרט על הטעות הזו, אין יום שאני לא מתפלל שאנחנו נהיה סוף כל סוף ביחד, אוהבים. הרי שנינו אוהבים אחד את השני וחשים רגשות עזים אחד לשני אז למה זה צריך להיות כזה מסובך? למה זה לא יכול להיות פשוט ללא סיבוכים? קיוויתי שיום אחד אהבתנו אכן תתממש והיא תוכל לסלוח לי על טעותי, תוכל לפתוח בפניי את ליבה. אבי סיפר לי כמה וכמה פעמים שהיא התעלפה, כל שבוע היא עברה עירוי. הוא אמר בנוסף שכל פעם היא תשושה מחדש. תשושה מן העירוי, תשושה מן החקירה. הוא סיפר לי שהיא שאלה אותו אתמול מה שלומי ואמרה שהיא מתגעגעת אליי זה נטע בי תקווה. תקווה חדשה. הקשר עם אבי טוב מן הרגיל, אנחנו מבלים המון ביחד ומאוד נקשרנו בחודשים הללו, חודשיים בהם הייתי בלי לידור, לידור שלי.
ציפיתי ליום המחר, ליום הראשון של תחילת הלימודים מצפה בקוצר רוח לראות את לידור כמו בכל יום בשנתיים הקרובות.
אני ושני התקרבנו בחודשיים האלה, רק בשביל מטרה אחת שהצבתי לעצמי.התקרבתי עליה בשביל שהיא תוכל לסמוך עליי מספיק בכדי לספר לי מי הוא הרוצח וכך אני אוכל לעזור ללידור. מקווה שזה לא ירחיק את לידור עוד יותר ממני, מקווה שהיא לא תחשוב שאני קשור לרצח. מקווה שתבין.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
ישבתי בחדר עם אפרת מספרת לה את "חוויותיי" מן החופש הזה. החופש בו הקדשתי את כל כולי במטרה למצוא את הרוצח אך לשווא.
אפרת: "מחר היום הראשון של הלימודים." אמרה לי בהתלהבות.
אני: "כן." אמרתי באכזבה. באכזבה לראות כל יום את שני, באכזבה של לעבור בית ספר. מורים חדשים, חברים חדשים, בית ספר חדש. התנחמתי בכך שרותם עוברת יחדיו איתי ושאני לא אהיה בודדה שם. קיוויתי לראות אותו, לראות ולחוש את ההתרגשות העצומה שעוברת בי רק מלהתבונן בו.
אפרת: "על מה את חולמת?" שאלה כאשר שמה לב שאני נמצאת איתי פיזית אך לא נפשית. נמצאת במרחק של חמי מטר ממנה אך כל כך רחוקה באותו עת.
אני: " על החיים." אמרתי.
אפרת: "תסלחי לו כבר הרי את אוהבת אותו והוא איתך. למה את חייבת לסבך את הכל?" שאלה כאשר לא הבינה מדוע אני ולירן לא ביחד. אני מספרת לאפרת הכל על כל הרגשות והתחושות שלי בדיוק כמו שאני מספרת לרותם ויקיר, פותחת בפניהם את ליבי.
אני: "סלחתי לו כבר ממזמן." אמרתי לה ,היא הביטה בי במבט תוהה.
אפרת: "אז?"
אני:" אני לא צריכה קשר כרגע, לא צריכה עוד בן שאני יפתח בפניו את ליבי ואחר כך הוא יתגלה בדיוק כמו כולם." אמרתי והרגשתה בתוך תוכי כמה זה נכון, כאשר הבנתי איזו טעות אני עושה.
אפרת: "לא כל הבנים אותו הדבר. רואים את ההתרגשות האוחזת בכם כאשר את רואים אחד את השנייה, רואים את הניצוץ בעיניכם." אמרה וראיתי שהיא רק רוצה בטובתי. התגעגעתי לעיניו הירוקות החתוליות, לקרה שלו המסתיר חצי מעינו,לחיוכו התמים פשוט אליו. רציתי רק להביט בו ולומר לו שאני סולחת לו, לגלות לו את אהבתי כלפיו, רציתי.
לאחר כשעתיים אפרת הלכה לביתה לא לפני ששכנעה אותי לגשת אליו ,לא לפניי שהיא ריסנה אותי. הכנתי בגדים למחר, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים. נשכבתי על המיטה, חושבת עליו, חושבת על החיים. העייפות השתלטה עליי ונרדמתי עם חיוך על הפנים.
התעוררתי בבוקר השעה הייתה שבע וחצי,בית הספר מתחיל בשמונה ורבע. יש לי זמן חשבתי לעצמי. הלכתי לכיוון המקלחת שטפתי פנים וצחצחתי שיניים וחזרתי אל חדרי. שמתי את הדיסק של סינרגיה במערכת והתחלתי להתלבש לצלילי המוזיקה. לבשתי ג'ינס של קרוקר שכולו קרעים חומים, גופיה לבנה ומעליה עליונית חומה. נעלתי את נעלי הבובות השחורות שלי. לאחר מכן סידרתי את תלתליי הארוכים והוספתי קרם בשיער וקשרתי סרט שחור עליו. לקחתי את התיק הג'נספורט בגווני הכחול שלי שהכנתי אתמול בערב ויצאתי מן החדר.
התקדמתי אל הסלון וראיתי שם את סבתא מחייכת אליי חיוך רחב ומלא אהבה.
סבתא: "בוקר טוב." אמרה לי בעוד חיוכה עדיין שורה על פנייה.
אני: "בוקר אור." החזרתי לה בחיוך תמים.
הלכתי למטבח הנמצא במרחק כמה מטרים מן הסלון ושתיתי את השוקו שסבתא הכינה לי בהנאה. החלטתי שהיום אני פותחת דף חדש וכולו לבן. החלטתי שאני אלך היום אל לירן והתוודה בפניו על אהבתי. קיוויתי שסוף כל סוף אהבתנו תוכל להתממש.
סבתא: "את נראית כמו בובה." אמרה לי.
שמעתי את יקיר צופר לי, קבענו שהוא יבוא להסיע אותי אל בית הספר.
נשקתי על לחיה של סבתא ויצאתי מן הבית באופטימיות. לפתע שמעתי את סבתא צועקת לי " תכנסי אל בית הספר ברגל ימין, התחלה חדשה עומדת בפנייך." חייכתי אליה חיוך רחב והמשכתי לדרכי.
ראיתי את יקיר יושב במכוניתו ומצפה לכניסתי. נכנסתי אל הרכב בחיוך והוא נשק לי על לחיי.
אני: "תסע לאסוף את רותם." אמרתי לו.
יקיר: "אין בעיה."
אני: "אתה עובד היום?" שאלתי.
יקיר: "אני עובד משמרת בוקר ולאחר מכן ניפגש בקניון סבבה?"
אני: "נראה לך שאני אפספס את זה?"
יקיר: "מי ירצה לפספס פגישה איתי." אמר בצחוק מתגלגל.
אני: "איזה צנוע." אמרתי בעודי רואה את רותם מחכה לנו מחוץ לביתה.
רותם נכנסה אל הרכב כשכולה ציפייה לקראת היום בדיוק כמוני. שאר הנסיעה עברה בדממה ששיקפה את הרגשותינו.
ראיתי את מבינה בית הספר מרחוק, הוא היה גדול בהחלט. קירותיו החיצוניים היו צבועים בצבע השמיים וחלקם בצבע לבן.
יקיר: "אם קורה משהו את ישר מתקשרת ברור?" הנהנתי בראשי לאות חיוב וחיבקתי אותו חזק. לאחר מכן יצאתי מן האוטו יחדיו.
אני: "החלטתי לדבר עם לירן ולגלות לו על אהבתי כלפיו., אמרתי באושר עם חיוך מאוהב השורה על פניי.
רותם: "שמחה בשבילך לוש, הגיע הזמן." אמרה לי ואכן שמחה בשמחתי.
צעדנו בחצר בית הספר בוחנות את המקום בו אנחנו הולכות לשהות שנתיים, בוחנות את הילדים, סוקרות את הכל. ראיתי את לירן עם איזו ילדה אשר הפנתה אליי את גבה. התרגשות אחזה אותי והתחלתי להתקרב אליהם במהרה כאשר רותם רודפת אחריי ומנסה להדביק את הקצב. לפתע הבחנתי מי עומדת לצידו, היא חיבקה אותו. ראיתי את שני מחבקת אותו. הכל יתנפץ לי בפנים, עיניו החלו לצרוב ואני? רק רציתי להיעלם.
אוהבת מלא 😁
😛
בבקשה אל תעשי מזה טלנובלה..
בבקשה שהיא תבין.. לא טלנובלהה..!!
חחחח אני אנטי-טלנובלות...
פליז פליזזזז
מדהיםםםם כמו תמיד...
😉
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/01/2007) בבקשה אל תעשי מזה טלנובלה..
בבקשה שהיא תבין.. לא טלנובלהה..!!
חחחח אני אנטי-טלנובלות...
פליז פליזזזז
מדהיםםםם כמו תמיד...
😉
חחח גם אני לא מתה על טלנובלות 😁
איך היא תבין אם הוא לא הסביר לה? 😛
מדהייייייייייייייייםם...
מאמי שהם בסוףף יהיו ביחדד...
פליזזזזזזזזזזזזזזז...
המשךךךךךךךךךךךךך
מ=ה=ר=!!!!!!!
-יסמיני:]-
QUOTE (lidorushit @ 31/01/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/01/2007) בבקשה אל תעשי מזה טלנובלה..
בבקשה שהיא תבין.. לא טלנובלהה..!!
חחחח אני אנטי-טלנובלות...
פליז פליזזזז
מדהיםםםם כמו תמיד...
😉
חחח גם אני לא מתה על טלנובלות 😁
איך היא תבין אם הוא לא הסביר לה? 😛
הוא יסביר לה.. יגיד לה את האמת.. והיא לו.. ויהיה פסדר.. קצת פסדר.. 😊
QUOTE (LoVe_AnGeL_ @ 31/01/2007) מדהיםם (:
תודה בובי (:
אתר האהבה הישראלי