היא הבת שלוווווווווו?????????!!!!!!!!!!!!!!!! 😮 😮 😮
וואוווווווווו כמה שלמות בפרק אחד!!!!!! אהבתי=]]]]
תמשיכי דחוףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!! 😂
333>
QUOTE (רוווותמיXD @ 09/02/2007) עדיין מאמי..!? 😢
תרגישי טווווב ותהיי בריאה!#$%
מחכה [=
שבת שלום [:
לצערי ://
תודה טושלי (:
שבת קודש :]
QUOTE (תוביתות @ 09/02/2007) היא הבת שלוווווווווו?????????!!!!!!!!!!!!!!!! 😮 😮 😮
וואוווווווווו כמה שלמות בפרק אחד!!!!!! אהבתי=]]]]
תמשיכי דחוףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!! 😂
333>
תודה תובלי 😁
כבר ממשיכה :]
הוריי נטשו אותי ולא היה מי שיגדל אותי.”
"סביר להניח שהיא חושבת שנטשתי אותה."
המשפטים המשיכו והמשיכו ולא חדלו ולהדהד בראשי.
אני: "זה לא יכול להיות." צעקתי בפתאומיות וכל המבטים הופנו אליי בת אחת.
~ * ~ 58 ~ * ~
המשך=>>
המורה: "מה לא יכול להיות?" שאל מצפה לתשובתי כמו רוב ילדי הכיתה אשר מבטיהם הופנו אליי,מחכים בקוצר רוח שאני אפתח את פי.
אני: "גמרתי את כל התרגילים." אמרתי בחיוך מנסה לגרום להם להאמין לי. גמרתי רק שלושה תרגילים מתוך 25וגם זה בלחץ, כולם הביטו בי בפליאה והמורה רק חייך והביט בי מרוצה.
המורה: " את רוצה להגיש לי אותם עכשיו?" שאל.
אני: "אני מעדיפה להגיש לך אותם שיעור הבא כי אני רוצה לעבור עליהם בבית זה בסדר מצידך?" שאלתי בקול מנומס, מקווה שהוא אכן יסכים ולא יתנגד, מקווה שהוא לא יתפוס אותי ואת השקר בנוסף.
המורה: "תלמידה לתפארת." אמר לי והתמלאתי שמחה שהוא האמין לי וזה הרושם שנוצר עליי למרות שבכלל לא סיימתי רבע מהתרגילים שהוא נתן.
דולב הביט בי בתמיהה וכך גם דקל, סימנתי לדולב שאני אדבר איתו יותר מאוחר ומדקל התעלמתי, לא רציתי שיווצר בינינו קשר למרות שכבר נוצר. אני רק מתבוננת בו ואני מתרגשת ,דפיקות ליבי מתחזקות ומתגברות ואני רק רוצה להיות לצידו.אך אני אין לאהבה הזו כל סיכוי, לא היה לה מההתחלה וגם לא יהיה.
המורה: "יש לך עוד שעות בנוסף לשעתיים האלו?" שאל בנחמדות. הנהנתי בראשי לשלילה והוא המשיך את משפטו.
" אם כך את יכולה להשתחרר מבית הספר." אמר לי בחיוך והמשיך בעיסוקיו. אספתי את חפציי אשר היו על השולחן ויצאתי מן הכיתה כאשר כל המבטים מופנים לעברי. רצתי אל היציאה מן בית הספר במהירות לכיוונו של חיים.
אני: "איפה חיים?" שאלתי כאשר ראיתי שומר אחר במקומו ולא אותו.
השומר: "החלפנו לפני כרבע שעה משמרת, המשמרת הבאה שלו היא רק ביום ראשון." אמר לי.
אני: "היום יום חמישי עד יום ראשון אני לא יכולה לחכות. אני חייבת לדבר עמו." אמרתי לו לחוצה מן המידע החדש שחיברתי במוחי, מאוכזבת שלא ראיתי אותו.
השומר: "אין מה לעשות, תצטרכי לחכות." אמר לי בטון מזלזל אשר הביע חוסר אכפתיות.
ראיתי את דקל מתקדם לעברי עם חיוך אשר מתנוסס על פניו. שמחתי לראות אותו אך לא רציתי שיתקרב אליי, לא רציתי להיות בקרבתו של הבנאדם שגרם למות הוריי. לא רציתי להתאהב בו אך זה היה מאוחר מדי, מאוחר מדי משום שעל רגשות? לא שולטים. לא שולטים אך נמנעים, וזה מה שאעשה.
פתחתי את שער בית הספר ויצאתי, מתחילה לצעוד במהרה לעבר ביתי.
"לידור חכי שנייה." שמעתי את דקל צועק לעברי שאני אחכה לו, לא עצרתי והגברתי את קצב צעידתי.
לפתע הוא אחז בידי, וסובב את ראשי אליו, הבטתי בעיניו התכולות, נסחפת לתוכם.
דקל: "למה לא חיכית לי?" הוא לחש לי בקול כל כך מתוק שגרם לי לצמרמורת.
לא עניתי לו, ניסיתי להשתחרר ממנו אך הוא לא נתן לי אלא רק הביט בי וחייך.
דקל: "אל תנסי להתחמק ממני, אני לא אתן לך. אני יודע שאת מרגישה בדיוק כפי שאני." אמר בטוח בעצמו ללא כל ספק. שנינו ידענו שזה נכון אך לא רציתי לאמת את הדברים בפניו, רק רציתי שיעזוב אותי.
דקל: "סימן זה נכון אם את לא עונה." אמר בעודי מנסה להשתחרר תוך כדי התבוננות בו ובמבטיו המופנים אליי.
דקל: "תגידי משהו את משגעת אותי." אמר לאחר כחמש דקות שאני מנסה להשתחרר מן אחיזתו והוא רק מביט בי ולא מסיר את עיניו.
אני: "תשחרר אותי." אמרתי בלחש וחיוך התפשט על פניו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני רק רציתי לברר אם חיים הוא אכן אבא של יובל, רק רציתי להגיע אל הבית ולנוח. בנוסף אני צריכה גם לעבור היום עירוי דם, לא היה לי כוח להתמודד עם דקל בנוסף.
דקל: "אני מביט בך העיניים ורואה שאת מרגישה בדיוק כמוני אך מפחדת מפניי." אמר בעודו משחרר את אחיזתו ונותן לי ללכת אל דרכי. הבטתי בעיניו בפעם האחרונה והמשכתי בדרכי.
דקל: "אל תפחדי ממני." אמר והפעם לא הסתובבתי כדי להביט בו אלא המשכתי, אוטמת את אוזניי מפניו, ריקה מן מחשבות.
הגעתי אל הבית, שוב הוא היה ריק. לא אהבתי לחזו אל בית ריק, זה מסיר ממנו את החמימות שסבא וסבתא העניקו לי ולו. הנחתי את התיק ליד דלת הכניסה ונשכבתי על הספה החומה בסלון.
הרהרתי על היומיים האלו, היומיים המתישים ומעייפים ולפתע נשמע צלצול בדלת.
קמתי לפתוח אותה וראיתי את יקיר מביט בי ומחייך.
יקיר: "הלכנו?" שאל אותי ואני רק הבטתי בו במבט לא מבין, מנסה להיזכר אם קבעתי איתו ללכת לאן שהוא ושכחתי.
יקיר: "הולכים לאכול." אמר כאשר ראה שאני לא מבינה את כוונותיו בעוד החיוך לא יורד מפניו.
אני: " אני באמת רעבה." אמרתי והחזקתי את ידיי על בטני. "תראה איזה בטן יש לי." אמרתי לו וצחקתי.
יקיר: "רק לך, עוד שנייה את נעלמת." אמר לי וצחק גם כן.
יצאנו מן הבית ,נכנסנו אל רכבו ונסענו אל הקניון אשר היה במרחק של כרבע שעה נסיעה. לאחר שהגענו אליו עלינו אל קומת האוכל, הזמנו כל אחד פיצה עם זיתים ובקבוק קולה והתיישבנו באחד השולחנות הרבים שהיו מפוזרים במתחם האוכל.
לפתע קלטתי את דקל מביט בי ומחייך ,הוא ישב בשולחן שממולנו עם נערה שנראתה בערך בגילנו. הפנתי ישר את מבטי כאשר מבטינו הצטלבו.
יקיר: "את מי ראית?" שאל כאשר לא הבין מה קורה איתי.
אני: "דקל." אמרתי בפשטות.
יקיר: "מי זה דקל?" שאל וחיכה לתשובתי, שכחתי שלא סיפרתי לו בגלל הלחץ הרב והעייפות שהשפיעה על זכרוני ביומים המפתיעים הללו.
אני: "זה שגרם להרג הוריי." אמרתי ויקיר הביט בי בהלם.
יקיר: "מתי חשבת לספר לי?" שאל אך אני מיד שיניתי נושא.
אני: "אני חושבת שחיים השומר בבית הספר הוא אבא של יובל."שיתפתי אותו בתחושותיי, מבטו לא השתנה והוא הביט בי עדיין בהלם ובפליאה בדיוק כמו שאני הייתי כאשר גיליתי.
לפתע הפלאפון שלי צלצל,המספר היה חסוי אז שמתי אותו עם רמקול כדי שגם יקיר ישמע ועניתי לו.
אני: "הלו." עניתי ושמעתי רעשים לא מובנים מן הצד השני של השיחה.
..: "כדאי לך לבוא היום בשעה חמש וחצי אל הפארק ליד רחוב האיילה, כדאי לך מכל הלב. את כבר יודעת למה אני מסוגל. את לא רוצה שעוד מישהו ירצח נכון לידורי?" הקול היה לא ברור ורעוע ,דמעות החלו לזלוג על לחיי, הבטתי ביקיר חסרת אנרגיות ונטולת כוח, לא יודעת אם ללכת או לא.
שבת שלום 😊
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף תמשיכייי :'(
לידוווררריייייי תגידי מזל טוב...
השלמתי 103 עמודים חח
הסיפור הכי יפה שיש..
מחכה להמשך
אוהבת אותך אחותיי 😁
שבת שלום
יאאא איזה מסכנה!!!!!!........... תמשיכי דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף, אני חייבת המשך!!!!!!!!
וואי פרק מוווששללללםםםםםם!!!!!!!!!!!!! אני מזה במתח, תמשיכי הכי מהר שתוכלי=]]]]
😂
33333> שבת שלום😊))
יפפפה שלללי 3>
איזה יפה כתבת.. ש=ל=מ=ו=ת פשוט!@
איך את מרגישה מאמי? [:
מקווה שיותר טוב😊
המשך =דחווווף=
מואאאאאאה! (:
אה ולידורי? חחח שמתי לב שרק אני שמתי לב לזה שהם יהיו אבא ובת מההתחלה..=]
ואואוא יצצצא מעללףף!!
מאמי הממשךך
דחוווווווווווף..
QUOTE (מורי_הנסיכע @ 09/02/2007) אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף תמשיכייי :'(
[=/
QUOTE (-לירוני- @ 09/02/2007) לידוווררריייייי תגידי מזל טוב...
השלמתי 103 עמודים חח
הסיפור הכי יפה שיש..
מחכה להמשך
אוהבת אותך אחותיי 😁
שבת שלום
לירוני כבר גמרת לקרוא את כל הפרקים? 😮
תודה יפתי 😁
אוהבת מלא 😛
QUOTE (תוביתות @ 09/02/2007) יאאא איזה מסכנה!!!!!!........... תמשיכי דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף, אני חייבת המשך!!!!!!!!
וואי פרק מוווששללללםםםםםם!!!!!!!!!!!!! אני מזה במתח, תמשיכי הכי מהר שתוכלי=]]]]
😂
33333> שבת שלום😊))
😊
שבת מקסימה :]
אתר האהבה הישראלי