חחחחח כבר התחלתי לקרוא סתומות 😊
אני בפרק 12 נראללי ..
מעלללללללללללללללללף !
ורותם? תפסיקי לחוש 😂 😁
חחח סבבה מאמי.. תהני!@
יואאאא, תשמרי על הפפפה שלללך כי אני מקורבת פה לכותבת של הסיפור...חחחחח 😊
כבר ממשיכה (:
שלומיתי קריאה מהנה, איזו חמודה את. תודה (:
טושי?זה שאת מופיעה בסיפור עושה אותו יפה 😛
ליוש כבר ממשיכה שמנה שלי :]
חני תודה יפתי [[:
סופה? תודה רבה 😁 אוהבת מלא :]
QUOTE (רוווותמיXD @ 07/02/2007) חחח סבבה מאמי.. תהני!@
יואאאא, תשמרי על הפפפה שלללך כי אני מקורבת פה לכותבת של הסיפור...חחחחח 😊
דיי דיי אני יבוא אלייייייך !
טיפשונננננת 😛
ולידורי?
תודה רבה ,גם את D =
ואין בעד מה 😁
אני: "אתה רוצה לספר לי משהו?" לחשתי לסיון באוזנו כאשר גילה רק חייכה אלינו ,פשוט חייכה ולא עשתה כלום מעבר לכך.
~ * ~ 57 ~ * ~
המשך=>>
סיון: "גילה אפשר את לידור לכמה דקות?" שאל בחיוך שובה.
גילה: "את תשלימי את החומר לידורי?" שאלה אותי בנחמדות שלא אפיינה את ההתנהגות של אתמול. הנהנתי בראשי לחיוב והיא פשוט חייכה.
סגרתי את דלת הכיתה לאחר שהיא אישרה את יציאתה והתבוננתי בסיון במבט תוהה.
אני: "איך היא קשורה אליך? למה עיניה ברוקו כאשר היא ראתה אותך? היא ראתה אותי לצידך וישר שינת.." באתי להמשיך את שאלותיי הרבות איך סיון מנע בעדי.
סיון: "כמה שאלות? אם תתני לי לדבר אני אסביר לך."
אני: "דבר." אמרתי בחיוך מצפה למילותיו בקוצר רוח.
סיון: "לפני שש שנים סבא שלי נפטר בלי כל התרעה, היינו מאוד קרובים ולקחתי זאת מאוד קשה. הוא היה אביו של אמי, באחד מימי השישי החלטתי שאני רוצה לנסות להתחיל לשמור שבת,רציתי להיות הכי קרוב אליו באמונה-הוא היה דתי. הייתי אז ב 16 כיתה י'. המות שלו גרם אצלי לשינוי,וכך התחלתי לשמור שבת ולקיים את מצוות התורה. כל השבוע ציפיתי לשישי שבת, היום שבאמת הייתי מאושר בו. וכך זה קרה התחזקתי עוד ועוד עד שהחלטתי לגדל זקן ופאות, דעתי השתנה, המראה שלי השתנה, אורח החיים פשוט הכל ללא יוצא מן הכלל. להורים שלי בהתחלה היה קשה לקבל זאת אך עם הזמן הם הבינו שזה עושה אותי מאושר ,תמכו בי והיו לצדי. גילה היא דודה שלי ,אחותה של אמי. היא לא קשורה אל הדת, לא מקיימת את מצוותיה, ההפך הגמור ממני. היה לה קשה לקבל את עצם היותי דתי והיא הציבה לי אולטימטום. אם אני לא חוזר בשאלה היא לא מדברת איתי. כמובן שלא הסכמתי, אם היא דודה שלי היא אמורה לקבל אותי כפי שאני ולא ללכת נגד עקרונותיי. וזהו בעצם עד היום אנו לא מדברים כבר חמש שנים ,מדי פעם חולפים על פני השני בבית הספר אך היא מתעלמת. כנראה היא הבינה שהיא עשתה טעות,אני מקווה שהיא תיגש אליי ותתנצל. לא טוב לי עם הנתק המשפחתי הזה. לא טוב לי כך, אני מתגעגע אליה." הייתי בהלם מן פתיחותו אליי, הייתי בהלם כמה גילה הייתה צבועה, ראיתי בעיניה אשר נצצו כמה היא מתגעגעת אליו, ראיתי את אהבתה אליו.
אני: "תשלים איתה, רק כשאתה מאבד מישהו אתה מבין כמה הוא חשוב לך. אני אומרת לך את זה מניסיון." אמרתי,מנסה לגרום לו למצוא את האומץ אשר חבוי בתוכו, להוריד מן כבודו ולגשת אליה.
סיון: "את צודקת, אני אגש עליה בקרוב." אמר לי, שמחתי שהצלחתי לגרום לו לעשות זאת.
כך עברו להן עוד שעתיים של דיבורים ושיחות נפש יחדיו עם סיון, שעתיים נטולות לימודים. שעתיים של בילוי עם אדם אמיתי סוף כל סוף ולא מזוייף כמו רוב בית הספר. צלצול ההפסקה נשמע וסיון נאלץ לעזוב אותי לטובת עבודתו. נפרדנו לשלום בחיוך והבטחנו אחד לשני שלא ננתק את הקשר המיוחד בינינו.
נכנסתי אל מבנה בית הספר וניגשתי אל הלוח ההודעות כדי לראות אם התבטלו לי שעות היום אך לשווא. הם לא החליפו רשימות מאתמול כנראה שהכל כשורה.
לפתע מישהו מאחוריי כסה את עיניי.
..: "נחשי מי זה?" שאל אותי. קולו היה כל כך מוכר לי אך לא ידעתי בוודאות מי זה.
אני: "רמז?" שאלתי בחיוך כאשר לא ידעתי מי זה.
..: "כבר שכחת אותי?" שאל.
אני: " אם היית שומר על קשר לא הייתי שוכחת מבטיחה לך." אמרתי את אשר ישב על ליבי. הוא הסיר את ידיו מן עיניי בעדינות, הסתובבתי וראיתי את מידן.
מידן: "אז מה את באה לפה הרבה?" שאל וגרם לי לגיחוך קל.
אני: "יש לי ברירה?"
מידן: "לבוא לבית הספר לא אך את מיד נרשמת לתחרות שירה." הציב לי עובדה.
אני: "מה לי ולתחרות שירה?"
הוא אחז בידי ומשך אותי אל דוכן ההרשמה, לא רציתי להשתתף זה לא בשבילי.
..: "מה שמך?" שאל אדם מבוגר אשר ישב מאחורי שולחת ההרשמה.
מידן: "לידור דוד, כיתה י"א 4, נגינה ושירה, הולכת לנצח בתחרות." אמר וגרם לי לחייך.
אני: "אני לא רוצה להשתתף." אמרתי בחוסר ברירה ,נטולת כוח.
..: "כבר אין דרך חזרה." אמר לי המורה בחיוך ערמומי ולא נתן לי כל אפשרות להתחרט.
אני ומידן יצאנו אל החצר והתיישבנו על אחד מן שני הספסלים אשר מתחת לעץ הגדול והירוק. הוא חייך והביט בי.
אני: "אני לא רוצה להשתתף." אמרתי מתכוונת לכך.
מידן: "שמעת אותו אין כל דרך להתחרט." אמר והיה מרוצה מעצמו.
אני: "אני חייבת לעוף נדבר מידני." אמרתי כאשר הצלצול אשר מודיע להיכנס אל הכיתות נשמע. לא חיכיתי למענה מצידו התחלתי לרוץ לעבר הכיתה, היא גם ככה רחוקה ואני לא יכולה להרשות לעצמי לאחר או להפסיד שוב את השיעור. הגעתי אל הכיתה וראיתי את שני ולירן יושבים יחדיו בשולחני.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ *
ראיתי את לידור נכנסת אל הכיתה, היא הביטה בי ובשני, ראיתי את המבט אשר השתנה בפניה, המבט אשר העיד שהיא לא מבנה מה אנחנו עושים פה כעת.
היא התקדמה לעברנו, ככל שהיא התקדמה יותר ויותר כך ליבי עלם בחוזקה יותר.
לידור: " מה אתם עושים פה?" שאלה בהיסוס.
שני: "לומדים מתמטיקה." ענתה לה בפשטות והתבוננה בה בזלזול.
אני: "אל תתלהבי כל כך, גם אנחנו לא שמחים להיתקע איתך שעתיים באותה כיתה זה בסדר זה הדדי." לא הבנתי למה אמרתי זאת אך ישר לאחר מכן התחרטתי על כך, שני הביטה בי וחיוך ערמומי התפשט על פניה שלא כמו לידור.
לידור: " איזה כיף לדעת שאתם אוהבים אותי." אמרה בציניות והתיישבה באחד השולחנות הפנויים אשר היו בכיתה. דקל התיישב לידה ודולב בשולחן לפניה. לא רציתי שדקל התקרב אליה,לא שמחתי שהוא לצידה. לא הבנתי מה עובר עליי, כל יום אני משנה את דעתי לפעמים אני חושב שאני אוהב את שני אך אני מרגיש שאני כל כך זקוק ללידור לצידי, זקוק ולא יכול בלעדיה. אך למרות כל האהבה שאני ח כלפיה אני לא מפסיק לאכזב אותה, לא מפסיק לגרום לה להצטער על היכרותי איתה כל יום מחדש, אני חש שזה מה שהיא מרגישה. למה אני עושה זאת בעצם אם אני כל כך אוהב ומעיך אותה? למה אני פוגע בה?
ראיתי את מבטו של דקל כלפי לידור, הוא הביט בה מהופנט מיופייה שובה פשוט בקסמיה, הולך שבי אחריה. אני הייתי אמור להיות במקומו, הייתי והרסתי את הכל.
שני: "על מה אתה חולם?" שאלה אותי בקול ילדותי. לא סבלתי אותה אך הייתי חייב להוכיח ללידור שאני יכול גם בלעדיה, היה לימן דחף כזה.
אני: "עלייך." אמרתי לה ונישקתי אותה. רציתי לגרום ללידור לקנא אך היא בכלל לא התבוננה בנו, זה לא עניין אותה וזה צרב בליבי, צרב לי שזה המצב שאני גרמתי לו. עמית ומיטל נכנסו גם כן אל הכיתה יחדיו עם המורה, הם רצו אליה וחיבקו אותה והתיישבו בשולחן אשר מאחוריה.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ *
שיעור מתמטיקה, השיעור בין השנואים עליי.
המורה: " תפתרו את תרגילי ההנדסה הללו ותגישו לי אותם עד השיעור הבא." אמר בטון גובה, התבוננתי בתרגילים והייתי מיואשת. הוא נתן 25 תרגילי הנדסה.
הוצאתי את האם פי מן התיק ושמעתי שירים תוך כדי פתירת התרגילים.
לאחר שלושה תרגילים שפתרתי משפטים מן העבר החלו להדהד במוחי.
יובל: "מאז ומתמיד אני ודור היינו ידידם טובים,שנינו במעון מגיל שש, הוא בגלל שהוריו נרצחו ואני בגלל שהוריי נטשו אותי ולא היה מי שיגדל אותי.”
נזכרתי בשיחתי עם יובל בבית החולים. זכרתי כמה קשה היה לה לומר לי את זה ולשתף אותי, ריחמתי עליה.
חיים: " לפני חמש עשרה שנים חטפו את ביתי, באותה תקופה היו לי חובות לשוק האפור וכנראה הם עשו את המעשה. את מבינה? אולם היא לא מתה אבל אני? איבדתי אותה. ניסיתי לחפש אותה, למצוא אותה אך כל מעשיי היו לשווא. עכשיו היא אמורה להיות כיתה מעלייך.אני מקווה שהיא בחיים בכלל,קשה לי להאמין. לכן אני עובד בתור שומר אם במקרה והיא בחיים, ייתכן שהיא לומדת פה בבית הספר שאני רואה אותה כל יום ושאני לא יודע שאני אביה. " נזכרתי בשיחתי עם חיים, השיחה שנערכה בבית הספר.
"הוריי נטשו אותי ולא היה מי שיגדל אותי.”
"סביר להניח שהיא חושבת שנטשתי אותה."
"הוריי נטשו אותי ולא היה מי שיגדל אותי.”
"סביר להניח שהיא חושבת שנטשתי אותה."
המשפטים המשיכו והמשיכו ולא חדלו ולהדהד בראשי.
אני: "זה לא יכול להיות." צעקתי בפתאומיות וכל המבטים הופנו אליי בת אחת.
(:
וווווואאאאאאאאאאאווווווווווווווווו 😮
דיי אני מתהההההההההה
איזה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ושכחתי מי זה מידן חחחח..
מרוב כל הבנים שהיו לה חחחחחחח אני כבר מתבלבלת..
יאוו המשך דחוףףףףףף!!!
מהררררר
לאב יו שמיינעעעעע 😛
לההההההה
חיים אבא של יוביייי!? יאאאא איזה קשרים מטורפים..חחח =]]
פרק מ-ק-ס-י-ם מאמי [:
אוהבת 😘
מדהים [;
וגם אני קצת שכחתי מי זה מידן PP =
אאה ו..מזל"ט על ה-100 עמ' =)
יאאאא , הסיפור שלך כל פעם ופעם שאני קוראת אותו ,
מפתיע אותי מחדש .
את כותבת ממש ממש מממש ממש ממש יפפה [ :
כל הכבוד לך [ ; .
השלמתי כמה פרקים , כי לא יצא לי לקרוא = \
יש לי 2 דברים להגיד לך -
1 . סיפור מהממם = ]
2 . תמשיככככייי
XD
המשך , המשך , המשך , המשך ... ( :
ערב טוב : )[COLOR=orange]
QUOTE (_ליווש_ @ 07/02/2007) וווווואאאאאאאאאאאווווווווווווווווו 😮
דיי אני מתהההההההההה
איזה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ושכחתי מי זה מידן חחחח..
מרוב כל הבנים שהיו לה חחחחחחח אני כבר מתבלבלת..
יאוו המשך דחוףףףףףף!!!
מהררררר
לאב יו שמיינעעעעע 😛
ליושש משוגעת שלי (:
תודה רבה :]
אוהבת מלא 😛
חח במת הרבה בנים היה לה..
תזכורת :בנות מידן זה הנער שהיא פגשה בים, אחיין של אפרת..הוא התעצבן כשראה את יקיר מסיע אותה
QUOTE (רוווותמיXD @ 07/02/2007) לההההההה
חיים אבא של יוביייי!? יאאאא איזה קשרים מטורפים..חחח =]]
פרק מ-ק-ס-י-ם מאמי [:
אוהבת 😘
יובי? חח הרגת אותי 😁
תודה יפתי (:
אוהבת מ-ל-א-😊
QUOTE (sapiri2006 @ 07/02/2007) מדהים [;
וגם אני קצת שכחתי מי זה מידן PP =
אאה ו..מזל"ט על ה-100 עמ' =)
תודה ספירי :]
רשמתי תזכורת למעלה (:
QUOTE (alexaa @ 07/02/2007) יאאאא , הסיפור שלך כל פעם ופעם שאני קוראת אותו ,
מפתיע אותי מחדש .
את כותבת ממש ממש מממש ממש ממש יפפה [ :
כל הכבוד לך [ ; .
השלמתי כמה פרקים , כי לא יצא לי לקרוא = \
יש לי 2 דברים להגיד לך -
1 . סיפור מהממם = ]
2 . תמשיככככייי
XD
המשך , המשך , המשך , המשך ... ( :
ערב טוב : )[COLOR=orange]
אלכס 3>3>3>
תודה רבה רבה רבה רבה רבה 😁
יש לי גם 2 דברים להגיד לך 😉 =>
1.את כ"כ חמודה :]
2.ושוב תודה :]
יאואואוא סיפוור גאוני 😊
יצצצא מעללףף 😊
הלוואי שיהיוו עוד 1000 עמודיםם ויותר :>
מאמי אתת הכי מוכשרתת שישש
הממשךך
דחווווווווווף
אוהבת 3>
דור דורררררררררר...
מזל טוב על ה=100...
תמשיכיייייייייייייי
אוהבת אותך הכיכיכיכיכיכיכי שבעולם!!!!!
-יסמיני:]-
אתר האהבה הישראלי