תודה בנות
אני עוד מעט ישים פרק 😊
הינה הפרק
פרק 18
התיישבתי מול אבא וכול מיני מחשבות התרוצצו במוחי
"מה הוא רוצה ממני מה כבר עשיתי אז התחצפתי לאמא ואו "וזאת אחת מכל האלף
" מה זה בקשר לאמא והפרנויות שלה ?.." שאלתי
" לא מאמי זה קשור להתנהגות שלך בזמן האחרון " אמר אבא
" האמת שגם אני קצת בלבלתי את עצמי לפני שהכל קרה הייתי מן ילדה טובה כזאת שעושה מה שאבא ואמא אומרים לה ועכשיו נהפכתי ל.. מרדנית " חשבתי לעצמי
" אבא עזוב אותי זה סתם כי הייתה לי תקופה קשה " אמרתי
" יופי אני שמח שאת מודעת לזה אבל קבעתי לך טור אצל דוקטור עמר" הודיע אבא
" מה ?.... את לא רציני עכשיו בגלל שהייתה לי תקופה רעה אני צריכה ללכת לפסיכולוג אן סיכוי מה אתה רוצה שיחשבו שאני מטורפת ?" אמרתי לאבא בעצבנות
" מאמי תירגעי כחי דברים בפרופורציות " אמר אבא
" פרופורציות ? אתם שולחים אותי לפסיכולוג בגלל תקופה קשה ואמורים לי פרופורציות " אמרתי לאבא עצבנית כמו שלא הייתי מעולם
" מאמי .." אמר אבא
" אל תקרא לי מ-א-מ-י " אמרתי
" חמודה למה את עצבנית כל כך " אמר אבא
" כי אתם זוג ... מטורפים אני לא הולכת ולא ילך לפסיכולוג בחיים " אמרתי
" אני מצטער לא שאלנו אותך הודענו לך " אמר אבא
" באמת ?! אז אנ א ישאל אתכם מה לעשות" אמרתי והלכתי לחדר
כל מיני מחשבות עברו במוחי כל מה שהיה ועלול להיות .
" בואי הולכים " אמר אבא
" מה הולכים לאן " שאלתי
" יש לך פגישה עם דוקטור עמר " הודיע אבא
" אן מצב שאני הולכת " אמרתי לאבא וידעתי שאן לי ברירה
" נו קדימה אל תשחקי איתנו בשחקים של כוח כי אנחנו ננצח " אמר אבא
" אהה אז הכל זה משחק בשבילכם ואתם פשוט רוצים להראות לי שאתם יותר חזקים ממני בוגר מאוד " אמרתי ואבא הסתכל עליי במבט עצבני
הלכתי איתו בלית ברירה אל האוטו נכנסתי פנימה ונסענו זה לא היה רחוק כל כך אבל בכל זאת הם העדיפו שניסע אני לא יודעת למה אולי כדאי לראות שאני נכנסת
היה זה בית גדול קומתיים למעשה .
דוקטור עמר חיכה לי בדלת
" שלום אני עופר עמר " אמר עופר הוא היה שמן עם עיניים ירוקות ושיער אפור אני לא עניתי
" גם את מאלה ?.."שאל
" מאלה שמה " שאלתי
" מאלה שעושים בעיות כששומעים פסיכולוג אל תדאגי אני לא יאכל אותך וגם לא יתלה אותך על איזה עץ בגינה שבחוץ " אמר דוקטור עופר .
" אני יודעת אבל זה ההורים שלי פשוט באלי להרוג את האמא המפגרת שיש לי למה היא הורסת כל דבר שיש לי " אמרתי
" את רוצה לספר לי " אמר עופר
" אני יהיה גלויה איתך אני לא מבינה למה אני צריכה לשפוך את הלב לאדם שאני לא מכירה בכלל והוא יגיד לי מה הבעיות שלי ואיפה אני לא בסדר " אמרתי
" זה פשוט מאוד אדם שאת לא מכירה יכול לשפוט אותך בצורה כזו שהוא לא מכירה אותך אז אן לו שום אינטרס ואצלה התמונה לגמרי אחרת " אמר עופר והיה לו דיבור רגוע כזה שעיצבן אותי איטי כזה כאילו כל העולם לפניו .
" אהה אוקיי אז מה אתה מבין על החיים שלי ?.." שאלתי
" תראי אני לא קוסם או מגלה עתידות עם לא תגידי לי אני לא יידע לבד " אמר עופר והוא מצא חן בעייני.
" רגע שאני יבין אני צריכה לשפוך את הלב " שאלתי
" משהו כזה " אמר דוקטור עופר
" אוקיי אז ככה לפני כמה שבועות הגיעו אלינו בני דודים שלנו שלא סבלתי היא כל כך סנובית קוראים לה נועה ..." סיפרתי לו מה עבר עליי במשך כל השבועיים הסבל הייסורים ההשתלטות של נועה עידן שאתאהב בה ההתחברות שלי לליאור על הריב עם מורני על חבר שלה דביר על גיל על כל שההורים שלי הפלו בן בני דודיי לביני .
" אני מבין אמר יש עוד משהו או שאני יכול להגיד לך מה אני חושב " אמר דוקטור עופר
" למען האמת זהו " אמרתי
" יופי לפי דעתי את לא אהבת את עידן את ניסת לאוהב אותו כדי לתקן את מה שקרה בעבר ראית שזה לא מצליח והמשכת הלאה אבל מצד שני נקשרת אל נועה ובמיוחד אל ליאור והעזיבה שלי נראתה לך מאיימת שמה תהיא לבד הריקנות וכו' למרות שאני רואה שהצלחת להסתדר
" יש דבר אחד " אמרתי והוספתי " שיש לי בגללו ייסוריי מצפון וזה .. נועה היא שכחה אצלנו את היומן שלה וחיטטתי בו וקראתי פרק אחד " אמרתי ומבטי הושפל אל הרצפה
" אוקיי לפי דעתי את צריכה לעזוב את היומן שלה זה דבר שהוא אישי לה ואני חושב שזה לא מעשה יפה ומקובל את היית רוצה שמישהו ייקרא לך ביומן ?.." שאל והשעון הורה שהזמן נגמר עלינו ביחד החדר היה מקושט בצבעים של כחול ותכלת יפה ועדין עם ספריה מלאה ספרים ותמונות
" מה אתה קורא כל כך הרבה ?." שאלתי
" כמעט אבל כמה שאני לא קורא זה לא אהבה ואן בחיים אדם שהוא יכול לקרוא הרבה כי כל יום נוצרים אלפי ספרים " אמר דוקטור עופר הוא היה כל כך חכם
" עכשיו תחייכי לפני שאת עוזבת את החדר" אמר דוקטור עופר
" למה לחייך ?" שאלתי
" כחי אני רוצה לראות אותך שמחה " אמר דוקטור עופר
" כל מי שמחייך שמח ?.." שאלתי את דוקטור עופר שבוודאי איש חכם
" כן " ענה והוסיף
" אמא שלי נהגה לספר שכשהתינוק הראשון צחק ,נשבר צחוקו לאלפי רסיסים וכל רסיס הפך לפיה " אמר דוקטור עופר
" מה זה רסיס " שאלתי
" כשמשה נשבר להמון חלקים הוא נקרא רסיס " אמר דוקטור עופר
" אז צחוק הוא המון רסיסים ביחד ?.." שאלתי
"המון " ענה
" ואם יש קצת רסיסים אז הצחוק הוא עצוב " שאלתי
" משהו כזה ענה " דוקטור עופר ואני חשבתי שהשארתי אותו עם השאלה שהחיוך שלי שמח או עצוב
הוא ליווה אותי לדלת
" אבא .." אמר הנער ומבטינו נפגשו ...
אהבתם רוצים המשך .. גיבו
חולה עליכםם 😯 😁 😂
יפה מאמי אני מחכה להמשךךךךך
תיראי אהבתי תסיפור שלך ,
אבל הוא מזכיר לי תסיפור של סופר מאמי "אני שונה-בדיוק כמו כולם".
אני ימשיך לקרוא אותו אולי זה עוד ישתנה.
ואם נעלבת סליחה
מאמי יש לי רעיון ממש שונה
תקראי ותביני
😊
QUOTE (oshritsa @ 20/12/2006) תיראי אהבתי תסיפור שלך ,
אבל הוא מזכיר לי תסיפור של סופר מאמי "אני שונה-בדיוק כמו כולם".
אני ימשיך לקרוא אותו אולי זה עוד ישתנה.
ואם נעלבת סליחה
מאמי זה לא אותו רעיון.
אני יודעת מה היא עושה זה לא דומה .
אני מכירה אותה 🙄 (חברות)
QUOTE (oshritsa @ 20/12/2006) תיראי אהבתי תסיפור שלך ,
אבל הוא מזכיר לי תסיפור של סופר מאמי "אני שונה-בדיוק כמו כולם".
אני ימשיך לקרוא אותו אולי זה עוד ישתנה.
ואם נעלבת סליחה
צודקת, באמת קצת מזכיר...אבל לא נורא, בכל זאת סיפור מדהים! =]
תודה מאמי
ודרך אגב אני לא העתקתי או משהו כזה כי את כל הרעיון של מה שאני עושה אני תכננתי עוד לפני שפרסמתי אותו בנות
😁
פרק 19
זה .. שי אבל מה הוא עושה פה ??!! אז נפל לי באסימון
" אבא " הוא אמר לדוקטור עופר זאת אומרת שהוא הבן שלו הוא הפקאינג בן שלו שי הוא הבן של הפסיכולוג שלי עדיין לא נקלט אצלי.
אבל הוא היה כל כך מגעיל אליי הוא הפיל אותי ולא ביקש סליחה אפילו לא עזר לי לקום ואבא שלו איש נחמד נעים הליכות ..
" שלום שלום לך " אמר שי ומבטו היה שובב
" ביי לכם " אמרתי ויצאתי לא יכולתי להשאר שם עוד רגע והייתי מתפוצצת ואומרת לו לשי הזה הבן של הפסיכולוג שלי בדיוק מה אני חושבת אליו הוא כל כך עיצבן אותי וביאס אותי ביחד .
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
רציתי לדבר איתה להגיד שאני מצטער אבל היא אפילו לא רצתה לשמוע פשוט הלכה לנ והשאירה טעם של עוד בפה .
רציתי לתפוס אותה ופשוט להגיד לה שזה קרה בטעות
" שי אני לא מבין אך ילדה שאתה לא מכיר הצליחה לטמטמם אותך בחיים בחורות לא היוו לך בעיה אתה מחליף אותך כמו גרביים כשהם מפסיקות להיות לבנות את פשוט זוק אותן" אמר לי אלון
האמת שהפתעתי אפילו את עצמי ואן מה לעשות אני חייב לדבר איתה פשוט חייב היא טימטמה אותי משהו בחיים לא קרה לי שבחורה הצליחה לטמטמם אותי אני לא משוויץ או סנוב או משהו כזה אני פשוט מבולבל מאוד …
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
" פעמיים בשבוע יום אחרי יום ללכת אלהפסיכולוג הזה אני לא רוצה ללכת לשם אל הביתהזה אל המקופ הדפוק הזה אני לא רוצה לראות את החדר בגוונים של כחול ותכלת את עופר עם המבט החכם והשאלות שתמיד יש לו עליהן תשובות ובן המעצבן שלו שכל כך עיצבן אותי ואני אפילו לא יודעת למה מה הוא בסך הכל עשה לי הפיל אותי ?! ולא ביקש סליחה ואו למה אני עושה מזה סיפור כל כך גדול ?!!!
ראיתי מרחוק את הבית לא היה לי חשק להיכנס ולספר לה אך היה ומה הוא אמר .בכל זאת נכנסתי
" היי מאמי נו אך היה ??" שאלה אמא בקול המעצבן שלה
" נהדר מה אני אגיד לך חלום ?" אמרתי
נכנסתי לחדר עצבנתי פתחתי את האייסי קיו אף אחד שעניין אותי לא היה מחובר
הפלפון שלי צלצל
" הלו " עניתי
" נטו'ש מה שלומך נשמה " אמר גיל מהצד השני
" אוי מאמי התגעגעתי אלייך אולי תבוא אליי " אמרתי לו
" טוב מאמי 10 דקות ככה אני אצלך " אמר גיל
נכנסתי להתלקח הרגשתי מלוכלכת היו מים חמים יותץר נכון רותחים יצאתי ולבשתי טייץ עם חולצה אדומה צמודה ונעלי ספורט לבנות אספתי את השיער לקוקו גובה .
דפיקת הדלת המוכרת של גיל פתחתי את הדלת וגיל נעמד לידי עם ג'ינס וחולצה אדומה צמודה ונעלי ספורט אדומות קפצתי עליו בחיבוק ענק
" קושקוש התגעגעתי אלייך המון " אמרתי והדבקתי לו נשיקה על הלחי
" גם אני מאמי " אמר גיל
" יש לי משהו חשוב לספר לך "אמרתי
" אוקיי שוטי מאמי " אמר גיל ונכנסו אליי לחדר התיישבנו על המיטה וסיפרתי לו על ההורים הנג'סים שלי שקבעו לי ללכת ל..
" פסיכולוג ??!!" אמר גיל והוסיף
" אני חושב שאת האחרונה שצריכה שיתפרו לה בעיות מאמי לפי דעתי את לגמרי שפויה " אמר גיל
" לך תגיד להם את זה אני לא יכולה עם האמא הזאת היא חושבת שהיא מבינה הכל והיא לא מבינה כלום!!" אמרתי
גיל ליטף את שעריי והיה לי נעים סיפרתי לו על עופר ועל הבן שלו שי
" די איזה עולם קטן " אמר גיל
" כן שהו " אמרתי
" אבל אני לא מבין אך הוא התנהג אלייך ככה מאמי את נסיכה " אמר גיל
" חבל שהוא לא חושב ככה " אמרתי לעצמי
" חח " אמרתי לגיל
זוכרת את אדם זה שהיה אצלי באותו יום " אמר גיל
" נוו " אמרתי
" אז יש בינינו משהו רציני הוא מזה חמוד אני חולה לו על התחת " אמר גיל
" יפה מאמי " אמרתי
" נ כון שהוא כוסוןןן " אמר גיל
" כוסון רצחח" אמרתי
" חח איזה כיף איתו רוצה לצאת ברבעייה " אמר גיל
" כן ועם מי בדיוק אני יבוא עם החבר שאן לי " אמרתי וגיל צחק
" אל תדאגי כוסית כמוך בטוח תמצא מישהו " אמר גיל
" אל תהיה כל כך בטוח" אמרתי
" לא רק שאני בטוח אני בטוח ב 100% " אמר גיל
" אוי כפרה שלי אני חולה עלייך " אמרתי
" מאמי סורי אבל נהיה מאוחר ואני צריך ללכת " אמר גיל
" אוףף" אמרתי
נתתי לו חיבוק והדבקתי לו גם נשיקה והוא הלך משאיר אותי עם המחשבות על הפגישה הבאה שלי עם עופר שלא יודעת למה אבל כל כך פחדתי ממנה
השעה 7 בבוקר וכמובן שאמא כבר העירה אותי וקמתי בלי בעיות (כרגיל ) שמתי שירים במחשב והתלבשתי צחצחתי שיניים לקחתי כסף וירדתי לבית הספר
היום היה כל כך מבאס הכל הלך לי על הפנים
המבחן בחשבון – 55 דבר שממש אבל ממש לא אופייני לי
הערה בביולגיה על פטפוט
ואך שלא לסיים את הבית ספר עם שיחה עם המחנכת כל כך שהידרדרתי בלימודים נכון שיום מושלם ? נכון שלא !!
בשעה 5 היה לי את התור לעופר כל כך קיוותי שהוא ישבור רגל או משהו בכיוון .
נכנסתי פנימה היה שקט וירדתי במדרגות עופר סגר את הדלת ונעל אותה .
התיישבתי על הספה לידו ומין הרגשה מוזרה שכזו הציפה אותי
" שלום נטע " אמר עופר והוסיף
" אני מבין שאת הבן שלי את כבר מכירה "
" כן ואני מעדיפה לא לדבר על זה " אמרתי
" אז מה יש לך חדש לספר לי ?." שאל עופר והביט בי במבט מוזר
" האמת ששום דבר לא השתנה " אמרתי
ידי הייתה מונחת על הספה והרגשתי שהוא מניח את ידו על ידי ולא כל כך הבנתי מה קורה ....
תגיבו לי 😁
עכשיו זה שונה.
אמאלההה רק שלא יאנוס אותה.
חח אוקי מאמי תחכי ותראי
😊
אמל'ה איזה מתח....
תמשיכיייייי
ומהר כי אני מזה במתח.