הנה הוכחה לכך שאוהבים ת'סיפור שלך!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!
יאללה תמשיכו להגיב בנות!!!
אני לא יכולה לעשות בשבילכן ת'עבודההה
רוצות המשךךךךךךךךך?!?!
תגיבווווווווווווווו והרבהההההההה
מתה עליכןןן יפות שלייייייי
הודיה נראה לי שרק את אוהבת 😢
תודה נשמה שלי מואאאאה
ושוב מוקדש להודיה שלייי 😊
פרק 10
התיישבתי ב"רדודים" (איפה שיש מים אבל אפשר לשבת על החול) סתם כדי לנוח...
ואז מישהו בא מאחורי ועצם לי את העיינים ולא הבנתי מי זה..אז הסתובבתי אחורה ובדיוק
הוא הדביק לי נשיקה בפה לא הבנתי מאיפה הוא נחת עלי........
אני: "מה אתה עושה פה??????????? "
ערן: "התגעגעתי אליך" ( מי שלא זוכר ערן זה האקס)
קמתי בעצבים ואמרתי: "למה לעזאזל אתה חושב שאתה יכול לנשק אותי מתי שתרצה?"
ובאתי ללכת והוא רץ אחרי ואמר: "אני מצטער תירגעי "
אני: "טוב ערן מה אתה רוצה?"
ערן: "אני לא מבין למה את כל כך שונאת אותי?מה עשיתי לך? "
אני: "לא שונאת פשוט לא יודעת עצבנת אותי עם הנשיקה הזאת..! "
ערן: "צודקת לא הייתי צריך לעשות את זה,התגעגעתי לכולך"
אני: "אז מה אתה עושה?" – וחזרתי לשבת על החוף
ערן התיישב לידי וענה: "סתם עם חברים "
אני: "אה יש לך מישהי? " – והתחלתי לשחק בבוץ
ערן: "לא למה לך יש?"
אני: "בערך.."
ערן: "למה בערך? את לא יודעת או שאת יודעת ומכחישה? "
אני: " יש שניים שאני מאוד רוצה"
ערן: "חחח מיה אל תהיי טיפשה,ברור שאחד מהם את רוצה יותר וההוא סתם נדלקת"
אני: " לא יודעת"
ערן: "מי הם פה?" – והסתובב לחבר'ה שראה שבאתי איתם..כי מאיה הייתה שם...
אני: "כן הנה זה עם הבגד ים השחור וזה עם האדום לבן" – והסתובבתי ותיארתי את אביתר ומור
ערן: " מי זה עם הבגד ים האדום לא מכיר"- התכוון למור.
אני: "מור אתה לא מכיר,חדש"
ערן: "אה..השני אני מכיר זה אביתר ירוחם לא?"
אני: "כן..מי לא מכיר אותו..."
ערן: "אז למה את מתלבטת ביניהם?"
אני: "כי בהתחלה רציתי את אביתר אבל אז הכרתי את מור ולא יודעת... "
ערן: "אני מציע לך לעזוב את שניהם ולחזור אלי" - וחייך חיוך ענקי . 😁
אני: " חח מצחיק"
ואז הוא התקרב אלי ואמר: "את לא מתגעגעת אלי? "
אני: "כבר לא ערן עבר הרבה זמן"
ערן: "אני עדיין חושב עליך"
אני: "אין לי מה להגיד לך..אתה יודע שאנחנו לא מתאימים"
ואז מורן הפריעה לנו: "סורי שאני מפריעה אני חייבת לדבר איתך! "
קמתי ואמרתי לערן: "טוב אז נדבר כבר? "
ערן קם וענה: "נדבר נדבר..יום טוב שיהיה לך.." והלך נעלם באופק של כל האנשים.
הלכתי אחרי מורן ואמרתי: יא את אלילה תודה שהצלת אותי! "
מורן צחקה ואז ישר מחקה את החיוך והתיישבה על אחד הכיסאות של הבנים ואמרה:
"אמא שלי התקשרה עכשיו "
עניתי: "נו מה קרה?"
מורן: "אבא..אממ...אבא שלי בבית חולים.."
אני: "מה למה?"
מורן: "לא יודעת היא אמרה לי שהוא התעלף ושאפרת (אחותו)
התקשרה אל אימא שלי להודיע שהוא בבית החולים במרכז.." - וירדה לה דמעה.
אלוהים רק זה חסר לה , בבקשה בבקשה שלא היה לו כלום! התפללתי בתוכי...
אני: "את רוצה שאני ייסע איתך במונית למרכז?"
מורן: " את לא חייבת אני יחזור לבד"
אני: "נראה לך? אני לא ייתן לך לנסוע לבד עכשיו ...חכי שנייה "
והשארתי אותה לשבת לבד, עוד שנייה פורצת בבכי,הלכתי למאיה וסיפרתי לה היא הסתכלה
על מורן ואז אמרה לי: "בסדר דברי איתי יותר מאוחר "
ואז ארזנו את הדברים שלנו אני ומורן והתקפלנו לכיוון תחנת המוניות.
ולא אביתר ולא מור אף אחד משניהם לא בא ושאל למה אני הולכת..וזה הכעיס אותי כל כך.
בזמן שחיכנו למונית חיבקתי את מורן ראיתי עליה בעיניים שהיא בלחץ.
מורן: "אני לא יודעת מה אני יעשה עם יקרה לאבא שלי משהו" - והתחילה לדמוע.
אבא של מורן עבר לגור במרכז הארץ ויוצא לה לראות אותו פעם/פעמיים בשבועיים
וזה מאוד קשה לה אחרי שכל החיים שלה אבא שלה היה איתה תמיד פתאום הוא נעלם לה.
אני: "אל תדאגי מורני יהיה טוב אני מבטיחה"
לקחתי את האמפי3 והעברתי לשיר
Bryan Adams - I will be right here waiting for you
נתתי אוזניה אחת למורן ושרתי לה-
Wherever you go, whatever you do
I will be right here, waiting for you
Whatever it takes or how my heart breaks
I will be right here waiting for you
היא התחילה לבכות וחיבקה אותי.. כל האנשים בתחנה הסתכלו עליה וחשבו שקרה לה משהו
ואני רק אמרתי זה בסדר לא קרה כלום!
היה שם זקן אתיופי אחד שישב ממש לידנו בתחנה שאמר: "כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים"
ואז נכנס למונית שהאחראי הזמין לו עוד לפנינו..בזמן שישב במונית הסתכל לנו ממש בעיינים.
הגיעה המונית שלנו ועלינו עליה,אמרתי לנהג שייקח אותנו לת"א שאלתי כמה זה עולה והתיישבנו
אני ליד החלון ומורני לידי..היא הניחה את ראשה על כתפי..בטח חושבת על מה שהולך להיות עוד
כמה זמן שנגיע לבית חולים...ואני רק ליטפתי את ראשה כי לא היה לי כבר מה להגיד...
מקווה שאלוהים לא יגרום לה לשנוא אותו יותר ממה שהיא כבר שונאת עכשיו...
ואז חשבתי על מה שהזקן אמר לנו,בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה מאיתנו אבל לקחתי
לתשומת ליבי את המשפט שאמר...וחשבתי לעומק והגעתי למסקנה שצריך להיות חזקים תמיד..
אסור לוותר ואסור להתייאש.
אני: "יהיה טוב את תיראי "
אמא של מורן התקשרה אליה ואמרה לה בדיוק איפה לרדת איזה בית חולים ואיזה רחוב.
אמרתי לנהג את הרחוב וזאת הייתה נסיעה יחסית ארוכה אז פשוט נתתי למורני לנוח קצת
אני לא רוצה לדעת מה מחכה לה...אחרי רבע שעה היה לי טלפון ולא זיהיתי את המספר אז עניתי..
אני: "הלו"
...: היי מה נשמע?"
אני: "מי זה?"
....: "ע-ר-ן "
אני: "היי ערן מה נשמע?"
ערן: "בסדר לאן נעלמת? נפל לך הצמיד לא שמת לב? "
ואז הסתכלתי על היד וראית שהוא באמת נפל..צמיד שאימא ואבא קנו לי ליום הולדת 16.
אני: "יא תודה איפה מצאת?"
ערן: "נפל איפה שישבנו ואז חזרתי ראיתי את זה ...מוזר אה? "
אני: "מה מוזר?"
ערן: "שבדיוק אני מצאתי אותו ולא מאה אנשים אחרים שהיו בים "
אני: "חח אתה רומז שזה גורל? "
ערן: "את אמרת!"
עד עכשיו אני וערן לא שמרנו על הקשר רק פעם ב...באייסי הודעות של מה נשמע ומה חדש...
לא יותר מזה..בהתחלה לקחתי את הפרידה קשה..הייתי מתגעגעת אליו כל כך..אבל אז לאט
לאט עם הזמן התחלתי לצאת יותר ולהכיר בנים ולאט לאט הרגש שלי נמוג.
ערן: "על מה את חושבת? "
אני: "סתם עלייך ועליי "
באמפי3 בדיוק התנגן השיר REM - Everybody Hurts (שיר מהמם אגב)
המילים –
When your day is long and the night ....The night is yours alone
When you're sure you've had enough of this life….Well hang on
Don't let yourself go, 'cause everybody cries.
And everybody hurts, sometimes...
ואיכשהו התגעגעתי לערן,לא יודעת פתאום עכשיו שאני מדברת עליו,ושהוא מתקשר אלי,
החיזור שלו אחרי מאוד היה חסר לי....
ערן: "אה באמת? מה את חושבת? "
אני: "ש.." – העדפתי לא להגיד כלום על הרגשות שלי במיוחד שאני כל כך מבולבלת
בין אביתר ולמור ועכשיו ערן חזר לחיים שלי...בא לי למות!
אני: "עזוב ערן אני חייבת לנתק אני אתקשר אליך יותר מאוחר "
ערן: "ביי נסיכה" וניתק.
הגענו כבר לבית החולים הערתי את מורן היא התקשרה לאימא שלה והיא ירדה לשלם לנהג.
היא חיבקה חזק חזק את אימא שלה ועלינו למעלה...
נירה (אמא של מורן): "מיה תודה רבה שהבאת אותה לפה" וחייכה אלי
אני: " בבקשה"
עלינו למעלה הגענו לחדר של אבא שלה ...ובחוץ רעותי (אחותה הקטנה) הייתה כבר עם אחות
של אבא שלה אפרת...התיישבתי ליד רעותי שישר רצה אלי מאוד אהבתי אותה היא ממש חמודה...
דיברנו בזמן שמורן הלכה עם אמא שלה לרופא לראות מה עם עמוס(אבא של מורן).
אחרי כמה דקות מורן חזרה עם דמעות והלכתי אליה מהר ושאלתי: "נו מה אמרו? "
מורן:"....
עכשיו באמת תגגגגגגגגגגגגייייייייייייייבבבבבבבבבבבבבבבוווווווווווווווווווו 😂
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי