וואאווו איזה פרק מאמי..
מחכה להמשך בובייייייי
אוהבת אותךךךך
רותמי =]
ואו..
איזה מהר את נפתחת לאנשים..
כאילו,בין לילה ואת כבר עושה את הדברים האלה..
אני לא באה לשפוט אותך,
ובכל זאת,החיים שלך (:...
לפעמים התכונה הזאת טובה,
לפעמים לא.
חוצמזה..
האוהד הזה מההתחלה נשמע לי פדופיל קטן..
מקווה שלא התקרבת אליו יותר!
נשמע מסוכן כזה לאדעת,
אני לא הייתי מההתחלה מתקרבת לאחד כזה..
אני ילדה טובה מידי.. 😁
מקווה שלפחות נהנת מכל זה,ושאת עדיין נהנת מזה.
חיחי..
הייתי ה-כ-י לא ברורה בעולם חח...לאדעת למה..
בכל זאת מקווה שהבנת אותי..
אוהבת,ומחכה להמשך..
הסיפור הזה מטריףףף פשוט...
נופי
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 24/08/2006) תמר יש לי עוד שאלה אליך,
למה את עעושה את כל זה?!
אם את כל כך אוהבת את הדברים האלה, כמו שאת כתבת, [יעני לנסות מה שאסור ומה שלא לגילך]
למה את לא מנסה יותר מאוחר?
עוד שאלה,
איך את קוראת לעצמך?
יעני את קוראת לעצמך שרמוטה? מתנסה.?
חחח בתאלי . . למה אני עושה את כל זה? כי אני אוהבת. את אפילו ענית על זה.
ולמה אנלא מנסה יותר מאוחר? כי משהו שאוהבים רוצים אותו עכשיו.
כשאת אוהבת מישהו, את רוצה להיות איתו עכשיו.. לא יותר מאוחר
לא ככה?
ואני קוראת לעצמי שרמוטה
גם החברות שלי קוראות לי ככה, אבל הכל מצחוקים.
שרמוטה זה לא חייב להיות דבר שלילי, מישהי שהיא שרמוטה או נותנת מהר וכאלה וכיף לה עם זה - לדעתי היא לא דוגמה רעה, היא פשוט לא דוגמה לחיי שמנת של קשר אחד עמוק עם הרבה אהבה.
מתנסה.. לאדעת אם אני מתנסה.
אולי אני שרמוטה מתנסה, כי אני גם נותנת וגם מנסה דברים חדשים..
אבל לא נותנת לכל מי שמבקש. יש הבדל!
אני נותנת רק למי שאני רוצה.
מישהו בא אליי עושה לי נשיקה באוויר זאת התנהגות דוחה לדעתי, אני כבר מסמנת עליו איקס.
אוהד.. או נערף איך קוראים לווו.. פשוט הקסים אותי עם כל הדיבורים שלו.. זה לכן נתתי לו..
וסתיו, כי פשוט נתפסתי עליו.
מבקשים? אני לא נותנת. זה רק מי שאני רוצה. אבל רק בגלל הבחירות האלה, והקטעים האלה שהיו לי שם בצפון, אני נקראת שרמוטה. תוך לילה כבר ירדתי לו , זה סוג של פרוצה לדעתי אבל אהבתי את זה וזה מה שחשוב.
יהד.. מבינה אותך לגמרה נשמאמי שתדעי שנזהרתי ברור נזהרתי, ותודה על המחמאות מאמי שמחה את קוראת. (:
נגה. . זה לא מה שאני רוצה מהחיים שלי, אני לא מתכננת מה לעשות בהם.
אני בדעה שגיל ההתבגרות זה ה-גיל לעשות את הדברים הפרועים, מי ישמע גם זה לא הכי פרוווע. .
ונופפפרי (: הבנתי תתגובה שלך מאמי, וכה, תכלס נהנתי וטוב לי עם זה. תודה בובי על התגובה הבנתי כבר כמה את ילדה טובה וזה מדהים לדעעעתי :] גם יש לך חבר טפוווווו טפו טפו - איזה כיפ (: תהננננני כמה שאת יכולה יפה שלי , אוהבתותך
תותי יהד ושני. . שמחה אתן קוראות תסיפור יפות.. יש לו מסר חשוב בסוף.
אוווווווווווווהבת
QUOTE (moraless @ 25/08/2006) QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 24/08/2006) תמר יש לי עוד שאלה אליך,
למה את עעושה את כל זה?!
אם את כל כך אוהבת את הדברים האלה, כמו שאת כתבת, [יעני לנסות מה שאסור ומה שלא לגילך]
למה את לא מנסה יותר מאוחר?
עוד שאלה,
איך את קוראת לעצמך?
יעני את קוראת לעצמך שרמוטה? מתנסה.?
חחח בתאלי . . למה אני עושה את כל זה? כי אני אוהבת. את אפילו ענית על זה.
ולמה אנלא מנסה יותר מאוחר? כי משהו שאוהבים רוצים אותו עכשיו.
כשאת אוהבת מישהו, את רוצה להיות איתו עכשיו.. לא יותר מאוחר
לא ככה?
ואני קוראת לעצמי שרמוטה
גם החברות שלי קוראות לי ככה, אבל הכל מצחוקים.
שרמוטה זה לא חייב להיות דבר שלילי, מישהי שהיא שרמוטה או נותנת מהר וכאלה וכיף לה עם זה - לדעתי היא לא דוגמה רעה, היא פשוט לא דוגמה לחיי שמנת של קשר אחד עמוק עם הרבה אהבה.
מתנסה.. לאדעת אם אני מתנסה.
אולי אני שרמוטה מתנסה, כי אני גם נותנת וגם מנסה דברים חדשים..
אבל לא נותנת לכל מי שמבקש. יש הבדל!
אני נותנת רק למי שאני רוצה.
מישהו בא אליי עושה לי נשיקה באוויר זאת התנהגות דוחה לדעתי, אני כבר מסמנת עליו איקס.
אוהד.. או נערף איך קוראים לווו.. פשוט הקסים אותי עם כל הדיבורים שלו.. זה לכן נתתי לו..
וסתיו, כי פשוט נתפסתי עליו.
מבקשים? אני לא נותנת. זה רק מי שאני רוצה. אבל רק בגלל הבחירות האלה, והקטעים האלה שהיו לי שם בצפון, אני נקראת שרמוטה. תוך לילה כבר ירדתי לו , זה סוג של פרוצה לדעתי אבל אהבתי את זה וזה מה שחשוב.
יהד.. מבינה אותך לגמרה נשמאמי שתדעי שנזהרתי ברור נזהרתי, ותודה על המחמאות מאמי שמחה את קוראת. (:
נגה. . זה לא מה שאני רוצה מהחיים שלי, אני לא מתכננת מה לעשות בהם.
אני בדעה שגיל ההתבגרות זה ה-גיל לעשות את הדברים הפרועים, מי ישמע גם זה לא הכי פרוווע. .
ונופפפרי (: הבנתי תתגובה שלך מאמי, וכה, תכלס נהנתי וטוב לי עם זה. תודה בובי על התגובה הבנתי כבר כמה את ילדה טובה וזה מדהים לדעעעתי :] גם יש לך חבר טפוווווו טפו טפו - איזה כיפ (: תהננננני כמה שאת יכולה יפה שלי , אוהבתותך
תותי יהד ושני. . שמחה אתן קוראות תסיפור יפות.. יש לו מסר חשוב בסוף.
אוווווווווווווהבת
העיקר שטוב לך עם זה [:
עכשיו כשקראתי את הצד שלך, יש משהו בדברים שלך,
אבל בכל אופן אני עם נופר,
יש צד חיובי בגלל זה וצד שלילי..ולא תמיד זה טוב..=/
אבל תעשי מה שאת רוצה,
העיקר אל תגזימי..!
ואני הכי שמחה בעולם שאת עושה עם מי שאת רוצה ולא נותנת לכולם,
זה מה שטוב בך.
תהני לך =]
חחח את שמחה שאנחנו קוראות!?
אני שמחה שאת משתפתת אותנוו בבכישרוןן המדהים שללךךךך...
יאאלהה.. מחכה להמשךך..
מוואהההה
לוביוו
HeNNNNN מוקדש לך יפיופפפפפפפפי (: חולה חולללה עליך
מהפרק הקודם
בחיים לא הייתי רואה את עצמי ככה.
לפתע היו רעשים, שנינו הפסקנו בפתאומיות ושתקנו, הנשימות שלי ושלו לא היו סדירות והרעשים נפסקו.
"שמעת את זה?" שאלתי בלחישה
"כן" הוא לחש ושוב נשמעו הרעשים
המשך
רישרושים ונקישות נשמעו.
הסתכלתי לצדדים כשסתיו מביט בי ומחייך
"החוף ריק אבל" לחשתי
"זה סרטנים" הוא אמר
"מה סרטנים?!" שאלתי לא מבינה "יש פה סרטנים?"
הוא הצביע במבטו לפח הקרוב, על השקית נתלה סרטן לבן קטן.
"יואו" לחשתי מחייכת
"הם לא יתקרבו אלינו"
"בטוח?" שאלתי
"הם מתרחקים מבני אדם" הוא חייך והצמיד אותי אליו
"יו! יש לך פה אחד..." אמרתי מחייכת ונשקתי לשפתיו שבאיטיות ובחושניות נפתחו
"מצחיקה את" הוא חייך גם, היה לו חיוך יפה ורגוע.
"שוש..." סימנתי לו לשתוק ונישקתי את החזה שלו.
הוא התהפך מעליי כל כך מהר, שוב חזרנו לקצב ההוא, הגלים רעשו והתנפצו ברעש ונתנו לנו מוזיקה.
הוא ליטף אותי בכל מקום.
נרגשתי יד אחת שלו עושה את דרכה אל מתחת למכנס שלבשתי.
"לא" לחשתי והוצאתי אותו משם.
הרגשתי מגעילה שם אחרי הלילה ההוא ואחרי שהבנתי שהוא ערבי.
החול נכנס לכל מקום, לפה ולבגדים, אבל לא באמת הפריע לנו.
התפהכנו שוב, אני מעליו, התרוממתי כשרגליו כבולות בין שתי רגליי.
נישקתי את החזה שלו, אף פעם לא יצא לי להיות עם כזה חזה. לסער היה חזה, אבל לא בכיוון בכלל של סתיו.
הבטן, והוא התפתל מדיגדוגים, שוב הוא החזיק לי את השיער בידיים רועדות.
הוא התרגש, ידעתי את זה אבל הוא שתק.
לאט לאט חזרתי למקום שבו הפסקתי ונישקתי וליקקתי שם.
"אני צריכה לחזור, יש כבר אור" לחשתי
"עוד קצת" הוא אמר שוכב מעליי ומנשק לי את החזה בעדינות
"מחר" חייכתי
"אני אראה אותך מחר?" הוא שאל וכעת הביט בי
"הרגע אמרתי"
"אולי תבואי איתנו לגלוש בצהריים? אנחנו פה בחוף ליד"
הוא הזכיר לי את השיחה עם אוהד, על החוף בצד השני ששם הוא מפעיל ילדים מהצפון.
כלואה בין שני חופים, בין שני לילות שונים, בין שני אנשים שונים.
"עמי גם יהיה?" שאלתי בחיוך
"ברור שהוא יהיה, אבל מה אני פחות חשוב לך?"
"קצת פחות... כה" צחקתי בשקט
"את מיוחדת, אני רוצה לראות אותך מחר"
"כדי לקבל עוד מציצה?" שאלתי קצת נעלבת, והבנתי שמחר אני לא אראה אותו. כשמגיעים עד לשלב הזה זה חד פעמי וזהו. סטוץ.
"יא גנובה! אני באמת רוצה לראות אותך, מצידי סתם נשב בערסל נדבר על ברביות"
"שקרן" לחשתי בשקט והבטתי בעיניו שהיו מעליי.
הוא שתק.
"טוב.. כדאי שנזוז" אמרתי מנסה להקים אותו ממני.
הוא קם בשקט והביא לי את החזייה והחולצה שלי
הלכתי לכיוון הים והוא בא אחריי מלטף לי את הגב.
"תסגור לי" אמרתי, הרגשתי שקר פתאום, כבר לא אהבתי אותו.
הוא סגר בעדינות .
לבשתי מעליי את הגופייה, והרגשתי אותו מסתכל עליי
"מה קרה?" שאלתי מסתובבת
"הכל נראה לי הזוי" הוא חייך
חייכתי גם והסתובבתי בחזרה לכיוון הים לאסוף את השיער לקוקו.
הוא חיבק אותי מאחורה וזה היה נראה לי כל כך רומנטי.
ידעתי שעוד שעה השמש תעלה גבוה יותר וההרגשה הקרירה של הלילה תעלם ויחד איתה גם הסטוץ הזה יעלם.
"בוא נעלה" אמרתי והסתובבתי.
סתיו קיפל את השמיכה שנחה בחול ועלינו שנינו למעלה לכיוון המלון שלי.
"אני רוצה לראות אותך מחר" הוא אמר מקפל את הנרגילה
"נראה" אמרתי ואני קיפלתי את השמיכה השנייה שהייתה בערסל.
"מה קרה לך?" הוא שאל מתקרב
"כלום" עניתי, הדשא היה רטוב, היה לי קר מבחוץ וגם מבפנים.
"טוב מאמי"
"ביי" לחשתי ונשקתי לו נשיקה אחרונה אבל יחד עם הנשיקה גם חום הגוף עלה, הרגשתי את זה גם עליו לפי התנועות.
"טוב" אמרתי מתנתקת ממנו מלקקת את השפתיים
"חכי" הוא אמר וחזר לנשק אותי, עוד יותר עשה לי את זה.
"טוב" עכשיו זה הואאמר
"רגע" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה אחרונה.
התנתקנו לאט והסטתי לו בעיניים, היינו כל כך קרובים באותו רגע.
"טוב" שנינו אמרנו וחייכנו
הוא הלך לכיוון אחד ואני הלכתי לכיוון השני.
ידעתי שזאת הפעם האחרונה שאני אראה אותו והעדפתי לא להסתכל לאחור, אבל בהשתקפות בחלון של החדר שלי ראיתי אותו מסתובב ומביט בי.
פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה לחדר.
את השמיכות הנחתי על כיסא קרוב ונכנסתי לשירותים, המקום היחיד שיכולתי לחשוב בשקט.
שוב התיישבתי על האסלה מביטה במרצפות הכחולות וכאילו לא רואה אותן - כל הסיפור רץ לי מהתחלה.
החתול, והפרצוף היפה של עמי.
סתיו זורק סיגריות למי שישב לידי בערסל.
הכירבול עם סתיו בערסל מתחת לשמיכה.
הנשיקה הראשונה.
לראות אותו מוריד חולצה בצורה כזאת סקסית וחמודה.
החגורה.
"יואו" נאנחתי וקמתי להתקלח.
"נהנית בחוץ?" שאלו ההורים שהתעוררו מהרעש שעשיתי.
"כן" אמרתי ונכנסתי למיטה.
"מתי להעיר אותך?"
"לא להעיר" אמרתי והסתובבתי לכיוון הקיר
הריח של השיער הרטוב הזכיר לי את ריח הבושם שלו.
ידעתי שהוא אחד מהבנים שאני בחיים לא אשכח את הפנים שלהם.
~
"לא בא לך עליי?" שאלתי מביטה בו
"דווקא בא" הוא אמר בחיוך והתקרב
~
"זונה" לחשתי לעצמי ונרדמתי.
"את רצינית?!" שאלה נוי
"כן" אמרתי בשקט
"יש לו גדול?"
"ענק" אמרתי
שמעתי אותה צוחקת
"אני מתפלאה עלייך יסמין"
"גם אני מתפלאה על עצמי מאמי" אמרתי בשקט
"העיקר היה לך כיף אה?"
"כה"
שוב היא צחקה
"הוא רעד אמרת?" שאלה צוחקת
"כה" חייכתי קצת
"חחחחח מצחיק זה ויברטור בגודל אנוש"
"לגמרה" אמרתי משועשעת וצחקתי
"ואיך אמרת קוראים לזה שמתאים לי?"
"עמי" אמרתי "הוא בדיוק בשבילך, הוא בלונדיני עם שיער שמסתיר כזה קצת את העיניים, סטייל עופר שכטר כזה מלפני כמה שנים.. הרבה יותר יפה מזה שאת תקועה עליו.. יש לו עיניים חומות אבל הן כל כך יפות והוא מתלבש כמו שאת אוהבת, הוא גם גולש, כמו סתיו"
"איזה שם ערסוואטי זה עמי.. ואיך סתיו נראה?" היא שאלה
"סתיו יותר ערסי מעמי, הוא מתלבש ג'ינסים וגופיות צמודות וכאלה, אבל לעמי יש אופי מדהים, הוא יודע להתחיל עם בנות" אמרתי
"אבל איך הוא נראה סתיו הזה?"
"שיער שחור ועיניים גם כהות, הגוף שלו - את משתגעת. פעם ראשונה ראיתי אותו חשבתי שזה אושרי כהן, זה מהשיר שלנו"
"כן, אני יודעת מי זה אושרי כהן מאמי. יא נשמעים יפים הבנים האלה פעם הבאה אני באה איתך לא משנה מה!"
"טוב, זה כבר יהיה סיפור אחר אה?"
"כה, אני לא אשתרמט כמוך יא שרלילונה"
"הייתי חייבת" חייכתי
"הבנתי אותך, תשבי איתם גם היום בלילה? או אולי יותר נכון לשאול; תרכבי עליהם גם היום בלילה?" היא צחקה
"לא מאמי.. זה היה סטוץ, פעם שנייה לא יוביל לשום מקום"
"אולי הוא יירד לך? דווקא כן מוביל" היא אמרה ושמעתי חיוך בקולה
מה שהיא אמרה הזכיר לי את אוהד
"לא רוצה שיירדו לי" אמרתי
"למה?" היא שאלה ורציתי לספר לה על אוהד אבל אז הייתי בטוחה שהיא תיקח את זה הרבה יותר קשה ממה שהיה עם סתיו.
"סתם.. לא יודעת, לא מוכנה לזה עדיין, לא נעים שמישהו ילקק שם" שיקרתי
"מבינה אותך, גמאני כזאת" היא אמרה
"טוב בובי, נראה לי אני הולכת לישוני, רק ארבע ואני עייפה וגם חם לי פה רצח אז נדבר"
"טוב, יסמיני.. אם את כה הולכת לראות אותם תביאי צילצול מתי שבא לך אני אענה"
"טוב מותק"
"ביי בובה" היא אמרה
ניתקתי וחזרתי חזרה לחדר, המזגן והטלוויזיה הרדימו.
טירטור מוזר העיר אותי, המחוגים של השעון על הקיר כבר הצביעו על השעה חצות וחצי והרטט של הפלאפון הרעיש על שידת העץ ליד.
'פדידה שלי מחייג אלייך' היה כתוב על הצג.
מבחוץ נשמעו צחוקים ודיבורים, הסתכלתי דרך החלון ומול החדר שלי כמה צעדים ממנו ישבו המון נערים בגיל שלי. כנראה חברים של סתיו ועמי. אבל סתיו לא היה שם, את עמי זיהיתי אבל מבין כולם לא הצלחתי לראות את סתיו.
הרטט עוד המשיך להרעיד לי את הידיים.
ההורים ישנו והייתי חייבת לצאת החוצה כדי לדבר עם סער.
"כבר חוזרת אליך" עניתי בלחש לסער וניתקתי.
החלונות היחידים שהיו בחדר הזה היו החלון מעל המיטה שלי, שהיה בדיוק ליד הדלת והחלון השני היה בשירותים.
הלכתי לשירותים הדלקתי את האור
הוא היה גבוה וקטן. בכל זאת, חלון בחדר שירותים.
אבל עדין היה ניתן לעבור דרכו. ידעתי שלצאת ממנו לא הייתי יכולה כי הייתי מתפרקת על האדמה והצמחייה שהיו מתחתיו בחוץ, אבל להיכנס דרכו כן יכלתי.
השארתי בחלון הקטן חריץ, השארתי את האור דולק כדי שאדע איזה מכל החלונות של החדרים להיכנס ויצאתי מהשירותים.
נעלתי כפכפים ויצאתי דרך הדלת.
"יסמין?" כולם שאלו, ידעתי שהוא סיפר עליהם, אולי לא הכל אבל ידעתי שהוא סיפר משהו.
סימנתי להם שנייה עם היד ועשיתי את עצמי מדברת בפלאפון.
"תבואי אחר כך! רוצים לדבר איתך!" צעקו אחריי.
"טוב אחים שלי..." מילמלתי
התרחקתי כמה שיותר והתקשרתי לסער.
"יפה שלי!" הוא קרא
"הי מותק" אמרתי בשקט
"התגעגעתי מאמי"
"גם אני אליך" שיקרתי, לא חשבתי עליו כל היום.
"כל היום חשבתי עליך, מה עשית כל היום?"
"סתם, משעמם פה אתה יודע.."
"משעמם פה, הא?" נשמע קול מאחורי
הסתובבתי בקפיצה
"יואו הבהלת אותי!" לחשתי לסתיו
"מי זה?!" סער שאל מהפלאפון
"חכה שנייה יש לי ממתינה סער" שיקרתי ושמתי אותו על השתק.
"תבואי אחר כך? אנחנו יושבים שם"
"כן, שמתי לב... אני אבוא מאמי" אמרתי מנסה לחייך והצמדתי את הפלאפון לגוף שלי
סתיו נשק לי בלחי וחייך.
חייכתי גם אני אבל יצא חיוך צולע והצבעתי על הפלאפון.
הוא פנה ללכת משאיר קצת מריח הבושם שלו.
הבטתי אחריו והרגשה עצבוה מילאה אותי.
"סער?" שאלתי מבטלת את ההשתק
"מי זה היה?" הוא שאל
"בממתינה?" שאלתי
"לא, זה שהבהיל אותך"
"סתם, אחד קטן כזה.. כיתה ז' שהכרתי, נראה לי הוא נדלק עליי"
"לדאוג?"
"לא.. לא לדאוג" אמרתי בשקט
"טוב אז מה אמרת את עושה שם?"
"סתם.. משעמם פה, אמרתי לך כבר."
"כן, הלוואי עלייך הייתי שם אה?"
"הלוואי" אמרתי מרימה גבות מופתעת מהשחצנות ומהביטחון שלו.
"סתם מאמי" הוא צחק, "מתי מחר את חוזרת?"
"לא יודעת, אחר הצהריים ככה" עניתי
"אתם עוברים ליד כפר סבא, לא?"
"כן"
"אולי תבקשי מההורים להוריד אותך אצלי?"
"לא יודעת מאמי... גם קבעתי עם חברים כבר, לא יפה להבריז להם" שיקרתי
"טוב מותק" הוא אמר ביובש "מה עם החתול? לא מפריע היום?"
"לא" חייכתי
"המניאק הזה.. נשבע לך הבנתי שאני קנאי"
"מקנא בחתולים?" שאלתי משועשעת
"לכי תדעי... אני גם מקנא בדובי שלך זה שישן איתך תמיד, איך אמרת קוראים לו?"
"בודי" אמרתי בשקט וחייכתי חיוך ילדותי
"בודי.. כה, הוא"
"טוב מאמי.. אני מתה מעייפות"
"רק אחת ואת כולך ישנה כל היום על החוף"
"קטעים - אני עדיין עייפה..."
"טוב מאמי.. לכי תני לבודי לנשק אותך במקומי"
"טוב" חייכתי
"לילה טוב מאמי, אוהב אותך"
"אוהבת גם" אמרתי בשקט וניתקתי.
ריח הבושם של סתיו כבר נעלם.
רציתי כל כך ללכת בכיוון שהוא הלך כדי להריח עוד מהבושם אבל הלכתי בכיוון השני כדי להגיע לחלון השירותים.
מבין כולם רק אחד היה מואר, ידעתי שזה של החדר שלי.
הורדתי את הכפכפים וזרקתי אותם שם אחרי שפתחתי את החלון מהחריץ שהשארתי וטיפסתי מעלה.
נכנסתי בשקט, הורדתי מים כדי להשלים להורים את ההצגה.
ציחצחתי שיניים ויצאתי מהשירותים.
"מה עשית בחוץ?" שאלה אותי אמא
"הייתי בשירותים אמא"
"בדרך כלל את לא לוקחת פלאפון וכפכפים לשירותים" היא אמרה, "חוץ מזה שראיתי אותך יוצאת דרך הדלת"
"אבל נחרת!"
"זה היה אבא מותק"
"שמעתי אבל שני מקצבים! נו! את יודעת! של נחירות!" אמרתי
"אולי אבא נוחר בשביל שנינו אבל אני לא נוחרת"
"את אומרת לי שסתם הורדתי מים עכשיו?" אמרתי בחיוך עקום
"אז מה עשית בחוץ?" היא שאלה מחייכת
"דיברתי עם סער, לא רציתי להעיר אותכם וגם לא רציתי לעבור ליד הילדים האלה שמרעישים" אמרתי והצבעתי על החלון מעל המיטה שלי שעדיין בקעו ממנו דיבורים וציחקוקים.
"הבנתי.." היא אמרה, "מה סער מספר?"
"טוב זה כבר לא מעניין אמא, אני עייפה"
"ישנת כל היום"
"אני עייפה אבל! מה יש לכולם?!" שאלתי מתעצבנת
"לא סיבה להרים את הקול ילדה! אבא עוד ישן"
"איפ!" אמרתי ונכנסתי מהר למיטה בלי להגיד כלום.
"לילה טוב" היא אמרה
היא נרדמה די מהר, שוב שמעתי אותה נוחרת. לא הבנתי איך היא ידעה שיצאתי אבל היא נחרה, אני בטוחה, אני מכירה את הנחירות של אמא שלי ולא משנה כמה היא תכחיש את זה.
התרוממתי על הברכיים והצצתי החוצה בין חריצי התריס על הנערים.
ישבו שם שמונה ויותר.
"איפה יסמין הזאת שדיברת עלייה?" הם שאלו "היא הלכה לפני שעה"
"סתיו אחי אני רואה עליך שעשיתם משהו אחרי שהלכנו שוט אחי" אמר אחד שהיה אתמול
"לא עשינו כלום בנאדם! אמרתי לך כבר, תתמודד"
הבנתי שהוא לא סיפר להם מה היה.
"יאללה בטח ירדה שוב עם הערבי הזה לים" אחד מהם אמר, אחד שהיה גם אתמול וגם לפני יומיים כנראה.
סתיו שתק, הוא ידע שלא ירדתי לשם ודיברתי בפלאפון מאחורה, לא הבנתי למה הוא לא מתקן אותם.
"יסמין.. מישהו השאיר לך מכתב אהבה"
"אה? אל תעצבנו אמרתי לא להעיר" אמרתי והסתובבתי לקיר
"יסמיני, באמת מישהו השאיר לך, אם את לא תקראי אני אקרא" אמא שלי אמרה והתיישבה לידי
הסתובבתי בחזרה פוקחת את העינים אבל לא ראיתי כלום, הכל היה כל כך מואר.
"קחי" היא אמרה , מיששתי באוויר עד שמצאתי את הדף.
הסתובבתי חזרה עם הפנים לקיר ופתחתי את הדף.
'רציתי את הפלאפון שלך, אמרתי לך שלא היית סתם, לא אכפת לי שאת מירושלים, תרשמי אותו על הדף ושימי בחור שבחומה ליד הכניסה לחוף.'
הבנתי שזה מסתיו, כתב היד היה עקום וראו שהוא של בן.
החלטתי שזה סטוץ, זה מה שזה היה וזה מה שזה יהיה.
זרקתי את הדף לפח.
"נו בובי? מה עכשיו?" שאלה אמא שלי כשכבר העמסנו מזוודות על האוטו
"שכחתי את בודי" אמרתי ורצתי להביא אותו מהחדר.
בדרך ראיתי את סתיו מרחוק מתקרב לחומה ליד הכניסה של החוף.
הוא היה עם הגב אליי, הוא הסתכל בחור, ראיתי.
אחרי שהבין שהוא היה ריק והוא הסתובב לכיוון שלי.
התכופפתי כל כך מהר כדי שהחומה של המרפסת תסתיר אותי. כמעט נישקתי את הריצפה.
זחלתי לאט לכיוון הדלת ונכנסתי.
הצצתי דרך החלון והוא כבר לא היה שם.
לקחתי את בודי שהתחבא בין הסדינים ויצאתי.
העדפתי לא להסתכל, אם הוא עדיין שם...
"מצאת את בודי?" שאלה אמא כשנכנסתי למכונית
"כה" עניתי בשקט ונסענו.
איך הפרק עושה לי עצווווווב. רוצה שוב את סתיו \:
בין הפרקים היותר ארוכים שכתבתי בחיים..
מקווה שלא התשתי. . אני כבר 7 שעות על הפרק הזה
אללה נשמווווות (:
אווווווווווווווווווהבת
מדהההייםם בובבה,
צה' המשששכי, מהרר אבל!
אהבתי ת'כתיבה שלך-סוף הדרך [:
אווהההבת
-ליאתו'שלך- 😊
יאוווו תמרוששששששששש
את ממש כישרוניתתת
זה מקסיםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!
"שמעתי אבל שני מקצבים! נו! את יודעת! של נחירות!" אמרתי
הרגת אותיי פשוטט הרגת חחחחחחחחחחח!!!
פרק מעלףףףףףףףףף
לפ יווווווווווווווו
מחכה לעוד...
פ=ר=ק!!
מור'צי 😊
די תמר אני מטורפת על הכתיבה שלך נשבעת!!
אל תפסיקי לכתוב בחייים ( :
תמשיכי בובה
חחחח תמרי מה יהיה הסוף אהה??
אשכרה התחבאת??
מצחיקה....
המשךךךך
חחחחחח כע. . מה אני אעעעשה. . לא היה נעים לראות אותו אחרי שהוא כתב את זה ולא רציתי להביא לו תפלללא. יכלתי להביא לו פלא אחר וכאללה. .
אבל לא יפפפה. . אם כבר אז בשקט ובסתר חח. .
נתתי פעם תפלא שלי למישו .. אבל עשיתי לו סיפרה אחת שונננה .. ופעם שנייה כשנפגשנו .. יענו במקריות לגמרה .. הוא יצצצא עליי חחח \:
כתיבה ממש יפההה : ]
אנייי רוצהה המשךךךךך :]
תמרי זה מהמם !! מחכה להמשך יפיופה.
אתר האהבה הישראלי