פעימות הלב

QUOTE (moraless @ 23/08/2006) QUOTE (HeNNNNNNN @ 23/08/2006) מממדהיםםם
גם זה אמיתי עלייך..??
אני לא באה לבקר את המעשים שלך או משהו,
אבל אני בחיים לא הייתי נותנת לבנאדם שאני בקושי מכירה,
והוא בן 32 [[למרות שהוא לא ניראה]] לעשות את זה..
טוב שהחלטת לא ללכת שוב, ושהבנת את מה שבעצם עשית..
אבל אלה החיים שלך, ותעשי בהם מה שבא לךך :]]

אני לא יודעת אם זה אמיתי בכלל,
פשוטט אמרתי מה שאני חושבת..
מקווה שלא נפגעת או משהו..

ותתמשיכיי אני כל כך אווהבת את הכתיבה שלך
מוואה ענקיתת
חןןן (: מדהימה שלי איך שמחה את קוראת
זה בדיוק מה שאני רוצה. .
שתגידי מה שאת חושבת הכי ראסמממי בעולם.
ולא איך הוא נראה זה מה ששינה, ידעתי עם מה אני מתעסקת ותמיד היו לי נטיות ללכת על הביזארי
אבל. .וואי. . טוב מה שאני באה להגיד תבינו בפרק הבא..
הוא גם ידע לעשות את הרושם כל כך טוב. . הוא יודע לפתות וכנראה אני הכי פתי בעולם והבנתי את זה רק בלילה השני שלי שם..
ואני לא מתחרטת על הדברים שעשיתי. אני רק חושבת עליהם לפעמים אבל הכל אני לוקחת בתור חוויה ובתור עוד צעד. . זה גם קשור לכותרת אני אסביר אותה בסוף הסיפור.
התחלתי עוד סיפור כי יש לי עוד מסר לתת, אני לא אוהבת לכתוב סתם בשביל להעסיק את עצמי או לשמוע תגובות כמו ואי מדהים תמשיכי מאמי..
ובעיקר כתבתי אותו כדי לשמוע מה אתם חושבים.
לא סיפרתי את זה להרבה אנשים, סיפרתי תאמת רק לבנאדם אחד שאתם תשמעו את התגובה שלו בהמשך.
זה לחץ לספר דברים אישיים שלך לאנשים שפה, גם בגלל הביקורות - אני רוצה לשמוע כמה שיותר וגם כי יש המון שמכירים אותי במציאות וזה חדש להם.
אני בטוחה שלא איך שהוא ניראה זה מה ששינה...
בובה אני באה ואומרת לטובתך, אם את פתי או לא אני לא יודעת,
לא מכירה אותך כל כך טוב כדי להגיד אם את כזאת או לא..
אבל בחיים לא כול האנשים כאלה טובים,
יש אנשים שבמקום אותו אחד לא היו נותנים לך לחזור לחדר טפו טפו טפווו
חס וחלילה אם זה היה קורה,
אני פשוט אומרת לך שאי אפשר להאמין לכול אחד..
וצריך לפעמים לחשוב פעמיים לפני דברים שעושים..
ואת צודקת, כול דבר שעושים זה לא תמיד טוב לחשוב על זה יותר מידי ולפעמים להתחרט,
צריך לקחת בתור חוויה =]

לפעמים אנשים שלא מכירים אותך אישית,
יכולים להעביר ביקורת הכי טוב שאפשר..
ולהם לפעמים גם יותר קל לספר דברים...
אוווהבת אותך :]]

תמר מחכה להמשך מאמי ! 😊

מהמםם
זה אמיתי?
תמשיכייי

כה מאמי, אמיתי

פשוט מדהים.

המשךך=]

אוהבת 3>
רותמי 😁

וווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווו
איזה כתיבה אמאאאאאאאאאאאאאא
את פשוט מוכשרת.. אני נסחפת לגמרי עם הכתיבה שלך מאמי..
היא נורא עוצמתית..
אהבתי..
וגם את הסיפור..

מהתגובות הבנתי שזה עלייך ואין לך בעיה לקבל ביקורת נכון?! או שנגיד לך מה אנחנו חושבות..
אז.. לדעתי מה שהיה עם 'אוהד' [ד"א זה השמות האמיתיים או שמות בדויים?]
לא היה צריך לקרות.. אבל כל הכבוד לך על זה שאת לא מתחרטת על זה.. כאילו אם זה היה קורה לי [למרות שלא הייתי נותנת שזה יקרה] הייתי מתחרטת על זה ובגדול..
אבל מזל שנעצרת באמצע.. וקלטת מה הולך סביבך..
יפה גם שאת לוקחת את זה בתור חויוה ניסיונית ולומדת מזה..
בקיצור =>> המעשה הזה לדעתי לא היה מעשה נכון..
אבל הוא כבר נעשה.. וזו הייתה בחירה שלך..
וזהו.. חח

איזו חפירההה :\\

סורי =\ חח

ממ מחכה להמשךךךךך בייבי..

QUOTE (רותם-יוני @ 23/08/2006) וווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווו
איזה כתיבה אמאאאאאאאאאאאאאא
את פשוט מוכשרת.. אני נסחפת לגמרי עם הכתיבה שלך מאמי..
היא נורא עוצמתית..
אהבתי..
וגם את הסיפור..

מהתגובות הבנתי שזה עלייך ואין לך בעיה לקבל ביקורת נכון?! או שנגיד לך מה אנחנו חושבות..
אז.. לדעתי מה שהיה עם 'אוהד' [ד"א זה השמות האמיתיים או שמות בדויים?]
לא היה צריך לקרות.. אבל כל הכבוד לך על זה שאת לא מתחרטת על זה.. כאילו אם זה היה קורה לי [למרות שלא הייתי נותנת שזה יקרה] הייתי מתחרטת על זה ובגדול..
אבל מזל שנעצרת באמצע.. וקלטת מה הולך סביבך..
יפה גם שאת לוקחת את זה בתור חויוה ניסיונית ולומדת מזה..
בקיצור =>> המעשה הזה לדעתי לא היה מעשה נכון..
אבל הוא כבר נעשה.. וזו הייתה בחירה שלך..
וזהו.. חח

איזו חפירההה :\\

סורי =\ חח

ממ מחכה להמשךךךךך בייבי..
וואי בובה ! אין עלייך יפיופי שלי (:
זה בדיוק מה שאני רוצה לשמוווע. .תודה מאמי על החפירה
הקטע שאני תמיד אוהבת להשתולל בדברים האלה. . אני כולי רוצה לעשות את הדברים שאסור אני מחפשת דברים אתגריים שלא הרבה עשו. . \:
קוראים לי שרמוטה קוראים לי שרלילה .. אבל אני אוהבת את זה וזה העיקר .
אני צריכה שאנשים יבקרו אותי בכל בקטע הזה, לאדעת . . מרגישה שזה חשוב לי.

תודה מותק. וחלק מהשמות אמיתיים וחלקם בדויים.
השם שלי זה תמר ושל החבר שלי זה בן, אבל אוהד זה שם אמיתי אלא אם כן הוא שיקר ואני כותבת היום גם על זה.


אוווווווווווהבת (:

מאמי .. השארתי לך הודעה בפרטי..

ממ מהממתת מתי ההמשך?

מעעללף.!!?

תמשיכי..

יפההההה 😊 תמשיכיייי

תמרי נעזוב את זה שאני תמיד אהבתי את הכתיבה שלך...
בכול מקרה....
היכולת שלך להכניס אותנו למצב שלך ולהבין אותך היא מדהימה זה בהחלט כישרון...
אפילו שאני בגיל 17 ילדה בקטע המיני
ולא מסוגלת להתקדם מעבר לנשיקה
אני מצליחה להבין אותך ומה עבר לך בראש...
תמרי אבל את צריכה להיזהר ממש מאנשים כאלה
גמלי קרה משהו דומה...
אבל תמרי לא סתם אומרים כשאת ילדה תתרחקי מזרים...
חחח אני מחכה להמשך הסיפור יפיופה...
לא סתם סער פחד עלייך

מדהההייייםםם!!
אני רוצה המממששך!

מהפרק הקודם

הבטתי במרצפות הכחולות וכאילו לא ראיתי אותן, רק חזרתי לשיחות שלנו.
על החשיש, ועל הבקבוק מזכוכית.
הכל חזר וקרה שוב אצלי בראש.
קמתי מהר מהאסלה והתלבשתי.
שוב הכל היה נראה לי כל כך הזוי.
לא ידעתי בכלל אם אני יכולה לספר את זה, איך זה נשמע בכלל.
יצאתי מהחדר ישר למיטה.
בחוץ הילדים עוד הרעישו, אבל הרעש לא הפריע, בראש הקול הזה שמדבר אליי הרעיש הרבה יותר
"את חלשה" הוא אמר
ואני הסכמתי...



המשך

"יסמיני, למה את לא נכנסת לים קוקי?" שאלה אחותי
"יותר מאוחר" עניתי.
"מה מותק? למה את כזאת עצובה?"
"לא עצובה" אמרתי
"את כולך שקטה כזאת היום" אמרה
"עייפה" עניתי.
כמה שרציתי להתקרב לאחותי, כמה שרציתי לספר לה כל מה שעובר עליי, לא הצלחתי.
היא נכנסה לים עם המזרון והבעל ואני נשארתי ישובה על החוף.
אני אוהבת להסתכל על אנשים, ג'וק כזה מהצד של אבא, לשבת, להתבונן ולחקור התנהגות של אנשים טיפוסים שונים.
סבתא והנכד שלה מנסים לשחק מטקות.
ראיתי איך הוא שואף בכל זריקה להכות ולהחזיר וראיתי גם כמה שלסבתא נשבר ללכת לחזור בכל פעם שלא הצליחה להכות חזרה כי הכדור נזרק גובוה מדי או לצד השני.
הכדור עף לכיוון סוכת המציל ולפתע ברקע הופיעה דמות כהה לבושה בלבן.
יחפה היא הייתה צועדת על החוף כל כך דומה היא הייתה לאוהד, אבל הייתה רחוקה כדי לזהות.
פתאום הרגשתי לחץ, לא רציתי לפגוש אותו שוב.
התבוננתי בו כל כך הרבה.
הוא צעד לאט, הוא לא מיהר. מידי פעם התכופף, כנראה אסף צדפים.
מכפתור כהה קטן, הוא כבר הפך להיות בגודל בוטן במרחק, עדיין היה מטושטש, לא זיהיתי אבל כן שמתי לב לחזה גדול.
זה לא היה הוא.
פתאום כל כך הוקל לי.
אומרים שאני ילדה אדישה, לא נלחצת מאף אחד אבל הוא כן הצליח להלחיץ אותי, הרגשתי פרנואידית לרגע.
שמתי לב אצבעות הידיים שלי נשארו הדוקות על ידיות הפלסטיק של הכיסא.
"בואי, את באה להפיל את נעמי מהמזרון?" שאל אבא שלי מאחור
צחקתי "אתה רציני?" שאלתי
"כן" חייך וצחק
קמתי מהכיסא פושטת את הגופייה הלבנה והמכנסון ונכנסתי יחד איתו לים.
היא שכבה על הגב ועצמה עיניים.
אבא שלי צלל מתחת למזרן ודקר דקירות קטנות, אני התחבאתי מאחורי ראשה כך שלא תראה אותי...
"אבא!" היא צעקה ונפלה למים
"בואי אני אקפיץ אותך" הוא אמר בחיוך
"אבא, מה עף עליך?" שאלתי צוחקת
"אבא מקולקל יש לך" אחותי אמרה לי מנגבת את הפנים בידייה ועלתה לו על הגב
צחקתי כל כך, מזמן המשפחה לא הצחיקה אותי ככה, לרוב אני לא בבית.
עליתי על המזרון, מצד אחד שי אבא ומצד שני אחותי נעמי ואבא שלי התחיל לבעוט כדי לשחות.
"אבא!" היא צרחה, "אתה בועט לי בבטן! אתה רוצה להוציא לי תטמפון?!"
"יא מגעולה! אתם מזדיינים כשאת במחזור?" שאלתי
"יסמין! איך את מדברת!" התחיל אבא
"מה..."
"אם יש אהבה בובה, את יכולה הכל" אמרה מתעלמת מאבא.


"אהבה?" שאלתי
"כה, מה את חושבת על זה?"
"חושבת? לא יודעת" אמרתי מנסה להבין למה הוא מתכוון, "אהבה זה להעריץ מישהו, לצחוק מדברים שהוא עושה גם אם זה לא מצחיק"
"אה את אומרת אני לא מצחיק?" הוא שאל נעלב
"לא מאמי! הכי לא, אני כולי נשפכת ממך ! אבל אני יודעת שאם אני אראה ידיד שלי אומר דברים שאתה אומר, אני לא אצחק כמו שאני אצחק כשאתה תגיד אותם."
"בובי הסתבכתי, אל שכחי את מדברת עם בנאדם שעשה שלוש יחידות בכל מקצוע חשוב"
"חח נו עזוב אותך מה אתה שואל אותי מה זה בשבילי אהבה?!"
"רוצה לדעת אם את מרגישה כמוני"
"אני לא"
"כן, הבנתי את זה" הוא אמר בקול שקט
"גוש, אמרתי לך כבר שאני לא יכולה להיות רכוש של אף אחד, אני לא נקשרת מהר או מתאהבת מהר"
"יום אחד תתאהבי בי?"
"אני בדרך" חייכתי
"בדרך.. זה טוב" שמעתי אותו מחייך "עוד שבועיים טסט לאופנוע"
"יא! גוש! התחלת שיעורים?"
"עוד שבוע"
"רק שבוע שיעורים?"
"אם ילך טוב"
"חחח יא רמאי מה אתה מתלהב שבוע"
"מותר" הוא חייך
"כה .. אלוף מתלהב"
"בא לי לבוא אלייך" הוא אמר
"חחח בוא, לא טיפה רחוק אבל?" שאלתי בחיוך
"אני נטרף!"
"אמרתי לך אתה יכול ללכת לאחרות, לא מזיז לי" אמרתי
סער צחק
"חחחח את תאמיני לי, את יכולה להעלות תמצב רוח בשניות" הוא אמר צוחק
"צוחק עליי?" שאלתי מחייכת
"מזה ללכת לאחרות? אני רוצה אותך יסמיני, לא אחרות"
שוב צחוקים נשמעו מרחוק וארבעה בנים בסביבות הגיל שלי עבור לידי, זה שהיה אתמול עם הגופיית סבא שחורה - זיהיתי אותו, לשנייה חשבתי שראיתי את אושרי כהן.
הם התיישבו קרוב לכניסה לחוף.
"יסמין?"
"אה?" שאלתי
"את לא מקשיבה לי אה? מי שם?"
"ילדים מהקיבוץ" עניתי
"אחת בלילה?"
"הם בגיל שלי"
"אה, דיברת איתם?"
"לא" עניתי וחתול ג'ינג'י עשה את דרכו אליי
"יא! סער הוא שוב כאן!"
"מי? זה שיש לו קול כאילו תפסו לו בביצים? "
"חחח יואו! בדיוק! אבל לא, לא הוא" צחקתי
"אז מי?" סער שאל
"זה עם הביצים הגדולות" עניתי באושר
"החתול" צחק סער
"כה" חייכתי
"אני לא אוהב חתולים" הוא אמר
"אה כה? למה?" שאלתי
"כמה צומי הם מקבלים מכוסיות"
"אין , אני אוהבת אותך גוש !" צחקתי
"גם אני אוהב אותך, אבל תגידי מאמי מה הקטע של הגוש?"
"לכולם אני קוראת גוש" חייכתי מלטפת את החתול
"אני כמו כולם?" הוא שאל
"לא" עניתי, לכולם כבר הפסתקי לקרוא גוש, רק לך אני קוראת ככה" חייכתי
מזווית העין ראיתי מישהו מתקרב
"החתול שלך?" הוא שאל
"לא" חייכתי, היו לו פנים יפות.
"אפשר ללטף?" הוא שאל
"בטח" חייכתי
"איך קוראים לך?" הוא שאל
"תמר" עניתי
"רוצה לשבת איתנו? אנחנו יושבים פה" אמר והצביע על הכניסה לחוף , "תבואי יהיה כיף, יש נרגילה"
"אני מדברת בפלאפון" אמרתי מקמטת את אפי
"כשתסיימי" הוא אמר בחיוך והלך
"את הולכת לשבת איתם?!"
"מה אתה בלחץ מכל דבר?" שאלתי בשקט
"לא יודע, כולם נטפלים אלייך"
"קודם כל לא נטפלים אליי סער! ולא, אני לא הולכת לשבת איתם, כי אני עייפה ואני רוצה לחתוך לחדר"
"זהו?" הוא שאל
"כה, אחת בלילה עכשיו ואני עייפה מתה"
"ישנת כל הצהריים"
"נו סער, אל תשחק איתי עכשיו"
"טוב, את בטוח לא הולכת אליהם?" הוא שאל "רק כדי לדעת!" הוסיף
"אני לא מתקרבת אליהם!"


"מאיפה את?"
"ירושלים" עניתי
"רחוק... מה באת לפה דווקא עכשיו במלחמה?" הם שאלו
"כל שנה אנחנו באים לפה"
"סיגריה?" הציע לי החמוד שנתפסתי עליו
"סתיו, זרוק זרוק לי, אני רוצה אחת" אמר אחד מהם
"תודה מאמי, לא מעשנת ליד ההורים"
"הם יושנים אבל, לא?"
"ישנים? כה, אבל אם יתעוררו" אמרתי וסתיו זרק קופסאת סיגריות לזה שישבתי איתו בערסל.
"תגידי, מה עשית אתמול בים שם?"
"ראיתם אותי?" שאלתי
"כן, עם הערבי הזה"
"איזה ערבי?" שאלתי לא מבינה
"הערבי הזה שדיבר איתך, הוא בא כאן לכולן מפתה אותן לרדת איתו לחוף כי חשוך שם" אמר אחד מהם
"כן" הסכים איתו עוד אחד "ועוד דופק שקרים שהוא עשה מילואים בגולני, ערבי מסריח לכו תדעו כמה מחלות מין יש לו"
"ימותו הערבים" אמר עוד אחד
"אמן אמן אמן!" הוסיפו השניים האחרים
"הוא לא ערבי" ניסיתי לשכנע, כנראה שרק את עצמי.
"ערבי וחצי מאמי!"
"הוא לא נראה כזה" אמרתי בשקט
"מה עשיתם שם?" שאל סתיו
"סתם.. דיברנו"
"שעה?"
"בדקתם על השעון?!" שאלתי מופתעת
"חחח כן, לאיזה כיתה את עולה?"
"י'.."
"גם אנחנו"
"איפה זה שהזמין אותי לשבת איתכם?" שאלתי
"עמי?!" שאלו
"אנא ערף מה השם שלו, הבלונדיני הזה"
"עמי... הלך לישון הקטן" צחקו
"באסה, חמוד הוא"
"נדלקת עליו?"
"כולה אמרתי חמוד מה קרה" חייכתי
"אה... נדלקה..."
"אל תעצבנו"
"יש לך חבר אבל, לא?" אחד מהם שאל
"כן" שיקרתי
"איתו גמרת עכשיו את הסוללה"
"כה" חייכתי
"טוב נשמות, לאדע מה איתכם, אבל אני כולי קופא כאן"
"גם אני" אמר סתיו
"אני מביאה סמיכות" אמרתי וקמתי מהערסל לחדר.
נכנסתי בשקט, ההורים היו ערים.
"הי" לחשתי
"נהנית שם בחוץ?"
"קצת" חייכתי
"אל תעשי שטויות" אבא אמר.
גנבתי שתי סמיכות חמות מהארון ויצאתי בשקט החוצה.
התקרבתי אליהם נבלעת בין השמיכות
"קחו" זרקתי שמיכה אחת לשניים שישבו ביחד על הערסל שאני ישבתי מקודם.
סתיו ישב לבד בערסל ממול.
"תפסת לי תמקום" ניסיתי להתעצבן על זה שתפס לי את המקום אבל הייתי די שמחה.
"לכי שבי ליד סתיו"
"זבל" זרקתי לו והתיישבתי ליד סתיו, הוא כיסה את שנינו והעביר מעליי זרוע כדי להיות קרוב ולא לצאת מהשמיכה.
היה לו בושם רושאס, אני זוכרת, הוא עשה לי כל כך חשק לנשק אותו.
"מאיפה לך כזה גוף? חדר כושר?" שאלתי
"גולש" הוא ענה וזה בכלל הדליק אצלי כמה פתילים. "את וחבר שלך... זה רציני?" הוא שאל
"כן" עניתי
"כמה זמן אתם?"
"שבוע וחצי שבועיים"
"טרי"
"טרי" חייכתי
"את באמת אוהבת אותו?" הוא שאל
"כן" שיקרתי
"יפה לך"
"אתה, יש לך מישי?" שאלתי
"לא" ענה
"טוב, אנחנו זזים" אמרו השניים בערסל השני "סתיו אתה בא אחי?"
"נשאר" אמר ואני הסתרתי חיוך
"טוב נשמות, יסמין היה נעים לדבר איתך מאמי, סתיו נדבר בקשר למחר"
"טוב אחי"
ושניהם נלעמו.
פתאום היה שקט.
"קר לי פה" הוא אמר
"לא בא לך עליי?" שאלתי מביטה בו
סתיו חייך והתחיל לרעוד
"דווקא בא לי" אמר והתקרב
הוא נישק בעדינות, היה לו עוד טעם של סיגריות אבל הייתי רגילה לטעם הזה מסער.
שכבנו בערסל מתחת לשמיכה מתנשקים.
"בואי נרד לים" הוא לחש בין הנשיקות
"לא" עניתי, לא היה בא לי להתלכלך בחול
הוא שתק והמשכנו להתנשק, הוא נישק כל כך עדין.
הייתי רגילה לנשיכות ולאגרסיביות של סער.
"טוב, בוא נרד לחוף" אמרתי, הייתי חייבת, לא משנה כמה חול היה נכנס לי לתחתונים או לחזיה.
קמנו שנינו, הוא עטף אותי בשמיכה יחד איתו וירדנו למטה.
התרחקנו כמה שאפשר מסוכת המציל המוארת, פחדתי לראות פתאום את אוהד, את הערבי, אולי בכלל לא קראו לו אוהד.
הייתי בשוק שהפכתי להיות פתיה כזו, האמנתי לשקרים שלו ועוד ונתתי לערבי לרדת לי.
"פה" אמרתי והתיישבנו על השמיכה.
אבל הישיבה לא נשארה הרבה זמן, תוך שניות התגלגלנו על החול, פעם אני למעלה פעם הוא.
החושך, והגלים עשו את האווירה.
היה כל כך חושני.
"חבל שאת גרה כל כך רחוק" הוא אמר
חייכתי
"לכמה זמן אתם נשארים פה?" הוא שאל בין הנשיקות
"רק עוד לילה אחד" חייכתי אליו והורדתי חולצה
סתיו משך אותי אליו ועלה מעליי והוריד גם הוא את החולצה
צחקתי.
"מה את צוחקת?" הוא שאל
"אסור?"
סתיו חייך וחזר לנשק אותי.
הוא רעד, הרגשתי שזה פעם ראשונה שהוא עושה משהו כזה עם בחורה.
בנות מזהות כאלה דברים.
"אתה רועד" לחשתי
"קר לי" הוא אמר
התגלגלנו שוב כך שאני מעליו, גם פתיחת החזייה הייתה קשה לו, ידעתי שאני עם מתחיל וידעתי שאני יכולה לעשות לו הצגות.
הורדתי לעצמי את החזייה, וירדתי לכיוון הג'ינס שלו, פתחתי את החגורה בחיוך.
כמו ילדה שקיבלה צעצוע, זה היה חולני אבל גם פרוע וכיף. כמו שאני אוהבת.
הוא החזיק לי את השיער. הידיים שלו עוד רעדו.
ליקקתי הכל ומצצתי את הביצים כדי לחמם את האיזור עוד יותר ממה שהיה מחומם.
בחיים לא הייתי רואה את עצמי ככה.
לפתע היו רעשים, שנינו הפסקנו בפתאומיות ושתקנו, הנשימות שלי ושלו לא היו סדירות והרעשים נפסקו.
"שמעת את זה?" שאלתי בלחישה
"כן" הוא לחש ושוב נשמעו הרעשים













אעעעעע איזה לילה \\:
הולכים למסעדדדה (:
המשך מחחחחר מדהימות (:
מקווה אין טעויות או משו .. אין לי זמן לבדוק .. ההורים כבר מחכים המכונית . חוחו.
סילחו לי
אווווווווווווווווהבת

אל שכחו . . רוצה לדעת מה אתם חושבים


נווווווווגי ! אני אגיב לך יותר מאוחר! שמחה את קוראת יפפפפפפה שלי (: אינעלך!