המשךךך ננננננוווווווווווווו
אהאההאהאהא קראתי את כל הפרקיםם וזה פשוטטטט מדהיםםםםם
תמשיכייייייי בדחיפותתתת!!! :]
אוהבתת נעה :]
אני:אני לא יודעת למה
רון:אני יודע למה
אני:למה
הוא התחיל להתקרב אלי עוד ועוד ועוד פתאום הרגשתי את הנשימות שלו את הלב שלו דופק והלב שלי התחיל
גםם לדפוק בקצב וזהו התנשקנו הוא נישק כל כך טוב הרגשתי כאילו זאת הפעם הראשונה שלי פתאום
הרגשתי רטט הוצאתי את רון ממני וראיתי זה היה הודעה היה כתוב
~יש לי הרגשה היית עם רון אל תאכזבי אותי ,אופיר~
רון:מיזה?
אני:סתם איפה היינו והמשכנו להתנשק פתאום...
שמעתי את הדלת נפתחת וראיתי את נדיה כולה בקושי נושמת
אני:מה קרה?
נדיה:אני לא מאמינה
אני:מה את לא מאמינה?
נדיה:נחשי מיפה
אני:מי?
נדיה:אופיר והוא רוצה לדבר איתך והוא בא לפה עכשיו
אני:מה?
רון הסתכל עלי ואני לא ידעתי מה לעשות לקחתי לו את היד וקמתי ומשכתי אותו איתי
יצאנו מהחדר והלכנו ירדנו במדרגות וראיתי אותו עומד שם והוא היה בשוק עשה פרצוף עצבני
ורון עוד יותר עיצבן אותו חיבק אותי ונתן לי נשיקה בצוואר
אני:מה אתה עושה פה?
אופיר:מישהו הזמין אותי
אני:מי?
אופיר:ההוא מאחורה
הסתכלתי על רון והוא חייך אלי ואמר
רון:אני לא ידעתי שניהיה ביחד
אופיר:ב-י-ח-ד? מההההההההה?
אני:ממ אופיר בוא נדבר בחוץ
אופיר:לא רוצה
אני:אופיר
אופיר:טוב
הסתובבתי אל רון וראיתי אותו מחייך
אני:נו באמת רון ...והלכתי
התישבנו מחוץ מבית של רון שהיה ניראה כל כך גדול ואפחד לא ידע מה להגיד לשני עד שאופיר אמר
אופיר:אני לא יכולה ככה
אני:מה?
אופיר:שאת איתו
אני:אופיר
אופיר:שום אופיר אני לא יכול יש לי שאלה
אני:מה?
אופיר:הנשיקה שהייתה
אני:מה איתה והורדתי את הראש למעטה מבושה
אופיר:זה לא עשה לך כלום
אני:ממ
אופיר:אוקי אני מבין ..וקם
אני:רגע אבל למה אתה לא מוכן להקשיב לי פעם אחת
אופיר:זהו אני מתמיד מקשיב מקשיב מקשיב ומתי את הקשבת לי
אני:מההההההה? כל הזמן אתה לא מבין שקשה לי
אופיר:מה
אני:אתה מוכן לשבת...הוא התיישב בצעבים
אופיר:דברי
אני:תבין שגם לי זה לא קל ואני לא ניצלתי אותך ואני לא התנשקתי איתך כי סתם היה באלי אני לא יגיד לך שלא
היה לי משהו אליך אבל הרגשות האלה מפחדיות אותי ורון הרגשות שלי הרבה יותר חזקות הקשר שלי ושלך
זה לנצח אנחנו ידידים טובים ותמיד היינו ותמיד ניהיה הכל מסובך לי אוףף.. אני לא רציתי שיקרה כלום
אני מתכוונת בניך לביני כי אני אוהבת אותך אבל הבנתי שאני אוהבת אותך בתור ידיד
אופיר:אני לא
אני:אתה לא אוהב אותי ?
אופיר:לא בתור ידיד😢
אני:אווח למה זה תמיד קורה
אופיר:כי אין דבר כזה ידידים טובים תמיד אחד מהצדדים רוצה את השני
אני:אני יודעת יאוו אין לי מה להגיד לך
אופיר:יופי לך ביי
אני:מה אתה עצנבי עלי עכשיו
אופיר:לא עצבני על אפחד סתם רוצה לעוף מיפה
אני: :/
אופיר:ביי
אופיר הלך ואני נשארתי בחצר עצובה ועצבנית על עצמי שהצלחתי לפגוע בבן אדם שכלכך חשוב לי
שכלכך אכפת לי ממנו הרגשתי מגעילה עם עצמי שעשיתי את זה אבל ידעתי שאת הגלגל אי אפשר להחזיר
לאחור וככה זה צריך להיות נכנסתי פנימה וראיתי את נדיה רצה אחרי
אני:מה איפה היית?
נדיה:ממ אחרייך
אני:מה?
נדיה:רציתי לשמוע את השיחה
אני:כואב לי עליו
נדיה:תקשיבי אבל את אוהבת את רון הוא התגבר על זה אין לך ברירה כל כך
אני: מה אני עושה עכשיו
נדיה:מורידה לבגד הים הסקסי שהבאתי לך וככנסת איתי לבריכה?
אני:ממ
נדיה:ממ$?
אני: טוףף😊
נדיה:יופי בואי קובבה
אני:היי עכשיו אני לא רוצה להוריד
נדיה:ממ טוב עדיף
אני:ננדיה
נדיה:חח צוחקת איתך
הורדתי רק את החולצה ושמתי אותה בחדר של רון רון היה בבירכה עם עידו ואני הייתי עם החזיה של הבגד ים
והוא היה ניראה עלי פיצוץ תאמת ומכנס דפוק אותי כי אני לא אוהבת להיות עם התחתונים מיוחד שזה לא בים
ויש כל כך הרבה אנשים לא מתאים לי כל הבנות היו חופשי אני לא אחת כזאת
נכנסנו למקום שהבריכה נמצאת נדיה כבר הייתה עם בגד ים לפני אבל אני רק הורדתי
ראיתי את רון מסתכל עלי ומחיך את החיוך הכי אידיוט שאפשר להיות הוא יצא מהמים וחיבק אותי ואמר לי באוזן
רון:שאפחד לא יראה אותך ככה
אני:למה?
רון:כדי שלא יתחננו את רק שלי
אני:רון
רון:מה?
אני:זה אמיתי
רון לגמרי לגמרי אמיתי
-----------------------------------------------------------------------------------------
נדיה:בווווווווווווווווווא הנה אני רצינית איתך עידו
רון:יאווווווו אבל סתמי מאי נרדמה
אני:אני ערה כבר
נדיה:אופס אבל זה לא אשמתי זה האח האידיוט שלך
אני:מה קרה?
נדיה:לא יודעת לא זז מישם
אני:מאיפה
נדיה:מישם
אני:עידו?
נדיה:הוא לא יענה לך
עידו:הא?
אני:למה אתה לא עונה לנדיה
עידו:לא באלי
נדיה:אני ברווגז
פתאום עידו רץ אלי וצעק "לא לא לא לא"
רון:חח מפגרים
אני:יאו אני נרדמתי
רון:לכי לישון יפה שלי
אני:טווף
רון נתן לי נשיקה קטנה בפה ואז בצוואר כמה אני אוהבת נשיקות בצוואר ושכבתי עליו בחיוך
אמרתי לכולם לילה טוב וונירדמתי
אני מזה מצטערת על הייבווש לא הייתי שבוע בבית
ייאאאאאאההההההההה
איזה יפההה
עשי המששךךך (:
רון:חח מפגרים
אני:יאו אני נרדמתי
רון:לכי לישון יפה שלי
אני:טווף
רון נתן לי נשיקה קטנה בפה ואז בצוואר כמה אני אוהבת נשיקות בצוואר ושכבתי עליו בחיוך
אמרתי לכולם לילה טוב וונירדמתי....
~כעבור חודש~
אני לא ישכח בחיים את הרגע הזה ההורים של נדיה קראו לנו לשבת בסלון ורצו לדבר איתנו
יובל בכתה חשבה על הדבר הכי גרוע תאמת גמאני ההורים שלה לא מרבים לדבר למרות שאנחנו
כן התחברנו מאוד והם ממש היו לנו כמו הורים הכל בישבילנו
אבל השיחה הזאת הפרצוף שלהם היה ניראה כל כך שונה כל כך פחדתי ממה שהם יגידו
אבל לפני זה נספר לכם קצת מה קרה לי בחודש הזה אני ורון ביחד ואני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי
אופיר לא מדבר איתי הוא אומר שאני גמרתי לו לסבול והוא רוצה ללנתק את הקשר רוב הילדים חזרו לכפר
המלחמה נגמרה אבל אנחנו נתנו לנו עוד כמה ימים כי קשה להיפרד
עידו ונדיה לא נשארו ביחד הם רבו והם לא באמת אהבו אחד את השני בכדי להיות ביחד וגם לגור ביחד
זה קשה למרות האכזבה וכולם אמרו שיצא משהו רציני אבל לנדיה יש מישהו אחר שקוראים לו אורן
יובל וטל נהיו כמו חברים הכי טובים מיכל הזמן שטל היה מציק לה ועובד עליה עכשיו שהיה להם אחד את השני
הם כל הזמן ביחד בכלל המשפחה בין האחים הקשר ניהיה אופססיבי אנחנו לא יכולים לא לראות אחד את השני
זהו זה מה שבערך עבר ורק חודש זה הרבה אבל מה לעשות לא שניהיה פה נצח
לפני השיחה ישבנו כולנו בחדר שלי ושל יובל ודיברנו כל אחד אמר משהו אחר אני אמרתי שהם בטח רוצים
להגיד לנו שאנחנו עוזבים מחר או משהו עידו אמר שלא ניראלו וכולם היו מבואסים ירדנו במדרגות בביאוס
בלי מצב רוח בגרוש הם ראו אותנו והעלו חיוך לאבא של נדיה לא קארנו לו בשמו הפרטי קראנו לו
דוד וגם לאמא קראנו דודה כי הם היו לנו כמו משפחה
ישבנו בסלון נדיה לא הייתה היא הייתה אצל חבר שלה הם התחילו לדבר הדוד אמר שהוא הולך להגיד לנו
משהו הוא לא יודע אם נשמח או לא אבל הם צריכים לשתף אותנו בזה הוא אמר שהמלחמה נגמרה כמו
שאנחנו יודעים והוא ואישתו החליטו משהו לעשות בעקבות זה שהם נורא נקשרו אלינו והם יודעים שהכפר
שלנו כבר לא כמו שהיה הוא מוחרב ושאמא שלנו לא במצב נפשי כלכך עכשיו להתחיל לעבוד הדבר הראשון
שחשבתי עליו שנישאר פה עוד חודש ואני כל כך קיוותי כי לא רציתי להיפרד מרון לנצח לא רוצה קשה לי כל
כך וגם נורא כואב לי הלב שלי לא מאפשר לי טל התחיל להגיד אני יודעת שאמא פה ואמא שם תאמת לא שמתי
לב בכלל ואז הם השתיקו אותו והמשיכו לדבר ...אז אמרנו החלטנו לעשות משהו אבא שלכם יחזור מהמלחמה
בעזרת השם עוד שבועיים כי צריך להיות עדיין ולנו לא חסר כסף כמו שאתם יודעים בהחלט לא חסר
אז בעזרת אישור של אמכם קנינו לכם פה בית צנוע וחמוד שבו אתם תגורו יחד עם הוריכם או תקופה
או לתמיד אבל אמא שלכם אמרה שהיא מוכנה לעשות את זה אך ורק בהסכמה שלכם כי היא יודעת
עד כמה הייתם קשורים לאנשים בכפר יובל חייכה היא רצתה וטל טל הם רכשו להם חברים פה כבר
ובכפר לא היה להם כל כך תאמת היה לי גם חברה הכי טובה אחת ועוד חברות אבל כולם היו צבועים ופה יש לי
את נדיה ויש לי את רון ועוד מלא ולעידו יש גם חברים פה אני הסכמתי אבל לא היה לי נעים מהם הם אמרו
גם שיתנו לאבא שלי עבודה עם סכום מאוד מכובד בסוף החודש ואנחנו נחייה טוב והם יעזרו לנו בכל מה שיוכלו תאמת שמחנו והם אמרו שעוד מחר הם יסדרו יביאו את אמא שלי היא מוכנה רק לאישור שלנו מחכה
לבסוף אחרי שיכנועים כי לא היה לנו נעים קיבלנו את ההצעה תאמת ראיתי על הפנים של כולם חיוך
נסענו לכיון הבית שהם קנו לנו הוא אמר בית צנוע מענין עצרנו בבית ממש חמש דקות מהם אני לא מבינה
למה נסענו באוטו ירדנו מהאוטו ראיתי בית קצת יותר קטן מישלהם וזה ניקרא קטן בשכונה שלהם והוא ענק
בית שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו את זה בכפר שלנו נכסנו לבית הבית היה מעוצב מדהים משהו
כמו עתיק אבל מודרני הכל שיש הכל ניראה כל כך יקר הם החליטו לעשות לנו סיבוב נכנסנו
לחדר שיש ליד הסלון הגדול והמפואר היה חדר קטן עם מחשב כמו חדר עבודה מסודר נקי וממש יפה
הם אמרו לנו שזה מחשב מאוד מתקדם יצאנו נכנסנו למטבח וכך אלה עלינו לקומה השניה
כל החדרים היו מעוצבים מדהים חדרים ענקיים לכל אחד היה חדר החדר שלי נכנסו אחרון נכנסתי
החדר היה בדיוק כמו של נדיה שאלתי אותם למה הם אמרו כי נדיה רצתה שיהיה להם אותו חדר
אני חייכתי לעצמי כי נדיה יודעת עד כמה התלהבתי מהחדר שלה ומהמקלחת פתחתי את הארון הוא היה מפוצץ
בבגדים מדהימים לפי הצבעים והם אמרו שנדיה עשתה קניה ענקית בישבילי והיא סידרה לי לכל האחים שלי
קנו בגדים לאף אחד אין טלויזיה או מחשב בחדר כי הם לא אוהבים ותאמת אולי זה טוב כי יש לנו פה 2 חדרי
עבודה שניראלי שהם יספיקו לנו הבית היה ענק פשוט ממש מדהים היה לנו בריכה גם קטנה לאומת שלהם
אבל לפי דעתי מספיק כל כך הייתי מאושרת כל כך רציתי להודות להם ולא ידעתי איך חיבקתי אותם
ניראלי זה היה החיבוק הראשון שהם קיבלו אחרי הרבה שנים והם חייכו ואמרו אין לכם מה להודות לנו
אתם שיניתם את חיינו הכנסתם אהבה ואור לבית יובל רצה אלייהם וגם עידו וטל וכולנו התחבקנו
כשחזרנו הביתה ראיתי את נדיה יושבת בסלון ואיך שנכנסנו היא שאלה אמרו כן וכולנו עשינו לה עם הראש
והיא רצה אליינו והתחבקנו בכינו כולנו אפילו עידו שכל הזמן מנסה להראות שהוא גבר
בערב כשיצאנו אני החלטתי שאני עושה תרגיל לרון לראות אם באמת הוא אוהב אותי וגיליתי..
אתר האהבה הישראלי