קודם כל אני רוצה להגיד לכן תודה על התגובות המדהימות ושזה רק מעודד אותי להמשיך
ולהוסיף פרקים 😊
בנוסף אני מכינה עיצוב לסיפור (כותרות,מפרידים וכאלה...) כפי שבטח ראיתם.
אל תעתיקו את הרעיון הזה לסיפור שלכם... זה רעיון שלי. אני פשוט נורא מושפעת מישראבלוג. 😊
כשהגעתי הבייתה כל מה שיכלתי לעשות זה לחבק את הבובה החדשה שלי...
ולבכות.
"למה כל פעם שאני מציעה לו עזרה הוא נהייה תוקפני?!"
אחרי רבע שעה צלצל הטלפון.
"הלו?" עניתי בקול חנוק מבכי.
"שלום, אפשר לקבל את איריס?"
ענה לי קול צווחני ומעצבן של אישה מבוגרת.
"רק רגע..." אמרתי ומחיתי דמעה מפניי.
"אאאאאמממממאאאאאא תעני!!!!!!!!!!"
צעקתי לה מתוך החדר.
"רגע.." היא השיבה לי.
היא ענתה וניתקתי.
היא עוד לא שבוע בעבודה וכבר מתקשרים אליה אנשים...
היא בטח מקבלת קידום או משהו.
נשמעה דפיקה בדלת.
"אמא תפתחי!!!"
אמרתי לה
"אני בטלפון את לא רואה??"
היא השיבה לי בעצבים.
הלכתי יחפה על הריצפה הקרה לעבר הדלת ופתחתי.
עידו עמד שם.
"מה אתה עושה פה?"
שאלתי באדישות בעודי מנסה להחניק את הדמעות שהתייחלו לפרוץ החוצה.
"שני...אני יודע שהתנהגתי ממש מגעיל אליך ובאתי להתנצל...
אני לא הייתי סדר תביני אותי ראית שרבתי עם אבא שלי בדיוק לפני זה..."
"והוא הכה אותך" השלמתי אותו.
"לא! עוד פעם אני צריך להסביר לך? נפלתי מהכיסא!"
הוא התגונן שנית.
"טוב בסדר... מה שתגיד. אני סולחת לך אבל אתה לא צריך להתנהג ככה לאנשים שרק רוצים לעזור."
"במיוחד לא אליך.."
הוא אמר בחיוך והסתכל לי בעיניים.
הוא שם את היד שלו על המותן שלי וקירב אותי אליו.
הוא הוציא אותי ממפתן הדלת החוצה וסגר אותה.
"שני... מאז מירי,החברה שלי שנפטרה.. לא היתה מישהי שראתה בי יותר מדמות...לא הייתה מישהי שדאגה לי באמת ולא כדי לקבל את תשומת הלב שלי...
לא הייתה מישהי שאני הרגשתי אליה דברים כל כך מהר... מלבדך."
הוא הזיל דמעה ולא יכולתי שלא להזיל גם אני.
הוא חיבק אותי חיבוק לא רגיל. חיבוק חם ואוהב...
חיבוק פשוט מושלם.
השפלתי את עיניי במבוכה .
הוא הרים את פניי מסנטרי ואמר:
"שני,אפשר לתת לך משהו? אבל אחרי שאני אתן לך אותו אל תתני אותו לאף חד אחר,מבטיחה?"
"מבטיחה" עניתי בחיוך מאושר.
הוא הושיט לי את ידו והיא הייתה סגורה סביב חפץ כלשהו.
"כשאני אפתח את היד זה ינגן...אז את צריכה לעצום את העיניים ולהקשיב."
עצמתי את עיני.
הוא הצמיד את ידו לאוזני ואת היד השנייה הוא שם על מותני.
בעודי עוצמת את העיניים ציפיתי למנגינה כלשהי...
ואז הרגשתי את זה.
השפתיים המתוקות שלו נגעו-לא נגעו בשלי וכך הוא התקרב ונשק לי.
הבנתי שמנגינה אני כבר לא אשמע.
המשכתי את הנשיקה המושלמת הזאת...
היא הייתה כמו מהסרטים.
לא היה חסר כלום..
הפסקתי והסתכלתי לו בעיניים ופניי קרנו מאושר..
"עידו... זה לא סתם ...נכון?"
"מה פתאום נסיכה שלי... זה לא סתם ... זה לא חלום...זה מציאות."
הוא נשק לי על היד.
לפתע אמא שלי פתחה את הדלת...
איזו פדיחה.
"אז אתם כבר לא ידידים,הא?"
"אממ... אמא נו אממ..."
האדמתי מבושה ולא ידעתי מה להגיד..
"אנחנו כבר לא ידידים איריס אנחנו חברים."
הבטתי עליו בחיוך גדול וחיבקתי אותו.
אמא שלי אמרה "עכשיו אם יורשה לי רק לחטוף לך את הבת שלי לשנייה אני צריכה לדבר איתה..."
היה לי לא נעים...
"טוב חיים שלי אני אראה אותך מחר בבית הספר כבר , טוב?"
"טוב יפה שלי אני אחכה לך."
הוא הלך לדרכו.
אמא שלי לא חיכתה והנחיתה את זה עליי...לא ידעתי מאיפה זה בא לי.
"תקשיבי ילדה שלי... אני צריכה ליידע אותך במשהו.. את לא תאהבי את זה ...אבל מגיע לך לדעת זה גם העסק שלך אחרי הכל..."
המשך יבוא 😊
אתר האהבה הישראלי