מהמם בטירוףףףףף!!
המשךך שמנה (:
פרק ייפהה :]
לאבב ת'ךך הכיכייי
'בטח תום כבר חזרה..' חשבתי לעצמי בזמן שהכנתי אוכל, והיא עם עמית עכשיו.
גל של קנאה הציף אותי, רציתי גם להיות איתה.. כל כך התגעגעתי אליה.
הייתי בטוח שהיא אפילו לא חשבה עלי כל הזמן שהייתה בארה"ב.
& תומי אני מקווה שנהנת בארה"ב, מתגעגע אלייך בטירוף & הקלדתי הודעה בפלאפון ושלחתי לה,
^ מאוד נהנתי מאמי :], גם אני מתגעגעת עומר.. ניפגש בפנימייה כן? לאב יו ^ החזירה לי
אחרי כמה דקות..
פתאום נהייתי רגוע, היא כן זוכרת אותי.
החבר'ה הרעים - פרק 85
אחרי משהו כמו שעה, כיביתי את הטלוויזיה והלכתי לישון.
---
רון:"בתאבון.." אמרה לכולם והתחלנו לאכול, הייתה שתיקה דיי קצרה,
אבל נראתה לי כאילו נמשכה שעות..
אני:"טוב מה שתקתם..? דברו! איך היה פה?" שאלתי את הבנים
עמית&שלומי:"בסדר.." ענו בלי להסתכל לכיוון שלי בכלל
אני:"טווובב.." אמרתי והתייאשתי לנסות לדובב אותם, לא רוצים לדבר!? שלא ידברו.
המשך הארוחה עבר בשקט, אולי החלפנו מילה פה ומילה שם..
לא משהו רציני.
כשסיימנו לאכול, הזמנו חשבון.. שילמנו, השארנו טיפ למלצרית ויצאנו מהמסעדה..
"הם מעצבים אוית בטירוף!" אמרתי לרון כשהיינו מספר צעדים לפני הבנים
"אפשר להבין אותם.."
"איך?!" שאלתי
"הם מקנאים.." ענתה
"כנראה.." אמרתי "רגגע אנחנו לא שאלנו אותם אם היה להם קטע עם מישהי פה.. לעמית
אני יודעת היה משהו עם גליה, ולשלומי? ואולי לעמית הייתה עוד מישהי?!" הוספתי
"וואו.. יש מצב.."
"כן.."
"אני לוקחת את שלומי לשיחה"
"דיי רון פליז לא.. חכי לפחות עד שנגיע לשכונה שלי,
לא רוצה להיות עם עמית!" התחננתי אליה,
היא חייכה אלי חיוך ערמומי והלכה לשלומי.
---
"שלומי אני רוצה לשאול אותך משהו.." אמרתי לשלומי ועמית הלך אל תום.
"מה..?" שאל
"היה לך קטע עם מישהי בזמן שהייתי בארה"ב?" שאלתי הכי ישיר שאפשר
"כן.." אמר והשפיל את ראשו
"וואללה.." התבאסתי, ממש התבאסתי. לא בצדק, אני יודעת. הרי אם אני עשיתי
את אותו הדבר למה שהוא לא יעשה?! "מי?" שאלתי אותו
"שירן.. חברה של גליה."
"אאה.. איך הכרת אותה?"
"במסיבה של מעיין"
"אה!? מה לגליה/לשירן ולמעיין??" שאלתי
"סתם הכירו פעם שהיינו בים.."
"אה וואלה.." נזכרתי "איך היא? כוסית?" הוספתי
"רון השאלות שלך מה זה לא במקום"
"למה? אני רק שואלת!"
"ואיך את רוצה שאני אענה לך?!"
"תגיד פשוט את האמת.."
"כן, היא כוסית." אמר בפשטות
"מנשקת טוב לפחות?" שאלתי עם דמעות בעיניים
"רון את סתם מכאיבה לך ולי...." אמר
"אני רוצה לדעת." אמרתי והדמעות זלגו מעיניי "אני יודעת שיכאב לי,
אבל אני רוצה לדעת!" הוספתי
"כן.. היא מנשקת טוב" ענה בלית ברירה
"יופי :]" אמרתי בחיוך מזויף "אז נהנת גם בלעדיי.." הוספתי
"לא הכי.."
"בטוחה שכן" אמרתי ונתתי לו נשיקה ארוכה בפה "תודה שסיפרת לי את האמת ולא
ניסית אפילו לשקר" הוספתי
"בחיים לא" אמר וחיבק אותי חזק "אני שמחה שחזרת, גם שהתנשקתי
איתה לא הפסקתי לחשוב עלייך" הוסיף
"חח אוהבת אותך" אמרתי והוא ניגב לי את הדמעות
"גם אני אוהב אותך!" אמר וחיבק אותי שוב.
---
"לקחה אותו לשיחה.." אמר לי עמית והתקרב אלי
"יודעת" אמרתי
"אז היה לך קטע עם הבנים האלה?" שאל ופשוט עצרנו באמצע הדרך, מדברים..
"עם שניהם?! –לא" אמרתי בציניות "עם אחד מהם" הוספתי
"אהה.. "
"מוזר לי לדבר איתך על זה"
"למה? פעם תמיד היינו מספרים אחד לשניה הכל על בנים ובנות"
"כן.. אבל פעם זה היה שונה"
"מה היה שונה?" שאל, חיכיתי כמה שניות.. היה לי קשה לומר את זה:
"פעם לא אהבת אותי.." עניתי
"נכון.."הסכים איתי
"רוצה לחזור להיות כמו פעם?" שאלתי
"ממש לא!" ענה מיד "כיף לי ככה.." הוסיף
"איך ככה? ששנינו נפגעים כל הזמן?"
"את נפגעת? למה את נפגעת?וכן כיף לי, ההרגשה הזאת של להיות מאוהב.. זאת ההרגשה
הכי מדהימה בעולם."
"שאני פוגעת בך אני פוגעת גם בעצמי.. אולי זה נישמע לך קיטשי ולא נכון. אבל זה כן!"
"יודע.. מאמין לך" אמר "אז.. מה היה עם הבן הזה?" הוסיף
"הוא מדהים.." אמרתי "היה לי נורא כיף איתו. אבל אני גם ממש שמחה לחזור.
התגעגעתי אליך בטירוף" הוספתי
"למה את מתכחשת לרגשות שלך?" שאל
"אני לא" עניתי
"את כן.. כ"כ כן!" אמר בטוח בעצמו "הלוואי ולא היית" הוסיף בקול חלש
"למה?" שאלתי
"כי אז היינו ביחד, בטוח בזה"
"הלוואי הייתי בטוחה כמוך" אמרתי
"הלוואי.." הסכים איתי "את מפחדת.." הוסיף
"ממה?" שאלתי, הייתי כ"כ מרוכזת בדבריו.. הוא ממש הבין אותי.
"מהרגשות האלו.. אף פעם לא הרגשת ככה" ענה
"נכון.."
"את לא נותנת לעצמך להיסחף איתם.. כאילו יש לך מלחמה בין הראש ללב, במקום להקשיב
ללב את מקשיבה לראש"
"כן. כי אני מפחדת בסוף להיפגע ולפגוע בך.. אני מפחדת שאם נהיה ביחד פתאום
כל הרגש הזה יעלם.."
"למה שיעלם?"
"אולי זאת לא אהבה..? אולי זה סתם קטע של להשיג את מי שלא שלי"
"לא ניראה לי.."
"למה לא נראה לך?"
"כי אני כן שלך." ענה בחיוך קטן והתקרב אלי, לאט לאט..
"עמיתי בוא נתקדם לאט.." אמרתי והתרחקתי ממנו מעט
"אוקיי.." אמר וחיוכו רק גדל
"מה אתה כולך מחייך?" שאלתי ונדבקתי, חייכתי גם אני.
"את גורמת לי רק לחייך!" אמרתי וחיבק אותי חזק "מת עלייך נסיכה" לחש לי ונתן לי
נשיקה קטנה בלחי
"תודה עמית.." אמרתי והמשכנו להתקדם לכיוון השכונה שלנו
"על מה?" שאל ושילב את ידו בידי
"על הניתוח של הרגשות שעשית לי כרגע"
"חח יש מצב לפסיכולוג?"
"ברור.." אמרתי ושנינו צחקנו, 'פסיכולוג עלק' חשבתי לעצמי..
אני מופתעת כל פעם מחדש מעמית.
פעם הייתי בטוחה שאני מכירה אותו יותר טוב משהוא מכיר את עצמו,
עכשיו כבר לא.
הוא השתנה, הוא התבגר..
אני אוהבת את עמית החדש!
---
"מה איתך ועם זה מארה"ב?" שאלתי את רון "היה ביניכם משהו?" הוספתי
"כן.." ענתה עם חיוך קטן.
הרגשתי שהלב שלי מתפרק לרסיסים.
"וואלה?"
"וואלה וואלה.." ענתה ושוב חייכה "היה לי נורא כיף איתו.. אבל אני שמחה לחזור,
אליך" אמרה במתיקות האופיינית לה
"הוא שמר עלייך? היה ביניכם משהו רציני יענו או סתם?"
"אממ אפשר לקרוא לזה רציני. אבל ידענו מההתחלה שזה לא אפשרי"
"ואם זה כן היה אפשרי? אם הוא אומר לך שהוא עובר לגור בישראל"
"אני יודעת שזה בחיים לא יקרה. למרות שהוא חולה על ישראל הוא בחיים לא יחזור לגור כאן"
"יחזור? הוא גר כאן פעם?"
"כה.."
"אאה.." אמרתי "אבל נגיד שכן.." הוספתי, רציתי לדעת מה תהיה התשובה שלה
"נגיד והוא אומר לי שהוא עובר לגור בישראל.." חזרה על מה שאמרתי "אפילו אם הוא אומר לי
שהוא עובר לגור בית לידי, אני איתך שלומי.
אותך אני אוהבת.
אני לא אשקר לך ואגיד שמה שהיה בנינו היה סתם מבחינתי.. כי זה לא.
אבל אני גם לא אוהבת אותו, פשוט נקשרתי אליו בטירוף..
אבל בוא נחזור למציאות, אני איתך כי אני רוצה, כי אני אוהבת אותך ורק אותך" ענתה לי את
התשובה שקיוויתי שתענה, היא כרכה את ידיה סביב צווארי
והתקרבה אלי "מרוצה מהתשובה שלי?" שאלה בחיוך קטן
"מאוד מרוצה" עניתי ונישקתי אותה.. "שמח שאמרת לי את האמת" הוספתי
"תמיד!" אמרה ונישקה אותי שוב.
"יאללה נתקדם למכוערים?" שאלתי אותה והסתכלתי על עמית ותום
"כן.." ענתה "מרגיש לי שממש בקרוב בם יהיו ביחד" הוסיפה
"חח אמן!" אמרתי והיא הסכימה איתי.
התקדמנו לעמית ותום ואת המשך הדרך הלכנו ארבעתנו ביחד..
והפעם שתיקה לא הייתה אפילו לרגע.
התגעגעתי לבילויים האלה של ארבעתנו ביחד..
והתבאסתי רצח שעוד יומיים כבר חוזרים לפנימייה,
בכלל לא הספקתי לנצל את החופש עם רון..
עמית:"אני הולך ללוות את תום.." עמית אמר כשהגענו לביתה של רון
אני:"סבבה!" אמרתי, הם נפרדו מאיתנו והלכו להם..
"רוני היה לי כיף איתך.." אמרתי לה וחיבקתי אותה חזק, מסרב לעזוב.
"גם לי נסיך.. רק עכשיו אני קולטת כמה היית חסר לי!" אמרה בחיוך גדול
"פחדתי שתחזרי והכל ישתנה.." אמרתי
"גם אני.. נורא" אמרה והופתעתי לגלות שהיא הרגישה בדיוק כמוני "אבל עכשיו אנחנו יודעים
כמה האהבה שלנו חזקה, איך היא גברה בפני כל המחשולים שעמדו בפנינו!" הוסיפה
"וואו לא חשבתי על זה ככה.. את צודקת יפה שלי!" אמרתי ונישקתי אותה "לילה טוב נסיכה..
תחלמי עלי!" הוספתי וקרצתי לה
"כמו כל לילה.." אמרה בחיוך גדול, נישקה אוית שוב ונכנסה לביתה..
עם חיוך גדול התחלתי להתקדם לכיוון הבית.. ה
ייתי עייף מכל היום הזה.
עייף אך מאושר.
אחרי משהו כמו 10 דקות הגעתי הביתה, החלפתי בגדים וישר נזרקתי על המיטה,
תוך שניות נירדמתי.
---
"איך לא בא לי לחזור לפנימייה.." אמרתי לעמית, בדרך לביתי..
"חח ראסמי" הסכים איתי "בקושי הספקנו להיות ביחד החופש הזה!" הוסיף
"כן.. =/" אמרתי "אבל העיקר ששנינו נהננו.. גם אם זה בלי השני.." הוספתי
"צודקת" הסכים איתי "אני מקווה שגליה לא מפתחת ציפיות" הוסיף פתאום
"למה שתפתחת ציפיות?"
"בגלל מה שהיה"
"גרמת לה לפתח..?"
"לא.. הבהרתי לה שאין בנינו כלום. סתם נהננו.."
"סתם התחרמנתם.." אמרתי וצחקתי מעט
"חח שושש.." השתיק אותי
"לילה טוב עמיתי.." אמרתי, הגענו לפתח ביתי.
"לילה טוב יפיופה.." אמר, נתן לי נשיקה ארוכה בפה והלך לדרכו.
"אוהבת אותך.." לחשתי, מסתכלת על דמותו המתרחקת..
נכנסתי לביתי, נעלתי אחרי..
עליתי לחדרר 'התגעגעתייי..' חשבתי לעצמי וקפצתי על המיטה,
חיבקתי את הדובי הקטן והלבן שהיה עליה, עמיתי קנה לי אותו פעם..
נתתי לו נשיקה קטנה באף, החלפתי בגדים..
והלכתי לישון.
תודה על התגובות יפיופות !
מקווה שאהבתן,
- שבועע מושלםםם נסיכות -
ואמןן מחר בעזרת ה' 555 ---> שביתה !
אווהבבת
חנושש =))
מוושלם בטירוווף!!
וכן איזה אווושר שביתהההההההההההההה :]
המשך יפהההה...
בע"ה תהייה שביתהה!!
מאמי יצצא לךך פפרק ממש ממש יפפפה..
אני ?! אהבתתי לאללה..
אחחד היפים שלךך!!
הממשךךך
דחוף...
אתר האהבה הישראלי