מממממממההממממממממממםםםםםםםםם
המשך השך המשך המשךשךשךשךשךשךך
שבווע טווווב :]
יווו..
איזה פרק מדהיםםםםםםםםםםם!!!!!!!!
יו איזה מתוקים =]
המשך ..
נשיקות
אומיגאדדדדד איזההההה פרקקקקק
מ=ד=ה=י=ם
פליזזזז תמשיכיי הכיי מהרררר שאת יכוווולהה..!!
אוהבבתת..נועה:]
איזה פרק יפפפפפפפפפפפהה:]
יאיאיאאאאאאאאא
המשששששך
יאאו יאאו
זה מדהההים :]
נטשתי קצצצת
מצטעררת מאמי .
תמשיכככי (:
יפיופווותתת
תודה על התגובות !!
אני ממשש בלחץ, כול הזמן יש לי מבחנים
וזה פשוטט לא נגמר ^$@
שבוע הבא יש לי 3 מבחנים ובין לבין אני עוד צריכה לקנות
דברים אחרונים לתחפושת..
ד"א למה אתן מתחפשות? 😊
אאאוווהבת
חנושש =))
למי איכפת מפורים חחח תמשיכי תסיפוורר
אי אפשר ככה!
:] אוהבתתתתת
יפיופוותת שליי
מצטערת על ההמשכים הקצרצרים
שבאים אחרי הממון ייבושים.
מקווה שאתן מבינות אותי,
והנה ההמשך שמייינננות :]]]]
"רונייי.." שלומי אמר בחיוך גדול
"אתם משוגעים.." אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק גדול "איך אני שמחה שבאת!" הוספתי ונתתי לו
מלא נשיקות קטנות בפה
"ואני שמח שחזרת בייבי!" אמר וחיבק אותי כל כך חזק, כאילו לא רצה לעזוב,
לא רצה שאלך שוב..
ואני חיבקתי אותו בחזרה, כדי להאמין שאני באמת כאן, איתו..
"אני אוהב אותך מדהימה שלי.." אמר והסתכל עמוק בעיניי
"גם אני אותך נסיך, אוהבת הכי בעולם!" אמרתי ונישקתי אותו..
החבר'ה הרעים - פרק 84
אני:"איזה מדהימים אתם שבאתם!" אמרתי לשלומי ולעמית שהיה מחובק עם תום,
ועל פניהם פרוס חיוך גדל
עמית:"איך לא נבוא?!" אמר ונתן לתום נשיקה קטנה בפה "יאללה זזנו?" שאל
שלומי:"כן.." אמר.. ביד אחת דחף את העגלה עם המזוודות וביד השנייה חיבק אותי,
וכך בדיוק גם אני עשיתי.
תום:"ההורים לא חשבו לבוא?" אמרה לי בפנים עצובות
אני:"כנראה שלא.." אמרתי ופניי הפכו לעצובות גם כן.
שלומי:"איזה שטויות אתן מדברות!" השתיק אותנו מיד
עמית:"בטח שהם רצו לבוא! אבל שאמרנו להם שגם אנחנו באים הם אמרו שבטח תירצו להיות
איתנו אז הם נישארו בבית.."
אני&תום:"אאהה.."
שלומי:"תקשיבו, הולכים עכשיו לרון, ההורים שלך, תום, אצלה..
תשימו את המזוודות וניצא לאכול משהו"
תום:"וואו בא לי בטוב!" אמרה
עמית:"חח כול פעם אוכל בא לך בטוב"
תום:"חופשי.. ורואים עלי.." אמרה והסתכלה על בטנה
עמית:"שושש.." השתיק אותה,
הזמנו מונית ישר לביתי..
כשהגענו הבנים הורידו את המזוודות ואני ותום רצנו לכיוון הבית.
"חח לא מאמינה שהתגעגעתי אליהם ככה.." אמרה לי בחיוך קטן שנייה לפני שנכנסנו
"חח לגמרי!" הסכמתי איתה ופתחתי את דלת הבית.. "אאאמאא אבאא.."אני ותום צעקנו אליהם,
רבעתם ישבו בסלון..
שתינו רצנו אליהם וחיבקנו אותם..
אבא שלי:"התגעגענו אלייך!!" אמר ושוב נשק לי
אני:"חח גם אני.. מאוד!" אמרתי
אמא:"נו איך היה.. ספרו חוויות!"
אני&תום:" כיף כיף כיף !!" אמרנו ביחד
אני:"פשוט מדהים.."
תום:"כל כך.." הסכימה איתי "אנחנו יוצאות עם שלומי ועמית.." הוסיפה
אבא של תום:"בכיף.. אבל אתן לא עייפות?"
תום:"לא!"
אני:"ישנו כול הטיסה חח"
אמא של תום:"חח לא שפויות!" צחקה
אני:"כבר חוזרות.." אמרתי ומשכתי את תום אחרי לחדר,
החלפנו במהירות לבגדים יותר יפים,
התאפרנו וסידרנו את השיער.. כשסיימנו לקחתי כסף וירדנו למטה
תום:"אבא.. כסף" אמרה לאביה והוא נתן לה שטר של 100 ₪ "טנקס" אמרה ושמה את
הכסף בתיק
אבא של תום:"הוופה למדת קצת אנגלית אה?!"
תום:"פיי איזה זלזול!" אמרה בחיוך "לא נחזור מאוחר ותיקחו את המזוודות שלי הביתה" הוסיפה
וארבעתנו התקדמנו לכיוון הדלת
אמא של תום:"אל תדאגי.. ביי ביי תיהנו ילדים.. ובנים?! – שמרו עליהן!" אמרה, ויצאנו מהבית..
אני:"דקה דקה כבר חוזרות!!" אמרתי ישר כשיצאנו ומשכתי את תום אחרי בחזרה לבית,
עלינו מהר לחדרי..
"מה קרה?" היא שאלה אותי
"המתנות!!" אמרתי
"יואו מזל שנזכרת..! בואי נציא אותן.. אבל רק לבנים, להורים נביא אח"כ"
"כה ברור!" אמרתי והתחלנו להוציא את המתנות שקנינו לעמית ושלומי מהמזוודות,
כשסיימנו סגרנו את המזוודות, ירדנו למטה, אמרנו "ביי" להורים ויצאנו מהבית..
אני:"לאן נלך?" שאלתי כשיצאנו וסגרתי אחרי את הדלת של הבית
שלומי:"לאן בא לכן..? מה זה מה הבאתן?" שאל והסתכל על השקיות שבידינו
תום:"סתם דברים שקנינו לנו.. רצינו להראות לכם" שיקרה
עמית:"אהה.." אמר במבט לא משוכנע
תום:"מה השעה?" שאלה ובדקה בפלאפון "10 וחצי.. הקניונים בטח סגורים,
בואו לנאפיס" הוסיפה
עמית:"חרוש אבל בא בטוב"
אני:"חופשי.." אמרתי והתחלנו ללכת לכיוון נאפיס,
מהבית שלי לנאפיס זה משהו כמו 20 דקות ברגל.
כשהגענו לנאפיס, כרגיל הוא היה מפוצץ והיינו צריכים לחכות קצת בחוץ..
הזמנו שולחן ויצאנו לבחוץ..
"שלומי בוא לסיבוב.." אמרתי לו ומשכתי אותו אחרי..
"קרה משהו?" שאל
"כן.." אמרתי והשפלתי את ראשי
"מה קרה??!" נבהל
"כבר משהו כמו..." אמרתי והסתכלתי בשעון שבידי "שעה וחצי לא אמרת לי שאתה אוהב אותי"
"חח יואו משוגעת אחת! הבהלת אותי רצח!!" אמר ותפס בפניי
"מצטערת.."
"אוהב אותך.." אמר בקול מתוק והסתכל עמוק בעיניי "כ"כ כ"כ אוהב!" הוסיף
"גם אני אוהבת אותך שמן שלי.." אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה בפה
"זהו?!" שאל במבט מאוכזב, אח"כ חייך חיוך קטן וסחף אותי לנשיקה מדהימה..
"בייבי תיראה מה קניתי לך.." אמרתי לשלומי
"לי?! אמרתי לך לא לקנות לי כלום.."
"באמת חשבת שאני לא אקנה?! יאללה תפתח מכוער!" אמרתי והבאתי לו את השקית.
---
"באמת חשבת שאני לא אקנה?! יאללה תפתח מכוער!" רון אמרה והביאה לי את השקית
שהייתה בידה, פתחתי אותה וראיתי חולצה ארוכה בצבע
חום עם צווארון "איזו יפפה..!!" אמרתי ונתתי לרון נשיקה ארוכה בפה,
"תודה נסיכה שלי.." הוספתי וחיבקתי אותה
"יש עוד..!" אמרה והוציאה מהשקית הגדולה עוד עטיפה קטנה "תפתח.." הוסיפה והביאה לי,
פתחתי את העטיפה ובתוכה היה צמיד מכסף שחרוט עליו:
Shlomi & Ron – always and for ever
"יואו רוני איזה יפה.. שימי לי!!" אמרתי והיא שמה לי את הצמיד
"שמחה שאהבת יפיופי.. יאללה אני מורעבת בוא נחזור, וניראה אם התפנה מקום"
"אוקיי.." אמרתי ושנינו התחלנו להתקדם בחזרה לכיוון נאפיס.
---
"אז מה מכוערת? נישארנו לבד?" עמית אמר וכרך את ידיו סביב מותניי
"כן..נידפקת איתי.." אמרתי לו בחיוך
"בכיף" אמר וחייך גם הוא "את יודעת, לא היה יום שלא חשבתי עלייך.." הוסיף
"וואלה.." אמרתי, הדבר היחיד שיכולתי להגיד לו.. הרי אני לא חשבתי עליו כל יום,
לא רציתי לשקר ולהגיד לו שגם אני.
"וואלה וואלה.." אמר במבט מאוכזב
"אבל אני בטוחה שנהנתם פה גם בילעדינו.."
"אל תיהיי כ"כ בטוחה.."
"אז זהו שאני כן. אולי אתה לא זוכר אבל שיצאתם לאומן, ליומולדת
של מעיין השתכרת בטירוף ודיברנו בטלפון"
"כן?!" אמר במבט מופתע
"כן.." אמרתי והופתעתי גם אני שהוא לא ידע.. "והיית עם גליה" הוספתי
"אהה כן.."
"הייתם הרבה ביחד?"
"אממ כן.. דיי הרבה" אמר והרגשתי צביטה כואבת בלב, קנאה.
"העיקר נהנת.." אמרתי וחיבקתי אותו, מנסה לעצור את דמעותיי
"מה שתגידי.." אמר וליטף את שעריי, "אני דווקא זוכר שיחה אחרת שלנו.." הוסיף וחייך
"איזו?" שאלתי
"ניראה לי הייתן בים באותו זמן.. אמרת לי שאת אוהבת אותי" אמר והסתכל עלי במבט מצפה,
כאילו בוחן את תגובתי,
רק מחכה שאומר/אעשה משהו.
"אה.. זאתי" אמרתי ושוב על פניו הופיע המבט המאוכזב, מה יכולתי לעשות!? אני בעצמי
לא יודעת למה אמרתי את זה..
לא ידעתי אם אני אוהבת אותו או לא.
"תיראה מה קניתי" שיניתי נושא "לך" הוספתי ושנינו התיישבנו על ספסל מול הכניסה לנאפיס,
"לא היית צריכה.." אמר בחיוך קטן, שנראה כל כך מזויף
"שטויות.." אמרתי והבאתי לו את השקית.
---
התאכזבתי מהתגובה שלה, כנראה שהשליתי את עצמי יותר מידי בנוגע אליה.
הייתי בטוח שכשהיא תחזור, נהיה ביחד.
הרי למה עוד יכולתי לצפות..? היא אמרה לי שהיא א ו ה ב ת אותי !!
אז מה קרה לה פתאום?!
"תיראה מה קניתי" היא שינתה נושא "לך" הוסיפה ושנינו התיישבנו על ספסל מול הכניסה
לנאפיס,
"לא היית צריכה.." אמרתי בחיוך קטן המכיל גם עצב
"שטויות.." אמרה והביאה לי את השקית.
פתחתי אותה ובתוכה הייתה עוד שקית קטנה,
פתחתי אותה וראיתי צמיד ממש יפה מכסף, וחרוט עליו:
I love you
"יואו תומי זה יפה רצחח.." אמרתי והיא שמה לי את הצמיד
"אהבת?" שאלה בחיוך
"מאודד.." אמרתי, בתוך השקית הגדולה הייתה חולצה של מעצבים,
עם צווארון ובצבע תכלת.. "נדירה!" אמרתי
"שמחה שאהבת שמן.." אמרה ונתתי לה נשיקה ארוכה בלחי..
ראיתי את שלומי ורון מתקרבים אלינו, "בוא נבדוק אם התפנה מקום" שלומי אמר לי ושנינו
השארנו את הבנות בספסל והלכנו למסעדה.
---
"נו הבאת לו?" רון אמרה לי
"כן.." אמרתי "ואת?"
"יאס.. הוא התלהב בטירוף!"
"כן גם עמית.." אמרתי
"קרה משהו?" שאלה, ודמעה קטנה זלגה מעיניי
"נמאס לי לפגוע ככה בעמית כל הזמן!" אמרתי
"למה? מה קרה?"
"זוכרת שהיינו בים ואמרתי לך שדיברתי איתו בטלפון ואמרתי לו שאני אוהבת אותו..?"
"נו..?"
"אז הוא הזכיר את זה איכשהו.."
"ומה אמרת?"
"לא אמרתי.."
"שוו?!" לא הבינה
"עזבי לא בא לי להיכנס לזה.. אני אתחיל לבכות"
"בייבי את כן אוהבת אותו! אולי את לא רואה את זה, אבל אני כן. וכולם כן.. את סתם נ
פגעת ועל הדרך גם פוגעת בו.."
"אני יודעת =// אוף רוניי.." אמרתי והיא חיבקה אותי חזק
"תום הם באים.." אמרה ואני מהר ניגבתי את הדמעות
רון:"נו יש מקום?" שאלה אותם ואני עדיין הייתי עם הגב אליהם
שלומי:"כן בואו.." אמר ורון קמה מהספסל
עמית:"תום קרה משהו?" שאל
אני:"לא כלום.."אמרתי, קמתי גם אני מהספסל ונכנסנו למסעדה..
המלצרית חילקה לנו תפריטים, הזמנו,
היא רשמה את ההזמנה בפינקסה והלכה..
שלומי:"טוב מה ספרו חוויות!" אמר ואני ורון הסתכלנו אחת על השנייה "מה קרה?" שאל
אני&רון:"כלום!" ענינו ביחד
רון:"היה כיף!"
אני:"כן היה כיף!" הסכמתי איתה
עמית:"ומי הבנים האלה שהיו איתכן כשראינו אותכן במצלמה?"
אני:"אממ..אה.." התחלתי לגמגם, "בנים שהכרנו" אמרתי לבסוף
עמית:"וואלה!?" אמר בקול מזלזל
אני:"וואלה וואלה.." אמרתי והמלצרית הגיעה עם האוכל
"בתאבון!" אמרה בחיוך, שמה הכול על השולחן והלכה לה..
---
'בטח תום כבר חזרה..' חשבתי לעצמי בזמן שהכנתי אוכל, והיא עם עמית עכשיו.
גל של קנאה הציף אותי, רציתי גם להיות איתה..
כל כך התגעגעתי אליה.
הייתי בטוח שהיא אפילו לא חשבה עלי כל הזמן שהייתה בארה"ב.
& תומי אני מקווה שנהנת בארה"ב, מתגעגע אלייך בטירוף &
הקלדתי הודעה בפלאפון ושלחתי לה,
^ מאוד נהנתי מאמי :], גם אני מתגעגעת עומר.. ניפגש בפנימייה כן? לאב יו ^
החזירה לי אחרי כמה דקות..
פתאום נהייתי רגוע, היא כן זוכרת אותי.
מקווווה שאהבתן,
סופ"ש ממדהים שיהיה לכן!
אוווהבת המוןן
חנושש =))
אתר האהבה הישראלי