זה הסיפור השלישי שלי, וכניראה גם האחרון.. 😢
מקווה שתאהבו...=]
החבר'ה הרעים-פרק 1..
החבר'ה הרעים, כך קראו לנו ההורים, התלמידים, המורים.. ובקיצור!? כולם..
חבורה של 4 ילדים היינו.. 2 בנות, ו-2 בנים..
כיתה ט' היינו.. בעצם, הכרנו עוד הרבה לפני..
אבל אני חושבת, לא, אני דיי בטוחה,
שבכיתה ט' התחיל בעצם כל הסיפור....
אני תום- יש לי שיער חום ארוך עם גוונים דקים, ועיניים כחולות..
חברה שלי, רון- אנחנו מכירות מגיל 0..
ההורים שלנו הכירו עוד מלפני שנולדנו..
לרון יש שיער שחור פחם ועיניים בצבע חום בהיר...
עמית ושלומי, הבנים.. הם תאומים, התאומים הכי יפים בעולם..
לשניהם יש שיער שטני..
לשלומי יש עיניים ירוקות,מדהימות...
ולעמית, לעמית יש עיניים חומות.. גם מדהימות..!
ארבעתנו גרים בפנימייה..
למה אתם שואלים!?,
כי להורים שלנו די נמאס מ'השטויות' שאנחנו לא מפסיקים לעשות.
. נמאס לשחרר אותנו מהמעצר,
אחרי ש'הכחולים' עצרו אותנו, כי היינו 'שותפים לפשע..'..
הם ניסו וניסו לשנות אותנו.. אבל בתכלס, אלה החיים שלנו,
אנחנו נעשה בהם מה שרק בא לנו...
הם דיברו בניהם והחליטו לשלוח אותנו לפנימייה..
אבל לא רצו להפריד בנינו..
הם ידעו שלא נסתדר לבד...
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה:
כיתה ח', 4 תלמידים חדשים הגיעו לפנימייה...
על היום הראשון כול המורים וכול התלמידים הכירו אותם...
על היום הראשון ביקרו ארבעתם בחדר של המנהלת..
על היום הראשון חשבו לסלקם מהפנימייה...
הם דיברו על זה, והבינו שאם לא יישארו כאן,בפנימייה..
ישלחו אותם למוסד לעבריינים...
שם הם בטוח לא יסתדרו, מפונקים הם היו...
מפונקים מאוד...
אני בטוחה שכבר הבנתם, ש-4 התלמידים האלה הם אנחנו, אני רון עמית ושלומי..
את כל השכבה הכרנו, וכול השכבה הכירה אותנו... הם ניסו לדבר, להיות איתנו... אבל אנחנו!?
חושבים מיליון פעם לפני שמכניסים עוד אחד לחבורה...
בודקים את אותו ילד מכל הכיוונים, מי ההורים שלו, החברים שלו..
ואם בעצם משתלם לנו להיות איתו...
את כל 'השטויות' כמו שכינו אותם ההורים, לא עשינו בכדי למשוך תשומת לב,
וגם לא מהשעמום ששרר עלינו...
עשינו את זה בגלל שרצינו אקשן בחיים...
לא רצינו להגיע לגיל הזקנה ושלא יהיה לנו דברים מעניין לספר לנכדים שלנו...
אני יודעת שזה קצר,
זאת רק ההקדמה..
הסיפור עצמו יתחיל בפרק הבא..
תגיבו אם אהבתם..
אוווהבת מלאא
חנושש=))
😊





