חחח יואוו אני אוהבת אתכןן..
אני כל כך שמחה שאהבתן!!!
אממ למה סיפור אחרון!? כי שנה הבאה,כיתה י'
יתחילו בגרויות מבחנים עבודות... ולא ניראה לי שאני יוכל לכתוב
עוד סיפורים.. אני אתגעגעע 😢 😢
טוווב עזבו דברים עצוובים..
הנה ההמשך בננות..
את כל 'השטויות' כמו שכינו אותם ההורים, לא עשינו בכדי למשוך תשומת לב,
וגם לא מהשעמום ששרר עלינו... עשינו את זה בגלל שרצינו אקשן בחיים...
לא רצינו להגיע לגיל הזקנה ושלא יהיה לנו דברים מעניין לספר לנכדים שלנו...
החבר'ה הרעים-פרק 2..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
רון: "יואו אתם קולטים שמחר חוזרים לפנימייה!?" אמרה רון, כשישבנו ארבעתנו בבית שלי,
מעשנים נרגילה..
שלומי:"כה.. סעמקק הכי לא מתאים עכשיו..."
אני:"נכון!! =//"
עמית:"צריך לעשות משהו לכבוד סיום החופש, לא ככה?!" אמר וחייך אלינו, אנחנו!? הבנו בדיוק
את הראש שלו.. הראש הקרימינלי של עמיתי..
רון:"סבבה, מתי אתם אצלי?"
שלומי:"10.."
אני:"לא 10.. 10 וחצי.. חיים רק סוגר ב-11.. ב10 וחצי כבר לא יהיה שם אף אחד.."
עמית:"צודקת, אז ב-10 וחצי אצל רון..."
אני:"אוקיי..." אמרתי ושלושתם הלכו לביתם... עליתי לחדרי..
הוצאתי את 2 המזוודות הגדולות שלי והכנסתי בהם את כל הבגדים,חורף+ קיץ...
הכנסתי נעליים,גרביים,תחתונים,חזיות...
בקיצור כל מה שאני אצטרך לפנימייה...
השארתי לי בחוץ ג'ינס קצר כהה ,גופיה שחורה, כובע קסקט שחור של בילבונג ובאפלו שחורות...
ההורים עדיין בעבודה, הם חוזרים כל יום בסביבות השעה 11...
אח שלי הגדול, תומר גר בארה"ב.. עם חברה שלו... כשהוא עדיין היה בארץ, היינו בקשר מעולה..
הוא כמו כולם, שנא את ההתנהגות שלי...
אבל תמך בי בכול מצב...כשההורים שלחו אותי לפנימייה..
הוא התאכזב מהם, עזב את הבית, ואת הארץ...
נכנסתי למקלחת, פתחתי את המים החמים ונכנסתי למקלחת..
הרטבתי את גופי ונגעתי בשרשרת שתומר קנה לי, שרשרת בצורת לב, ועליה רשום
'סיסטר שלי אני אוהב אותך'..
את השרשרת אני לעולם לא מורידה... כשהיא עלי, אני מרגישה כאילו תומר איתי...
אחרי רבע שעה בערך יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לחדר..
התלבשתי במהירות,נעלתי נעליים והסתרקתי...
לקחתי 10 שקל,שיהיה למקרה הצורך, שמתי פלאפון בכיס וירדתי למטה...
עם המזל הגדול שלי, ההורים החליטו להקדים וחזרו ב10 ועשרים..
בדיוק שפתחתי את הדלת לצאת הם נכנסו...
אבא:"לאן את הולכת??" שאל בחשדנות, וכבר הבין, הבין לאן אני הולכת..
אני:"לרון.." שיקרתי בערך... אני הולכת לרון, אבל לא רק לרון...
אמא:"מתי את חוזרת?"
אני:"לא יוודעתתת נוו מה זאת החקירה הזאת!?"
אבא:"אל תדברי ככה אל אמא שלך!!"
אני:"מה שתגיד.." אמרתי בזלזול..
אמא:"מחר את צריכה לקום מוקדם.. כדי שניקח אותך לפנימייה.." אמרה בקול כזה רך, הרכות
האופיינית לה..
אני:"אני יודעת.." אמרתי,שמתי את המפתח בכיס ויצאתי במהירות מהבית....
התחלתי ללכת לכיוון רון..
'אוךך ההורים האלה... שקוף שהם מאוכזבים ממני... שיבינו אותי כברר..
שיבינו שככה אני, ויקבלו אותי, יקבלו אותי כמו שאני... ושלא ינסו לשנות אותי...'חשבתי לעצמי,
פתאום נקטעו מחשבותיי.. נתקעתי במשהו, יותר נכון במישהו..
"ססעמממק תסתכל לאן אתה הולך יא דפוקק..." אמרתי וקמתי מהרצפה...
מסדרת את הבגדים ומרימה את ראשי אל אותו מטומטם שלא רואה לאן הוא הולך..
"מצטער.." אמר והסתכל עמוק בעיני...
אם הייתי מאמינה באהבה, הייתי אומרת שזו אהבה ממבט ראשון..
אבל לא, אני לא מאמינה בבולשיט הזה..
שמנסים למכור לאנשים פתטים בסרטים הכל כך קיטשים..
לילד הזה, יש עיניים שחורות כהות, שלמרות שכבר היה חושך,הן בלטו והבריקו..
היה לו שיער שטני, קוצים, מסודרים בשלמות...
"חפיףף.." אמרתי והמשכתי את דרכי לרון..
"לפחות תגידי איך קוראים לךךך.." שמעתי אותו צועק..
"תוםם.." אמרתי והסתובבתי אליו, חייכתי חיוך קטן,הוא חייך אלי בחזרה ושנינו המשכנו בדרכינו...
הגעתי לרון בעשרים ל-11...
שלומי:"איחרת.." אמר בקול עצבני..
אני:"היו תקלות בדרך.." אמרתי וחייכתי חיוך קטן, שתוך שניות גרם לשלומי לשנות את מבטו ולחייך
אלי בחזרה..
עמית:"זזנו..?"
רון:"היינו פה.." אמרה וארבעתנו התחלנו ללכת לכיוון החנות של חיים..
יותר נכון המכולת השכונתית של חיים,
שכונתית שכונתית אבל הוא מרוויח מלא, מה שטוב לנו!..
יפיופות תודה על התגובות..
מקווה שאהבתן את ההמשך..
אוהבת כל כך...
מוואהה
חנושש=))
יאיאיאי
פרק מדהים!@#
ואין בעדדדד מה 😊
תמממשיכי ..
מואה
מורי [:
ואי מקסים, אהבתי!.
גם אני אפסיק לכתוב במהלך השנה כי יש בגרויות.. אבל בחופש אפשר להתפנק (:
מורושש-
טנקסס בובה..
מווואההה עננקיתת
גוליי-
תודה יפיופה שלי, ואת צודקת..
צריך לנצל את זה שיש חופש..! :}
מעייני- [[תקני אותי אם אני טועה 😁 ]]
תודה מאמי
מווואהה
בננות המשך הבא, כנראה מחר..
אוווהבתת מלאא
חנושש=))
יאייייייי עוד סיפור לאוסף חח
מהמםםםםםםם מאמי שלי
2 פרקים ממש יפים אהבתי
ומאמי בי' אין כזה לחץ חח אל תלחצי סתם.. 😊
ייאאאא
התגעגעתיייייייייי :]
חוחוח סיפפווור ייפפהה
ורעיוןן מקווריי [;
המשךך !!
אוהבת ,
לינורצ'וו :]]
ארבעתנו התחלנו ללכת לכיוון החנות של חיים..
יותר נכון המכולת השכונתית של חיים,
שכונתית שכונתית אבל הוא מרוויח מלא, מה שטוב לנו!..
החבר'ה הרעים-פרק 3...
כמו תמיד, הגענו לחנות בדיוק כשהוא מתחיל לסדר אותה..
נכנסנו וכרגיל שלומי ועמית היו עם הסכינים ואני ורון לקחנו את הכסף..
אני:"בא לכם עוד משהו בדרך?" חייכתי אליהם..
שלומי:"מסטיקים וקולה..."
עמית:"ספרייט.." הבאתי לבנים מה שרצו ואני ורון לקחנו טובלרון..
שלומי:"אף מילה כע?! מכירים את הבת שלך..." הזכיר לו בפעם המיליון,
וארבעתנו יצאנו מהחנות....
רון:"כמה כסף הפעם?" שאלה ולקחה משולש מהשוקולד..
שלומי ועמית ספרו כמה שניות את הכסף ואמרו ביחד.. "2000 ₪ " חייכו חיוך גדול..
אני:"אווו משתכללים כל פעם אה?!"
עמית:"חופשי.." חייך אלי וחיבק אותי אליו...
הוא חילק את הכסף בין כולנו.. 500 ₪ לכל אחד.
אני ועמית, לא חברים, אבל גם לא ידידים... בוא נגיד יזיזים...
קראו לי שרמוטה, קראו לי פרחה, לא מעניין אותי מה כולם חושבים...
כיף לי ככה, להיות איתו בלי מחויבויות.. ומבחינתו זה פרפקט.. אז למה לא?!
"יודע מה לא קיבלתי היום..?" שאלתי אותו בקול עצוב..
"מחזור?" שאל ועשה פרצוף נגעל..
"לא יא מגעילל.." צחקתי והבאתי לו כאפה קטנה.. "נשיקה.." אמרתי בקול מתוק והתקרבתי אליו..
עמית התקרב אלי בחיוך גדול ונתן לי נשיקה קטנה בפה, עוד אחת, ועוד אחת..
ואז צרפתית מדהימה.. הוא מנשק כל כך טוב!!..
למרות שאין לי את 'הפרפרים בבטן,וצמרמורות בכל הגוף..' נהניתי מהנשיקה..
"כפרעל השפתיים האלה.." אמר כשהתנתקנו ושוב נתן לי נשיקה בפה..
"לא בא לי לחזור לפנימייה.." אמרתי בקול עצוב ושנינו התיישבנו על הספסל,
בזמן ששלומי ליווה את רון לביתה..
"גם לי לא... לא באים לי בטוב כל הילדים האלה בשכבה.. נמאס מהם.."
"לגמרי!" הסכמתי איתו.. "אתה יודע מה מצחיק..?" שאלתי וצחקתי קלות..
"מה?" שאל ונסחף עם צחוקי..
"איך הם הסתכלו עלינו בכיתה ח'.."
"כמו אל ה'.." המשיך את המשפט שלי..
"בדיוק! לך תבין למה.."
"כי הם סתם מפונקים חסרי חיים... משעמם להם בחיים, אז הם נכנסים לחיים שלנו..."
"יכול להיות שאתה צודק.."
"לא יכול להיות, בטוח!" אמר וראינו את שלומי מתקרב אלינו,
קמנו מהספסל ושניהם ליוו אותי הביתה, כשהגעתי נפרדתי מהם ועליתי הביתה..
נכנסתי בשקט ונעלתי אחרי את הדלת...
לקחתי לי כערה עם קרונפלקס וחלב ועליתי לחדר...
כשהגעתי הדלקתי את האור וראיתי את אמא, ישנה במיטה שלי..
רציתי לכבות מהר את האור לפני שהיא תתעורר אבל זה היה מאוחר מידי...
היא התעוררה כבר...
"מה השעה?" שאלה בקול צרוד..
"12" שיקרתי.. היא הסתכלה בשעון שתלוי על הקיר שלי וראתה שכבר 2..
"כן 12..." אמרה בקול ציני ויצאה מהחדר...
החלפתי בגדים לפיג'מה ונשכבתי על המיטה...
עצמתי את עיניי ולאחר זמן רב נרדמתי...
בובותת תודה עעננקית על התגובות..
מקווה שאהבתן את ההמשך..
תגיבוגיבו.. 😊
שיהיה לכן יום מ~ו~ש~ל~ם
אוווווהבת אתכן
חנושש=))
יאאאאאא איזה מגעילים!
חח למה הם שדדו את חיים..??😢
מהמם מאמוש תמשיכי
מדהיםםםםםם!@#
את כותבת ממש יפפפה !
המשךך
מוואה
מוורי [:
ואייי חנו'שש סיפורר מושלםםם ..
תמשיכי ממי (:
לאביוו ...
יפיופות תודה על התגובות..
עכשיו ממש אין לי מצב-רוח להמשיך..
מצטערת 😢
ובערב אני עושה על האש..
אז כנראה שהמשך הבא יהיה מחר..
אוהבת אתכן מלאא
חנושש=))
QUOTE (HeNNNNNNN @ 05/07/2006) יפיופות תודה על התגובות..
עכשיו ממש אין לי מצב-רוח להמשיך..
מצטערת 😢
ובערב אני עושה על האש..
אז כנראה שהמשך הבא יהיה מחר..
אוהבת אתכן מלאא
חנושש=))
נחכה בסבלנות נסיכולה!
מואה (:
