QUOTE (sufipufi @ 10/02/2007) מאמי שייהיה לך בהצלחחחה במבחנים 😊
מבינה את הלחץץ..
שתוכלי תכתבי המשךך..
אוהבת 3>...
...
פשוט מדהיייייייייייייייייייים!
המשך (:
נשיקקקות
QUOTE (G-A-L @ 09/02/2007) יאאאאו איזה ביוטטטי (:
המשך .
😉
סווףסוףףף ישררררררראל :] ]]חעחעח
מחכככה
לאבב
פרק מדהים מאמי בהצלחה במבחנים תמשיכי כשתוכלי 😊
מדהימותת שלי
תודה רבה על התגובות !
אני ממש מצטערת שאני לא ממשיכה,
כול שנייה פנויה שיש לי אני ממשיכה את הסיפור..
הקטעע שבקושי יש לי.. ככה שהמשך נורמאלי לא יוצא=[
אוווהבת
חנושש =))
תקחחי את הזמןן..
אני מחכה P:
חנייי. . .
אני מבינה תלחץ והכוול אבל בבקשה בבקשה בבשהה תכתביי המשך. .
אניי מחכהההה. .
אני רוצהה שתוום ורון יחזוור כבררר.. . .
אוהבתתתותך המון!!
אאאךךך ברוך ה' מחר המבחן
שהתכוננתי אליו פאקינג ש-ב-ו-ע !!
אללה שיעבור כבר, לא אכפת לי באיזה ציון !
המשך ?!
כנראה מחר..
אני מתה מעייפות.. חרשתי כול היום =//
- שבועע טוב נסיכות ! -
אוווההבת הכי בעולם
חנושש =))
בהצלחה יפה שלי !
אוהבת ומחככה :]
מדהימותת שלליי ,
תודה ענננקית על התגובות והסבלנות,
מצטערת שרק עכשיו אני ממשיכה! פשוט המבחנים שיש הם
כבר לא סתם מבחנים, זה מבחנים עם פווולל חומר =//
טוווב חפרתי לכן חעחע,
הנה ההמשך. . !
התחלנו להסתובב בדיוטיפרי..
קנינו עוד כמה בגדים, נעלי ספורט לכל אחת ומלא, מלא מ ל א שוקולדים..
כשהכריזו על הטיסה שלנו ברמקול, הלכנו לאוטובוס שלוקח למטוס, עלינו עליו והתיישבנו..
אחרי 2 דקות בערך הוא יצא ותוך שניות הגענו למטוס..
כשעלינו הדיילת הדריכה אותנו איך להגיע למקום שלנו..
התיישבנו.
זהו נגמר..
שתינו פשוט לא האמנו שזה הגיע כזה מהר..
לא רצינו להאמין.
החבר'ה הרעים - פרק 83 =]
הטייס אמר לחגור חגורות, כי ממריאים,ואני ורון חגרנו..
"זהו.. המראנו" אמרתי כשהמטוס המריא,
שתינו הסתכלנו על החלונות וראינו את הכול מלמעלה
"כן.." אמרה בעצב "לצערי" הוסיפה
"בואי נסתכל על הצד החיובי שבדבר" אמרתי כשכבר העננים הסתירו הכול,
ורון הפנתה את מבטה אלי
"יש אחד כזה?" שאלה בספק
"ברור!" עניתי ישר "עמית ושלומי" הוספתי
"כן.." אמרה במבט חושב
"או שלא..?"
"לא מה?"
"שלומי לא סיבה מספיק טובה לחזור?"
"הוא כן!" אמרה ישר, "ניראה לי.." הוסיפה
"מה קרה?" שאלתי
"פשוט.. בקושי יצא לי לחשוב עליו בימים האלה. רק בהתחלה התגעגעתי.. אח"כ פשוט לא"
"בייבי שתיראי אותו תביני בדיוק מה את מרגישה.."
"כה אה.." ענתה בחיוך קטן ומאולץ
"יאללה שוש מביאים אוכל.." אמרתי בחיוך גדול
"ב-ה' שרק אוכל גורם לך להיות מאושרת.." צחקה
"בין הדברים!" אמרתי וצחקתי גם אני, הדיילת שאלה מה אנחנו רוצות לאכול ולשתות,
אמרנו לה ואחרי כמה דקות היא הביאה לנו..
---
'בטח תום כבר במטוס... אאוךך כל כך בא לי שתחזור כבר..' חשבתי לעצמי בזמן
שישבתי מול המחשב ובהייתי במסך. פתאום הבהב חלון קטן למטה,
קיבלתי הודעה מגליה..
~ גליה וזהו ! ~ -
מה קורה מותק? לא היה לי עצבים אליה, אבל הייתי חייב לענות, שונא לסנן אנשים.
עומר :] –
הכול טוב ואיתך?
~ גליה וזהו ! ~
הכל מושי מושלם.. יודע שתומי חוזרת היום?
עומר :] –
יודע
~ גליה וזהו ! ~
ואתה הולך לראות אותה?
עומר :] –
היום?!
~ גליה וזהו ! ~
כן.. עמית ושלומי נוסעים לשדה תעופה..
עומר :] –
וואלה שיהיה להם בכיף, אני כבר אראה אותה מתישהו..
שנחזור לפנימייה. כולה עוד יומיים
~ גליה וזהו ! ~
טוב.. איך שבא לך.. מה חדש?
עומר :] –
אממ הכול רגיל ואצלך?
~ גליה וזהו ! ~
אצלי הכול הכי טוב שרק יכול להיות..
עומר :] –
אה כן!? שמחה שתומי חוזרת? שלחתי לה, זה היה ברור לשנינו שהשיחה הזאת זאת
סתם שיחה של עקיצות, ציניות וכאלה..
~ גליה וזהו ! ~
כן מאוד.. התגעגעתי אליה
עומר :] –
מה את ועמית זה רציני?
~ גליה וזהו ! ~
מה נראה לך?
עומר :] –
ת'אמת ?! שלא.
~ גליה וזהו ! ~
וואלה..
עומר :] –
וואלה. אז זה רציני או לא?
~ גליה וזהו ! ~
עוד לא החלטתי..
עומר :] –
חח אז זה תלוי בהחלטה שלך? שלחתי לך וצחקתי, עלק היא צריכה להחליט,
ברור שאם זה בין גליה לתום עמית יעדיף את תום – כמו כול בנאדם נורמאלי..
~ גליה וזהו ! ~
בדיוק. אללה עפתי צ'או יפיוף
עומר :] –
ביי כפרה
יצאתי מהחלון שיחה איתה וכיביתי את המחשב..
לא רציתי לדבר עוד עם אף אחד, ירדתי למטבח, ל
קחתי פרוסת עוגה וכוס מיץ תפוזים ועליתי בחזרה לחדר..
סגרתי אחרי את הדלת, הדלקתי טלוויזיה,
התיישבתי על המיטה והתחלתי לאכול ולראות סרט..
---
אחרי משהו כמו רבע שעה סיימנו לאכול, הדיילות לקחו את הדברים והלכו לדרכן..
"אני עייפה בטירוף" אמרתי לתום
"גם אני.. ממש. יאללה לישון" אמרה והתכסתה בשמיכה
"אוך לישון.." אמרתי בקול מתפנק והתכסתי גם אני "נתעורר וכבר נהיה בישראל" הוספתי
בלחישה
"מקווה.." תום אמרה.. עצמתי את עיניי,
מריצה בראשי את כול מה שעבר עלי בשבוע ויום, בארה"ב.
ידעתי שאתגעגע למור – מאוד ! אבל זה היה חייב להיגמר מתישהו,
הרי זאת חופשה, וחופשה לא נמשכת כול החיים..
חשבתי על שלומי, התרגשתי לראות אותו שוב..
רק מלחשוב עליו כול הבטן התהפכה לי..
פחדתי שלא הכול יהיה כמו לפני הנסיעה..
פחדתי שהכול ישתנה, שהקשר בנינו לא יהיה כזה מושלם כמו שהיה.
---
"יואאאוו יאללה שלומי חוזרים!!" עמית צעק לי מהחוף
"אה?! למה כזה מהר?" שאלתי ויצאתי מהים, לכיוונו
"מהר?? עוד שעתיים הן נוחתות!"
"טחח עלק"
"נשבע לך!"
"הזמן עבר מהר.." אמרתי בזמן שהתלבשתי "תתקשר להזמין מונית!" אמרתי לו
"מתקשר מתקשר.." אמר, לקח את הפלאפון שלו מהתיק וחייג למונית,
"אללה עוד 10 דקות הוא מגיע.." אמר והתקדמנו לכיוון היציאה מהים,
כשהגענו לכביש המונית כבר הייתה שם, עלינו,
אמרנו לנהג את הכתובת והוא נסע..
כשהגענו שילמנו לו ויצאנו מהמונית,
"נכנס ראשון למקלחת.." אמרתי ישר כשנכנסנו הביתה
"ניראה מי יגיע ראשון.." עמית אמר ושנינו רצנו למקלחת
"הוופפה תירגעו בנים!!" שמענו את אבא צועק מהסלון,
עלינו במהירות למעלה, הקפתי אותו בצעד,
נכנסתי למקלחת וסגרתי אחרי את הדלת
"סעמקק.." שמעתי אותו מבחוץ
"נדפקת אחי :]" אמרתי וצחקתי, "אה ועמית..?" הוספתי ופתחתי את הדלת
"אה?" שאל
"תשטוף לי את הגלשן!" אמרתי במהירות, הבאתי לו את הגלשן וסגרתי אחרי את הדלת
"אאוךך.." התעצבן "פעם הבאה אתה שוטף לי" הוסיף
"טובב.." צעקתי לו "נחשוב עליך" הוספתי בשקט
עשיתי מקלחת מהירה ותוך רבע שעה כבר הייתי בחוץ..
הלכתי לחדר, פתחתי את הארון וחשבתי מה ללבוש..
בהתחלה הוצאתי ג'ינס כהה וחולצה לבנה, אח"כ החלפתי חולצה, ואז החלפתי ג'ינס..
ככה במשך חצי שעה התלבטתי מה ללבוש,
"הוופה זה יפה ביחד" התלהבתי כשלבסוף מצאתי בגדים יפים – ג'ינס בהיר וחולצה בצבע שחור..
יצאתי מהחדר וירדתי לסלון
"אמא איפה הפן שלך?" שאלתי את אמא שקיפלה כביסה
"בחדר שלי, בארון.. למה?"
"קוצים.." אמרתי והתחלתי לעלות במדרגות
"אתה יוצא היום?" שאלה
"רון חוזרת.." אמרתי כמובן מאליו
"אאה נכון.. לך תתיפיף חתיך שלי" אמרה, חייכתי חיוך קטן ועליתי לחדרה,
הוצאתי את הפן מהארון וחזרתי לחדר,
הוצאתי את הוקס מהארון והתחלתי לסדר את הקוצים..
"איזה ככווסיתת.." שמעתי את עמית, כיביתי את הפן והסתובבתי אליו
"חח מכוערר.. מה אתה צריך?"
"את הפן.." אמר והוציא אותו מהחשמל
"איזה כוסיתתתת" חיקיתי אותו, הוא צחק, לקח את הפן ויצא מהחדר..
---
חזרתי לחדר כשהפן אצלי, התחלתי לסדר את הקוצים בזמן שהראש גלש למחשבות על תום..
התרגשתי מהחזרה שלה! כ"כ רציתי לראות אותה שוב..
בעיקר רציתי לדבר איתה על השיחה שלנו,
השיחה שבה היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי.
רק מלחשוב על מה שהיא אמרה פרפרים הציפו את גופי וליבי פעם במהירות..
"עמית?" שלומי אמר ונכנס לחדר
"אה?" שאלתי, כיביתי את הפן והוצאתי אותו מהחשמל
"צריך לדבר עם ההורים שלהן..." אמר
"למה?"
"לראות אם הם הולכים גם, והלגיד להם שאנחנו הולכים!"
"אאהה טוב.." אמרתי, שלומי לקח את הטלפון שבחדרי וחייג את המספר של רון..
"הם אמרו שאם אנחנו הולכים אז הן בטח ירצו להיות איתנו ואולי הם לא יבואו.." אמר לי כשסיים
את השיחה..
"אאה טוב.. צריך להתקשר גם להורים של תום"
"לא צריך.. הם היו אצלם"
"אה אווקי.. אז תקשיב, נלך אליהן עם בלונים וזה אח"כ נבוא לפה, הן ישימו את הדברים שלהן
ואם יהיה להן כוח נלך לאכול משהו.."
"רק על אוכל אתה חושב.."
"חח לך תזדיין.."
"בכיף, רק שרון תחזור"
"פפחח חכה חכה אני אגיד לה מה אמרת לי פה!"
"חח תגיד.." צחק "אתה מוכן?" שאל
"כן.. זזנו?"
"יאסס.." אמר, לקחתי כסף ושמתי בכיס, לקחתי גם מפתחות ופלאפון וירדנו למטה..
אבא:"הופפה איזה חתיכים!!" אמר בחיוך גדול ואמא שרקה,
אני ושלומי הסתכלנו אחד על השני וצחקנו..
אמא:"מה אתם צוחקים? זה לא נכון?!"
אני:"חח ברור שזה נכון!"
אבא:"נו בטח, כי אתם דומים לי.."
אמא:"היית רוצה בעלי!"
אבא:"הקנאה אוכלת אותך אישתי.."
שלומי:"חח איזה הורים.." צחק, ישבנו עם ההורים קצת ובסביבות השעה 8 וחצי יצאנו מהבית..
הלכנו לקניון הקרוב וקנינו מלא בלונים בצבעים לבן, ורוד ואדום..
מהקניון הזמנו מונית שהגיעה תוך משהו כמו 10 דקות, נ
כנסנו ולנהג אמרנו לנסוע לשדה התעופה..
---
"רוני קומי.." אמרתי לרון והיא פתחה לאט את עיניה
"הגענו?" שאלה והתמתחה
"כן עוד כמה דקות נוחתים.. שימי חגורה" אמרתי ושתינו חגרנו את עצמנו,
הדיילות עברו וראו שכולם חגורים..
"וואו הטיסה עברה מהר!" אמרה בחיוך קטן
"חח אולי כי ישנו כול הזמן.." צחקתי
"רוב הזמן!"
"כן צודקת.." הסכמתי איתה "קמנו רק לארוחות" הוספתי ושתינו צחקנו..
אחרי משהו כמו עשרים דקות המטוס נחת, "כמה טוב שבאת הביתה....." שמענו מישהו
מאחורינו שר, חייכנו אליו,
לקחנו את כול הדברים שהעלינו למטוס וירדנו..
" וולקאם טו יזראל.." אמרתי לרון באנגלית
"אאוו טנקיו, יו טו ביצ' "אמרה
"חח תודי שנתגעגע לדבר באנגלית.." אמרתי ועלינו על האוטובוס שלוקח למקום
בו לוקחים את המזוודות
"חח לדבר?! אולי לגמגם..!" צחקה, האוטובוס התמלא והנהג התחיל לנסוע,
כשירדנו מהאוטובוס רון הלכה להביא עגלה למזוודות ואני בינתיים חיכיתי שהן יגיעו..
"נו איזושהי מזוודה הגיעה?" שאלה אותי כשחזרה
"כלום =/"
"אווך.. עכשיו שעה לחכות.." אמרה ואני קלטתי את המזוודה שלי מרחוק
"הנה שלי!" אמרתי ואני ורון הרמנו אותה ישר לעגלה..
תוך מספר דקות המזוודה של רון גם הגיעה,
שמנו אותה על המזוודה שלי והתחלנו ללכת לכיוון היציאה.
.
---
"יאללה בוא כבר!!" התעצבנתי על שלומי,
השעה שבה הן היו אמורות לנחות עבר כבר מלפני חצי שעה..
כל כך קיוויתי שאנחנו לא מאחרים
"בא בא.." אמר ושנינו רצנו אל המקום בו הנוסעים אמורים לצאת.
.
---
"רון.." אמרתי בהלם והסתכלתי על עמית ושלומי שעמדו די רחוק מאיתנו אך בלטו בגלל
מליוני הבלונים שהחזיקו בידם
"אמאא איזה מדהימים.." אמרה בהתרגשות ושתינו התחלנו לרוץ אליהם בזמן
שאנחנו דוחפות את העגלה איתנו..
"עמיתייי.." צעקתי, עזבתי את העגלה בצד ורצתי אליו.. "כל כך התעגעתי!!" הוספתי וחיבקתי
אותו הכי חזק שרק יכולתי
"גם אני נסיכה.. מאוד!" אמר, הסתכל בעיניי ותפס את פני
בעדינות עם ידיו "אני אוהב אותך.." הוסיף ונישק אותי.
הנישקה הייתה מלאת געגוגעים,
ועכשיו שעבר המון זמן מאז אני יכולה לומר שגם מלאה באהבה..
---
"רונייי.." שלומי אמר בחיוך גדול
"אתם משוגעים.." אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק גדול "איך אני שמחה שבאת!" הוספתי ונתתי לו מלא נשיקות קטנות בפה
"ואני שמח שחזרת בייבי!" אמר וחיבק אותי כל כך חזק, כאילו לא רצה לעזוב, לא רצה שאלך שוב.. ואני חיבקתי אותו בחזרה, כדי להאמין שאני באמת כאן, איתו..
"אני אוהב אותך מדהימה שלי.." אמר והסתכל עמוק בעיניי
"גם אני אותך נסיך, אוהבת הכי בעולם!" אמרתי ונישקתי אותו..
תגיבוו =]
אאאווהבת הכי בעוללם
חנושש =))
איזה חמודים הםםםםםםםםם
יאוו איזה כיף שהם חזרוו 😛
יאוו המשךךךךךךךך :]
אתר האהבה הישראלי