יפיופווותת אני מסיימת לכתוב את ההמשך
ומעלה אותו :]]
נויושש אני שמחה שקראת ואהבת מאמי, תודה !!! 😁
אאוווהבבת
אחרי חצי שעה בערך סיימנו לאכול, פנינו הכול מהשולחן..
שטפנו את כול הכלים וסידרנו את הבית..הלכנו ארבעתנו לחדר,
תום ואני הוצאנו את המזוודות שלנו והתחלנו להכניס את כול הדברים שלנו לשם..
כשכל בגד שהכנסתי הזכיר לי סיטואציה מסוימת, חוויה כלשהי. פחדתי שכשאחזור לארץ זה גם יקרה..
כול דבר קטן יזכיר לי את מור.. את מיאמי.. את כול החוויות וכול הכיף שעברתי פה..
ידעתי שלא אשכח לעולם את החופשה הזו..
זאת הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי עצמאית ובוגרת..
אני ותום, שתי בנות בנות 15 וחצי שכול מה שיש להן בראש זה ליהנות,
היו במיאמי שבוע וחצי כמעט לבד..
תומר וסיגל היו עבורנו כמו עוד חברים..
לא התייחסנו אליהם כאל מבוגרים שאחראים עלינו,
אלא כאל עוד זוג שהתצטרף אלינו לחוויה מדהימה...
חוויה של פעם בחיים.
החבר'ה הרעים - פרק 82
אחרי משהו כמו חצי שעה סיימנו לארוז את הכול..
אני:"אתם לא הולכים היום לבצפר?" שאלתי את הבנים
דן:"לא.."
מור:"את רוצה שנלך?!"
אני:"חח ברור שלא.." צחקתי, הוא קרץ לי ושלח לי נשיקה באוויר "אני רוצה אמיתית" הוספתי
והוא רק צחק, ' אח"כ ' הוא סימן לי,
הנהנתי בראשי ותום ודן הסתכלנו עלינו במבט לא מבין..
דן:"בואי לסיבוב קצר.." אמר לתום, היא חייכה אליו ושניהם יצאו מהחדר..
"אז מה.. נשארנו לבד?" אמרתי למור והתיישבתי עליו
"הולך להיות פה אונס?" שאל בקול תמים
"מה אתה חושב..?" התחכמתי
"שכן..?!" אמר בהיסוס
"ברור.." צחקתי והפלתי אותו אחורנית, על המיטה..
נוצר מצב שהוא שוכב על המיטה ואני שוכבת עליו..
"אני מת עלייך.." לחש וקירב את פניי אל פניו
"אווך תשתוק כבר ותנשק אותי" אמרתי
"בכיף.." אמר ונישק אותי.
---
"בא לך להישאר פה הוא לרדת למטה?" שאלתי את דן כשיצאנו מהחדר
"למטה.." אמר, לקחתי מפתח ופלאפון וירדנו למטה,
מול הביניין היה גן שעשועים קטן כזה לילדים..
התיישבנו באחת מהספסלים שהיו שם.
"קחי.." אמר והביא לי סוכריה על מקל בצורת לב
"יאממיי.. תודה" אמרתי בחיוך, פתחתי את הסוכריה והכנסתי אותה לפי
"מה ניראה לך שתחזרי הכול יחזור לשיגרה?" שאל
"אממ ת'אמת לא.. אני ממש מקווה שכן. אבל אני חושבת שהכול הולך להישתנות"
"כלום לא ישתנה אם לא תיתני לזה לקרות"
"תיתפלא אבל יש דברים שלא בשליטתי.." אמרתי ונוצרה שתיקה של כמה שניות
"מה כבר יכול להשתנות אצלך?" שאל
"לא יודעת.. אני מפחדת שאני אחזור אני אגלה שעמית היה עם מישהי,
אחת שאני הכי שונאת בעולם.."
"אבל הוא יכול, אין ביניכם כלום"
"זה הקטע, שאיזה יום אחד שדיברבנו בטלפון אמרתי לו שאני אוהבת אותו.."
"ואת אוהבת אותו?"
"לא יודעת =["
"אז למה אמרת לו אם את לא בטוחה? הוא יכול סתם להיפגע"
"אני יודעת.. וזה הדבר שאני הכי לא רוצה שיקרה! ולמה אמרתי לו ?! זה פשוט יצא
לי מהפה.. לא חשבתי לפני!"
"מקווה שהכול יסתדר על הצד הטוב ביותר" אמר בחיוך קטן ומבין
"תודה מאמי.." אמרתי בחיוך והסתכלתי עמוק בעיניו היפות "יודע מה בא לי?" הוספתי ושאלתי
"מה בא לך?" שאל
"לצלם את העיניים שלך.. ככה קרוב.." אמרתי והראתי לו בדיוק איך
"למה?" שאל במבט לא מבין
"כדי שאני יוכל להסתכל תמיד עליהן, ולחשוב כאילו אתה מסתכל עלי.."
"חח את מדהימה, נשבע לך" אמר וחיבק אותי אליו "אני אתגעגע לשטויות שלך.." הוסיף
"שטויות?!" אמרתי ועשיתי פרצוף מוזר שהצחיק את דן
"חחח.." צחק "כן :], שטויות.." הוסיף
שמתי את ראשי על רגליו ועצמתי את עיניי,
הוא ליטף את פניי בעדינות שכל כך אופיינית לו ונתן לי נשיקות קטנות קטנות בכול הפנים..
במשך הכמה דקות האלו שדן נישק אותי והעביר צמרמורות בכול גופי יצא
לי לחשוב על כמה הימים האלה היו מושלמים, בלי בלאגנים.
לא הייתה אפילו פעם אחת שיצאנו ממקום כולשהו מבלי לשלם,
לא יצא לי לחשוב על לעשות את זה אפילו! ,
לא גנבנו שום דבר, אפילו בקושי עישנו סיגריות.
אהבתי את זה.
הרגשה טובה כזו, ללא רגשות אשמה, ללא פחד שיתפסו אותי..
למרות שאיפושהו בפנים זה כן היה חסר לי, כול האקשן הזה, כול הפאן שהיינו עושים בישראל.
היה לי חוסר מטורף באדרנלין אבל על החוסר הזה דן פיצה..
פעם ראשונה בחיי הבנתי שלהיות כמו כולם זה לא כזה גרוע,
לא צריך לעשות שטויות בשביל להיות מיוחדים, שונים.
עכשיו, במבט לאחור אני חושבת שכול הגניבות האלה, העישון, השתייה,
הכול היה בשביל כמה דברים:
מצד אחד צומי שלא היה חסר לנו, אבל אהבנו את זה שהיינו כמו ילדים רעים,
כאלה שבשיכבה לא מפסיקים לדבר עליהם ועל מה שהם עושים כול הזמן..
מצד שני היה הרצון להיות שונים מכול שאר הילדים בעולם,
להרגיש שכן עשינו דברים משמעותיים בחיים..
שלא כול יום היה עובר עלינו בלימודים, ובשטויות כאלה.
רצינו חיים מעניינים, שיהיה לנו מה לספר בעתיד לילדים ואף לנכדים..
---
"ררוןןןן תווםםםםם..?" שמעתי את תומר צועק
"אה?" שאלתי ויצאתי מהחדר לכיוונו
"איפה תום?"
"לא יודעת.. עם דן"
"טוב אני מתקשר אליה שתבוא, צריך לצאת.."
"אוקיי.." אמרתי וחזרתי לחדר עם פנים עצובות
"זהו..?" מור שאל
"כן.." אמרתי ולא יכולתי להסתכל עליו, ידעתי שאם אסתכל אתחיל לבכות..
הוא עזר לי לארגן
את הדברים האחרונים..
כששנינו שותקים.
---
"הלוו..?" עניתי לפלאפון כשעל הצג מופיע 'אחי המושלם'
"תומי איפה את?" שאל ישר
"סתם למטה.. למה?"
"אז יאללה בואי צריך לצאת לשדה תעופה.."
"כבר?!"
"כן מאמי.."
"טוב כבר באה.."
"טוב בהיי.."
"בהיוש.." אמרתי ושנינו ניתקנו "אני צריכה לחזור.." אמרתי לדן
"לא רציתי שיגיע הרגע הזה.." אמר ושנינו קמנו מהספסל
"גם אני לא." אמרתי והתקדמנו לכיוון הביניין.. עלינו במעלית ונכנסנו לבית
תומר:"יאללה יוצאים, תומי כבר מאוחר!" אמר ישר כשנכנסנו
אני:"אבל יש לי עוד כמה דברים אחרונים לארגן.." אמרתי
רון:"אני כבר סידרתי הכול.." אמרה כשסחבה אחריה את המזוודות
אני:"אהה.." אמרתי, לא הצלחתי להרוויח עוד כמה דקות עם דן .
סיגל:"יאללה יצאנו?" אמרה ויצאנו מהבית.. מור ודן ירדו איתנו למטה,
הרגשתי מחנק בגרון,
הדמעות עמדו בעיניי אך הבטחתי לעצמי להיות חזקה, לפחות ליד דן..
לא רציתי לבכות לידו.
"אני מת עלייך יפה שלי.." לחש לי והסתכל עמוק בעיניי
"גם אני מדהים אחד" לחשתי לו בחזרה וחיבקתי אותו חזק חזק "אני כל כך אתגעגע,
מבטיח שתבוא לבקר?" שאלתי
"מבטיח.." אמר בחיוך קטנטן
"יופי" אמרתי וחייכתי גם אני.. "ביי מתוק" הוספתי
"ביי מאמי" אמר ונתן לי נשיקה ארוכה ומתוקה בפה..
הוא חזר במהירות לביניין, גם לו הפרידה הייתה קשה מאוד.
נכנסתי למכונית כשתומר וסיגל כבר שם וחיכינו לרון..
---
"בייבי שלי אני חולה עליך" אמרתי למור והוא חייך אלי חיוך קטן ועצוב
"מת עלייך מכוערת" אמר, ונישק אותי ברכות.. "עוד ניפגש.. אני בטוח" הוסיף
"כן! שאתם באים לארץ.. חסר לך שלא!" הזהרתי אותו
"אל תדאגי, מבטיח לך שעוד ניפגש.."
"יופי" אמרתי בחיוך קטן ומרוצה "ביי יפיוף שלי.." הוספתי ונתתי לו נשיקה קטנה
ואחרונה בפה
"ביי נסיכה.." אמר וכול אחד מאיתנו פנה לדרכו.. אני נכנסתי לאוטו והוא נכנס לביניין..
"יאללה היינו.." אמרתי כשנכנסתי למכונית ותומר החל לנסוע..
הסתכלתי על תום, ראשה היה מושפל, והיא לא הפסיקה לנגב את דמעותייה..
החזקתי בידה.
היא חייכה אלי חיוך קטן..
---
"הן עוד מעט כבר צריכות לצאת לא?" שאלתי את שלומי שהתיישב לידי בסלון
"לא יודע ולא אכפת לי.." ענה
"שו?! מה קרה פיתאום?" שאלתי
"סתם.. היא שלחה לי הודעה מעצבנת רצח.."
"מה היא שלחה לך?" שאלתי והוא הראה לי, "אוישש חפיף, אולי ההודעה
יבשה אבל בקטנה!" הוספתי
"מה שתגיד.." אמר ללא חשק ושנינו המשכנו לצפות בטלוויזיה בדממה מוחלטת..
אחרי כמה דקות את השקט הזה הפסיק צלצול הטלפון בבית
"הללוו.." עניתי
"עמית מה שלומך?" שמעתי את קול של אמא
"בסדר מה קורה?" אמרתי
"בסדר.. אתה יכול להוריד את הכביסה?" שאלה
"נוו אמא.." התפנקתי
"מה נו אמא מה!? עד שאני מבקשת מימך משהו קשה לך לעשות אותו?!"
"טוב טוב תירגעי אני אוריד.."
"יופי! תביא לי את שלומי.."
"קח.." אמרתי לשלומי וזרקתי אליו את האלחוטי...
הלכתי להוריד את הכביסה,
כשנשארה לי רק עוד חולצה אחת להוריד קלטתי מרחוק את המכונית של גליה את
הנהג שלה יושב בתוכה, והיא לידו.. מהר הוצאתי את החולצה וסגרתי את החלון..
שמתי את כול הכביסה בסלון וחיכיתי ששלומי יסיים לדבר עם אמא..
"מה קרה??" שאל כשסיים לדבר איתה
"גליה – פה - בחוץ!!" אמרתי
"נו ו..?"
"לא רוצה לראות אותה!!!" אמרתי כמובן מאליו "היא בטח תצלצל כול רגע,
תגיד לה שאני לא בבית" הוספתי
"יואוו עמית אל תכניס אותי לעיניינים שלכם!"
"איזה עיניינים איזה? נו בקשה.." אמרתי ונשמע צלצול מהדלת
"טוב.. טוס לחדר" אמר וקם לכיוון הדלת, הסתכל שאני עולה למעלה ופתח..
---
בלית ברירה הסכמתי לעמית, הרי הוא היה עושה בדיוק אותו הדבר בשבילי אם הייתי
מבקש ואף יותר מיזה..
"היי שלומי.." גליה אמרה שפתחתי את הדלת ונתנה לי נשיקה בלחי "מה קורה?" הוסיפה
"בסדר ואיתך?"
"גם" ענתה בחיוך "עמית בחדר..?" שאלה ונכנסה מעט הביתה
"לא!" אמרתי במהירות
"וואלה?!" שאלה ועל פניה היה מבט מהסס
"וואלה וואלה.." אמרתי
"אוקיי, תגיד לו שהייתי פה.." אמרה והתקדמה לכיוון הדלת "ביי יפיוף" הוסיפה,
שלחה לי נשיקה באוויר, יצאה מהבית וסגרה אחריה את הדלת.
"וואי תודה שלומי!!" עמית אמר ונאנח בהקלה
"בכיף.."אמרתי ועליתי לחדר "אני בחדר.." אמרתי לו ונכנסתי לחדרי,
סגרתי אחרי את הדלת והתיישבתי מול המחשב. התחברתי לאיסיקיו ולמסנג'ר
שממזמן כבר לא נגעתי בהם וכתבתי בשניהם את אותו האווי:
~ אולי פה
עוד כמה שעות עם אהובתי :]
אללה זדיינו מפה ~
לחצתי אישור, דיברתי קצת עם כמה ילדים ואחרי משהו כמו רבע שעה נמאס לי..
השתגעתי לשבת בבית ולספור את השעות, הדקות והשניות שנשארו עד שרון תחזור.
הוצאתי את החליפת גלישה שלי מהארון,
שמתי אותה בתיק ושמתי גם מגבת, לבשתי מכנס גלישה וגופיה
ושמתי את משקפי השמש על ראשי,
שינתי את האווי
~ בים!
עוד כמה שעות עם אהובתי :]
אללה זדיינו מפה ~
לחצתי אישור, נעלתי כפכפים שחורות ויצאתי מהחדר כשהגלשן בידי והתיק על כתפי..
"אתה הולך לגלוש?" עמית שאל אותי כשבאתי למטבח
"כה.. בא לך לבוא?"
"ת'אמת כן.."
"אז יאללה לך תתארגן מהר כוסית.."
"טוב כפרעע.." אמר בקול של פאקצה והלך לחדרו,
בינתיים הכנסתי לתיק 2 סנדוויביצ'ים לי ולעמית, כסף, שתיה וכמה חטיפים..
תוך חצי שעה כבר היינו במונית בדרך לים, כשהגענו לים שילמנו לנהג ויצאנו..
ישר הרוח הקרירה חדרה לריאותי..
' כמה שאני אוהב את הים..' חשבתי לעצמי וחיוך עלה על פניי
"אללללה לים.." עמית אמר באושר ושנינו התקדמנו לכיוון החוף,
שמנו את החליפות גלישה עלינו, ואת התיקים על החול ונכנסנו למים עם הגלשנים...
---
תומר:"יאללה בנות צאו.." אמר כשהגענו לשדה תעופה וכולנו יצאנו מהמכונית..
נזכרתי ביום הראשון שהגענו, עמדנו בדיוק כאן, ביציאה מהשדה תעופה, מתרגשות,
מתלהבות מכול דבר קטנטן,
ובעיקר מ א ו ש ר ו ת !
תומר וסיגל נכנסו איתנו לשדה תעופה והגיעו איתנו ממש עד המקום בו נאלצנו להיפרד,
הכניסה לדיוטיפרי..
אני:"תומר תודה על הכול.. היה לי כל כך כיף!!" אמרתי וחיבקתי אותו חזק
תומר:"אין על מה אחותי, גם אני ממש נהנתי איתך! אני אתגעגע!" אמר
אני:"גם אני.. מאוד!" אמרתי בקול חנוק ובעצב, "סיגלי אני אתגעגע אלייך גיסתי.." אמרתי לסיגל
וחיבקתי אותה
סיגל:"גם אני יפה שלי.. מאוד! היה לנו נורא כיף איתכן!" אמרה לי ולרון
אני:"גם לנו..!" אמרתי וחיבקתי אותה שוב, "תשמרי לי על תומר כן?!" הוספתי
סיגל:"ברור!" אמרה כמובן מאליו
רון נפרדה גם משניהם ונכנסנו לדיוטיפרי..
שנייה לפני שהם נעלמו מעינינו שלחנו להם נשיקות באוויר,
הם חייכו אלינו ושלחו לנו בחזרה..
"אוהבת אותכם!!!" צעקתי להם, והם רק חייכו חיוך גדול המושלב עם עצב, והלכו מישם..
"יאלללה שופפינגגג.." רון אמרה
"הלוואי וזה ישפר לי את המצב רוח!" אמרתי
"ברור שכן.. מקסימום m&m ישפרו לך!"
"חחח כל כך !!" צחקתי ושתינו התחלנו להסתובב בדיוטיפרי..
קנינו עוד כמה בגדים, נעלי ספורט לכל אחת ומלא, מלא מ ל א שוקולדים..
כשהכריזו על הטיסה שלנו ברמקול, הלכנו לאוטובוס שלוקח למטוס, עלינו עליו והתיישבנו..
אחרי 2 דקות בערך הוא יצא ותוך שניות הגענו למטוס..
כשעלינו הדיילת הדריכה אותנו איך להגיע למקום שלנו..
התיישבנו.
זהו נגמר..
שתינו פשוט לא האמנו שזה הגיע כזה מהר..
לא רצינו להאמין.
מצטעררת שרק עכשיו המשכתיי,
אבל יצא המשך ארוך לא?!
אלללללה פרק הבא הן בישראל :]]
אווהבת אותכןן נסיכותת
- שיהיה לכן סופ"ש פרפקטט -
חנושש =))
יאוווווווווווווווווווווווווו
מדהיםםםם 😮
יאלה המשכי אני במתחח 😛
לאב יוו...
יצצצא לךך הכי מדהיםםם שיש 😊
אני?! אהבתתתתתתתתתתתתתתתתתי!!!
המששך
דחוףף
וסופפ"ש מושלםם שיהיה לךך בובי 3>
מ-ד-ה-י-ם-😛
שבת שלום מאמי 😊
מהמם מהמם מהמממממממםםםםםםםםםם
הממששךךך דד==חח===ווו===ףףף===!!!!
שבת שלום😊
-נוי-:]
מוששלם (:
ייאאו אני צה' לדעת כבר מה יהיה . . 0:
יאאאאו איזה ביוטטטי (:
המשך .
פרק כ"כ יפפפה, אבל עצוב שהן עוזבותתת 😢
מתי את ממשיכה?! 😊
יאא איזה עצובי 😢
המשך :] !
תודה רבה על התגובות נסיכות!,
מתי יהיה המשך?!
באמת שאני לא יודעת =[ כול שבוע הבא מפוצץ לי במבחנים
ויום ראשון הבא הבא לי מבחן ע נ ק י בהיסטוריה,
ואני פשוט חייבת להשתפר - יש השנה בגרות =[
אאוווהבת אותכןן מלאא
- שבת מדהימה שתהיה לכן ! -
חנושש =))
איזה יופפפייי =]]
שבת מקסימה שתהיה לך!
מאמי שייהיה לך בהצלחחחה במבחנים 😊
מבינה את הלחץץ..
שתוכלי תכתבי המשךך..
אוהבת 3>...
אתר האהבה הישראלי