מאמי הפרקים מדהימים (:
תמשיכי כשתוכללי .
יצצצא כ"כ יפפה..
הממשך
דחוףףף
"תתגיד איפה נקנה מחר בלונים?" שאלתי את שלומי כשראיתי שהוא בדיוק יצא מחדרו
"יואאאו תירגע אחי.. נקנה כבר!! כמה אתה מתרגש ה'.." אמר והלך..
"חחח.." צחקתי על עצמי, בחיים לא חשבתי שאני אהיה ככה. כזה תפוס על מישהי –
כזה מאוהב במישהי ..
החבר'ה הרעים - פרק 81
---
אני ודן הגענו לגלידריה והתיישבנו עם רון ומור..
מור:"אנחנו הולכים להזמין.." אמר והוא ודן קמו
דן: "תות-בננה.." אמר דן והביא לי את הגלידה
אני: "זכרת מה אני אוהבת :]"
דן:"ברור.." אמר, מור הביא לרון את הגלידה שלה ושניהם התיישבו..
המשך הערב עבר בכיף לא נורמאלי. הבנים האלה כאלה סטלנים,
אי אפשר להיות איתם דקה אחת בלי לצחוק..
ארבעתנו הדחקנו את העזיבה שלי ושל רון מחר. הבנו שלדבר על זה סתם יהיה יותר כואב וקשה,
אז העדפנו להדחיק את זה..
בסביבות השעה 3 נסענו בחזרה לבית של תומר וסיגל...
אני:"אני אספיק לראות אותך מחר בבוקר לפני שתלך לבצפר?" שאלתי את דן כשהגענו לביניין
ועמדנו בחוץ
דן:"לא ניראה לי.. אני מתחיל מוקדם"
אני:"אאוף.." אמרתי בעצב וחיבקתי אותו חזק "אני מתה עלייך שמן אחד" הוספתי
"חולה עלייך נסיכה!" אמר ונתן לי נשיקה ארוכה ומתוקה בפה
"אני אתגעגע.." אמרתי לו בפעם המיליון
"גם אני.. מאוד." אמר וחיבק אותי חזק חזקף חיבקתי אותו בחזרה..
לא יכולתי להיפרד ממנו.
היה לי כל כך קשה לעלות הביתה ולהבין שזאת
הייתה הפעם האחרונה שאני אראה אותו.
---
"מוורי לא צ'ה לחזור.." אמרתי בקול עצוב ומור חייך חיוך קטן
"הלוואי ולא היית צריכה.."
"היה לי כל כך כיף איתך!"
"גם לי איתך יפה שלי.. ואני אתגעגע"
"גם אני.. מאוד מאוד בייבי" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה קטנה בפה
"זהו?!" אמר במבט לא מסופק
"אה אתה רוצה עוד משהו?!" שאלתי בחיוך גדול
"ברור.." אמר ונסחפנו לנשיקה מדהימה..
מור בהחלט מיוחד עבורי.
את לא סתם משיכה..
אני יודעת שכשאחזור לישראל כול אחד יחזור לחייו.
אבל הוא תמיד תמיד ישאר בליבי.
"יאללה נעלה נסיכה?" אמר
"חייבים..?" שאלתי בקול של ילדה קטנה
"לצערי כן.." ענה בעצב
"אופיי.." אמרתי והתקדמנו לכיוון הכניסה לביניין...
בשתיקה מוחלטת עלינו ארבעתנו במעלית,
אני ותום נפרדנו מהבנים בנשיקה ארוכה בפה ויצאנו מהמעלית,
נכנסנו הביתה והלכנו ישר לחדר..
"לא מאמינה שזה נגמר..." אמרתי ושתינו התיישבנו על הריצפה, נשענות על הקיר
"לגמרי.." הסכימה איתנו ודמעות עמדו בעיניים של שתינו.
זאת תום, היא היחידה שראתה אותי אי פעם בוכה..
הרשתי לעצמי לבכות לידה..
לא יכולתי עוד להחזיק את הדמעות..
"את לא מבינה כמה אני אתגעגע למקום הזה.." תום אמרה והסתכלה סביבה, בחדר..
"כל כך כל כך.." הסכמתי איתה
"איפה ה....?" התחילה לומר והסתכלה עלי "הנה.." הוסיפה ולקחה את המצלמה שהייתה
על הריצפה לידי
"את לא רצינית.." אמרתי בחיוך קטנטן
"אני כל כך רצינית!"
"חח סטלנית אחת!!" צחקתי ושתינו קמנו על הרגליים,
לא הרגשנו בכלל שהשעה 3 וחצי בלילה..
רצינו תמונות מכול מקום.
"יאללה ביצ'.. תדגמני !" תום אמרה לי והתחילה לצלם אותי, ב
כול פוזה אפשרית ובכול מקום אפשרי בחדר..
"עכשיו אני אותך!" אמרתי ולקחתי ממנה את המצלמה,
צילמתי אותה מלא תמונות..
ובסביבות השעה 5 כבר התעייפנו, וגם נגמרו התמונות..
אז בלית ברירה החלפנו בגדים והלכנו לישון....
---
הלכתי לישון, כל כך התרגשתי שתום מחר חוזרת..
השעה הייתה כבר 2 בלילה, ואני מ-12 במיטה מנסה להירדם..
מרוב התרגשות במשך שעתיים רק חשבתי על מה שיהיה מחר.
מתי ניצא מהבית, איפה נקנה בלונים, מה אני אעשה ישר כשאראה אותה,
איך הן יגיבו כשיראו אותנו שם..
---
---:"בוקר טוב יפה שלי.." שמעתי קול מוכר ואהוב,
פחדתי לפתוח את העיניים ולגלות שזה רק חלום.. "תומי..?" שמעתי שוב את הקול
והבנתי שזה אמיתי.
פתחתי את עיניי ומולי ראיתי את דן..
"אני סתם חולמת..." אמרתי והסתובבתי לצד השני
"למה שתהיה פה אם אתה אמור להיות בבצפר?" הוספתי,
מנסה להסביר לעצמי שאלו סתם דמיונות ..
"חח את רצינית?" צחק "באמת חשבת שלא ניפגש היום בכלל?" הוסיף
"ת'אמת כן.." אמרתי בחיוך קטן
"טעית!" צחק וצבט אותי חלש בלחי "יאללה קומי.." הוסיף ויצא מהחדר..
הסתכלתי סביבי וראיתי שרון לא בחדר,
'מתי היא הספיקה לקום?! ' שאלתי את עצמי בדרך לאמבטיה,
עשיתי מקלחת מהירה, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ויצאתי בחזרה לחדר..
לבשתי טרנינג לבן של פומה, עשיתי קוקו גבוה ויצאתי מהחדר..
ראיתי את מור רון ודן יושבים בפינת אוכל, כשעל השולחן יש מלא גבינות,
קנקן של מיץ תפוזים, חביתות, פנקייקים וכו'..
אני:"מאיפה כל זה הגיע?" שאלתי בחיוך והתיישבתי ליד רון
מור:"אני ודן הכנו.." אמר ועל שניהם התנוסס מבט גאה
אני:"חח כפרה עליכם.." אמרתי בחיוך והתחלנו לאכול "איפה תומר וסיגל?" שאלתי אחרי כמה דקות
רון:"בעבודה, הם יצאו בצהריים ויקחו אותנו לשדה תעופה.."
אני:"אוקיי.."
המשכנו לאכול ולהעביר חוויות של כול מה שעבר עלינו בשבוע האחרון..
סיכמנו את הכול במילה אחת = כיף = .
אולי זה ניראה לכם מוזר כול הריגשי הזה של ארבעתנו.
אבל באמת שנקשרנו כולנו..
הרגשתי כאילו כמו שבארץ יש לנו את עמית ושלומי ככה פה יש לנו את מור ודן.
כאילו הם הגרסא האמריקאית של שלומי ועמית..
---
בבוקר התעוררתי מוקדם, בסביבות השעה 9 וחצי..
לא האמנתי שסוף סוף רון חוזרת. התגעגעתי אליה בטירוף..
רציתי שהיא כבר תהיה פה, איתי, לידי..
שאוכל לנשק אותה, לחבק אותה, לומר לה כמה אני אוהב אותה, כמה התגעגעתי אליה,
כמה שהיא הייתה חסרה לי.
"עוד כמה שעות אחי.. עוד כמה שעות!!" אמר עמית בהתרגשות כשפתח את דלת חדרי
"חח גם אתה התעוררת מוקדם?!" צחקתי
"בקושי ישנתי.." אמר, יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת..
נשארתי עוד כמה דקות במיטה,
לקחתי את הפלאפון מהיד ונכנסתי להודעות יוצאות
* לא מאמין שעוד כמה שעות את פה * שלחתי לרון
^ כה אה גם אני לא ^ שלחה לי בחזרה אחרי כמה דקות..
טעיתי ששלחתי לה את ההודעה. ההודעה שלה רק ביאסה אותי..
כאילו היא לא רוצה בכלל לחזור.
כאילו ממש טוב לה שם, יותר משטוב לה פה.. איתי.
קמתי מהמיטה וזרקתי את הפלאפון בעצבים על הכרית.. "ססעממק.." אמרתי ויצאתי מהחדר,
הלכתי למקלחת שטפתי פנים, צחצחתי שיניים ויצאתי למטבח..
לקחתי קערה, שמתי קרונפלקס וחלב והתיישבתי ליד עמית בסלון..
---
פתאום שלומי שלח לי הודעה,
* לא מאמין שעוד כמה שעות את פה * היה כתוב בה, הסתכלתי על מור בעצב..
^ כה אה גם אני לא ^ שלחתי לו בחזרה..
לא יודעת למה יצאה לי כזאת הודעה יבשה ומגעילה.
אולי כי כשמור לידי לא יכולתי לחשוב על שלומי..
היה קשה לי להיות עם מור ולחשוב על שלומי,
הייתה לי הרגשה מגעילה ביותר כשבאמת יצא לי מצב כזה..
כאילו אני עם אחד וחושבת על אחר..
התנהגות זנותית ומגעילה.
אחרי חצי שעה בערך סיימנו לאכול, פנינו הכול מהשולחן..
שטפנו את כול הכלים וסידרנו את הבית..הלכנו ארבעתנו לחדר,
תום ואני הוצאנו את המזוודות שלנו והתחלנו להכניס את כול הדברים שלנו לשם..
כשכל בגד שהכנסתי הזכיר לי סיטואציה מסוימת, חוויה כלשהי.
פחדתי שכשאחזור לארץ זה גם יקרה..
כול דבר קטן יזכיר לי את מור..
את מיאמי..
את כול החוויות וכול הכיף שעברתי פה..
ידעתי שלא אשכח לעולם את החופשה הזו..
זאת הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי עצמאית ובוגרת..
אני ותום, שתי בנות בנות 15 וחצי שכול מה שיש להן בראש זה ליהנות,
היו במיאמי שבוע וחצי כמעט לבד.. תומר וסיגל היו עבורנו כמו עוד חברים..
לא התייחסנו אליהם כאל מבוגרים שאחראים עלינו,
אלא כאל עוד זוג שהתצטרף אלינו לחוויה מדהימה...
חוויה של פעם בחיים.
ממצטערת שיצא כזה קצר ומשעמם =[[
- - שבוע מושלם שיהיה לכן נסיכות ! - -
אווהבת מלאא
חנושש =))
מ*ד*ה*י*ם*😊
שבוע טוב מאמי :]
לא משעמם בכלל ,
ממש יפה !
פרק מדהים [;
אני כבר רוצה לדעת מה יקרה כשהן יחזרו PP:
ממש יפה כרגיל
אבל קצת קצר:|
תמשיכי תמשיכי תמשיכייי 😊
יייאאאו הן חוזרות
מעניין מה יהיה ,
למה נראה לי שהכל ישתנה?
אהבתי (:
ההמממששך!
שבוע טוב בובי D:
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
המשכיייי אני רוצה 😛
לווב יוו..
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם...
הממשךך
דחוףף..
יפההה מאמי מאודד תמשיכיכיכי
אתר האהבה הישראלי