מסכנה....
איזה חיים....
לא מאחלת לאף אחד
מחר מתוקות [:
ושמחה שאהבתן
סוווווווווורי, יהיה מחר המשששך ..
וגם ב'זמן להתחיל להמשיך' יהיה רק מחר..
מצטערת, סידורים לצבא והכככל.. הלו"ז מזה צפוף..
אוהבת אתכן..
יווווואווו סיפור מהמםםםםם!!!!!!!
כלכך מזדהה איתהההה..!!!!!!!!
המשךךך דחוףףף בובהה..!
QUOTE (inbargirl @ 09/07/2006) מהממממממממם.....
המשך...
=]]]
בנות, הנה ההמשך..
סורי על העיכובב...
מקווה שתאהבו !
"ראיתי אותך היום"
"איפה ראית? כל היום ישנתי"
"נדב אל תסבן אותי, ואל תשקר. אני אומרת לך שראיתי"
"איפה?"
"ב-'הירח' כפרה.. ראיתי הכל"
"כולה ישבתי עם ידידה"
"כן אה ידידה. וממתי הלשון שלך תקועה בפה של ידידות שלך אה נדב?!?"
הרמתי את הקול, והוא השתתק.. ובצדק..
"אתה לא שווה אפילו את הדיבור שלי עכשיו איתך,
אני מאחלת לך אחלה חיים, ואתה תראה הגלגל הוא עגול,
גם לך ישבר הלב.. זה רק עניין של זמן. אני ואתה גמרנו!" אמרתי לו,
לקחתי את התיק שלי ובאתי לקום.
"הנה ההזמנה שלכם" אמרה המלצרית והניחה על השולחן את השתייה שהזמנו..
"תתני לו את זה, אני כבר איבדתי את הצימאון" אמרתי, הבטתי בעיניו ויצאתי מהמסעדה..
את המשך הערב העברתי במחשבות בלי פוסקות על נדב ועל הבגידה האיומה שלו.
תמיד אמרו לי שהוא אחד כזה, שמנצל וזורק,
אבל איפשהו, עמוק בפנים, קיוויתי שאיתי הוא יהיה שונה.
קיוויתי שבקשר שלנו הוא יותר ישקיע, ולשם שינוי,
קיוויתי שבי, בניגוד לשאר הבנות שהוא היה איתן, הוא יתאהב..
שלי צלצלה אליי, ולא התחשק לי לענות..
היא לא הייתה אצל עדן בערב, וכמו שאני מתארת לעצמי,
עכשיו היא שמעה על הבגידה של נדב, וישר מצלצלת לחטט..
לא עניתי לה, לחצתי על כפתור ה'השתק' ונכנסתי לתוך המיטה..
..
בבוקר התעוררתי בסביבות השעה 11,
והאמת שיכולתי להמשיך לישון עוד 80 שנה אפילו, ממילא אין לי בשביל מה להתעורר..
עשיתי את ההתארגנות של הבוקר, ואחר כך פניתי לעבר חדרי כדי להתארגן.
"לאן זה?" שאל רועי, כשיצאתי מחדרי לבושה בבגדים יפים, אוחזת בתיק קטן.
"אני הולכת לירון קצת" אמרתי.
"לירון? חחח טוב נו שתהיי בריאה"
"למה אתה תמיד צוחק עליו רועי?" התעצבנתי.
"הוא סתם חנון, לא מבין אותך"
"לפחות הוא בנאדם!" צעקתי, ויצאתי מהבית..
דפקתי מספר פעמים על דלת הבית של ירון, וכשהוא פתח לי הוא נדהם..
"היי! מה את עושה פה?" שאל עם חיוך, וכפתר את כפתורי חולצתו.
"חחח אני מפריעה?" שאלתי.
"לא, לא! מה פתאום!? פשוט בדיוק יצאתי מהמקלחת" אמר לי..
"איפה המשקפיים? איך אתה רואה משהו?" שאלתי, והתחלתי לצחוק.
"תסתכלי לי לתוך העיניים" אמר, מחייך.
"מסתכלת.." אמרתי, מנסה לחפש משהו שונה, אך לשווא.
"אוף איתך! את לא רואה!? אני עם עדשות" התלהב.
"וואי באמת? הגיע הזמן ירוני!" שמחתי בשבילו,
ידעתי כמה זמן הוא רצה לעשות עדשות,
אך הוויכוח הסוער בביתו גרם לו תמיד לדחות את קנייתם.
"יפה לי?" שאל אותי בביישנות.
"ברור! אתה מלך היופי שלי!" אמרתי, נשקתי לו על הלחי ונכנסתי לתוך ביתו.
"אז מה איתך?" שאל, ומזג לי ולו מיץ מנגו סחוט וטעים.
"זהו, העפתי אותו לכל הרוחות!" אמרתי, ולגמתי מהמיץ.
"ואת מאמינה שעשית את ההחלטה הנכונה?"
"את זה הזמן יגיד לי.. לא?"
"אני משער שכן" אמר.
"מה איתך? מה חדש?"
"מה כבר יכול להיות חדש אצלי? הכל כרגיל.."
"חייב להיות משהו חדש!" לחצתי.
"האמת שיש משהו.."
"נו ספר לי"
"אנחנו טסים לקליפורניה ל4 חודשים"
"מי טס?!" נדהמתי.
"אני והמשפחה שלי"
"מה?? מתי?? למה??"
"סתם טיול לפני הגיוס.. נלך לבקר שם קרובי משפחה"
"וואי אבל זה להמון זמן!"
"חפיף, ממילא תהיי בצבא. אין לי פה חוץ ממך אנשים קרובים אחרים..
זה לא שאני יחסר למישהו"
"אתה תחסר לי!"
"חחח גם את תשכחי אותי אורוש"
"בחיים לא! אתה לא זוכר את ההבטחה?" אמרתי לו,
והרגשתי כאילו אני חוזרת לגיל 12 שוב פעם..
"הבטחה?"
"כן ההבטחה!! שנשבענו שלעולם לא ניפרד עד שהמוות יפריד בנינו!?"
"אוי נו היינו קטנים אור, את רציני חושבת שדבר כזה יקרה??"
"למה שלא יקרה כפרה?"
"עוד מעט כל אחד מאיתנו יתחיל את החיים שלו, שנינו נתפצל לכיוונים אחרים..
וככה גם נתרחק, מן הסתם" אמר, ועמוק בפנים כאב לי...
ווואיי
מאמי
זה
יפפפה
רצחח!! :]
הממשךך
דחוףףף
אתר האהבה הישראלי