^^
יש לי קוראתתתת חדשהההההה
יאא
קודם כל ברוכה הבאה לסיפור שלי..
מקווה שאהבת מאמי..
אממ המשך מחר..
אוהבת..
רותמי =]]
מעניין למה באמת אנשים עזבו את הסיפור !
כבר חודש אף אחד לא הגיב ולא היו המשכים אנשים משועממים הלכו לסיפורים אחרים..
כמוני למשל...
ורק אני במשךך כמה זמן הגבתי אפילו אם כולם מתו !
רותם , המשך יפה עשית !
אבל פאאק ממה יש לתוום ?! ממה עשית לוו ?! חחח
המששךךךך דחווווווווווווףף !
חח שניר..
איזה תגובה הא?!
אממ מה נהיה עם תום?
אין לי מושג.. רציתי לעשות את זה ככה... אז זה נהיה ככה..
אממ המשך? אני ישים עוד מעט...
אוהבת...
רותמי =]]
אז..
למרות שלא נראלי ממש אהבתם את הפרק..
אממ אני שמה המשך..
מקווה שאתהבו..
מוואאהה
מהפרק הקודם:
הוא הלך..
"שיר די זה לא נכון.. אני לא מאמינה לזה.."
"יש לך רק דרך אחת לברר את זה.. ללכת לשם.." היא אמרה..
=-= פרק 29 =-=
אני כולי רעדתי.. נורא פחדתי לגלות שזה נכון..
שזה אמיתי..
"תבואי איתי אבל?" שאלתי את שיר
"ברור מאמי.. אני איתך תמיד.. אבל אל תדאגי אני בטוחה שזה לא נכון.. אולי הוא סתם דמיין.. לכי תדעי.."
התחלנו לצעוד לעבר המקום שבו החניך אמר לשיר..
אני הייתי בשוק..
הוא צדק.. זה נכן, תום ואופיר מתנשקים בלהט, בתשוקה..
נראים חברים..
איך הם לא מתביישים..
דמעות כבר היו לי בעיניים.. תום לפתע שם לב אלינו..
"דני.. זה לא מה שאת חושבת.." הוא אמר לי מיד..
"אה.. באמת? אולי אתה צודק ואתה סתם בודק את מצב הלשון שלה או את מצב השיניים..
רק תגיד ואני כמו מטומטמת יאמין לך.. לך תחפש למי לשקר י'חתיכת מפגר.." סיננתי לעברו..
והתחלתי ללכת... הרגשתי גועל..
נגעלתי ממנו וגם ממנה..
היא אמורה להיות חברה ידידה כזו. .איתי בצופים יודעת שאני ותום יחד וככה היא נותנת לזה לקרות..
וחוץ מזה הוא? בכלל דפוק..
אני לא מבינה אותו.. מתנהג אליי מגעיל ואז מפייס אותי ואז בוגד..
מאיפה זה בא לו?
הוא לא התנהג ככה לעולם..
שיר באה אחריי.. והוא גם בא אך כנראה ששיר העיפה אותו כי הוא הלך..
הלכתי לפינה מאוד מרוחקת.. כזו שאפחד לא יראה אותי..
"שיר.. אני לא מבינה למה הוא עושה לי את זה?"
"לכי תביני אותו.. אבל דיי מאמי שלי אל תבכי בגללו הוא לא שווה אותך.."
"אני יודעת.. אבל אין אני אוהבת אותו למרות שהוא לא אוהב אותי ולמרות הכל..
אבל אני אוהבת אותו.. ולא יכולה לא לבכות.. זה טבעי יוצא לי ככה.." אמרתי לה בעודי מנגבת דמעה אחר דמעה וזה לא ממש עוזר לי כי הן יוצאות ללא שליטה..
"שיר.. תשאירי אותי לבד.. אני רוצה טיפה שקט.."
"אין בעיה יפה שלי.. אבל אם את צריכה משהו את יודעת איפה למצוא אותי.." היא אמרה..
נשקה לי ונעלמה באופק...
ישבתי לי שם.. מחבקת את רגליי אליי..
ובוכה.. נותנת לכל הדמעות יוצאות.. לבטא את הכאב שאני חשה באותו רגע..
ואז ראיתי את אופיר מתקדמת לעברי..
ניגבתי את כל הדמעות..
"דניאל.. אני רק רוצה להגיד לך שהוא לא אשם.. זו אני שסחבתי אותו לזה.."
"אבל הוא הסכים.. וזה מה שחשוב.. ואם את יכולה רק פעוף מפה אני לא רוצה לראות תפרצוף שלך" סיננתי לעברה והיא הלכה..
נשארתי שם.. לא מבינה למה היא מגנה עליו.. למה לעזאזל היא אומרת את זה אם הכוונה שלה הייתה להפריד ועכשיו שהיא הצליחה היא כאילו מנסה להראות שהיא לא רצתה לעשות ת זה..
תחמנית אחת..
ואז ראיתי את טל מתקרב אליי... כאילו אין.. כולם כבר בטח שמעו על כמה שאני מקורננת..
"מה.. כבר שמעת?" שאלתי אותו..
"כולם כבר יודעים.." אמר לי..
"מה? אתה רציני? אין אני לא חוזרת לשם.."
"תגידי לי שנייה.. למה את צריכה להתבייש? הוא והיא אלו שצריכים להתבייש.. הם אלו שעשו את הטעות..
את לא צריכה לשלם עליה.. לא עשית כלום יפה שלי.."
"אני יודעת.. אבל הוא בגד בי וכולם בטח צוחקים.."
"תמיד יש את אלו.. אבל יש גם את אלו שמחפשים אותך.. ולא מבינים לאן נעלמת.."
"והוא בטח לא אחד מהם.."
"מי? תום? תגידי שנייה אחרי כל מה שהוא עשה לך עדיין אכפת לך ממנו.."
"זה ממש טרי אני עדיין לא מעכלת.. וחוץ מזה שלא בשנייה אני ישכח אותו.."
"אממ כה.. נכון את צודקת.. סורי.."
"לא זה בסדר.." אמרתי לו וחיוך ביצבץ על שפתיי...
"אז.. יש משהו שאני יכול לעשות כדיי לגרום לך להרגיש יותר טוב..?" שאל..
"כה"
"מה?" שאל..
"תחבק אותי חזק.. הכי חזק בעולם..
והוא לא אמר מילה רק חיבק..
"אני מבטיח לך שאני לא ייתן לך להרגיש רע.. אני יהיה איתך כל הזמן.. עד שתתגברי על זה..
מבטיח לך.." אמר..
"תודה.." מילמלתי..
ואז בזווית העין ראיתי את תום..
"מה אתה רוצה?" שאלתי..
"לדבר.. אבל נראלי שאת עסוקה עכשיו.. "
"כן.. מאוד עסוקה.. לך לאופיר היא בטוח תפנה לך זמן.."
"נו.. מה הקטנוניות.. כולה התנשקתי איתה.."
"כולה?" שאלתי לא מעכלת את מה שהוא אמר לי עכשיו..
"תגיד לי תום.. מתי השתנת כל כך מהר שלא שמתי לב?" המשכתי..
"וואלה לא יודע.." אמר..
"טוב.. לי לא מתאים כל הקטע הזה.. אני זז" טל אמר..
"כן.. אני לא מבין למה לא עשית את זה עד עכשיו" תום אמר לו..
"טל אל תלך.. תןם בדיוק היה בדרכו חזרה לאופיר..
ביי תום.." אמרתי לו והוא הלך..
יאווווווווווווווווו חחחחחחח
המשךךךךך : ]
{וד"א יש לי סיפוריישן חדשדש!!1....מתנה משמיים ופסק זמן לבינתיים!}
אוהבת..
טלושש=]]
הוא זונההההההה לא אוהבת אותו בכללל!!!=[[[
המשך מהר מהר מהר..:]]
מחכה , ואוהבת המווווווון -רותמי-
חח בננות..
תודה יפות שליליליליל
אממ המשך? מחר..
אוהבת אותכן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
רותמי שלכן =]]
רותםםםםםםם...
קוראת חדשה=]
סיפור מדהיםםםםם...
פשוט...אין מילים!!!!!!!!!!!!
אהבתי כ"כ...
תמשיכיי...מהרררר
-יסווו-
איזההה מניאקקק!!! 😮
מחכה להמשךךך 😊
חח יסוו- שמחה שאהבת מאמי..
אממ המשך? יותר מאוחר..
אוהבת..
לימורי - שמחה שאהבת מותק..
אממ המשך? במשך היום מתוקה..
חולה עלייךךך
רותמי =]]
נ.ב -מחכה לעוד תגובות..
אוהבת אותכם המוןן!!
למרות שמלא נטשו את הסיםור..
קבלו המשך טיפה קצר..
אני מצטערת פשוט אין לי חשק בכלל לכתוב..
סורי!
"טוב.. לי לא מתאים כל הקטע הזה.. אני זז" טל אמר..
"כן.. אני לא מבין למה לא עשית את זה עד עכשיו" תום אמר לו..
"טל אל תלך.. תום בדיוק היה בדרכו חזרה לאופיר..
ביי תום.." אמרתי לו והוא הלך..
"את ממש פגועה ממנו הא?!"
"זה ברור.. אני לא יכולה פתאום להפסיק לאהוב אותו.. זה סתם מעצבן מה שהוא עשה.. והוא עוד אומר לי כולה התנשקנו.."
והדמעות שוב החלו לצאת.. לא יכולתי לעצור אותן גם אם רציתי..
"די, אל תבכי בגללו, הוא לא שווה אותך אם הוא מתנהג ככה, ואני אומר לך את זה כשאני חבר הכי טוב שלו.."
"כן.. זה לא מגוחך טיפה? אתה אמור להיות בצד שלו ולא לבוא אליי.."
"לא.. גם כי אני יודע שמה שהוא עשה לא היה בסדר, וגם כי.." ואז הוא הפסיק
"כי..?"
"עזבי.. לא מתאים עכשיו.."
"יואוו סיקרנת אותי לגמרי עכשיו" אמרתי לו
"עזבי זה לא ממש מתאים עכשיו"
"נוו תגיד לי.. אני חייבת לעשות דברים אחרים כדיי לא לחשוב עליו.."
"טוב.. וגם כי.. עדיין יש לי רגשות אלייך.."
ואז התקרב ונישק אותי.. אני לא התנגדתי אך ברגע שמתי לב מה הולך פה..
עצרתי אותו.. "טל.. די זה לא מתאים עכשיו"
"אמרתי לך.." צחק..
"לא אני רצינית.. זה סתם מבלבל אותי עוד יותר.. נדבר על זה כשהכל ירגע.."
"אין בעיה.." אמר לי..
"טוב.. אז נחזור לכולם?" שאל אחרי שתיקה ממושכת..
"סבבה.." אמרתי לו והתקדמנו לכולם..
כבר ירד הערב, כולם כבר התכוננו לקבלת האוכל..
ישבנו כולם יחד..
אופיר ותום ישבו אחד ליד השני ולא הפסיקו לצחוק.. מול הפנים שלי!
טל ראה שאני מסתכלת עליהם.. ואמר לי "בואי רגע.."
הלכתי אחריו
"אממ מה?" שאלתי אותו..
"עזבי אותם.. הם פשוט לא שווים אותך.." ניסה לנחם אותי
"אני יודעת.. אבל זה קשה לי.."
"אני מבין אותך.. את רוצה שנלך לשבת שנינו לבד?"
"לא.. זה בסדר.. אני לא צריכה להראות להם שזה כואב לי.." אמרתי לו..
"ככה אני אוהב אותך!"
חזרנו לכולם..
כולם היו בעניינים שלהם..
אחרי שאכלנו.. הלכנו לחניכים ואמרנו להם שהם אמורים ללכת לישון..
כל החניכים נרדמו לאט לאט
ואז המדריכים ישבו יחד
אני ישבתי עם שיר ועוד כמה ידידים, טל ישב עם תום וכמה חברים שלהם, וכמובן עם אופיר
הייתי חייבת לעשות משהו בכוונה לתום.. אז הלכתי לטל, חיבקתי אותו מאחור ואמרתי לו "רוצה לבוא לצד.. נהיה שנינו לבד?"
"בטח, בואי" אמר והסתובב אליי
ראיתי במבטו של תום כעס רב
אבל זו בעיה שלו
הלכתי עם טל לצד
ישבנו שנינו יחד, דיברנו,
הוא מאוד עזר לי, גם באותו רגע, גם מקודם שהיה איתי והקשיב לי, וגם כל התקופה הזאת בכלל,
שיר אמרה לי שהיא חושבת שהוא עדיין דלוק עליי ורוצה אותי אבל לא היה לי אומץ לשאול אותו את זה,
והאמת? גם לא ממש רציתי לעלות את זה שוב, לא רציתי שהידידות שנרקמה בינינו תיהרס בגלל זה,
יש דברים שעדיף לא לחפור ולא לדעת אותם וזה? זה אחד מהם..
יאאאא רותמיקקקקק איזה המשךךך מעלףףףףףףףףףףףףףף
ודרך אגב...יש לי סיפור חדש כנססיייי אליווו
אוהבתתתת המוווווון
טלטל : ]
דדדדייייייייייייייייייייי.. זה מעעעעעעלף.!!!!!...
המשך...=]
סיפור מדהיםםםםםםםםםםם
המשךךך....דחווווווווווווווווףף!!!!!!!!!!
-יסוו-