מאמיי סיפור מדהיים
ושם עוד יותר 😉
חעחעחע המשך דחוףףף!=]
אוהבת, -רותמי-
שנירר- שמחה שאהבת בייב..
אממ המשך? אני כבר שמה לך..
טלוש- בייב למה נעלמת לי לכל כך הרבה זמן?
אממ וגם אין לי ממש הרבה זמן עכשיו..
אז אני ישלים את הסיפור שלך מבטיחה לך!
אממ אוהבת אותך המוןן
רותמי- יש לך שם כמו שלי.. חח
אממ שמחה שאהבת..
וברוכה הבאה לסיפור שלי מאמי..
אממ המשך? אני כבר שמה..
אוהבת אותך ומקווה שתעקבי אחרי הסיפור..
מוואאהה
רותמי =]]
מהפרק הקודם:
כשנגמרה כבר הפעולה.. וכל החניכים הלכו.. תום בא אליי..
ואז גם גיא הגיע..
וזהו.. הייתי טיפה עם תום בחדר..
ואז הוא הלך.. ואני הלכתי להתקלח..
ככה עבר לו היום הארוך הזה.. ככה הוא נגמר..
=-= פרק 24 =-=
הפרק הזה מוקדש לקוראת החדשה שלי... רותמי!
בהמון אהבהההההה
ואז.. שוב בוקר..
הפעם אני קמתי ממש מוקדם.
כנראה בגלל האושר הזה... הלכתי להעיר את אחי ושוב חזרתי לחדרי, נכנסתי לאמבטיה,
הייתי חייבת להתקלח טיפה, יצאתי מהאמבטיה, התלבשתי, התארגנתי..
וירדתי למטה, אחי כבר היה שם, וגם אחותי,
אמא הגישה את ארוחת הבוקר,
" תגידי לי שנייה.. כמה זמן לוקח לך להתארגן?
מאז שהערת אותי עד עכשיו רק התארגנת?? זה שיא! שעה וחצי! מזה???" אחי שאל..
"מה יש לך.. הייתי באמבטיה.. לוקח לי טיפה יותר זמן ממך..
יאללה מה אכפת לך כמה זמן אני מתקלחתתת??" עניתי לו בעצבנות!
"טיפה? טיפה יותר זמן??"
"כאילו לך לא לוקח שעה כדיי לסדר ת'שיער.. שכל שערה תהיה במקום.."
"ילדים.. יאללה לאכול ולשתוק.." אמא השתיקה אותנו..
"גיא- אני באה איתך לבצפר.. אתה לוקח אותי.." הודעתי לו..
"איזה נראלך? אני צריך לאסוף חברים בדרך.."
"לא מעניין אותי.. שהם ילכו ברגל אני באה איתך"
"חצופה.. טוב רק בגלל שעשית לי ת'ובה אתמול.." קרץ לי..
"אה.. דרך אגב אתמול.. תגיד אתה יכול לסדר לי להיות מדריכה של הילדים האלו?"
נזכרתי שרציתי לבקש ממנו
"מה קרה? אהבת את זה? או בגלל שתום שם?"
"גם וגם.." לא הרחבתי לו ממש.. חח
"נראה מה קורה עם המדריך שלהם ואני יגיד לך.."
"איזה מגעיל אתה.. אתה יודע שאם אתה רוצה אתה יכול!" ניסיתי לשכנע אותו..
"טוב בסדר נראה כבר" ענה לי
"תודה" נישקתי אותו..
סיימנו את ארוחת הבוקר..
עליתי חזרה לחדר שלי..
לקחתי את התיק
וירדתי שוב.. אחי כבר חיכה לי בחנייה.. צפר בלי סוף..
עליתי לאוטו והלכנו לקחת את חבר שלו ואז לבצפר..
כשהגענו לבצפר על הבוקר היה לי מבחן..
התיישבתי ליד אור הוא בטוח למד.. השעתיים של המבחן הזה עברו סבבה דווקא..
אח"כ יצאתי לבחוץ.. ישבתי עם שיר.. סתם, דבירנו, היא סיפרה לי שירד לה כבר מטל כי הוא מתנהג אליה מגעיל, לא מתייחס, ושהיא כבר לא רוצה אותו..
היא אמרה לי שהיא מתכוונת להיפרד ממנו.. בעיה שלו שהיא מתייחס אליה ככה,
היא לא ילדה שזה מגיע לה...
תום צץ לנו משום מקום.. ישב איתנו טיפה ואז שיר קלטה את הרמז שהוא נתן לה והיא הלכה..
"מה קורה" אמר לי בעודו מנשק אותי..
"עכשיו הרבה יותר טוב בייב.. מה איתך יפה שלי?" שאלתי..
"מצוין.."אמר..
"רציתי לשאול אותך משהו.." המשיך..
"שאל" אמרתי..
"למה ביקשת את ההפסקה הזאת..?" שאל..
"אממ זה לא המקום ולא הזמן לדבר על זה..
בוא ניפגש היום תבוא אליי.. ונדבר טוב?"
"אין בעיה נסיכה.. אני יהיה אצלך ב4.."
"אה. .רציתי לספר לך משהו.."
"מה?" שאל אותי..
"אני רוצה להצטרף לצופים.."
"וואלה? בתור מה?"
"בתור מדריכה.. אני רוצה להדריך את הקבוצה שהדרכתי אתמול.."
"ואיך תקבלי את זה?" שאל מלא בפליאה על ההחלטה שלי..
"אממ בעזרת הקשרים של אחי.." חייכתי..
"וואלה.. שכחתי שהוא מכיר את כולם.." צחק..
"וככה נהיה יותר זמן יחד.."
"ברור.." אמר..
בדיוק היה צלצול..
תום קם ללכת.. תפסתי לו ביד הושבתי אותו...
"אני אוהבת אותך" אמרתי בעודי מביטה לתוך עיניו הירוקות.. ומגלה הכל!
"גמני אותך! אני מטורף עלייך..
את לא מבינה.. כל הזמן הזה שלא היינו יחד..
הייתי מת.. לא היו לי חיים..
כי את החיים שלי! ואני לא רוצה שתשכחי את זה לעולם?! מובן???"
לא עניתי לו.. פשוט נישקתי אותו..
הרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה..
כי אני בטוחה שאחרי מה שאני יגיד לו היום הוא יכעס..
ויתעצבן..
אולי יסלח אבל לא ישכח..
מ::ו::ש::ל::ם!!!!=]
ותוודה רבה על ההקדשה מאמיייייייייי!!😊
לאביו המון, -רותמיייייייייי- 😁
ווואיייי המשךךך דחוףף
איזה חמודים הםםם
וואה וואההה..הלך עלייה!
חחחח נסחפתי
חולה עלייך וכל הכתיבהה שלךךך
יפיתי😊
אוקיי מאמי תשמעיי אני חדשה באתר אני רק יומיים פה אבל אני חייבת להגיד לך שישבתי וקראתי את כל הפרקים וזה פשוטטטטט מדהייםםםםם איןןן את פשוט מדהימה בכתיבה שלך ונראה לי שהתמכרתי לסיפוררר!! מחכה להמשך
--אוהבת--
--חנוש--
יאיי איזההה יפההההה =))))
מחכה להמשךךך
רותמי16- תודה מאמוש..
שמחה שאהבת..
ואין על מה.. באמת..
מוואהה חולה עלייךךך
יפיתי-דבירוש - שמחה שאהבת בובי..
אממ המשך? מחר..
אוהבת אותך המוןןן מאמוש..
אנונימית- בובה תודה..
ושמחה שאהבת.. אממ המשך אני ישים מחר..
מוואהה אוהבת.. ונשיקות..
h-l-o-
אז.. בובה.. קודם כל ברוכה הבאה לאתר..
באמת אתר מדהים עם אנשים מקסימים ואוהבים..
בטוחה שתתמכרי..
אממ בקשר למה שאמרת לי =>> שמחה שאהבת..
ומזה תודה לך נשמה..
אממ המשך אני ישים מחר..
אוהבת..
SrUtA_BaMoAh- חח אהבתי תכינוי שלך מאמי..
אממ קודם כל ברוכה לסיפור שלי..
אממ שמחה שאהבת..
המשך אני ישים מחרר
חולה עלייךךך
נשיקות.. מוואאהה
רותמי =]]
רווווותמווווווששששששששששש
יפה שלי.....
מהמם!!!!!!!!!!!
המשך דחןףףףףףף
וד"א הזזנחת קצת את הסיפור שלי=[[
אוהבת...
ליטל=]
^^^
שמחה שאהבת בייבי..
אממ כה.. אני יודעת..
שלא תחשבי ששכחתי..
פשוט אין לי כל כך זמן..
מחר אני בבית.. מבטיחה להשלים הכל מאמוש..
אוהבת אותך המוןןןןן
רותמי שלך =]]
אני מחכה לעוד כמה תגובות ושמה המשך יפים שליי
אוהבת אותכםם
מוואאהה
רותמי שלכם =]]
רותמי פררק מעוללה (:
המשך !
חח
שנירוש שמחה שאהבת מותק..
אמ המשך?
אני כבר שמה
אוהבת אותך המוןן
רותמי שלך =]]
אז..
אנשים..
הנה הפרק של היום..
מקווה שתאהבווו
אוהתב אותכם המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
מהפרק הקודם:
את לא מבינה.. כל הזמן הזה שלא היינו יחד..
הייתי מת.. לא היו לי חיים..
כי את החיים שלי! ואני לא רוצה שתשכחי את זה לעולם?! מובן???"
לא עניתי לו.. פשוט נישקתי אותו..
הרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה..
כי אני בטוחה שאחרי מה שאני יגיד לו היום הוא יכעס..
ויתעצבן..
אולי יסלח אבל לא ישכח..
=-= פרק 25 =-=
מוקדש לשנירררררררר
אני אוהבת אותך!!!!!!!
נגמר יום הלימודים..
"שלוםםםם" צעקתי בעודי פותחת את דלת הכניסה..
רק אחי היה שם.. אמאבא בעבודה.. אחותי? אין לי מושג..
"היי גיא" אמרתי כשהחנתי בו..
"תכין לי גם" משכתי כשראיתי שהוא מכין ארוחה..
"ישמנהההה" אמר לי..
"אה.. כשאני לא אוכלת אני משוגעת וכשאני אוכלת אני שמנהה??" צחקתי..
"כה.." לא הרחיב בדיבור..
עליתי לחדר.. שמתי תתיק וירדתי חזרה לאכול עם אחי..
"מה קרה לך?" שאל אותי..
"כלום.. למה?" עניתי
"את פשוט חושבת יותר מדיי.. ואל תשקרי משו עובר עלייך.. יאללה שפכיי"
"טוב תראה.. אני אמורה להגיד לתום היום למה ביקשתי ממנו הפסקה.."
"למה אמורה?" שאל בפליאה..
"כי אני צריכה להגיד לו את זה..
הוא שאל ואני לא מתכוונת לשקר לו.."
"אה.. אז תספרי לו.. הוא יעריך אותך יותר אם תספרי ולא תשקרי.."
"אני יודעת אבל אני מפחדת מהתגובה שלו.."
"הוא בנדם נשמה.. והוא אוהב אותך אין לך ממה לפחד.
בטוח שיהיה לו קשה לעכל את זה..
לכל אחד זה יהיה.. אבל גם אם הוא ירצה להיפרד ממך.. זה יהיה טבעי.."
"וואאוו.. אני חייבת להגיד לך שעכשיו מזה עודדת אותי.."
"מה את רוצה ? שני ישקר לך.. ויגיד לך.. אל תדאגי הוא יגיד לך שזה בסדר והוא מבין אותך?
כמו כל החברות המפגרות שלך??"
"סליחהה..., אתה יודע שאני לא מצפה לזה ואני לוקחת הכל בפרופורציות.. אבל מזה קשור לחברות שלי?" התעצבנתי עליו..
"כי כולן מתחסדות כאלו.. מלקקות לך תתחת.. חוץ משיר.."
"נכון.. מה שנכון נכון.." עניתי לו..
" טוב קיצר.. אל תדאגי.. באמת הוא בנאדם ממש טוב..
והכי חשוב הוא אוהב אותך וידע לקבל את זה כמו שצריך.. אני בטוח.."
"ואז נשמעה דפיקה בדלת.. אחי הלך לפתוח..
הוא ראה את תום ואמר "אוו.. חבל לא דיברנו על מיליון"
"די כבר עם המשפט הזה.. חרשת תאמא שלו.."
"טוב.. סתמי.."
"יאללה עלינו לחדר.. אל תפריעעעעע"
ומי אמור לשים ת'כלים במדיח? ולפנותת??"
"אתה!" עניתי ולפני שהוא הספיק להגיד משו כבר היינו בחדר..
....
"אז.. מה נשמע.. הקדמת קצת לא?!" שאלתי את תום כשהסתכלתי בשעון..
"אמ כה.. הייתי סקרן לגבי מה שרצינו לדבר.."
"אה.."
"אז.. את מתכוונת לספר לי?"
"אממ בטח.. פשוט לפני שאני יגיד לך את זה..
יש לי כמה דברים שאני רוצה להגיד לך.."
"שהם..?" שאל..
"שאני אוהבת אותך המון ואל תשכח את זה אפעם..
ושאני מקווה שלא תכעס אחרי שאני יגיד לך את זה.. אבל אם תכעס אני יבין אותך.."
"טוב.. את מפחידה אותי.. שפכי מאמי.."
"אממ.. אז.. אתה זוכר את הפעם האחרונה, בעצם היחידה שישנתי אצלך?"
"כה" ענה..
"אז באותו יום אחרי שחזרתי הביתה, טל צלצל אליי ואמר לי שיש לו משו להגיד לי..
ירדנו למטה ואז הוא אמר לי ש..
הוא רוצה אותיי.."
"מהההההההה???? את רצינית?"
"תקשיב לי עד הסוף.. זה ממש קשה לי בייב.."
"טוב. מקשיב.."
"ואז... אמרתי לו שזה לא מתאים לי..
אבל הייתי מבולבלת.. כי מצד אחד אני התחלתי להתאהב בך..
אבל מצד שני תמיד הייתי דלוקה על טל..
כאילו לפני שהיה ביני לבניך קשר רציתי אותו..
ואז הכל חזר לי.. הכל הציף אותי..
הרגשתי שאני משתגעת.." הבטתי בעיניו של תום.. ראיתי שיש לו דמעות בעיניים.. כל כך כאב לי עליו.. הרגשתי זבל.. פשוט מגעילה עם עצמי...
"ראית שלא הייתי בפוקוז בזמן הזה..
והייתי צריכה את המרחק ממך ומטל. לא להיות בקשר עם אפחד ממכם.. כדיי לחשוב מה באמת אני רוצה..
ובאמת שאני מצטערת.." אמרתי לו מביטה בעיניו..
הדמעות החלו להציף אותי..
ותום? לא אמר כלום.. רק החזיר לי מבט וניגב את המדעות שלי..
"אני באמת מבין אותך.. אבל.. זהו.. זה הכל.. לא קרה עוד כלום?"
"אממ יש עוד משהו.."
"מה?"
"איזה יום אחד בבצפר.. לפני שביקשתי ממך הפסקה..
ישבתי לבד.. בחצר בצפר במקום מרוחק.. ואז טל בא.. דיברנו וזה.. ואז יצא שבסוף התנשקנו..
אני באמת מצטערת.. לא יודעת מה עבר עליי באותו רגע..
בכלל לא יודעת מה עבר עליי כל הזמן הזה.. לא הייתי צריכה לעשות את זה.."
"לא היית.. אבל עשית את זה.. וזהו.. מותק.. זה הרס בינינו הכל..
אני אוהב אותך ולא חושב שאני יצליח לשכוח אותך בזמן הקרוב..
אבל זהו.. פגעת בי..
ואני לא יוכל לשכוח דבר כזה.. ועוד עם החבר הכי טוב שלי..
פשוט לא מאמין.." אמר לי.. והלך..
אני נשארתי שם.. בוכה.. טומנת ראשי בתוך רגליי.. אבל רוצה לקבור אותו באדמה,
לא מעכלת את מה שקרה פה עכשיו..
התקשרתי לטל
"הלו?" הוא ענה..
"טל זו דניאל.. רק רציתי להגיד לך שסיפרתי לתום הכל.."
"מזה הכל?" שאל, ונשמע מבוהל
"הכל זה הכל.. עליך ועליי.."
"מה??? את לא רצינית נכון.. תגידי לי שאת עובדת עליי.."
"לא אני רצינית.. וזהו.. רק בשביל זה התקשרתי.. ביי"
וניתקתי את השיחה..
הייתי כל כך מיואשת, ידעתי שהוא יקח את זה קשה.. וחשבתי שאני מוכנה לזה..
אבל בעצם לא הייתי מוכנה לקבל דחייה..
מצד שני זה טבעי שהוא כך, אם אני הייתי במקומו הייתי מגיבה כך או אפילו יותר גרוע..
ירדתי למטה בכוונה לצאת מהבית וללכת לדבר איתו..
כשירדתי למטה אחי היה שם ועצר אותי בדיוק כשפתחתי את דלת הכניסה,
"לאן את חושבת שאת הולכת?" שאל אותי..
"לתום" עניתי
"בשביל מה?"
"טוב גיא.. רד לי מהוריד.. תפסיק לחפור כבר ולהיכנס לעניינים שלא שלך"
"יודעת מה? אם זה היחס שלך אחרי שאני מנסה לעזור לך אז סבבה לכי.. לא נותן לך יותר עצות לא אומר לך מה אני חושב.. לכי.. ביי" אמר לי..
"אני מצטערת.." אמרתי והתקרבתי אליו..
"באמת.. אני פשוט לא בפוקוס עכשיו.."
"אני מבין אותך.. אבל לדעתי לא כדאי שתלכי אליו עכשיו.. תני לו זמן לעכל את זה..
זה לא קל.."
"אני יודעת.. אבל בכל זאת.. אני חייבת להסביר לו..
את מה שעבר עליי.. אולי כך הוא יותר יבין.."
"תעשי מה שאת רוצה.."
"אני רוצה ללכת להסביר לו.. אתה יכול להסיע אותי פליזז??"
"כה.. אני רק יעלה לקחת את המפתח.."
חיכיתי לו למעלה.. ונסענו לכיוון הבית של תום
"תודה.." אמרתי לו בעודי יורדת מהמכונית..
"אין על מה.. ובהצלחה.."
ירדתי מהמכונית.. ופסעתי לכיוון פתח ביתו של תום..
רגליי רעדו, ידיי הזיעו.. הרגשתי כאילו אני עוד שנייה נתעלפת..
דפקתי בדלת, היה בי חשש נוראי.. מעולם לא חששתי כך..
"היי תום נמצא?" שאלתי את אמו שפתחה לי את הדלת..
"כן הוא למעלה, נכנס נורא עצבני הבייתה.. אולי את תוכלי להרגיע אותו.. תעלי.."
"תודה" אמרתי לאמו.. ועליתי לכיוון חדרו..
דפקתי בדלת..
"אמא רדי ממני.. אני לא רוצה לפתוח תדלת.." צעק..
"זו לא אמא שלך זו אני תום תפתח לי.."
הוא פתח לי.. ראיתי את כל הדמעות שירדו לו..
חיבקתי אותו.. אך הוא לא החזיר לי חיבוק, ידיו היו בצידי גופו.. לא החזיר לי חיבוק כמו תמיד..
"טוב.. דניאל" [לא קרא לי דני או בייב או כל דבר אחר כמו תמיד..]
"מה?" שאלתי..
"מה את רוצה.. למה באת?"
המשך יבואאאאאאאאאאא
אוהבת אותכם המוןןןןן
ותודה לכולם.. על שאתם קוראים את הסיפור ומגיבים..
זה רק נותן לי יותר מוטיביציה לכתוב..