לירנייייייייייייייי מאמי שלייייייייי!!
איזה פרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
גררררררררררר....
מהמםםם
כישרונית שלייייייי!!
אין אני דורשת המשך מידידיידידי
ממש אהבתייייייייי
לפ יוווווווו
והמשךךךךךךךךךך
מור'צי 😊
יאאאאאאא מהמממממממם כמוךךך
אין את חייבת להמשיךך
והלוואי יקרה בינהים משוו
יאללה שתעזוב את האיתי הזה
אם טוב לו עם דקל שימות!!
חיחיחי תמשיכי מאמי
וווואאאווו כמה תגגגגובות..
אני אוההבבבבת אתכככן!!!!!!!
עכשיו חזרתי מהנננשף.. היה לי כל כך כיייייף [:
מחר [כשאני אקום חחח] אני אפנק אתכן בהמשך..
מוווווווווווואה..
לילה טוווף [:
איזה כיף לכם יש נשף בסוף י"ב'
אצלינו יש רק פתיחת שנה ופורים
וזה לז-י"ב' זה באסה
^
באמת באסה, אתמול לרגע הרגשתי כמו האלה מחו"ל..
כל בת תפרה שמלה.. והיה כל כך יפה.. מזה מיוחד..
[:
ההמשך יהיה במהלך היום.. לא יודעת מתי..
שמחה שנהנת בנשף מאמיי
גם אצלנו בבית ספר עושים נשף וזהה..
LOVE YOU
שמחה שננהנתתתתת :]
המשך יפהה שלי
אוהבת אותך
בנננננננננננננננננות התגעגעתי אלייכן!!
הנה ההמשששך.. אווהההבבתת [:
מהפרק הקודם-
כשהגעתי עשיתי לו ניתוק כמו שסיכמנו, והוא אחרי מספר דקות ירד למטה..
"היי.." חייכתי אליו..
"מה קורה נשמה?"
"עייפה, חזרתי מרעננה. ואתה?"
"אה מאמי? למה רעננה?, אני סתם, וואלה הכל פנאן"
"אחלה. רעננה כי הייתי גרה שם עד לפני חצי שנה ככה"
"וואלה..!? לא ידעתי"
"עכשיו אתה יודע" אמרתי וחייכתי אליו..
"טוב מה אנחנו עומדים פה כמו שני מפגרים,
שנעלה?" הוא שאל אותי, והושיט לי את ידו.
"שנעלה" השבתי בחיוך, ועליתי אליו הביתה..
המשך-
"וואו איזה חדר מאגננניב" התלהבתי מחדרו של עידן,
והבטתי בקירות הצבועים צבעי התכלת,
ובתמונות והאיורים שנתלו להם על הקירות..
"כן, מושקע אה!? יש לי מחלה כזאת,
כל הזמן משנה את המראה של החדר"
"חחח..יוו..מגניב.. גם אני!"
"עלאק..רציני?"
"חחח..כה.."
"מוזר שלחיים.." הוא אמר וחייכתי אליו..
התיישבתי על הפופ הכחלחל שהוצב בקצה החדר..
והוא התיישב לצידי על השטיח..
וסתם הסתכלנו אחד על השני, בלי לדבר יותר מידי..
"אז מה?" שאל אחרי שתיקה ממושכת..
"אז..מה..?" חזרתי אחריו עם חיוך..
"הכל בסדר איתך? את לא בקשר עם ההוא יותר, נכון?"
"נראה לך!? בטח שלא.. חולה נפש הכפיר הזה"
"באמת חולה נפש. מזל שהופעתי"
"כמו מלאך"
"חחח..כן אה מלאך" הוא השיב, וצחקנו שנינו..
"רוצה גלידה?"
"לא, תודה. אני מזה לא רעבה"
"וואלה? אכלת משהו לפני שבאת?"
"אצל חברה כן.."
"אה וואלה חברה.. תגידי מה קשור רעננה? מתי עברת לפה?"
"כבר עוד מעט שנה שאני כאן. אבל תכלס נולדתי ברעננה"
"אה הבנתי.. נו ואיפה יותר כיף?"
"שם.."
"אה וואלה? שם?"
"אממ.. לא יודעת. בשתי המקומות כיף..
אבל גם לא כיף כזה.." התחלתי להסתבך..
"חחח.. עזבי. אני חושב שהבנתי" הוא אמר וצחקתי..
"איפה המשפחה שלך?" שאלתי אותו..
"משפחה?" שאל במבט בוחן..
"כן..."
"אין לי" אמר.
"מה הכוונה אין לך?! עם מי אתה חי פה?"
"כאילו יש לי משפחה.. אבל אני חי עם האבא רק.."
"ומה עם האמא?"
"לא מתאים לי כבר להיקבר.."
"וואו..לא ידעתי..."
"זה בסדר..עבר זמן"
"איך זה קרה?"
"תאונת דרכים. נהג שיכור ובנזונה איבד שליטה על הרכב שלי,
והמכונית של אמא שלי סטתה לתהום.. וזהו..בום.."
"וואי, מצטערת..."
"זה בסדר.."
"אז רגע, אתה חי רק עם אבא שלך?"
"כן..הוא בן 35.. האמת אני לא חושב שהוא יתחתן עוד בחיים שלו..
סתם גבר ממורמר כזה" הוא אמר וחייכתי חצי חיוך..
[הרי הכרתי את אבא שלו, הוא המורה שלי..]
"על מה את חושבת שם, אה?" שאל אותי.
"סתם..על כלום"
"נו"
"מצחיק אותי שאנשים מתבכיינים על החיים שלהם,
בעוד שאנשים שהחיים שלהם הכי חרא לא בוכים.."
"מתכוונת אליי?"
"לא"
"אז?"
"מתכוונת לעצמי.."
"מתבכיינת?"
"שלחיים.. רק מקטרת כל הזמן!"
"למה רע לך כל כך?"
"כי הלב שלי בבלבלה רצינית"
"בטח אוהבת מישהו שלא אוהב אותך, החרתא הזה לא?"
"בסגנון..כן.."
"בקטנה, יעבור. בחיים הכל עובר.."
"עובר, עובר.."
"ואיך החיים שלך? גם בלאגנים?"
"לא...סתם שגרתיים.."
"יש אהבה?"
"לא ממש.. לא הכי מחפש האמת"
"וואלה? למה?"
"נמאס לי מבנות.."
"חחח..חצוף. למה נמאס לך?"
"משגעות אותי, משחקות משחקים. לא מתאים"
"ובנים לא?!"
"לבנים אין את הכוח לכל הזיוני שכל האלה.."
"ברור שאין.. מבחינתם זיון וביי"
"חחח..מבינה יפה" הוא אמר וצחק..
"וזה מגעיל" הוספתי..
"מה מגעיל? בשביל זה נבראנו"
"תפסיק להיות חרמן, ותחשוב על מה שאתה אומר"
"חושב, חושב..." הוא אמר, והחיוך לא ירד לו מהפנים.
"חחח..וואי אני בשוק ממך" אמרתי בהלם..
"מי ישמע?! כל בן ככה"
"אף פעם אל תכליל"
"כמו שכל הבנות חרא"
"לא כולן"
"אה..וואלה? את לא חרא?" הוא שאל והתקרב אל גופי..
"..בטוח את גם.." הוא התחיל להציק..
"וואי..נו לא כולן חרא.. תרגיע"
"את רוצה להגיד לי שאף פעם לא שיחקת בבן?"
"לא..שיחקו בי.."
"באמת?"
"כן..באמת"
"אני לא נותן שישחקו בי"
"כן בנים חושבים שהבנות הן הבובות שלהם"
"לא בובות..חיות מחמד"
"חחח חרא" אמרתי ודחפתי אותו..
הוא התקרב אליי, חייך.. "שפנפנה.." לחש לי ונישק אותי..
המשששך יבוווא [[[:
יאאאאאאאאאא.. איזה חמוד העידן הזה..
^
שמחה שאהבתן אהובותיי....ועידכנתי שינויים קטנים..
תקראו אותם..זה חשוב.
אבל עידן סתם חרמן טוב נו שתנצל אותו בשביל לעצבן את איתי המשךךךך
אתר האהבה הישראלי