שתלך גםם כןןן
עלקקק חברה טחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אוהבת אותך מדהים יפה שלי
נשמותיי אני אוהבבבבת אתכן המוןןן..~!
שמחה שאהבתןןן..
המשך כנראה מחר
יווו כל פרק אני פשוט נדהמת כמה כישרון.. יש לך..
ונדהמת כמה קורל הזאת פשוט חולה..
היא מפגרתת אני לא סובלתתתתתתת אותההההההההההההה
חח
נכנסתי לזה עמוק..
אני רוצה המשךךךךךך
אוהבתתתתת בליי סוףףף
רותמיק =))
וייי הקורל הזאתייי
יאללה תעשי איתה משוו חח לפני שאני יתעצבןן
סתתתם נווו
מדהייםם מאמושש
מחכה להמשךךךךךךך
פרקק יפה!!!
שימי המשךך דחוןףףף היום!
בננות מצטערת שלא המשכתי את הסיפור אתמולל!!
היו לי עיסוקים מזה חשובים..שלא יכולתי לדחות..
ולא נראה לי גם שהיום אני אספיק לכתוב המשך..
כי אני עוד צריכה ללכת לבית הקברות.. [לבקר את אבא =/] ..
ואין לי גם הכי מצב רוח..
סורי נשמותיי.. תדעו שאני אוהבת אתכן..
ומאחלת לכן חג שמח, כשר ומלא מצות!! [חח..בעע]..
המשך יהיה כמה שיותר מהר.. ישר שאני אוכל..
[ואתן יודעות שבדר"כ אני ממש מפנקת בהמשכים...]
מקווה שתחכו לו ...
מתה עליכן, לירן.
אוקי מאמי אני מחכה.
חג שמח גם לך 😊
טוב אני לא יכולה לעשות לכן את זה..
אז הנה המשך במיוחד לכבוד החג..
שיהיה לכן חג שמייחחח וכשר..
אוהבבבבבבבת אתכן המון.
מאירועי הפרק הקודם-
כשהגעתי לכיתה.. קורל ישבה במקומה מדפדפת ביומן שלה ומציירת כל מיני שטויות..
"בוקר" אמרתי וחייכתי אליה.. "..טוב" היא המשיכה אותי.. וחייכה מין חיוך כועס שכזה..
"הכל בסדר?" שאלתי אותה.. "למה שלא יהיה?" היא שאלה..
"סתם.. מגיבה מוזר" השבתי.. "כי נמאס לי!" היא פתאום העלתה את טון הדיבור שלה..
"נמאס מ-?" שאלתי.. "ממך!" היא צעקה עליי..
"למה? מה עשיתי לך?" התעניינתי.. "תגידי מה הקטע שלך..?!
דוגרי תעני לי.. את חושבת שאני מפגרת או מה?!..
אני יודעת שאת שרופה לו על התחת! אבל את לא קולטת שהוא מוצא חן בעיניי..
ושאני הולכת להילחם עליו בכל הכוח! עוד לא הכנסת לעצמך את זה למוח..?!
תפסיקי להימרח עליו בכל הזדמנות שיש לך..את לא מבינה שאת פוגעת בי..
ושזה מפריע לי??!" היא התחילה להרצות לי..
ואני עמדתי במקומי, קפואה לחלוטין, המומה שככה היא מדברת עליי..
ידעתי שבאיזשהו מקום היא צודקת..
ושבתור חברה אני אמורה להילחם על החברות שלנו ולא להיקלע בכלל לריבים שכאלה...
אבל הפריע לי שבגללה אני יאלץ לנתק את הקשר שלי עם איתי..
לא יודעת למה.. אבל הוא חשוב לי.. ואפילו שאני לא מכירה אותו הרבה זמן..
לפעמים אני מרגישה שאני מכירה אותו שנים..
הוא באמת חשוב לי..
הפרק החדש-
בכיתה היה שקט.. קורל הסתכלה עליי במבט שטני.. ואני עמדתי במקומי..
קפואה.. לא יודעת מה להגיד לה..
שנאתי לריב..שנאתי לצעוק..זאת לא אני פשוט.. אני לא אוהבת להתנהג ככה..
"בלעת את הלשון פתאום?" קורל צעקה עליי.. ולא עניתי.. ושוב השתיקה חזרה...
"קוקיייי וקוקושש.." נכנסה אנה לכיתה עם חיוך ענקי על הפנים..
"אנוש" אמרתי וחייכתי אליה.. "אנוש עלאק.. יא'צבועה" צעקה עליי קורל..
"מה נסגר? מה הולך פה?" אנה נבהלה ובאה לשבת לצידנו..
"מה הולך פה!?..אני אגיד לך מה הולך פה!.. נמאס לי כבר ממנה..!
כל הזמן נמרחת על איתי.. כמה אפשר לסבול חברה כזאת..כמה?!" אמרה לה קורל..
וחיכתה שאנה תצדיק אותה..
"אולי את מגזימה טיפה..את לא חושבת?" אנה אמרה לה וניסתה להרגיע את המצב..
"לא מגזימה..ואת?!..את חברה?!..את אמורה לתמוך בי לא בה!" קורל צעקה על אנה..
"לא קשור לתמיכה עכשיו.. יש גבול קורל.. תראי כמה את רכושנית..
ונלחמת.. חלאס קוקי.. לא טוב להיות ככה..
אם הוא היה רוצה אותך.. הייתם כבר ביחד.. אז תרפי טיפה.." אנה הסבירה לקורל..
"לכי תז****.." צעקה עליה קורל ויצאה מהכיתה בריצה..
"מה קרה?" שאל איתי שבדיוק נכנס לכיתה..
"עזוב..." אנה אמרה לו.. ואני ישבתי במקומי..
הדמעות נופלות על לחיי.. ואין בי אפילו את הכוח לנגבם..
כאילו שאני מתנגדת להם.. מתכחשת למה שקורה כאן עכשיו...
"נו אולי תסבירו לי?" איתי ביקש שוב אחרי כמה דקות..
"אין הרבה מה להסביר.. סתם רבו טיפה..
ריב בנות..- קורה לפעמים" אנה השיבה.. ואני שתקתי..
"אופיר את בסדר מאמי?" איתי דאג לי והתיישב לצידי..
"כה.." אמרתי בשקט.. ומחיתי את הדמעות בחוסר חשק..
"טוב אני אשאיר אתכן לבד" איתי אמר ויצא מהכיתה..
"תודה אנה" אמרתי לה וחייכתי חיוך קטן..
"אין על מה. אני יודעת שאת צודקת הפעם.. ולא משנה כמה היא חברה שלי..
היא טועה כאן.. ואני לא מוכנה לסבול יותר את השטויות האלה..
הוא לא רכוש פרטי שלה.. היא באמת מגזימה לפעמים..אבל היא קוקי עדיין..
היא בנאדם טוב.. באמת אופיר" אנה הסבירה לי..
ואז הבנתי כמה קורל באמת חשובה לאנה..
"לא יודעת כבר מה לחשוב.." אמרתי בלחש והתבוננתי בעיניה של אנה..
"תחשבי חיובי.. זה סך הכל הפריע לה..
את צריכה לדבר איתה. להסביר לה תכלס מה הולך פה..
כי אחרת סתם תמשיכו לריב בלי הפסקה..
וזה יגרום לשתיכן רק אנרגיות שליליות.." אנה אמרה..
"..טוב אני הולכת לחפש אותך.. אחזור אחר כך" הוסיפה ויצאה מהכיתה בריצה..
נשארתי לשבת במקומי.. ילדים נערו לכיתה..
התיישבו במקומותיהם והתחילו לעשות לי כאב ראש מרוב דיבורים וצעקות על הבוקר..
יצאתי מהכיתה לעבר המסדרון..
ישבתי על הרצפה, נשענת על הקיר וחושבת..
על איך שאני אסביר לאנה את הקשר שלי עם איתי...
וחושבת על דפנה ואבא שלה.. כל כך הרבה מחשבות הציקו לי ולא הצלחתי לשלוט עליהן..
"וואי סליחה!" אמר לי ילד שחור שיער, אחרי שהלך במהירות ופגע ברגלי הימנית.
"תיזהר פעם הבאה" צעקתי עליו..
והחזקתי את הרגל חזק, כדי לנסות לצמצם, אך לשווא, את הכאבים שחשתי בה..
"זה לא היה בכוונה.. מה את מתעצבנת?!.." הוא שאל אותי והרים טיפה את הקול..
"טוב" אמרתי לו.. ולא היה לי כוח אפילו להתווכח..
"מה את עושה פה בחוץ?" שאלה אותי שרה המורה לאנגלית.. ומיד קמתי מהרצפה ..
"מיד לכיתה! ויש לך איחור!" היא צעקה עליי.. ונכנסתי לכיתה..
השיעור עבר כל כך לאט..שחשבתי שלא יסתיים לעולם.. לפתע נשמע הצלצול הגואל..
"סוף סוף" לחשתי לשחר.. ושנינו צחקנו..
ארזתי מהר את חפציי.. והלכתי לכיוון מקום הישיבה של איתי..
קורל שראתה אותי.. הסתכלה עליי במבט כעוס..
ואני?.. אני לשם שינוי לא התייחסתי.. התעלמתי לחלוטין...
"אתה בא החוצה?" שאלתי את איתי.. "בטח" הוא אמר וחייך אליי..
ישבנו בחוץ על אחד הספסלים, כאשר השמש הבוערת חיממה את כל גופינו..
ונתנה לנו תחושה של יום קייצי ונעים..
"יום יפה,אה?" שאל איתי אחרי שתיקה ארוכה.. "כן ממש!" אמרתי..
"אז מה קרה בבוקר, אה?" התעניין איתי.. "סתם רבנו טיפה.." אמרתי לו..
"על מה?..נו ספרי לי אופיר.." הוא ביקש.. "עלייך.." אמרתי בלחש..
"..אבל אל תספר לקורל על זה כלום.." הוספתי.. "עליי?" הוא נדהם..
"כן.. עלייך.." אמרתי.. "למה עליי? מה אני קשור?" הוא שאל..
"עזוב..תנסה להשלים את חלקי הפזל השונים בעצמך..
אני בטוחה שזה ייקח לך בדיוק כמה שניות.." אמרתי לו.. והוא התחיל לחשוב על הכל..
"את יודעת.. יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם" איתי אמר..
והתחלתי לצחוק..
"מה קשור?" שאלתי ..
"חחח קורל..." הוא אמר..
ופרצנו שנינו בצחוק ענקי...
לאב יוווו.. מקווה שאהבתן 😊
מממממההההממממםםםם
אני רוצה המשךךך
לא סובלת את קורללללל הזאת..
מזל שאופיר קלטה את זה סופסוף!!!
חולה עלייךךך נשמתתייייייייי
כלבה הקורל הזאת..
ואיתי הזה.. לאכול אותו מרוב שהוא מתוק!
המשך!
וואייי לירנושש איך התגעגעתי לסיפור שלךךךךךךךךךךךךךךך
2 פרקים מדהימיםםםםםםםםםםם
מחכה להמשךךךךךך
חולה עלייךך ושיהיה לך חג שמח וכשררר
טלוש