וייי איזה פפפרקקקק
תמשיכיייייייייייייייייייי..
חחחחחחח אהבתי שהואאמר לה "יש אנשים שחיים ר קבזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם!
מעלףף כרגיל
השמךךךךךךךךךךךךך
מהמםםםםםםםםםםם
פשוט מהמםםם
אהבתי מאודד
תמשיכי לרשוםםםםםםםםםםם
המשךך דנדשששששש
לפ יוו
מור'צי 😊
וואוווו כמה תגובות י'מתוקות שלי =) ...
שמחה שאהבתןןןן..
וטלווווווווווש, ובכלל כולןןן.. שיהיה לכן ולי חג שמייח וכשר!!!..
תדעו שאני אוהבת אתכן המוןןןן.. בלי סווףף..
מקווה להמשיך מחרר...
המשך יום קסום, וליל סדר כייפיי...
לירן. 😊
לירנוש גמנחנו אוהבות אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
QUOTE (G-A-L @ 12/04/2006) כלבה הקורל הזאת..
ואיתי הזה.. לאכול אותו מרוב שהוא מתוק!
המשך!
ב-ד-י-ו-ק =]
איזה דוחה הקורל הזאתת .....
ה-מ-ש-ךך
"את יודעת.. יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם--->אהבתיי!!
תמשיכייי
חיחי וווואאאוו.. שמחה שאהבתןן נשמותיי 😊
טלוששש את הכי חמווווווווווודה שיש !!!
המשך יהיה יותר מאוחר.. או מחרר..
[כי יש על -האש והכלל ..חיחי אין ממש זמן]
אוהבת אתכןןןןןן המוןן...
חח תהני מאמי ונחכה כמובןן..
בננות פיניתי לעצמי מעט זמן כדי להמשיך את הסיפורר..
מקווה שתאהבו את הפרק..
מתה עליכן 😊
מאירועי הפרק הקודם-
ישבנו בחוץ על אחד הספסלים, כאשר השמש הבוערת חיממה את כל גופינו..
ונתנה לנו תחושה של יום קייצי ונעים..
"יום יפה,אה?" שאל איתי אחרי שתיקה ארוכה.. "כן ממש!" אמרתי..
"אז מה קרה בבוקר, אה?" התעניין איתי..
"סתם רבנו טיפה.." אמרתי לו.. "על מה?..נו ספרי לי אופיר.." הוא ביקש..
"עלייך.." אמרתי בלחש.. "..אבל אל תספר לקורל על זה כלום.." הוספתי..
"עליי?" הוא נדהם.. "כן.. עלייך.." אמרתי.. "למה עליי? מה אני קשור?" הוא שאל..
"עזוב..תנסה להשלים את חלקי הפזל השונים בעצמך..
אני בטוחה שזה ייקח לך בדיוק כמה שניות.." אמרתי לו.. והוא התחיל לחשוב על הכל..
"את יודעת.. יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם" איתי אמר..
והתחלתי לצחוק.. "מה קשור?" שאלתי ..
"חחח קורל..." הוא אמר.. ופרצנו שנינו בצחוק ענקי...
הפרק החדש-
בסיום הלימודים אני ואיתי חזרנו ביחד מבית הספר..
בדרך דיברנו על מה שקרה היום בבית ספר, ועל כל המריבה שלי עם קורל..
"דפוקה לגמרי..אה?" איתי אמר.. "מה אני אגיד לך..? היא אוהבת אותך..
אבל לדעתי היא מגזימה.. לא יודעת מה יש לה ממני..
ומאיפה היא הביאה את השטות הזאת שאני נמרחת עלייך ורוצה אותך.." עניתי לו..
"כן...." הוא אמר והמשכנו בדרכנו...
"טוב אז אולי ניפגש בערב?" הוא שאל אותי כשהגענו לדירות..
"סבבה..תדבר איתי" אמרתי לו ונפרדנו כל אחד לביתו..
הבית היה ריק בשעה הזאת.. ולא הייתי כל כך רעבה.. אז נכנסתי לחדרי והתבודדתי שם..
"הלו?" ענה לי סהר מהקו השני.. "היי סהר. זאת אופיר" אמרתי לו..
"מאמי מה קורה? וואי התגעגעתי" הוא השיב וחייכתי לעצמי..
"סתם כרגיל.. איך אצלך?.. גם אני התגעגעתי.." ..
"אצלי..? וואלה הכל פנאן..חיים.." הוא ענה..
"אחלה שמחה לשמוע.. מה חוץ? יש משהו חדש?" התעניינתי..
"לא יודע אם להגדיר את זה חדש.. אבל.. א.. יש איזה אחת חדשה באופק" הוא אמר..
והרגשתי צביטה קטנה בלב.. "באמת? מי?" הסתקרנתי לדעת מי הבאה בתור בלב של סהר..
"לילך.. את לא מכירה" הוא אמר.. "מאיפה? רעננה?" שאלתי..
"כן..שכבה מתחתינו.. כוסית על.. וחמודה לאללה" הוא השיב..
"אה.." אמרתי וקינאתי טיפה.. "אבל לא יודע אם כדאי.." הוא הוסיף..
"למה לא?"... "כי.. כי אני עדיין.." הוא אמר ולקח נשימה ארוכה..
"עדיין?" שאלתי.. "עדיין מחכה להזדמנות שאולי תתני לי" הוא אמר וחייכתי..
"..ואת תתני?" הוא הוסיף.. "סהר גם אם אני ייתן.. המרחק יפריע לנו תמיד.." אמרתי לו..
"המרחק לא מפריע..תסמכי עליי שהוא לא יהווה שום בעיה.." הוא אמר..
ובאיזושהי צורה ניסה לשכנע אותי.. "לא יודעת סהר.. באמת שאני לא יודעת מה להגיד לך..
אני צריכה קצת לעשות חושבים עם עצמי..." אמרתי לו..
"אני אחכה לתשובה.. ומקווה שהיא תהיה חיובית.. ושתגיע בקרוב" הוא אמר וצחק..
"חמוד אחד" אמרתי לו.. "אני אוהב אותך אופיר..
משוגע עלייך, מטורף, פשוט מת עלייך.." הוא אמר ונהניתי לשמוע כל מילה ומילה..
"יאללה קושקוש אני אזוז.." אמרתי לו.. "קושקוש..אה?" הוא שאל..
"..כמה זמן לא קראת לי ככה..." הוא הוסיף.. "מאז שנפרדנו..." לחשתי לו..
"כן...מאז שנפרדנו..." הוא השיב.. "טוב נשתמע.." אמרתי וניתקנו את השיחה...
המשכתי לשכב על המיטה.. מהרהרת לעצמי כמה החיים שלי הסתבכו לאחרונה..
ואיך אני אוכל בכלל לסדר הכל ולהמשיך הלאה..
**
"הלו?" עניתי כאשר הפלא שלי צלצל.. "היי זו אנה" אמר לי הקול מהקו השני..
"היי אנה.. מה קורה?" שאלתי.. "הכל בסדר.. מה איתך?" היא התעניינה...
"ככה..." השבתי.. "צריכה לדבר איתך.." היא אמרה.. "דברי ..." האצתי בה..
"זה בקשר לקורל..מה יהיה?" היא שאלה.. "לא יודעת מה להגיד לך..
לא מקובל עליי היחס הזה שלה.. עם כל הכבוד לזה שהיא חברה שלי..
היא לא יכולה למנוע ממני קשרים עם ידידים.. ובייחוד לא עם איתי.." השבתי..
"למה בייחוד לא עם איתי?" אנה שאלה.. "כי הוא חשוב לי.. והוא יותר מסתם ידיד..
אנחנו גם שכנים והכל.. ומסתדרים מצוין.." אמרתי לה..
"את בטוחה שאת לא מרגישה אליו כלום?" היא שאלה..
"בטוחה במאה אחוזים אנה!..די תאמיני לי כבר..." השבתי..
"מאמינה.. אבל קורל לא.." היא אמרה.. "אז מה אני אגיד לך אנה..? בעיה שלה.." עניתי..
והייתה שתיקה על הקו...
"אחת מכן צריכה לעשות את הצעד הראשון ולנסות להתפייס..לא?" אנה הציעה..
"כן כמובן.. אבל בבוא הזמן.. כרגע אני רוצה קצת לעשות חושבים עם עצמי.." אמרתי לה..
"טוף.. אין בעיה.. מצטערת אם אני קצת מציקה.." היא המשיכה..
"זה בסדר.. מבינה אותך" השבתי.. "טוב אז נתראה מחר?" היא שאלה..
"כן מאמי, בטח..בייוש" אמרתי לה וניתקנו את השיחה...
**
"אוף אבל מזה נמאס לי.." אמרתי לאיתי בייאוש..
"יהיה בסדר..אל תדאגי" הוא אמר לי.. וחייכתי אליו חיוך קטנטן..
המשכנו לשכב אחד לצד השנייה.. כאשר אני נשענת עליו.. הוא שיחק לי בשיער..
ואני עצמתי את עיניי.. ונהניתי להתפנק בין זרועותיו...
"תראי קורל כזאת..היא בנאדם כזה.. יש לה את הדפקה שלה..
אבל מתישהו היא כבר תבין שאני לא מעוניין בה" הוא אמר לי..
"אבל למה אתה באמת לא מעוניין בה?.. הרי היא מהממת!!..
והיא תכלס בנאדם נחמד..לא?" שאלתי אותו..
"כן.. נראית טוב והכל.. אבל היא פשוט לא הטיפוס שלי.." הוא אמר..
"אז למה זרמת איתה באותו הערב?" שאלתי אותו..
"חח...כי אני גבר ויש לי את הצרכים שלי לפעמים.." הוא אמר..
"אה.. והנשיקה איתי..היא גם הייתה עניין של צורך בסיסי?" שאלתי אותו..
והוא התבונן בעיניי..
"את יודעת שלא.." הוא אמר וחייך..