בננות הנה הפרק החדש מקווה שתאהבו-
יום שישי הגיע, ומצב הרוח שתקף אותי בבוקר לא העיד על יום טוב שעומד לקרות לי..
קמתי עם כאב ראש מטרף, והרגשה חרא.. דיכאון.. כאב לי.. כאב בלב..
לא רציתי לסיים את הקשר עם איתי, אני מחבבת אותו מאוד..
ו.. אוף.. אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה מעצמי..
טוב זהו! מספיק לקטר כל הזמן!..
אני מתחילה להמשיך.. זהו הגיע הזמן..
"בונבונה בואי לשים את האוכל בתיק"
אמא קראה לי וארוחת הבוקר לבית הספר הייתה מוכנה על השולחן..
"אני באה" אמרתי ונשקתי לה נשיקת בוקר טוב..
"אפשר להשאיל ממך חולצה?" שאלה אותי רוני עם מבט של כלבלב עצוב..
מבט שאי אפשר לא לעמוד בפניו.. "בטח" אמרתי בחיוך,
ורוני רצה לעבר חדרי מאושרת עד הגג.. "טוב יצאתי" אמרתי להן..
"רגע מתוקה.. תקשיבי אני אחזור רק בערב הביתה, יש היום ספירת מלאי בעבודה החדשה
ואני חייבת להישאר ולעשות רושם טוב על הבוס שלי.. ורוני'לה הולכת לחברה אחרי בית הספר
כדי לעשות עבודה בהיסטוריה. אז יש לך ארוחה מוכנה במקרר רק תחממי אותה טוב?"
אמא הסבירה לי עם חיוך על הפנים.. "אוקיי אין בעיה.. יום מקסים לשתיכן" צעקתי לעברן
ויצאתי מהבית.. בדיוק בשנייה שסגרתי את דלת ביתי, יצא איתי מביתו..
התבוננו אחד בשנייה.. בלי להגיד מילה..
כל כך רציתי לזנק עליו ולתת לו חיבוק ענק של שלום..
אבל עצרתי.. הסתובבתי ופניתי לעבר חדר המדרגות,
בעוד שאיתי ירד במעלית..
הגעתי לבית הספר, וראיתי את קורל ואנה ליד השירותים..
ניגשתי אל שתיהן כדי להגיד להן בוקר טוב וסתם לראות מה חדש..
"הייושש יפיופה מהממת שכמותך" אמרה לי אנה ונשקה לי על הלחי
[אנה ממש אוהבת אותי, אפשר להרגיש בזה בשנייה..
היא מחמיאה לי כל הזמן, מפרגנת ומעודדת.. פשוט חברה..
ובקשר לקורל אני עדיין שנויה במחלוקת =/]..
"היי בנות" אמרתי וניסיתי לחייך חיוך אמיתי ולא שיקרי..
"מה קוורה?" קורל שאלה אותי בהתעניינות.. "בסדר, כואב לי הראש קצת.."
אמרתי להן.. ואז ראיתי את איתי בקצה המסדרון מתקדם לעבר הכיתה,
שנמצאת ממש ליד השירותים.. "וואי הוא מגיע לכאן!! איך אני נראית ??
נווו.. איך אני נראית?" קורל התחילה להשתגע ולסדר את עצמה..
"נו את בסדר תירגעי" אנה אמרה לה וצחקה.. ואני?..
אני עמדתי לידן בלי להוציא הגה מהפה.. והשפלתי את מבטי לרצפה ..
"היי איתיוש.. שווה אחד" אמרה לו קורל כשהתקרב אלינו..
"היי" הוא ענה בקצרה וחייך אלינו.. התבונן בי ולא אמר מילה,
ראיתי שהוא מנסה להבין מה קורה איתי.. ולמה אני ככה איתו..
וכל כך רציתי באמת להגיד לו למה.. אבל אני לא יגיד..
המשכנו לעמוד שם ליד השירותים בעוד שאיתי נכנס לכיתה..
"טוב אני נכנסת" קורל אמרה ומיהרה לגשת לכיתה כדי להיות עם איתי..
"חח מצחיקולה זאתי.. אה?" אמרה לי אנה וצחקה..
השמעתי צחוק קטנטן ולאחר מכן שתקתי..
"מה תגידי מפריע לך שאתם לא מדברים?" אנה שאלה אותי על איתי..
"כאילו שזה משנה עכשיו" אמרתי לה והלכתי לכיוון הברזייה כדי לשתות מעט מים..
אנה נשארה שם ולא הגיבה על דבריי, ובצדק מה כבר יש להגיב עליהם..?..
בסוף הלימודים כשחזרנו אני, קורל ואנה מבית הספר..
קורל התחילה לספר לנו על השיחה הקטנטנה שהתרחשה בינה לבין איתי בכיתה
לפני תחילת השיעור הראשון של הבוקר..
"אז קיצר נכנסתי לכיתה והתיישבתי מולו על השולחן..
חח אנה ניסיתי לחשוף את החזה שלי כמה שיותר.. לא הכי הלך לי..
מוזר, כי הוא בקושי הסתכל.. יש מצב הוא הומו תגידי?..
חח טוב נו מה אני מקשקשת.. טעות גורלית לאנושות אם אוצר מהמם כמוהו יהיה הומו.."
קורל דיברה ודיברה בלי הפסקה.. ואני ואנה מקשיבות ולא מגיבות כלל..
"טוב נו אז אחר כך שאלתי מה קורה ומה נשמע, ומה חדש..
אתן יודעות להראות שאני מתעניינת והכל.. והוא סתם ענה לי בצורה יבשה..
אז שאלתי אותו יעני מה הבעיות שלך תגיד לי ראסמי.. מה עשיתי לא בסדר..
והוא הסתכל עליי והתחיל לצחוק.. אתן קולטות?! לצחוק.. ועוד עליי..
כאילו מה נסגר איתו?!" היא אמרה והחזקתי את עצמי לא לפרוץ בצחוק..
אנה הרגיעה אותה .. "נו קוקי שלי יהיה בסדר..
בטח סתם עשית אולי פרצוף מצחיק או משהו.. תירגעי.. נו תמשיכי לספר לנו"
היא אמרה וקורל המשיכה לספר..
"טוב ואז נעלבתי, כאילו ממש ממש נעלבתי.. ובצדק לא ככה ..?!..
ואז בלי קשר למציאות הוא שאל עלייך אופיר" קורל אמרה וישר התבוננתי בה מלאת סקרנות
"עליי?" מיד שאלתי.. "כן עלייך.. מה התעוררת פתאום..?"
היא אמרה בעוקצנות.. "מה הוא שאל עליי?" התעניינתי..
"אם עובר עלייך משהו..ואמרתי שלא יודעת, והעברתי ישר נושא..
" היא הסבירה לי ושתקתי.. "טוב הגעתי" אמרתי להן ופניתי לכיוון הבניין שלי..
"בייוש" שתיהן צעקו לי.. חייכתי קלות ונכנסתי פנימה..
כשעליתי לקומה שלי ראיתי את איתי יושב על הרצפה בסוף המסדרון,
בין הכניסות לבתים שלי ושלו..
"מה אתה עושה פה בחוץ?" שאלתי אותו בשקט..
"אין לי מפתח לבית.. שכחתי לקחת" הוא הסביר לי..
"אה.." אמרתי והיססתי אם להזמין אותו אליי..
"והמשפחה חוזרת רק בערב.." הוא המשיך..
"חח גם שלי.. רוני הולכת לחברה אחרי בית הספר לעשות עבודה בהיסטוריה,
ואמא עובדת עד 8 ככה" אמרתי.. "חח לפחות לך יש מפתח" הוא אמר לי..
שתקתי ולא ידעתי מה להגיד לו.. פחדתי להזמין אותו אליי הביתה..
כי אם קורל תדע על זה הלך עליי ועל החברות בנינו..
אחרי כמה שניות של מחשבה עמוקה החלטתי שלא משנה כמה קורל חברה או לא..
אני לא יכולה לתת לו להישאר ככה בחוץ..
"בוא אליי" אמרתי ונכנסנו שנינו הביתה..
תגובותתת 😊





