יהההה כמה תגובות, כפרה עלייכן..~!
המשך בקרוב, ושמחה שאהבתן 😊
ובננות- כל מי שאני קוראת את הסיפור שלה,
אני מבטיחה שבחופש פסח אני ימשיך את כל הפרקים ויגיב בהתאם..
פשוט הייתה לי תקופה לחוצה לאחרונה ,
ולא היה לי ממש זמןן..
אוהבת המוןןןן , לירן.
המשך היום?..
אוהבתתתתתת 😊...!!
QUOTE (קיפיי @ 01/04/2006) המשך היום?..
אוהבתתתתתת 😊...!!
ממממ, לא נראה לי היוום.. אין לי ממש זמן ..
נראה לי מחר או ביום שני..
ואל תדאגווו שיתחיל חופש פסח, אני יפנק אתכן כמו שצריך ..
חח לאב יווו 😊
QUOTE (י-ע-ל @ 02/04/2006) אוףףף ..
יעלי יהיה המשך או מחר או ביום שני ...
מבטיחהה..
אוהבת אותך המון..~!
איזה יפההההההההההההה
לירנוששששששששש
זה מהמםםם
אהבתי בטירוףףףףףףףףף
תמשיכי תמשיכי תמשיכייי
לפ יוו
מור'צי 😊
המשך מחררר.. תתאפקו טיפה חח...
אוהבת 😊
בננות אפילו שמזה לחוץ לי היום.. לא רציתי לבאס אתכן..
תהנו מהפרק ..
אוהבת אתכן המון נשמותיי..
מאירועי הפרק הקודם-
אחרי שעה של מקלחת, התארגנות ובירור לגבי מוניות..
יצאתי לדרכי.. ישירות לרעננה..
והפרק החדש-
הנסיעה באוטובוס הייתה ארוכה ומתישה..
את רובה העברתי בהאזנה לmp3 שסחבתי עימי..
האוטובוס היה מפוצץ,
ועם כל הווליום של השירים עדיין הצלחתי לשמוע את בכי התינוק שישב בכיסא שלצידי..
ואת האתיופים שצייצו ללא הפסקה בספסלים האחרונים של האוטובוס..
לאחר כמה זמן, כשהסתכלתי בשילוט וראיתי שבקרוב אגיע לרעננה.. צלצלתי לסהר ..
"מאמי עוד מעט אני ברעננה" אמרתי לו.. "איזה כיף שאת באה נשמתי..
עשית לי את היום הולדת נשבע לך" הוא ענה.. וחייכתי לעצמי..
"אני יבוא אלייך במונית.." הסברתי לו את התכנונים..
"סבבה..מחכה לך.." הוא אמר וניתקנו את השיחה..
כשהאוטובוס עצר ברעננה, נכנסתי לקניון שבקרבת המקום לחפש מתנה צנועה לסהר..
ראיתי חנות שאנטי כזאת וקניתי לו חולצה ושרוול מאגניבים כאלה..
ידעתי שהוא יאהב.. הוא אוהב להיות שלוך..
נסעתי במונית עד אליו הביתה,
וכשהמונית עצרה ראיתי קהל ילדים דיי גדול מפוזר בגינה של סהר..
יצאתי מהמונית לאחר ששילמתי את כספי הנסיעה כמובן, והתקרבתי לאזור..
"שלום לך אורחת" אמרה לי איריס..
[אם אתם זוכרים אותה מתחילת הסיפור.. 'החברה' שלי..] ..
"היי איריס" אמרתי וניסיתי להסתיר את כל הכעס שעמד להתפרץ עליה..
לא יכולתי להסתכל עליה, ובטח שלא לדבר עימה..
כאב לי והיה לי קשה להסתיר את רגשותיי...
"מה ככה?.. איך תל אביב?" היא התעניינה והתיישבה על אחת הנדנדות בגינה של סהר..
"נחמדה ביותר..איך כאן?" שאלתי והתיישבתי לצידה על הנדנדה..
"האמת מוזר בלעדייך.. ריק כזה" היא אמרה לי והסתכלה עליי..
"..את חסרה" היא המשיכה.. "כן אה.." השבתי
"את עדיין כועסת עליי,אה? עוד לא שכחת לי את זה..." היא אמרה לי...
"איריס תראי לא באתי לכאן כדי לדון איתך על העבר,עם כל הכבוד..
אני באתי רק בשביל סהר, כי הוא ביקש והיה לי חשוב.. עכשיו אם תסלחי לי.."
אמרתי ופניתי לכיוון פתח הבית לראות היכן סהר..
"ולו סלחת? לא טיפשי מצידך?" היא עקצה אותי..
"החלטה שלי איריס.. להתראות" אמרתי לה ונכנסתי פנימה..
"מאמי!!" צעקתי שהבחנתי בסהר עומד בסלון עם חבורת בנות מסביבו..
"אופיר! יהה הבאת לי מתנה כפרה עלייך" הוא צעק בחזרה ובא לקראתי.. חיבקתי אותו חזק חזק..
"מזל טוב נשמתי עד 120" לחשתי לו באוזן, ונשקתי לו בלחי..
"תודה מאמי.. באמת אני שמח שבאת" הוא אמר וחייך אליי..
"תכירי- נוי,דנה וקרן" הוא אמר והכיר לי את הבנות שמסביבו..
"נעים מאוד" אמרתי עם חיוך.. "בואי רגע" הוא לחש לי ומשך אותי הצידה...
"נו איך נוי?" הוא שאל.. "נחמדה.." אמרתי ולא הבנתי לאן הוא חותר..
"רק נחמדה?" הוא שאל.. "..מה נסגר? בקשר?" שאלתי..
"לא..סתם דלוקה לי על התחת..." הוא אמר.. "חשבתי שלא מתאים לך עכשיו" עקצתי..
"כן אבל את יודעת.. סטוץ קצר לא מזיק אף פעם" הוא אמר וצחק...
"קיצר בואי נשב עם כולם.. לא נעים להיתקע פה לבד..שכולם באו בשבילי..."
סהר אמר לי וידעתי שהולך להיות לי ערב לא בדיוק נחמד ומענג..
הפלאפון שלי צלצל –אימוש—הופיע על הצג.. "אימוש שלי..." אמרתי עם חיוך על הפנים.
"בונבונה הכל בסדר? הגעת בשלום? איך שם? מסרי מזל טוב לסהר"
היא אמרה לי.. "כן הגעתי.. האמת לא כיף לי פה כל כך.. ואני ימסור.."
מיד הגבתי על הכל.. "למה לא כיף? קרה משהו? איך תחזרי? תשני שם?" היא שאלה ושאלה..
"סתם איריס פה.. בטח עוד מעט גם רונית ודפנה יבואו.. לא מתאים..
לא יכולה להסתכל עליהן אמא.. נשבעת לך. ולא יודעת אם אני יישן פה,
נראה לי שכן.. אחרת איך אני אחזור.." אמרתי לה וסיכמנו עוד קצת דברים וניתקתי את השיחה...
הלכתי למזוג לי כוס שתייה והתיישבתי על אחת הכורסאות שבסלון..
הסתכלתי מסביבי.. והבחנתי ברונית ודפנה שבדיוק הגיעו אל סהר..
הרגשתי עוד יותר רע בפנים.. רציתי לברוח מפה כבר.. כמה שיותר מהר..
למקום אחר.. למקום רחוק.. לכל מקום.. רק לא להישאר פה...
"סהר נראה לי שאני יזוז" אמרתי לסהר שהבחנתי בו מסתובב לידי...
"רצינית? כבר? למה?" הוא התעצבן.. "סתם לא נוח לי פה..
ואני גם ככה אמורה עוד לחזור היום.. סתם קפצתי להגיד שלום..."
הסברתי לו.. "מה אני יגיד לך..?... טוב תודה שבאת.." הוא אמר וחיבק אותי..
"ושוב פעם מזל טוב מאמי.." אמרתי עם חיוך.. "חכי רגע.. בואי החוצה..
קצת שקט לא יזיק" הוא אמר והלכנו לשבת בנדנדות שבחצר..
השקט לא נפסק, אך נחלש טיפה והיה יותר נעים לאוזן...
"אופירי שלי.." הוא אמר וחייך אליי.. "..מה קורה ילדה יפה? מה רע לך פה?"
הוא שאל בדאגה.. "מפריע לי לראות אותן מצטערת סהר. לא יכולה לשכוח.."
אמרתי לו.. "אני מבין... רוצה אני ילווה אותך לתחנה?" הוא שאל..
"מה פתאום?.. תישאר פה כל החגיגה כאן לך..." אמרתי לו..
"בלעדייך החגיגה לא שווה כלום" הוא השיב.. "סהר.. המשכת כבר הלאה בלעדיי..
עוד מעט תשכח ממני לגמרי" אמרתי לו.. "לא ישכח בחיים.. תסמכי עליי..
את חקוקה לי עמוק בתוך הלב..." הוא אמר וחייך אליי..
"..לא יודעת מה להגיד לך.. בכל אופן..." אמרתי... "..בכל אופן מה? את כבר שכחת ממני?...
את לא אוהבת אותי יותר?" הוא שאל... "אוהבת.. ברור שאוהבת.." השבתי..
"ממש אוהבת?.. או סתם...?" הוא המשיך לשאול..
"אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון.. באמת סהר..
לא יודעת אם אני אוהבת אותך או אוהבת אחר.. או בכלל אוהבת מישהו..
אני מבולבלת לגמרי.." הסברתי לו..
"בואי נגיד שאני שלך,שאני אוהב אותך..
נשחק מעט.. לי זה לא אכפת..
אם נגיד שאני שלך..."
הוא זמזם לי והתחלנו לצחוק..
"הלוואי וזה היה פשוט יותר..." אמרתי..
"באמת הלוואי.." הוא אמר ואחז בידי...
תגובות בננותתת.. מקווה שאהבתן 😊 😊
מעצבנת האיריס הזאת גררר
לא היה את איתי בפרק 😢
תמשיכייי
זהו?? אלה כל התגובות שאני מקבלת עד שפרסמתי במיוחד בשבילכן
המשך חדש לפרק.. למרות שזה היה לי יום כזה לחוץ...
אוו... תתביישו לכןןןן... נעלבתיי...
מווווווווווושלם
מאמימימימימי יש לי תחושה מזה לא טובההה
חח מקווה שלא יקרה כלום חח
ושיש לך זמן תמשכי לקרוא תסיפור שלי..
מחכה להמשךךךךךךךךךךךך 😊
קיפי פה כדי להגיבבבבבבבבבבבבבב=]
אוהבת אותך אהובהההההההההההה
פרק מקסיםםם
ושמתי לך המשך בסיפור שלי
אללה בנות תגיבוווווווווווו!😊
היללי ויעל אוהבת אתכן, תודה על התגובות בננות.. 😊
יום מקסים שיהיה לכן !~
