[: המשך יבוא תחכו חחח
בננות הפרק של היום 22/6 בעמוד הקודםםם....
יאאאאאאאאאאאא
סוף סוףףף
😊
תמשיכייייייי ומהרר
אני במתחחח
מקווב שעד הערב אני אספיק לפרסם את ההמשך הבא,
לאאאב יוו..
יאאאאאאאאאאאאאאא מהמםם
אני רוצה עוד עוד עוד עוד הרבההההההההההההההההה
חחחח בבקשה תמשיכי עודדד
חחחחחחחח עזבי לשון שיגע אותי....
פרק מעלף מואהה
פרק קודדם-
"יש אופציה אחרת! ללכת ולהגיד לו את האמת!"
"אל תדברי שטויות..זה לא יקרה בחיים"
"אז אל תבכי"
"אל תהיי מגעילה"
"אני לא מגעילה! אני אומרת לך את האמת,
את יושבת ומתבכיינת כל היום ולא עושה כלום עם זה..
אז בעיה שלך"
"מי ישמע את היית פועלת אחרת.."
"לכי תדעי.. בטוח שלא הייתי ככה"
..
"היי, איתי בבית?" שאלה את אמא שלו שפתחה לי הדלת..
"כן רק שנייה, אני אקרא לו.. הוא בחדר פשוט. מה שלומך אופיר?"
"בסדר, תודה.. ואת?"
"גם אני בסדר, השבח לאל.. רק רגע" השיבה,
ונכנסה לתוך הבית לקרוא לאיתי..
פרק חדש- כמו שהבטחתי !!!
"איתי! אופיר כאן.." היא צעקה, ונכנסה אליו לחדר..
"מי?" שמעתי אותו שואל..
"אופיר..להגיד שאתה עסוק?"
"לא, זה בסדר.. שנייה אני יוצא"
המשכתי לחכות ליד פתח הבית,
מסדרת את החולצה שתשב כמו שצריך על הגוף,
ומשטחת את השיער שלי, כדי שלא יהיו בו חשמלים..
"אופיר.." אמר, שהבחין בי..
"היי איתי" אמרתי בשקט, עם חצי חיוך.. סמוקה לחלוטין בלחיים..
"תיכנסי.. למה את עומדת בחוץ?"
"רוצה נעשה טיול בחוץ? לקצת זמן.. לא הרבה"
"אמ, טוב בסדר.. קרה משהו?"
"לא, לא ממש..."
"טוב, אז רגע.. אני רק ישים נעליים" הוא אמר,
ואחרי מספר דקות כבר ירדנו למטה לעבר חצר הבניין..
"אז מה שלומך?" התעניין.
"בסדר, ומה איתך? הפרעתי לך שהופעתי פתאום בלי להודיע?"
"לא.. סתם הכנתי משהו"
"מה הכנת..?"
"מכתב לדקל, אנחנו חודש ביחד עוד מעט"
"אה.." אמרתי, והרגשתי דקירה בלב..
"..אתה ממש אוהב אותה, אה?" הייתי חייבת לשאול.
"לא יודע, אני חושב.."
"חחח, סבבה" שיחקתי אותה לא אכפת לי..
"ומה איתך? את עם הבן של פנחס הזה?"
"עידן?" שאלתי..
"כן, ההוא.."
"כן, בערך"
"מה זאת אומרת בערך?"
"הוא רוצה אותי והכל, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה"
"את תמיד כזאת הססנית עם בנים?"
"מה הכוונה?" שאלתי, ונעצרתי במקום..
"שכל כך קשה לך להיות בטוחה ברגשות שלך למישהו"
"יכול להיות.." עניתי בשקט, עדיין מנסה להבין מה פשר דבריו..
"זה לא טוב אופיר.."
"מה? למה?"
"כי את צריכה להיות שלמה עם ההחלטות שלך, להקשיב ללב..
להפסיק לברוח תמיד"
"אני לא בורחת"
"את כן"
"לא יודעת, לא נראה לי.."
"אני ייתן לך דוגמא אפילו"
"נו"
"למשל אני ואת, שרציתי אותך כמו מטורף ,
ואמרת שאת לא יודעת מה קורה איתך ומעדיפה שנהיה ידידים,
זוכרת את זה?"
"כן..בטח שזוכרת" אמרתי לו,
וכאב לי כי אם הוא רק היה יודע כמה אני מתחרטת על אותם המילים שאמרתי לו אז,
על איך שויתרתי עליו, על איך שויתרתי עלינו..
"אז זהו, סתם דוגמא.. יכול להיות שאת מפספסת משהו טוב בלי לבדוק אותו בכלל"
"מי אמר שלא בדקתי?"
"איתנו לדוגמא את בדקת?" הוא שאל, ולא עניתי לו..
לא כי לא רציתי, כי פשוט לא היה לי מה להגיד..
"בכל אופן איתי, למה צלצלת אליי..? ראיתי שיחה ממך" שיניתי נושא.
"אה, רציתי להתייעץ איתי בקשר למשהו. אבל בסוף הסתדרתי" הוא אמר.
"אז אתה לא צריך יותר עצה ממני?"
"חח.. לא מותק, שאני אצטרך אני אשגע אותך תהיי בטוחה"
הוא קרץ לי, וחייך את החיוך הממיס שלו..
"אוקי, איך שתרצה. טוב אז נזוז חזרה הביתה?"
"ממש סובלת הילדה, אה?"
"חח..לא קשור. פשוט אין מה לעשות פה בחוץ.. ונעשה קריר" אמרתי לו..
"אז קחי" הוא אמר, ומיד הוריד את חולצת הטי-שירט שלו..
עוד לפני שלקחתי את החולצה מהידיים שלו,
בהיתי בגופו ולא יכולתי להסיט את מבטי לכיוון אחר..
הגוף שלו היה כל כך חטוב ומעוצב, הוא היה שזוף לחלוטין..
שקוף שהוא מבלה בים בלי הפסקה,
בניגוד אליי..
"נו מה קורה איתך? קחי אני אומר לך"
"אה.. סליחה" אמרתי, יצאתי לרגע מהחלומות שלי, ולקחתי ממנו את החולצה.
"לא יהיה לך קר ככה?"
"לא, איזה !?"
"חח..טוב, תודה" חייכתי אליו, והוא הביט בי..
"מה?" שאלתי סמוקה..
"סתם, נהנה להסתכל עלייך"
"דקל מרשה?"
"היא לא תדע" הוא קרץ לי..
"חח.. שובב אתה" צחקתי, וכל כך רציתי שהרגע הזה ימשך לנצח..
"עם הזמן הכל חולף..." נשמע הצלצול של איתי, והוא מיהר לענות..
"דקל.." הוא לחש לי, ולחץ על מקש ה- send.
"אה?" שאל.. ואני האזנתי..
"לא כפרה, אני לא בבית עכשיו. יהיה אחר כך, למה?" הוא ענה לה,
ופזל עם מבטיו מידי פעם אליי..
"..חחח י'גנובה, גם אני מתגעגע.
אדבר איתך שאהיה בבית טוב נשמה?"
"יאללה ביי מותק" הוסיף, וניתק את השיחה..
"שנזוז?" שאלתי אותו..
"לא, לא לחוץ לי.. אמרתי לה כבר שאני אחזור נדבר"
"אה סבבה.."
"כן..."
היה רגע של שתיקה, לא ידעתי ממש מה להגיד לו..
"אתה מרגיש שהיא האחת בשבילך?" שאלתי אותו..
"אי אפשר לדעת"
"למה אי אפשר לדעת?"
"עוד מוקדם כדי להחליט את זה, מה שבטוח זה..."
"זה..?"
"זה שאני מתחיל להתאהב בה" הוא אמר לי,
והשפלתי מבטי למטה..
המששששששך יבואא..
אווווווהבת [[:
ייייייוווווווווווווואאאאאאאאאאאוווווווווווווווו
דיייי תעשייי שזה יהיה חלום..
חלום בלהותת שלה..
אופפפפ
אני לא אוהבת אותו עם הדקל הזאתתת.
אני רוצה אותו עם אופיייררר
אופיי
פרק יפה.. והכתיבה שלך ממש ממש סוחפת..
אבל מבחינת עלילה של הפרק הזה לא אהבתי אותו..
ולא בגללך אלא בגלל שהוא ע םדקל ולא עם אופירר
חח
נסחפתי לתוך הסיפור הא?!
אוהבת אותך..
ומחכה להמשךךך
מוואאהה
רותמיק שלך=]]
מדהים יפה שלי
שני פרקים מ*וווו*ש*ללללללל*מ*י*ם 😊
אוהההההההההההההבת
אוווווווך אבל הם צריכים להיות יחדדדד 😊
יאאאאאאאאאאאאא
לאאא😢
אוףףף
איזה רעההההההההה
שידברוווו 😊
ותגיד לו את האמתתת 😊
ותמשיכיייי
מחכה להמשךך
ואממ.. אם בא לך נכסי לסיפו שלי..
שמתי השמך..
אוהבת אותך המוןןןן
רותמיק =]]
יאאאאאאאאאאאאאאאא מהמםםםםםםםםםםםם
תמשיכי עודדדדדדדדדדדדדדד דחוף
חחחח הבא יהיה מחר, אין לי חשקק..
ורוצה שתחכו טיייפה..
רותמייק אני כבר נכנסת
[:
אתר האהבה הישראלי