לא הספקתי היום, מצטערת =/
יהיה מחר, מקווה ..
לילה טוב [:
וואוו.. הגעת ל-100 עמודים!!
כפרה עליך.. הסיפור הכי מושלם ויפה באתר..
שתגיעי לעוד 100 כאלה..
לאב יו =] =]
חח מחכה למחר מאמי שלי ..ושבוע טוב מואהה
מזל"ט על המאה עמודיםם
מחכה למחר(:
QUOTE (אנונימית @ 18/06/2006) מזל"ט על המאה עמודיםם
מחכה למחר(:
אוהבתתת...
לילוש =]
+*+ששששמנההה ששששלללליייי+*+
הסיפור הכייייי יפה באתר הגיע ל100 עמודיייייייייייםםם
ויגיעעע לעודדדד הההההההרבה הרבההההה יותרררררר
מתה על הסיפור המדהייים הזה ועל הכישרררוןן המיוחד הזה שיש לך (:
אוהבת אותך המונים שמייייייני 😛
לירנוצקהההההההה
מזל טוב על ה-100 העמודיםםםם
סיפור פשוט נדיאררר
מושלםםםםם
תמשיכי לכתובבב כי זה עושה את הכול מיוחד ומדהיםםםם
לפ יווווווווווווו
מור'צי 😊
פרק קודם-
"את לא תאמיני!" אמרה לי רוני, ופרצה לחדרי והעירה אותי משנתי העמוקה..
"מה?" התעצבנתי עליה, ופקחתי את עיניי באיטיות..
"עצרו את כפיר!" היא צעקה לי.. והראתה לי את עיתון הבוקר..
"מה!?" שאלתי המומה, מתחילה לקרוא את הכתבה שבעיתון..
"את קולטת!? הוא ניסה לאנוס מישהי.. וואי אני בשוק" רוני אמרה, צמרמורת עברה גופי..
ידעתי שזה עידן מי שהעביר את המידע לרשויות,
לא האמנתי שעכשיו כל התקרית שלי איתו נגישה ככה לכל הציבור..
לא האמנתי שעידן הפר את ההבטחה שלו אליי...
פרק חדש-
"תגיד אתה דפוק!?" התעצבנתי על עידן וצרחתי עליו בטלפון..
"מה? מה קרה נשמה?" הוא שאל אותי, כולו מנומנם..
"למה הודעת על הקטע עם עידן? למה!?" צעקתי עליו,
ונעלתי את עצמי במרפסת של הבית, כדי שאף אחד לא ישמע..
"לא הודעתי..."
"אז מי הודיע?!"
"טוב נו אז הודעתי, תירגעי כבר.. זה בשבילך!"
"עידן ביקשתי ממך שתעזוב את זה, אני יכולה להתמודד עם דברים לבד.
שונאת שמתערבים לי!" כעסתי עליו, ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי..
"אופיר מגיע לו להיות עצור, פשוט מגיע לו"
"מותק הוא עוד קטין, יוציאו מהכלא.. והלך עליי.."
"לדעתי אחרי הקטע הזה הוא יפחד להתקרב אלייך"
"עידן אתה לא נורמאלי..אתה לא יודע למה הכנסת אותי.."
"את כפוית טובה, אמרו לך את זה פעם!?"
"אוי תסתום ת'פה כבר!" התעצבנתי וניתקתי את השיחה..
נשכבתי על מיטת השיזוף במרפסת,
עצבנית לחלוטין ולא יודעת מה לעשות עם כל הקטע עם עידן..
..
"רוני אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי לרוני,
ונעלתי את דלת חדרה כששתינו ישובות על המיטה..
"נו דברי סיסטר"
"בקשר לכפיר.."
"מה איתו? זהו נגמר מותק.. הוא עצור.."
"זה רק מתחיל לדעתי"
"מה מתחיל? אוי אל תיכנסי לסרטים, זהו אין מצב שהוא יתקרב אלינו יותר.."
"הוא ניסה לאנוס אותי" לחשתי לה, וצמרמורת עברה בגופי..
"ניסה מה?!" היא השתוללה..
"לאנוס.. אותי..."
"מה?!? מתי?!?! איך לא אמרת לי על זה כלום!?" היא התעצבנה עליי,
ופרצופה האדים בין רגע..
"לא רציתי לספר לך. רציתי לטפל בזה בכוחות עצמי. הכרתי מישהו,
לא חשוב מי מה מו.. הקיצר הוא הציל אותי מכל הקטע הזה..
ולפני שכפיר הצליח לעשות משהו, הוא עצר אותו.."
"וואו...איזה מזל.. חולה נפש הכפיר הזה. שימות אמן!"
"אבל הבעיה היא..."
"מה הבעיה?"
"שעידן.. אותו אחד שהציל אותי מכפיר, הלשין עליו למשטרה..
את קולטת רוני? בגלל זה עצרו אותו.. הלך עליי"
"למה הלך עלייך? מאיפה הוא ידע שזאת את?"
"כמה בנות נראה לך שהבנאדם אונס בפרקי זמן כה קצרים,
אה אחותי?" שאלתי אותה, והתחילו לי לחצים בחזה..
"וואי...נספר לאמא"
"אל תספרי לה כלום!"
"למה לא!? היא אמא שלנו. היא צריכה לדעת מכל זה..
אני מתפלאת איך לא סיפרנו לה עד עכשיו"
"רוני לאמא יש מספיק צרות משל עצמה!
אנחנו לא צריכות להפיל עליה גם את הצרות שלנו, שמעת אותי!?"
"כן...טוב.. טוב.. בסדר" היא התחילה לגמגם, ולשקוע במחשבות בדיוק כמוני..
...
"תגידי שמעת על כפיר גואטה?!" שאלה אותי ספיר בטלפון..
"כן.." אמרתי לה בשקט..
"חולה נפש הילד הזה. תמיד ידעתי שהוא מהערסים האלה שמזיינים וזורקים,
אבל אף פעם לא חשבתי שהוא עד כדי כך חולה נפש ודפוק.. לאנוס..
מה הוא חשב לעצמו!?" היא מלמלה ומלמלה,
ואני? אני המשכתי להסתיר ממנה את האמת..
העדפתי שכמה שפחות אנשים ידעו את האמת על כל הסיפור הזה..
"נו איך מתקדמת הלמידה?" העברתי נושא..
"בסדר..קצת מעצבנת הכלכלה הזאת, ולא הכי הולך לי עם התזרימים"
"וואלה? דווקא עם התזרימים?" שאלתי מופתעת, ודפדפתי בקלסרים..
"כה..לא יודעת מה נסגר, אני מסתבכת עם הערך גרט,
כל הזמן אני מסמנת אותו במינוס כהוצאה,
במקום כהכנסה בפלוס, ואז אני דופקת את כל התזרים..
וגם הערך המהוון שלי יוצא שגוי" היא הסבירה לי את הבעיה..
"אבל ספיר, י'מצחיקולה.. הרי ערך גרט זה שווי המכונה בתום תקופת החיים שלה..
תמיד הוא יוחזר אלייך בפלוס..
תקבעי לעצמך את זה כעובדה וזהו" ניסיתי להסביר לה..
"עזבי מאמי, אני וכלכלה זה לא מתחבר ביחד.."
"בקטנה מותק, שאלו יהיו הצרות שלך" אמרתי לה, ולקחתי נשימה ארוכה..
"טוב אז..? נדבר?" ניסיתי לסנן את השיחה..
"כן..באמת אני צריכה לזוז לשמור על נטע-לי.. אז יאללה,
יום מקסים שיהיה לך.. אוהבת" ספיר אמרה, וניתקנו את השיחה...
..
הנחתי את הקלסרים בצד ונשכבתי על המיטה,
מחבקת את הדובי הכחול והקטן שלי,
שאמא קנתה לי ליום ההולדת החמישי שלי..
כמה כיף היה שהייתי קטנה, בלי צרות, בלי דאגות.. פשוט בלי שום דבר..
עכשיו הכל גדול עליי, אני מרגישה שאני לא מצליחה להשתלט על החיים שלי..
שאני רק חושבת שאני מצליחה, אבל בסוף אני הורסת ומקלקלת את הכל..
"נמאס לי אלוהים.. נמאס לי..." לחשתי בשקט ,
והתחלתי לבכות כדי להתפרק קצת...
הממשך יבואא...!
אוהבת אתכן.. [:
מדהים שמנצ'ייייי שלייייייייייייייי 😁
אוהבת ההההההההההההההההההההככי😁
יאא 100 עמוודים
מזלל טוווב =]]
יווו
ואיזה פרק יפה אבל קצצר..
המשךך$#@! :]]
יפההההה
אני רוצה המשךךךך מהרר
אוהבת אותך המוןןן
ושלחתי לך חזרה הודעה פרטית.. סתכלי..
אוהבת אותך המוןן
רותמי שלך =]
^
תודה מתווווקות שלי..
שמחה שאהההבתן !
מצטערת שיצא קצרר,
אני לומדת לבגרות..
סתם כתבתי קצת כדי לברוח מהחומר חחח..
החל ממחר יהיו המשכים ארוכים, מבטיחה..
ותזכרו עוד חודש וקצת הסיפור יסתיים..
כי אני מתגייסת..
אוהבבת.. ולילה טוב
[: