QUOTE (קיפיי @ 23/03/2006) בובה שמתי המשך..מוזמנת לקרוא.. 😊
קראתי 😊 ואהבתי בדיוק כמו את השאר!!..
מתה עלייך, ויש לך סיפור מהמםםם..
בננות המשך ממש ממש בקרוב,
מתה עליכןן..
מאירועי הפרק הקודם-
.. "תראה סהר הפלת עליי עכשיו חתיכת פצצה, מה ציפית?
שאני ירוץ אל זרועותייך, יסלח לך על הכל.. ונחיה באושר ועושר עד שהמוות יפריד בנינו..
אנחנו לא באגדה סהר, אני לא יכולה לסלוח לך" אמרתי לו..
ולאחר שנייה התחרטתי על מה שאמרתי לו.. "טוב..." הוא אמר בשקט..
"טוב.." חזרתי אחריו.. "כדאי שאני יתקדם לעבר התחנה..
שאני לא יפספס את האוטובוס" הוא אמר והבנתי שהוא מאוכזב..
"טוב אני ילווה אותך" השבתי..
וצעדנו ברגל..
אחרי הליכה ממושכת, הגענו לתחנה המרכזית..
ידעתי שבעוד מספר דקות סהר יעלה על האוטובוס, ושאני לא יראה אותו לתקופה מסוימת..
וכאב לי, אבל ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות באותו הרגע.. "אז זהו,אה?"
הוא אמר וניגש לקנות כרטיס לנסיעה.. "אף פעם זה לא זהו" אמרתי לו ואחזתי בידו..
"מה הכוונה?" הוא שאל אותי.. "סהר לשכוח אותך אני לא ישכח בחיים,
ושנינו יודעים את זה.. אבל אני ואתה? שוב פעם ביחד?..
זה נשמע יותר מידי טוב בכדי להיות אמיתי..
אתה יודע שאני רוצה אותך, ואני לא יכולה לשקר ולהסתיר ממך את זה..
אבל עדיף שלא נהיה ביחד, כי איפשהו בתוכי אני לא שלמה עם זה,
לא יכולה עדיין לסלוח, אולי עם הזמן.. אבל כרגע בכל אופן לא..
אבל זה לא אומר שננתק קשרים ולא נתראה ונדבר יותר אחד עם השני,
זה בחיים לא יקרה סהר.." הסברתי לו את המצב, והוא התבונן בי ושתק..
לא ידע מה להגיד.. והעדפתי שישתוק באותו הרגע..
שרק יחשוב על כל מה ששפכתי בפניו.. כי תשובה לא ציפיתי לשמוע..
כי ידעתי ששום תשובה לא תעזור כרגע..
האוטובוס הגיע אל התחנה וסהר התקרב לקהל האנשים שהחל לעלות אליו..
"טוב אז נהיה בקשר, אה?" סהר אמר עם חיוך קטנטן על פניו..
"בטח שנהיה.." אמרתי מחייכת.. "ואת באה בשישי? כן?" הוא שאל..
"אני ינסה, באמת שאני ינסה" אמרתי לו והוא עלה לאוטובוס..
התבוננתי בו יושב על אחד הכיסאות.. מסתכל החוצה.. מסתכל עליי..
ראיתי את העצב בעיניו.. ואת הרגשת ההחמצה שלו..
בטח הוא הבין שהוא הפסיד אותי עכשיו, שאני והוא שייכים פשוט לעבר..
וכמה שרציתי שזה לא יהיה ככה באמת, העדפתי בשביל עצמי ובשבילו
לקחת את ההחלטה הזאת ולא לסגת ממנה.. זה פשוט עדיף יותר..
התקדמתי לכיוון תחנת המוניות הקרובה, כדי לקחת מונית לכיוון הבית שלי..
בדרך חשבתי על כל מה שקרה היום עם סהר.. ונעשה לי עצוב בלב..
הוא בא במיוחד בשבילי, וככה דחיתי אותו.. ושלחתי אותו הביתה..
כאב לי שהתנהגתי אליו ככה, כשבפנים אני יודעת כמה אני מרגישה כמוהו,
וכמה אני אוהבת ורוצה להיות שלו..
נכנסתי למונית וביקשתי שיסיע אותי לכתובת ביתי.. ברדיו נשמע השיר-
"טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי..
טיפה טיפה אני אוספת את השקט שלי.."
זמזמתי את מילותיו, והתחלתי לבכות.. הרגשתי רע, התחרטתי..
אני לא יכולה אפילו להסביר לכם מה הילד הזה עושה לי,
ואיך האהבה שלי אליו משפיעה עליי.. הוא כל כך חשוב לי..
והמעבר לפה, והמרחק.. והכאב שלא מרפה ולא נותן לי לסלוח..
רק מקשים עליי יותר ויותר..
הגעתי הביתה לאחר מספר דקות, ועליתי במדרגות הבניין..
ראיתי את איתי בדיוק יוצא מביתו.. "אופיר" הוא קרא לי שהבחין בי עולה במדרגות..
לא רציתי שיראה את הדמעות בעיניי, אך לא יכולתי לשלוט בהן.. התקרבתי אליו יותר..
"היי" אמרתי בחיוך.. חיוך שמהול בכאב שרק מנסה להסתתר, אך לשווא..
"אופיר מה קרה?" הוא נבהל שהבחין בדמעות ..
"סתם, תקופה.." אמרתי ומחיתי את הדמעות שמיהרו לצאת..
"את רוצה לספר לי?" הוא שאל והתיישב על המדרגות,
התיישבתי לצידו ובאיזשהו מקום עשה לי טוב להיות איתו..
"נפגשתי מקודם עם סהר, האקס..שאני כל כך אוהבת" אמרתי לו..
"זה שפגע בך?" הוא מיד שאל.. "כן..זה שפגע בי.." אמרתי וחזרתי אחריו..
"ו..?" הוא התעניין.. "והוא הצטער והתחרט על מה שקרה,
ביקש שננסה את הכל שוב.. ואמרתי לו שלא..שאני לא מסוגלת" הסברתי לו הכל..
"עשית את הדבר הנכון" הוא אמר וחייך אליי..
"חבל שבתוכי ההרגשה היא מוטעית" לחשתי לו.. "אל תדאגי יהיה בסדר,
הזמן יעשה את שלו.. גם אני החלטתי שאני ממשיך שגילי לא שווה את זה..
נעזור אחד לשנייה,אה?" הוא אמר וחייך אליי..
החיוך שלו היה כל כך אמיתי וכנה, והרגשתי שיושב לצידי באמת בנאדם מיוחד,
לא סתם אחד.. "כן אה.." אמרתי לו.. "..תודה איתי" הוספתי וחייכתי אליו..
"אין על מה נשמתי.. טוב אני חייב לזוז.. שחף מחכה לי..
רוצה לקפוץ אליי יותר מאוחר?" הוא שאל אותי.. "נראה לי שכן.." אמרתי לו..
"מעולה, אני ישלח לך הודעה כשאני יחזור" הוא אמר, נשק לי בלחי וירד במדרגות..
נכנסתי לביתי, אמא כבר חזרה מהעבודה והייתה במטבח, בישלה את ארוחת הערב..
רוני הייתה בחדר, עשתה את שיעורי הבית של היום, ובנצ'יק ישן בלול כמו דובי קטן ומתוק..
ניגשתי לחדרי כדי לקחת בגדים למקלחת.. ^"חשבתי על זה..את צודקת...
אבל אני לא יוותר עלייך בכזאת קלות"^ נשלחה לי הודעת sms מסהר..
לא ידעתי מה לכתוב לו כתגובה, ולכן העדפתי לא לשלוח לו תשובה בחזרה...
נכנסתי למקלחת מבולבלת לגמרי, לא ידעתי כבר מה נסגר איתי..
העדפתי לא לחשוב יותר מידי, לתת לזמן לעשות את שלו, בדיוק כמו שאיתי ייעץ לי..
ושהזמן יוביל אותי להחלטה הנכונה..
לאותה ההחלטה שאני לא יכולה עכשיו להחליט בעצמי...
בננות מקווה שאהבתן .. השקעתי ועשיתי אותו ארוך מאוד 😊
אוהבת אתכן המון המון..
מדהייייייים
לאב יו נסיככככככככככככהההה 😊
יאאא לירנוששששששששששששש
איזה מהםםםםם
מדהיםםםםםםםםםםם
ואיתי הזהה מויי חמודדד!!
תמשיכייי אני במתחחחחחחחח
לפ יוו
מוצווווווווווו
מור'צי 😊
פרקק מדהייים!!
את כותבת ממש ממש יפה.. המשךך דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
שמחה שאהבתן אהובותיי.. אני מתה עליכןןן!!!
המשך בקרוב , מבטיחה 😊
ואוווווווווווווווווו איןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אני חולה על הסיפור שלךךךךךךךך
הפרק היה מדהייייייייייים כזה מושלםםםםםםםם
המשךך דחוףףףף
וואי!!! איזה פרק!!!!!!!!!!!!!!!!!! נורא אהבתי!!!
ואת יודעת את מה הכי אהבתי?? שהיא לא כמו הבנות שהאלה שנהיות שבר כלי.. אני פשוט שונאת את זה.. כאילו מה?! עכשיו תבכי עלייו כל היום? תגידי כמה שהחמצת??? וזה בעצםן הוא! את בוכה עליו והוא בכלל לא שם עלייך! את חושבת כל העולם שלך נחרב והוא ממשיך כרגילל כאילו מה?? תחתכי עכשיו ורידים וסלאם על העולם?
זה מזכיר לי שיר שכתבתי... חח בא לי לשים אותו שוב.. חח ושיפצתי אותו.. אבל לא צריך חחח
אוהבת המוןןן
מחכה להמשךךך
טלוש
למה טלוש-תשימי!!..
זה פשוט מושלם!
ממש יפה! ארר שונאת את כל הסהרים למניהם!
המשך!
וואי כמה תגובות איזה מתוקות אתןןן.. 😊 ..
אני מקווה שמחר אני יפרסם את ההמשך הבא..
וטלוש אני מתה עלייך, תפרסמי את השיר-
לא נראה לי שאני מכירה או שקראתי אותו קודם....
אוהבתתתתתתתת ולילה טוב נשמותיי..!!
ה==מ==ש==ך!!!
חולה עלייך נשמתי..
חיכיתי המון זמן לפרק המושלם הזה!!!
לירנקושששששששש!!
מהמםםםםםם כמווו תמידדדדדדדדד
וואי אני מ*א*ו*ה*ב*תתתתתת גם באיתי וגם בסהר חיחי
אוהבתותך מאמייי
אין על התיבה המושלמת שלךךךךךךךך
יפיתי😊
בננות הנה ההמשך כמו שהבטחתי, מקווה שתאהבווו..
אחרי מקלחת חמה ומענגת,
הלכתי לחדרי והכנתי את שיעורי הבית שכל כך הזנחתי בזמן האחרון..
אמא דפקה בדלת ונכנסה לסדר לי מעט את כל הבלאגן בחדר..
"מה שלומך בונבונה?.. נראית מוזר..." אמא אמרה וליטפה את שערי..
"סתם אמא.. תקופה לא מוצלחת זה הכל" השבתי בייאוש..
"אל תדאגי, הכל יעבור בסוף.. את תראי" היא אמרה וחייכה אליי..
"כן רק שכבר שיעבור" עניתי והכנסתי את המחברות השונות לתיק בית-הספר..
"רוצה נלך לשופינג יותר מאוחר?" אמא שאלה אותי וניסתה לעודד אותי מעט..
"אני לא יכולה, קבעתי לקפוץ למישהו" אמרתי לה.. "אוו..מי המאושר?" היא אמרה בחיוך..
"חח השכן ממול,איתי.. הוא איתי בכיתה.. ילד מאוד חמוד" אמרתי והיא צחקקה..
"חמוד וחתיך" היא השיבה.. "כן הוא נראה משגע" אמרתי..
"טוב אני ובנצ'יק ורוני הולכות ממש עוד מספר דקות..
אז תשמרי על עצמך,אה?" היא ביקשה ממני ויצאה מחדרי..
"ביי אחות מעלפת שלי!" צרחה לי רוני והן יצאו מהבית..
שמתי על עצמי חזייה וגופיה לבנה קצרצרה.. מכנס ספורט ¾ והתאפרתי מעט..
^"אני בבית מהממת.. מוזמנת לקפוץ 😊"^ איתי שלח לי..
^"חחח שנייה ואני אצלך"^ אמרתי ואחרי שנייה באמת הייתי אצלו..
"מה קורה?" הוא שאל אותי וחיבק אותי לשלום.. "קצת יותר טוב,ואצלך?" אמרתי בחיוך..
"וואלה הכל רגוע" הוא אמר ונכנסתי פנימה..
הבית במימדיו מאוד דומה לבית שלנו.. רק שהרבה יותר מפואר ועשיר..
החדר של איתי נמצא בסוף המסדרון.. חדר מנותק משאר הבית.. יש לו פרטיות מוחלטת..
"נו אז איך החדר שלי?" הוא שאל ונכנסנו פנימה...
"ממש יפה" אמרתי והתיישבתי על המיטה.. "תרגישי חופשי" הוא אמר לי..
וחלצתי את נעליי כדי שיהיה לי יותר נוח לשבת על המיטה..
"חחח כבר מרגישה" אמרתי וצחקנו שנינו.. הוא התיישב לצידי על המיטה..
והתבוננתי בו "אתה ילד יפה" אמרתי לו בשקט.. "מי שמדברת על יופי..
אלוהים בירך אותך בכל היופי שאפשר לבקש" הוא החמיא לי ונהייתי אדומה כמו עגבנייה..
"חח חמוד" אמרתי לו וצחקנו שנינו.. "גילי צלצלה אליי היום" הוא אמר..
"תספר.." לחצתי עליו.. "סתם ביקשה סליחה ואמרה שהיא הייתה מפגרת לגמרי..
והיא רוצה שננסה שוב פעם" הוא אמר והסתכל על הבעת הפנים שלי..
"אני רואה כולם מתחרטים היום..ומה אמרת לה?" שאלתי בסקרנות..
"שאין סיכוי.. לא נותן צ'אנסים" הוא אמר בעצבים.. "מתחרט?" שאלתי אותו..
"כן טיפה..אבל זה לטובה, וכמו שאמרתי לך – נעבור את זה שנינו ביחד!" הוא אמר
ונתן לי דחיפה קלה על השכם.. "רוצה לאכול משהו?? אני מת מרעב!" הוא הציע לי..
"אמממ..משהו קל" אמרתי בחיוך.. "טוב רגע" הוא אמר..
ואחרי כמה דקות חזר לחדר עם 2 קערות גלידה ענקיות..
"שיהיה לנו מתוק בפה,אה?" אמרתי וחייכנו אחד לשני..
"את חמודה לאללה" הוא אמר והסתכל לתוך עיניי.. עיניי שנצצו רק בגללו..
"תודה, גם אתה" אמרתי לו.. "יש לי הרגשה שנהיה ידידים טובים" הוא המשיך וחייכתי אליו..
"מהפה שלך לאלוהים" השבתי והתחלנו לזלול את הגלידה..
"התלכלכת טיפה.." הוא אמר והצביע לכיוון הפה שלי..
"איפה?" שאלתי והתחלתי לנקות את הפה שוב ושוב..
"חח פה.." הוא אמר ושלח את ידו אל פי.. וניקה לי את הלכלוך..
"חח פאדיחה" אמרתי והוא הסתכל עליי בחיוך..
התקרבנו אחד לשני ו... לא.. לא מה שאתם חושבים.. לא הייתה נשיקה..
"אני לא יכול מצטער" הוא אמר והתרחק ממני טיפה.." "גם אני לא.." אמרתי לו..
וצחקנו שנינו אחד לשני..
השעות חלפו ובלי לשים לב מצאנו את עצמנו ישנים אחד על השני..
שזרועותיו מחבקות את גופי.. "וואי נרדמנו" אמרתי לאיתי ודחפתי אותו טיפה כדי שיתעורר..
"מה השעה?" הוא שאל כולו רדום.. "עוד מעט 4 בבוקר..
אמא שלי תהרוג אותי!!" התחלתי להילחץ.. "לא תהרוג ולא כלום.. תמשיכי לישון.."
הוא אמר ודחף אותי בחזרה למיטה.. "חח לא איתי.. היא תתעצבן" אמרתי לו..
"את לא ילדה קטנה.. שלחי לה הודעה שאת נשארת לישון פה"
הוא הציע ושלחתי לאמא את ההודעה..
"רואה שזה לא סוף העולם?" הוא אמר בחיוך ונשק לי על הלחי..
"לילה טוב.." אמרתי לו והתכרבלנו שנינו בשמיכה מחובקים..
תגיבו אם בא לכן 😊 אוהבת המווווווווווון..
סופ"ש נעים לכולנווו.. 😊
אתר האהבה הישראלי