יאיי מתוקות שלי...איזה חמודות!!
תודה על התגובות המדהימות האלו,
אני פשוט אוהבת אותכן כל יום יותר ויותר.
מקווה שתמשיכו להגיב תמיד ולהנות מהסיפור שכול כולו בשבילכן.
אוהבתתת. . . =]
סתיווש'הההה 😊
ב ט ח שאני נהנתתתתתתתת
סווווווופררר נהנתתת
איך אפשר שלא?! חיחי
תמשיכייי התגעגעתיייי במיוחד אלייך חוחי
שלך תמידדדדדדדדדדדדדדדדדדד
יפיתי=]]
מהמםםם..אהבתי רצחח..קראתי עעכשיו הכלל
המשךךך דחוף
תודה יפות שלי..
יפיתי==>>גם אני היתגעגעתי אלייך יפה שלי..=]]
את לא בקשר יותר=[
דברי איתי באיסייי...
אנונימית{גלו'ש}==>>תודהה מאמי=]]
שמחה שאהבת..
בנות אני ימשיךךך עוד מעטטטטט..
יש לי להגיש מחר חיבור באנגלית....=/
תמשיכו להגיב..
אוהבת בלי סוףףףףףףףףף=]]
סתיוושית=]]
סתיוויללה בונבונה..
את כותבת כ"כ מדהים,
את כל פעם מצליחה לנגוע בי מחדש..
את כל פעם מרגשת אותי מחדש,
כל פעם אני נהנת לקרוא פרקים שלך מחדש..
פשוט..
מוכשרת..
(:
מצטערת שככה באיחור,תהנו!
פרק-6.
"אני פוחדת"...אמרתי חסרת אונים...פתאום עלתה בפניי תמונה מרה של לפניי כמה שבועות...
"ממה את מפחדת יקירתי?"..היא שאלה בדאגה ודימעה ירדה מעיניי.
"אני מפחדת שהוא יקח ממני את החיים שלי"....אמרתי מפוחדת,ניזכרתי באותו מכתב איום....מכתב ממנו...מהחלאה.
------------
אותו יום עבר עליי קשה,רק מהמחשבות שיום אחד בין רגע רוני כבר לא יהיה איתי,אלא איתו...אם האבא ה"ניפלא" שלו.
השעה הייתה 12:35.
עוד מעט צהריים,רון צריך להגיע..ב-13:00.
הלכתי למטבח,והכנתי לי ולרון ארוחת צהריים פשוטה,פתיתים ברוטב ושניצלונים.
ריח האוכל כבר היה מורגש,זה עשה לי חשק לראות את בני ולאכול אותו,
לשאול ולהיתעניין איך הולך בביצפר, ואם הכיר ילדים חדשים.. מה עם שחר ורז... ואם יש בעיה שמפריעה לו עמוק בפנים.
הזמן עבר לו מהר,וככה דלת הבית ניפתחה לרווחה..רון עמד שם.
עם חיוך על הפנים,עיניים קורנות... הבטתי בו ואמרתי.."שלום ילדון".
"שלום אמא"..רון אמר בקול המתוק.
"תניח את התיק בחדר,תחליף בגדים ותבוא לאכול,אני בנתיים ימזוג"...אמרתי לרון שעשה כדבריי ורץ בקושי לחדרו עם תיקו הגדול ממנו.
לאחר כמה דקות רון הופיע עם לבוש אחר,פשוט ונוח יותר.. הוא היתקרב לשוחן האוכל שעליו הונח 2 צלחות פתיתים שמהן עלו אדים,וריח נעים..
2 כוסות שתייה ולחם והתיישב ממולי.
"בתאבון מאמי"..אמרתי והתחלתי לאכול..
"גם לך אמא"..הוא אמר בתאבון והחל לקרר את האכול שהיה חם..
"איך היה היום הראשון בבית הספר?"...שאלתי בהיתעניינות.
"בסדר,למורה שלי קוראים נטלי"...הוא אמר מתלהב.
"והיא חמודה?"..שאלתי בחיוך.
"היא הביאה לנו סוכריות,אז כן"..הוא אמר ואכל מן הפתיתים.
"חח חמוד,היה לך טעים?"..שאלתי.
"כן"..הוא ענה ולגם מן הכוס.
"אני שמחה מאמי,אבל אל תגזים עם הסוכריות,אתה יודע שאני מסכימה פעמיים בשבוע"..אמרתי כדרך אגב.
"אוף,אני יודע"..הוא נאנח.
"ישארה לך עוד פעם אחת"..אמרתי בחיוך וקריצונת.
"לא נכון,אכלתי גם לפני יומיים"..הוא אמר..."אצל שחר ורז"..הוא הפיל את עצמו,פשוט לא יכול לשקר הילד הזה,מש'ו מיוחד=]
"חבל מאוד,עכשיו תצטרך לחכות לשבוע הבא,ואני מקווה שלא תרמה אותי"..אמרתי שמחה.
"אסור לשקר לאמא"..הוא אמר בנאמנות.
"נכון"...אמרתי בחיוך והמשכתי לאכול...ככה גם הוא.
"אני הולך לראות השמינייה"...הוא נהם לאחר כמה דקות.. והרים את הצלחת שלו לכיור.
"תהנה בובי"...אמרתי והרמתי את כל הכלים מהשולחן,שטפתי סידרתי...בדיוק כמו כל יום.
רציתי כמה שיותר לשכוח ממה שהיה רשום במכתב,מאותו תאריך ארור שקרב ובא..
החלטתי לנקות את הראש מהדברים האלו שגורמים לי לרדת מהפסים ולדאוג בלי הכרה וחשבתי שמה שיכול באמת לגרום לי להפסיק לחשוב זה הניקיון..
ככה פשוט,אני ינקה את כל הבית...יסודי.
"רון רון תסיים לראות השמינייה ותלך לחדר לעשות שיעורים,אני רוצה לנקות את הבית"..אמרתי לרון והרמתי את הרהיטים לשטיפה.
"טוב"..הוא אמר לא מרוכז והמשיך לצפות שקוע בטלווזיה.
---------
"אייי איזה ריח של ניקיון"...הסנפתי את ריחו של הבית,התגאתי שככה הוא ניראה כעת...מסודר ונקי להפליא.
"אמא אני רוצה ללכת לשחר ורז"..רון אמר ולא שם לב לזה שאני כזו עייפה.
"איך אתה הולך?"..שאלתי עייפה.
"אני יתקשר לחלי ויגיד לה שתבוא לקחת אותי?"..הוא שאל ורץ לעברי בשעה שישבתי סחוטה על אחת הספות.
"בסדר"...אמרתי בלי ברירה..."הטלפון על השידה"..הוספתי והוא רץ לעברו....
"מה המספר?"..הוא שאל בקול.
".........."...דיקלמתי לו את המספר בעל פה..
"אני מתקשר"..הוא אמר וחייג את המספר.
---------
"בייי אמא"...רון צעק לי בדרכו החוצה.
"רגע רגע ילדון"..אמרתי לו וניגשתי אליו..
"מה?"...הוא שאל בקולו החמוד.
"נשיקה לאמא"..אמרתי והיתקופפתי עד שהגעתי לגבוהו...הוא נשק לי נשיקה רכה על הלחי וחיבק אותי.
"ביי אמא"..הוא אמר ושמעתי צפירה מבחוץ,זאת הייתה חלי.
"ביי מותק"..אמרתי והוא רץ לעבר המכונית הלבנה שרק חיכתה שיעלה עליה.
ניכנסתי לבית בלי כל רגש,משום מה מרוב כל העייפות פשוט נפלתי סחוטה על המיטה בחדרי..
ידעתי שעכשיו כולי מפוחדת,וסיכויי לזכות קלושים..
אתם בטח שואלים למה אני חושבת ככה נכון?תדעו בהמשך.
מה אני כבר יכולה לעשות בלעדיו?!כל חיי הקדשתי למענו,היתאמצתי..הרסתי את חיי למענו...
ועכשיו,עכשיו רק המחשבה שהוא לא יהיה...גורמת לדימעה מלאת רגשות לנזוף במורד לחיי...
נישמע צלצול הפלאפון.
"הלו?"..עניתי במהירות,מנגבת את הדמעות שעוד הספיקו לרדת.
"ריקי"...נישמע קול מוכר מצידו השני של הטלפון.
"מי זו?"..שאלתי בתימהה וסידרתי את ישיבתי על המיטה.
"אנה"..היא אמרה.
"אה אנה,מה קורה?"..שאלתי.
"בסדר מה איתך?"..היא שאלה.
"בסדר,אני יודעת.."..עניתי ונאנחתי.
"טוב אני מצטערת לבאס אותך עוד,אבל שרון התקשר אלי ואמר לי להודיע לך,
שצריך להקדים היום למועדון"..היא אמרה ובקולה נישמע גם קמצוץ של באסה.
"מה?למה?!"..שאלתי לא מבינה.
"הוא אמר שיש פגישה דחופה"..היא אמרה.
"שימות!"..התעצבנתי..
למי באמת יש כוח להגיע לעבודה ועוד לפני הזמן...
"טוב. אז אני יראה אותך שם ב9 וחצי"...היא אמרה וניתקה.
סגרתי את הפלאפון ונישכבתי שוב על המיטה,האמת שאני צריכה לאגור כוחות לצעקות שלו..
בנאדם עם מזג חם,אין מה לעשות,זה המצב.
קמתי מהר מן המיטה והדלקתי את המאוורר הפשוט שעמד בצד הקיר,היה לי חם.
חזרתי לשכב על המיטה ועצמתי את עיניי,מסתבר שנירדמתי..
---------
"לא לא..אוףףף..אי אפשר לישון כמו בנאדם"...התיעצבנתי על הפלאפון שהמשיך והמשיך לצלצל בלי הפסקה.
"כןן?!"..עניתי בלי לראות במי מדובר.
"איי איי מה העצבים!?"..שמעתי את קולה של חלי ניבהל.
"חח סתם,פשוט ישנתי והיתעצבנתי על הפלאפון"..אמרתי והתחלתי לצחוק.
"תשמעי..רון ממש רוצה להישאר לישון פה,זה בסדר מבחינתך?"..היא שאלה.
"הוא ביקש?"..נאנחתי.
"האמת שלא,אלא רז ושחר"..היא אמרה.
"אבל איך?אין לו דברים למחר לביצפר וגם בגדים,הוא צריך להיתקלח ולאכול..אני לא חושבת"..אמרתי לבסוף.
"אה זה הבעיה?טוב אני יבוא עוד כמה דקות ואני יביא לו בגדים ותיק למחר"...היא אמרה ולי לא היה מה לומר.
"אממ..טוב לא השארת לי ברירה אחרת,שישן..ובבקשה חלי..תביאי אותו איתך"..אמרתי נישמע מפי.
" למה? טוב לא חשוב..תארגני,אני כבר באה"..היא אמרה ואני ניתקתי.
קמתי מן המיטה בלת ברירה,שטפתי פנים וציחצחתי שיניים.
הלכתי לחדרו של רון שהיה נקי כמו כל הבית,והכנתי בשבילו מערכת למחר,
סיימתי וסגרתי את תיקו,הוצאתי בשבילו בגדים מן הארון,וסיימתי.
הנחתי את התיק והבגדים על השולחן שבפינת האוכל,והיתיישבתי על אחת הספות,
פתחתי טלוויזיה וחיכיתי לדפיקה קלה בדלת,שתבסר לי על בואה של בני וגלית.
וכן לאחר כמה דקות נישמעה דפיקה דלת.
"פתוח"..אמרתי והמשכתי לזפזף בערוצים.
שמעתי את הדלת ניפתחת,אך לא היה שום קול ולא מענה.....הסתובבתי לאחור וראיתי את...
חח יצא פרק עייף למדייי,טוב אני עייפה..זה מה שיצא..
מקווה שהיסתפקתן..
יאללה תגיבווו והמוןןןןןןן..
אוהבת המוניםםםםםםםםםםםםםםםםםם
סתיוושית 😊
ואו.. מקסיםםם..
חחח מזכירה לי את אמא שלי עם הנקיון..
המשך..=]
מממממממממדהיםםם
כמו כל הפרקים..
תמשיכיי בובית
גלו'ש חנו'ש תודה יפיייפיות..
סתויייי מדהיםםם אהובה שלייייייי...!!
מתה על הכתיבה שלך..
תמשיכי...
תודה יפות..=]
עוד?!
בתאלי..אני שמחה שהשלמת=]
אתר האהבה הישראלי