יפות שלי האמת שהמסך יסתדרר..!!!
כאילו קנינו מסך חדש...עכשיו יהיה לי 2...חיחיי..
קיצור..אני עומדת לסיים ת'המשךך הבא..
ותוטדהה לכולכןןןןןןןןןןןןןן על התגובות שלכן.....
אוהבת בליי סוףףףףף=]]
סתיווש'קהההה 😊
ישששש
**מחכה להמשכיי.. **
בבקשה בבקשה בבקשה ה-מ-ש-ך !
אני מתגעגעת לסיפור אופ ..
הוא מ ד ה י ם !
פרק -4.
הזמן שוב עבר לו במהירות,ואני חיכיתי לשלומי ליד הבר..
אחרי כמה דקות הוא הגיע,ניפרדתי מאנה ושגית ומעוד כמה בנות שעבדו איתי ואני ושלומי יצאנו.
הוא פתח את האוטו וניכנסנו...הוא הביט בי בעיניים, והעיניים שלו זה מה שאהבתי....הוא חייך.............
"למה אתה מחייך?"..שאלתי לא מבינה.
"אסור?"..הוא שאל והמשיך לחייך.
"מותר"..אמרתי והוא התניע את האוטו..ככה נסענו שתינו.
אחרי רבע שעה הגענו לביתי הצנוע בדרום תל אביב, והוא עצר.
"הגענו"..הוא הכריז ואני באתי לצאת מן האוטו.
"תודה"..אמרתי..."נדבר מחר"...הוצאתי את רגלי מהאוטו וכשבאתי להוציא את הרגל השנייה הוא תפס את ידי והחזיר אותי לאוטו.
"רגע"...הוא אמר והביט בי.
"מה?"..שאלתי והיתיישבתי שוב על מושב האוטו הקדמי.
"לא מגיע לי נשיקת לילה טוב?"..הוא שאל בחיוך שובב.
"סליחה?"..שאלתי לא מבינה.
"שמעת טוב,נשיקה"..הוא אמר ומשום מה הוא נישמע לי מוזר לחלוטין..
"אה כן"..שיחקתי אותה תמימה,בדיוק כמו ילדה קטנה ונשקתי לו על הלחי.
"לא"..הוא אמר אחרי שהתרחקתי ממנו.
"מה?"..שאלתי עוד פעם תמימה.
"אני לא רוצה נשיקה כזו"..הוא אמר ופה הוא עיצבן אותי.
"שלומי,אני מצטערת...אחרי העבודה שלי אני אישה רגילה..אין לי מחוייבות לחוקי המקום,
העבודה שלי ניגמרה להיום,שיהיה לך לילה טוב"...אמרתי בעצבים ויצאתי מן האוטו.
טרקתי את הדלת והלכתי לכיוון דלתי,מרוסקת ממחשבות.
'מה לעזעזל הוא חושב לעצמו,נשיקת לילה טוב,נו באמת!'..חשבתי בעצבים ופתחתי את דלת ביתי.
האור בבית היה מכובה.
ניכנסתי לתוך הבית והדלקתי את האור,הכל היה טוב... בדיוק כמו ברגע שיצאתי ממנו.
הנחתי את התיק על כיסא שולחן האוכל והלכתי לקראת חדרו של רון.
ניכנסתי ומנורת הלילה שלו הייתי דלוקה,הלכתי למיטתו וכיסיתי אותו,נשקתי לו בעדינות על מצחו,
כיבתי את מנורת הלילה ויצאתי מן החדר.
ניכנסתי למקלחת,ופשטתי את בגדיי...הדלקתי את המים החמים ותוך כמה שניות כבר הייתי בתוך הדוש.
הורדתי מעליי את כל הגועל שאני אמורה לעבור בכל פעם שאני ניכנסת למקום עבודתי.
רציתי ברירה אחרת,אך לא הייתה...זאת המציאות שלי..המציאות הקשה שלי.
--------------------------------------------------
"קום ילד"...הערתי את רון בשעה שנשקתי לו את מצחו.
"כבר בוקר?"...הוא שאל בקולו החמוד.
"כבר בוקר,יום חדש"..חייכתי אליו.
"היום אני הולך לכיתה"...הוא אמר באושר שהציף גם אותי.
"נכון,יאללה תתארגן מהר,ארוחת הבוקר כבר מוכנה"..אמרתי לו וקמתי מן מטתו.
"טוב"..הוא אמר וקם על הרגליים.
"הבגדים החדשים על השידה שלך"..אמרתי ויצאתי מן חדרו.
הלכתי אל חדרי,ופתחתי את ארון הבגדים שהכיל בגדים ממוצעים.
הוצאתי טייץ שחור להליכה וגופייה שחורה פשוטה,נעלתי את נעלי הספורט שלי ועשיתי קוקו גבוה.
שמתי מעט סומק על לחיי,לא אהבתי להיתאפר ממש..העבודה שלי הוציאה לי את כל החשק להכביד באיפור.
יצאתי אל המטבח ומזגתי לי ולרון שוקו,והטוסטים היו כבר מוכנים,האוכל לבית הספר שלו גם היה מוכן.
"אתה מוכן?"..צעקתי אל רון.
"אני רק נועל נעליים"..הוא צעק לי בחזרה ואני היתיישבתי על הכיסא שבפינת האוכל.
בזמן שרון סיים את האירגון שלו,תהיתי לעצמי בכמה דברים....
'שלומי,מה קורה לו אתמול?למה גם אותו אני צריכה לאבד עכשיו בתור התיקווה האמיתית לידיד שלא נימשך אליי,
לידיד שהראש שלו זה לא הגוף שלו ולא היופי שלי,אלא האופי,אני עצמיי... הוא איכזב אותי,
אבל מה פתאום היציאה הזו אתמול? עכשיו זה אומר שגם הוא לא קיים מבחינתי עוד?.....'
"אני מוכן"..רון קבע עובדה ועמד מולי.
"תשב לאכול מתוק"...אמרתי במהירות והוא ישב על הכיסא ממולי.
"אני לא רעב"..הוא אמר לאחר כמה שניות.
"איך לא?אתה צריך כוח להתחיל דף חדש"..אמרתי ברכות.
"אבל אני לא רעב"..הוא אמר בקול מתוק.
"אז אולי תאכל את זה בדרך,טוב?"...שאלתי בדאגה.
"בסדר"..הוא אמר בלית ברירה וקם על רגליו.
"רגע,תן לי לסיים אני לא לאכול"..אמרתי בחיוך והוא התיישב בחזרה על כסאו.
"אתה לחוץ?"..שאלתי.
"לא יודע,אבל אני מפחד לא להיות חבר של ילדים"..הוא אמר בתמימות.
"אין לך ממה לפחד קטן,אני בטוחה שיהיו לך המון חברים חדשים..וגם יש לך את שחר"..אמרתי בתקווה להבנה.
רון רק חייך ולא אמר דבר,אחח הילד הזה... הוא ילד פשוט מדהים.. וטוב.
"טוב אני סיימתי"...הודעתי לאחר שתיקה של כמה דקות.
הרמתי את 2 הצלחות ו2 הכוסות מן השולחן לכיור וניגבתי את השולחן לאחר מכן.
"יוצאים"..אמרתי לרון שתיקו כבר היה מונח על כתפיו הקטנות.
"טוב"..הוא אמר ויצאנו שתינו מן הבית,נעלתי והלכנו לכיוון בת הספר החדש של רון...ברגל.
בחלק מןמקרים או כימעט תמיד שלומי היה בא ולוקח אותנו לכל מקום,
יכולתי לקרוא לו ידיד אמיתי,בנאדם טוב, אבל אחרי אתמול,אני ממש לא בטוחה שהוא באמת כזה.
יכול להיות שהוא שתה או מש'ו...
בכל אופן,תמיד רציתי אוטו משלי,כלי תחבורה שיוכל לקיים את צרכיי,שיספק אותי,
אבל גם אם יהיה לי,זה הרבה מאוד כסף להחזיק אוטו,והמצב לא מאפשר.
"הגענו רוני"...הודעתי לאחר שכבר הגענו לשער בית הספר.
"אני מפחד"..רון אמר בחשש.
"אין לך ממה יקירי,הכל יהיה בסדר"..הרגעתי אותו.
"אבל אם לא יהיו לי חברים,והמורה תצעק עליי?"..הוא שאל בבהלה.
"מה פתאום ילדון,בטוח שיהיו לך חברים ואני בטוחה שמורה נחמדה מאוד"..נסיתי להרגיע אותו בשנית.
"בסדר"..הוא אמר רגוע יותר.
"ואל תשכח שיש לך את שחר ורז"...אמרתי בקריצה.
"את צודקת אמא,אני אוהב אותך"..הוא אמר בחיוך קטנטנן.
"גם אני אותך ילדון"..אמרתי בחביבות וחיבקתי אותו אליי באהבה.
---שחר ורז,החברים הכי טובים של רון,מאז שהם בני 3 הם ביחד,ממש כמו אחים,
רק ששחר ורז הם באמת אחים..
יש להם שיער שטני ועיניים גדולות וירוקות,לשניהם..כימעט אפ'חד לא יכול לזהות בינהם מרוב שהם זהים,
אבל רק 2 אנשים מזהים בינהם,רון ואמא שלהם..לעיתים גם אביהם... ההורים שלהם גרושים...
והם נימצאים אצל האמא.---
היתנתקנו מהחיבוק התומך שלי אליו,והוא חייך אלי בשימחה..
"תיהיה רגוע בסדר?תסמוך על אמא שיהיה בסדר"..הרגעתי,ואחרי כל ניסיונותייי התברר שהצלחתי.
"בסדר אמא,ביי"..הוא נשק לי והלך לכיוון השומר שבדק את תיקיהם של כל הילדים.
הבטתי ברון שניכנס לתוך רחבת בית הספר הגדולה,בין כל הילדונים הקטנים,
שהיתרוצצו להם בשימחה במגרש בגדול שמחים ומאושרים מיומם הראשון בבית הספר.
הבטתי בו עוד כמה שניות עד שהוא נעלם מזווית עיניי,והתחלתי ללכת הרחק מבית הספר..
"אווו שלום"...נישמע קול מוכר מאחוריי
"שלום שלום,תיראו מי פהה"....אמרתי מופתעת........
רוצים לדעת מי זה?
תגיבווווו והמון,
הכל בפרק הבא של ~*~הכל למענך~*~.
מקווה שאהבתן,
ומצטערת שחיכתן כל כך הרבה זמן..
אוהבתת בלי סוףףףף=]]
סתיווש'קההההה 😊
ואיייי מה יש לו? בטח הוא מאוההב בה..
איזה חמוד רוןן
מהממם מאמי המשזךךךךךךךך
את מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי: א=ה=ב=ת ח=י= ס=י=פ=ו=ר א=מ=י=ת=י
שבוע טוב
המשששךךך
מהררררר
יווו
אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלךך
מתארת כל פרט ופרטטט
בכל כך מקצועיותת
את צריכה לכתוב ספררר
אני אומרת לך..
חחחחח
אני רוצה שהוא יהיה עם חתימה והקדשה אישית..
חח
המשךך מהרר
לאפפ יווו מוצו
רותם
סתיוייי יפה זה מדהיםםם....
מתגעגעים פה להמשכים שלךך..!!!
יאללה המשך ..
תודה יפות שלי=]
אני מתה על התגובות שלכן...מושלמות!
יאללה תנו עוד טיפה תגובות ואני אשים המשך.
אוהבת בלי סוףף=]
סתיווש'קההה 😊
QUOTE (Lid0ri @ 19/02/2006) סתיוייי יפה זה מדהיםםם....
מתגעגעים פה להמשכים שלךך..!!!
יאללה המשך ..
😊
מחכה להמשךך מאמיי...
בובהה את מוזמנת לקרוא תסיפור שלי==>א=ה=ב=ת ח=י=י ס=י=פ=ו=ר א=מ=י=ת=י
שבוע טוב
מדהיםםםםם כרגיל!
תמשיכי 😊