אני גם מעוננייןן שתמשיכי.
את יודעת שאני מטווררףף עליך ועל הסיפורר!!!
תמשיככיי..בבקשההההההההההההההה!!
סיפור אחד המדהימייםם באתתרר.
ואני לא סתם אומרר!
אושריי תודהה מתוקקק....
😂
אנייי מתההההההה לזההה שתמשיכייי
ייבשתת ייבוש רצינייי
אין בעד מה.
לפחות אנ'לא משקרר! ;]
תמשייככיי..... בבקשהה..!!!!
נשממממממממממההההההההה
ממש אהבתי תסיפור!
מחכה להמשך...
לילוש 😛
לילו'ש.. הרבה זמן לא ראיתי אותך כאן.. השלמת או שתמיד קראת? 😊
הקיצ
מחר אני בעזרת השם
ייצא למסע קריאה
יותר נכון השלמהההה
חחח..
יאפפפפפפפפפ 😊
סתייוויייי את חייבת להמשיךך 😊
אני לפחותת יחכהה להמשךךך
אממ...אם את צריכה משהוו =] אני פההה
אמממ עכשיו סיימתי לקרוא את מה שרשמת בינתיים והודהמתי לטובה סיפור ממש יפה וממכר שונה מכל הסיפורים פה וכתוב בטוב טעם אהבתי מאוד תמשיכי לכתוב אותו ותפסיקי להגיד כל הזמן שאת מפסיקה לכתוב בגלל חוסר תגובות אי אפשר לצפות שכל הנכנסים לאתר ייכנסו ויקראו ת'סיפור שלך את צריכה להבין ולהנות ממי שקוראת ונהנית מהסיפור שלך!!!!!
מקווה שתמשיכי מהררר 😊
^^^^
אני איחתההה...!!
מקסימוםנ- מעכשיו אני תמיד יגיב לך.. חחח
יאללההה מחכה להמשך!!!
לילוש 😛
חחח וואי איזהה נשמותתת טהורות אתןןן..
אני אוהבת אחתת אחתתתת מפה..
אתן כולכןןן מדהימות!!!!
{אושרי אני לא מקפחת אותךךך חחח
גם אותךךך אני אוהבת..!!}
בכל אופן בננות שליי.. אני כנראה מתחילה לעבוד בימים הקרובים.. אז אתם תבינו... נכון?! 🙄
את הסיפורר אני ימשיך גם בקרוב מאוד..
אני מאוד מקווהה...
אבל אני גם מקווה לראותתת את כולכםםם מגיביםם ודברר הכי חשובבב נהניםם מהסיפור.
אז.. שוב תודה רבה לכםםם...
מוואהההה ותאחלוו לי המון בהצלחהה, אה?! חח מוואה ענקית!!
פאשוט_דינידין-
אני מסכימה איתך.. ותמיד הייתי בדעה הזאת..
אבל זה לפעמים קצת ביאס אותי.. אני מקווה שעכשיו אני ילמד לקבל את זה...
והלוואי שאני לא יצטרך בכלל..
וחוצמיזה..
אני ממש שמחהה שקראת את הסיפור.. ועכשיו את תעקביי תמידד..
אוהבתתת...
המשךךך יום נעיםםםםם לכולכםםםם..
מטורפתתתת עליככככככככככככככככככככככככםםם..
סתיוו'ש... 😊
חחחח
מתוקה...
בהצלחה ענקית בעבודה ותכתבי כשתוכלי..
התגעגעתי לסיפור אבל אני אחכה עוד קצת.. לא יקרה לי כלום..
בתנאי שזה באמת יהיה עוד קצת,שמעעת!?P=
אוקי.. הינה ההבטחה שלי מתקיימת אך לא במלואה.
היה לי חשק לכתוב.. לכן כתבתי פרק קצרצר..
אני יודעת שזה לא ייספק אותם..
אבל עדיף משהו.. מאשר כלום.. =]
תהנו לכם..
ותמיד תזכרו.. שאני לאב אותכם!! 😊
פרק-30 ... !!!!!!!!!!!
פתאום.. בלי הודעה מוקדמת.. נשמעו קולות מחוץ לחדר.. שמחתי..
קול גברי זה היה..חיכיתי בציפייה עוד כמה שניות אחדות, עד אשר הדלת נפתחה..
פתאום דמות וקול מאוד מוכר נשמע.. "ריקי, מה את עושה כאן?".
היה זה קולו של שרון..
ליבי החסיר פעימה.. לא ידעתי מה לענות.. מה אני עושה כאן באמצע העבודה?
איזה תרוץ אני עכשיו ימצא.....? ללא ספק נכלאתי לצרות..!!
הבטתי אליו.. יודעת, לא יודעת מה ברצוני בדיוק להגיד.
איזה נושא יציל אותי מחשד להשד יודע מה...
אצבעותיי התהדקו בתוך ידי.. נשימתי נעצרה..
פי החל לומר את מה שהראש עובד עליו בקצב צפוף.
"שרון.. טוב שהגעת"..יצא מפי בצורה מבוהלת.
"מה את עושה כאן?"..הוא חזר על שאלתו.
"אני.. אני מחפשת תלבושות נורמאליות בכדי להוציא ללקוחות שלך את העיניים"..התגאתי בעצמי.
"את זה את יכולה לעשות בחדר הלבשה שלכן, קומה אחת מתחת.."..הוא היה ניראה עצבני.
"אם הייתה לי את האפשרות למצוא שם תלבושת שלא לבשתי כבר 100 פעם, הייתי עושה זאת בשמחה"..אמרתי את אשר על ליבי.
ואז חשבתי: אם כבר.. אז כבר.
"לא חסר לכם שם דבר"..הוא התגונן.
"עובדה.. מה כבר יש לי לעשות בקומה שוממת, בשעה שהכסף מחכה לי למטה?".. התחכמתי.
"טוב.. אין לי זמן עכשיו ללכת סחור סחור, תיקחי מה שאת צריכה מפה ורדי מיד לעבודתך"..הוא רטן.. אך יצאתי מזה בשלום.
הוא יצא מן החדר וסגר אותה אחריו.
אני הבטתי על הדלת בפחד איום.. פעימות ליבי נירגעו.. נשמתי לרווחה.
'רק לי יכול להיות המזל הזה'.. חשבתי לעצמי.
כבר לא עיניין אותי איפה שלומי, ואיזה סצנות הוא יעשה עליי אחר כך.
מה שבטוח זה לא יעבור בשתיקה.. והוא ישלם פה על כל נשימה ונשימה.
הפינתי את מבטי לעבר קולביי התלבושות בשנית.. חיטטתי וחיטטתי..
עד אשר מצאתי כמה תלבושות שמצאו חן בעיניי.
אספתי אותם אליי בערימה אחת.. וסידרתי את מה שנהפך...
פתאום קלטתי את עצמי עומדת מול הקולבים ללא מבט ישיר..
עומדת וחושבת על כל הדברים שקרו לי..
מה לעזאזל שלומי חושב לעצמו עם הקנאות הקטנונית שלו..?!
האם הוא חושב שזה מתאים לי לגדל עוד תינוק על הראש..
ולחשוב שרק התחלנו לצאת.. הוא עושה לי רע.. רע במקום טוב.. ולמה אני צריכה את זה.. למה?!
הבטתי במעלה התקרה.. מעלה ראשי ונושמת בייאוש.. במחשבה לא בריאה.. בהרגשה של מה.. למה..
הרגשתי רעש מאחוריי.. חריקה מצמררת.. דלת החדר נפתחה..
אף אחד לא עמד מאחוריה... נבהלתי .. לא הבנתי..
ואז מבטו של שלומי הסב פנים אליי.. אפילו לא חייכתי.
לא התייחסתי ולקחתי את התלבושות בידי.. התקדמתי לדלת היציאה.. ולא לעברו.
"ריקי"..הוא שאל, אמר לא מבין.. וחיבק את מותניי.
"אל תשגע אותי"..אמרתי בעצבים והלכתי לדרכי.
הוא לא היה יכול לצעוק, כי אז בתוך היו שומעים אותו ועולים עליו.
אז אני ניצלתי את חולשתו וירדתי במהירות לקומה התחתונה.. נדחפת בן כל האנשים עד חדר ההלבשה.
"אוו.. סופסוף נזכרת לבוא".. אמרה מור בחיוך ונשקה על לחיי.
"הבאתי תלבושות חדשות לכולן"..אמרתי בחיוך גאה.
"וואלה?!"..שאלה מור בחיוך... "תראי".. היא לקחה מידי את התלבושות והחלה להביט בכולם.
אני לעומה, הייתי חייבת להחזיר את המצב הכלכלי שלי לקדמותו.. אז לקחתי תלבושת סקסית וחצופה לידי.. והלכתי לתא ההלבשה..
שם התלבשתי.. ושיצאתי. . . אתם לא יודעים איך ניראתי.
......
"חצופה וסקסית..זה מה שאני אוהב"..אמר לי אחד הגברים מהמעמד הגבוה שבמועדון.
"זאת אני"..התגאתי.
"ובך אני חושק"..הוא השלים.
אני חייכתי חיוך מגרה.. נשכתי שפתיים.. והעברתי את עיניי על גופו ועל עיניו.
"אל תדבר יותר מידי.. פשוט תלך לחדר שמה בצד.. אני כבר יטפל בך"..הצבתי עובדה.
"אני אוהב שאומרים לי מה לעשות"..הוא אמר.
"תלך מכאן.. לשם"..והצבעתי לעבר הדלת השחורה שעמדה לה סגורה בין כותלי המועדון.
חייכתי לאחרים שהיו איתו,
והמשכתי בדרכי לעבר שולחנות נוספים..
בין לבין פגשתי עמיתות לעבודה שמחרמנות בצורה מצוינת גברברים...
אהבתי את העבודה... התרגלתי אליה.
כבר לא ידעתי להבדיל.
בזווית עין ראיתי את שלומי מסתכל עליי.. כל כך מבולבל הוא היה.. 'שיהיה'.. חשבתי..
וחייכתי לעצמי..
בהליכה סקסית של שפנפנה לבנבנה.. הלכתי לכיוון החדר עם הדלת השחורה.
שם חיכו לי שטרות בעודפים....
-=-
התגעגעתי לתגובות שלכם..
מחכה ומצפה לראותם שוב.. אל תאכזבבבבוו.. 😍
אתר האהבה הישראלי