סתיוויייי
תמשיכייייייייי 😊
הזמנים פועלים לטובתיייייי כרגעעעעעעעעעע....
יאאא...
אני חופשייייההה.....
חוץ מ-2 מבחנים שיש לי יום שלישי.. לשון ואנגלית..
וזהו.. עד ה-31 לחודש אין לי מבחניםםםםם!!!
איזה כיףףףףףףףףףףף...
יאללה כפיצוייי.....
קחו המשךךך מכל ה- לב!!
פרק-29!!
הגעתי למועדון. . נכנסתי אליו וקיבלתי קבלת פנים מאוד נעימה..
אנה קפצה עליי.. סופה.. מור.. שרון בא בכבודו ואמר לי שלום יפה..
והביט בי עם חיוך על פניו..
"ברוכה הבאה"..כולם אמרו ואני ניגשתי לעבר שלומי בחיוך. . .
לאחר שראיתי אותו... חיוכי השתנה.....לא האמנתי....
חיוכו היה גדול פי מה מהרגיל, ונדיבותו לאנשים הייתה בלתי צפויה..
"יפה שלי"..הוא אמר עם ברק בעיניים..
"שש"..אמרתי בחיוך והתקרבתי אליו..
"אל תשכח שאנחנו בעבודה"..לחשתי לו והוא חייך..
"כן כן, סליחה.. מה איתך?"..הוא שאל.."ישנת?"..הוסיף.
"כן, ישנתי טוב מאוד"..אמרתי..
"אני שמח, גם אני ישנתי"..הוא אמר ואז חייך..."בקושי"..הוסיף.
"חח אני אוהבת אותך"..אמרתי ושמחתי שאנחנו במקום רועש עם המון מוזיקה וחושך.
"אני מאוהב בך"..הוא אמר והתקרב לשפתיי.
"לא, לא פה"..אמרתי ושמתי את האצבע שלי על שפתיו..
ריחקתי את פניי ממנו והוא הביט בי במבט מפותה.
"אני עוד מחכה לפיצוי"..הוא אמר במבט קפוא על שפתי המרוחות באדום.
"ב-12 וחצי בחדר התלבושות בקומה השנייה"..אמרתי וחייכתי..
"חיובי"..הוא חייך ואני הלכתי..
בשעה שהבטתי על השעון שהראה שהשעה כבר 11 וחצי,
התהלכתי לכיוון חדר ההלבשה שכבר נישכח מראשי.
החיוך היה מרוח על שפתיי..
האושר היה גלוי בעיניי..
קיוותי בכל ליבי שהמופע קבלה שלי יהיה היום מופע מושלם, מפתה, סקסי...
עיניים היו נעוצות בי, שפתיים החלו מדברות איתי..
קולות ושריקות הדהדו בכל מקום.. אנשים מפוקפקים ישבו ביחד,
מכובדים יותר בצד אחר..
אך דבר אחד הצחיק אותי בכל הסיטואציה הזאת, כולם כאחד, גברים חרמנים.
נכנסתי לחדר ההלבשה, שם התלבשו להם בזריזות זוהרית ורד וקארין..
עיקמתי פרצוף ואמרתי לזוהרית וורד שלום.. מקארין התעלמתי,
לא הפניתי את מבטי אליה..
"אוו מי מראה את הפרצוף שלה, באמת..."..קארין אמרה.
"באמת באמת"..אמרתי כמעט ולא מתייחסת.
"מה קרה? לקחת חופש?".. שאלה הפאקצה.
"רק ניסיתי לראות איך תיראה החופשה שלך עוד כמה חודשים"..עקצתי.
"מה המסקנה?"..היא שאלה מתנשאת.
"שעם בטן זה הרבה יותר משעמם"..אמרתי.
"תמותי"..היא אמרה והעיפה את מבטה ממני בהתנשאות.
התחלתי לצחוק וכך גם זוהרית וורד.
"באמת לאן נעלמת?"..שאלה ורד.
"היו לי כמה סידורים"..אמרתי.
"זה נישמע כאילו עשית חיים"..היא אמרה.
"אולי"..אמרתי.
"אין עלייך"..היא אמרה.
חייכתי אליה.
זוהרית לבשה את בגדיה להופעה ויצאה לבמה עם חיוך.
"בהצלחה"..צעקנו אני וורד.
השירים החלו, ונשמעו בדפיקות מכיוון הבמה.
הכניסו קצב לאווירה.
"הביאו תלבושות חדשות?"..שאלתי את ורד.
"לא"..היא אמרה.
"באמת?"..התפלאתי.
"כן, לכלכו הפעם"..היא אמרה. "חופשי"..עניתי מופתעת.
ניגשתי למתלה הבגדים שהונח בפינת בחדר,
ולקחתי חצאית מיני קצרצרה ורודה ברבי מלקה, וחולצה ורודה ברבי תואמת..
לקחתי חוטיני סקסי ורוד מתחרה, וחזייה לבנה...
כפכף עקב לבן שקוף גבוה מאוד, והלכתי לתא ההלבשה,
לבשתי את התלבושת הסקסית ביותר שמצאתי מתוך הבגדים הלא חדשים שהיו שם..
יצאתי וורד חייכה אליי..
"אני פשוט אוהבת את הגוף שלך"..היא אמרה..
"הורדתי 3 קילו"..אמרתי.
"אני 5, אבל אין לי גוף כמו שלך"..היא אמרה..
"תודה"..אמרתי מחויכת..
"מי יוצאת אחרי זוהרית?"..שאלתי..
"אני, קארין, ואז את"..היא אמרה...
"יש מצב שאני אקדים אותך? יש לי משהו לעשות ב-12 וחצי"..אמרתי.
"את תספיקי לא?"..היא שאלה..
"לא, לא ניראה לי. אני צריכה גם להיתלבש בבגדים אחרים"..אמרתי.
"טוב, בסדר"..היא אמרה.
"תודה נשמה שלי"..אמרתי בחיוך גדול.
"אני לא חושבת ששרון יסכים לשינוי הזה"..קארין התערבה.
"מישהו שאל אותך?".. ורד אמרה בגסות.
"אני לא שואלת אף אחד עם להגיד משהו"..היא אמרה.
"אז כדאי שתתחילי"..ורד ענתה.
אני צחקתי.. וקארין עשתה פרצוף מיואש.
מה שהצחיק אותי עוד יותר.....
היא הייתה יפה... רעה ומכוערת באופי שלה, אבל יפה..
לא חיבבתי אותה אפילו לא טיפה..
יותר מכך, שנאתי אותה..
לא ייחסתי לכך יותר מידי מחשבה.. לקחתי את הפלאפון מתיקי,
ושלחתי לשלומי הודעה..
הייתי כל כך בטוחה שההופעה שלי תצא מושלמת היום... היה לי ביטחון...
רצון... ואולי טיפה געגוע לשריקות ולאהבת הקהל...
עד שהייתי חייבת להיות הכי טובה שביכולתי..
**תנסה לפנות מעצמך זמן, אני מופיעה עכשיו, מוקדש לך** - שלחתי לו.
חייכתי לעצמי.. וורד לא הבינה את חיוכי.
מיד קיבלתי הודעה..
**קשה לי לחשוב שכולם יראו את הגוף שלך..**
הופתעתי מהודעתו, ועניתי לו במהירות..
**זאת לא פעם ראשונה שלי שלומי**
לא הבנתי את פשר הודעתו, מה פתאום מקנא..?
אני לא אוהבת שמקנאים לי...
לאחר דקה או שתיים הוא החזיר הודעה...
**אבל עכשיו זה אחרת.. עכשיו את שלי..
וכך זה ניראה שאת של כולם**
התעצבנתי על ההודעה.. ופתאום קארין נכנסה..
חייכתי אליה מבין העצבים הפנימיים שלי,
וורד סימנה לי שאני צריכה לצאת בעוד כמה שניות. .
מהר שלחתי לו הודעה...
**נדבר כבר מתי שניפגש, אני מופיעה ועולה למקום שקבענו**
הנחתי את הפלאפון שלי, ואת תיקי לצד ורד..
"תשמרי לי עליו.."..ביקשתי ממנה..
"חיובי"..היא אמרה ואני חייכתי..
פרפרים של פחד, התחילו בבטני.. של התרגשות.. כמו של ילדה קטנה.
לא יודעת למה.. אבל הייתי בטוחה בעצמי יותר מתמיד..
יצאתי לכיוון הבמה וכל השריקות והצעקות נשמעו מכל רחבת הצופים. . .
התחלתי להתהלך בפיתוי ובהתגרות לכיוון העמוד שלי..
העמוד האמצעי.. בין שני השתיים שתפקידם יהיה בהמשך המופע..
ליקקתי את שפתיי.. נגעתי בגופי..
אנשים נגעו בי במבטיהם.. הפשיטו אותי..
נגעתי בעמוד ופתחתי רגליי... נשכבתי על הרצפה כשאני מחזיקה חזק בעמוד הברזל הגבוה.
ידי עברה על חזי... בעודי עושה תעלולים על העמוד..
החלתי להתמרח..לשחק.. ללקק..
חייכתי חיוך מגרה וכיווצתי עיני לעבר גבר שישב פחות ממטר ממני. .
מבטו החל מפשיט את בגדיי..
קמתי על רגליי, בתנועות גסות, חדות, איטיות.. מפתות..
פתחתי את רגליי והעפתי ראשי אחורה.
מעבירה את ידי בכל מקום אפשרי...
מכניסה אצבע לפה ולאט לאט פותחת את הרוכסן של החצאית הלקה הצמודה והורודה..
מגניבה חיוך...
ואז מבטים לעבר הקהל, בחיפוש אחר שלומי..
החצאית הייתה פתוחה,כמעט ונופלת... הורדתי באיטיות את החולצה התואמת...
לאט לאט... בפיתוי.. בסקסיות.. בחושניות מטורפת..
עד שנשארתי עם חצאית פתוחה וחזייה לבנה...........
הכנסתי את ידי בתוך החזייה.. גברים התחילו לשרוק..
להביט בי מהופנטים.. מזילים ריר.. מלקקים את שפתיהם..
הסתובבתי עם הגב לכיוון הקהל, התחת שלי היה אליהם..
התחלתי למשש אותו.. להזיז אותו..ונגוע בו. . לחוש אותו...
התחלתי לצחוק כאילו ילדה קטנה...להוסיף סקסיות... יותר ויותר..
הסתובבתי עם פניי אליהם.. אל כולם.. מחפשת אותו.. עיניי אחריו..
לא מוצאות.. מחפשות ומחפשות... רוצות.. שיראה,
שיחוש מה יש לו... שילקק את שפתיו ויניב סקסיות בשבילי...
אך הוא לא היה..
הוא לא הגיע... הוא ידע ולא הגיע.. למה? זאת השאלה..
התעצבנתי בתוכי.. הרי ביקשתי.. למה הוא לא עשה זאת?
למה הוא נישאר עקשן למרות הכל....
עקצוץ של עצב נפעם בתוכי, גרם לי להתאכזב מהתנהגותו...
המחשבות עוד היו בראשי אבל דאגתי להמשיך ולהיות מרוכזת במה שאני עושה עכשיו,
וזה לסיים את ההופעה שלי..
סיימתי אותה כמו שצריך, בדרך המעולה ביותר..
נשקתי לכולם באוויר, נשיקה סקסית וקריצה חרוצה..
ונשמעו קריאות מכל עבר בקהל..
חייכתי לעצמי והלכתי בסקסיות לכיוון חדר ההלבשה...
נכנסתי וסופה קפצה עליי..
"וואי אחותי, דפקת הופעה"...היא אמרה וחייכה אלי בהערצה.
"אהבת?"..שאלתי בחיוך..
"מאוד.. יצא לך סוף"..היא אמרה.
"תודה מאמי"..חייכתי אליה.
"מה השעה?"..שאלתי ברגע שנזכרתי בפגישה עם שלומי.
"12 ורבע"..היא אמרה.
"וואי באמת?"..הופתעתי ממהירות הזמן..
"מה הלחץ?"..היא שאלה לא מבינה.
"שום דבר מיוחד מאמי, אני הלכתי..."..אמרתי ודחפתי לה נשיקה קטנה לתוך הלחי.
רצתי לתוך המלתחה שהייתה כמה צעדים ממני ובדרכי לקחתי
את התלבושת הסקסית הראשונה שראיתי מתוך מתלה הבגדים החצופים..
החלפתי בגדים במהירות,ותיקנתי את האיפור.. יצאתי משם..
במהירות עליתי לתוך המדרגות המובילות לקומה 2 של המועדון..
קומה שלא מבלים שם הרבה..
יש שם יותר משרדים-מחסן וכל אלה..
בזמן שהתהלכתי בקומה הריקה מכל אדם, נזהרתי לא להיתקל באף אחד..
אחרת מה אני ימציא? מה אני כבר יכולה לעשות בקומה
הזאת בזמן העבודה... כלום!
התקדמתי בזהירות ובשקט עד לחדר התלבושות, הצצתי בשעון,
השעה הייתה 12 וחצי.
כשהגעתי לשם, שלומי לא היה נימצא.
החלטתי לחכות לו עוד כמה דקות, ואם לא יגיע.. אני אלך.
אחרת ירגישו בחסרוני.
בשעה שהייתי בחדר וחיכיתי לשלומי, הבטתי על התלבושות הישנות..
על החדשות על פשוטות יותר והיקרות יותר... נדלקתי על כמה מהן...
כמובן רק בתחום העבודה, אבל אהבתי.. והרגשתי חייבת לדבר על כך עם שרון.
בראשי עלו מיליוני מחשבות, ואני עדיין מחטטת בין התלבושות..
חיפשתי בגדים מתאימים.. בגדים יפים.. תלבושות מפתות, סקסיות, צעירות..
מרזות וכמובן מושכות.. וחצופות..
מצאתי כמה, והשארתי אותם בקולבים נפרדים...
שמחתי שדווקא לחדר הזה באתי, החדר הראשון שעלה במוחי.
רציתי את שלומי כל כך, אבל בין רגע כל הכעס עלה בי...
לא השתלט עלי אבל בהחלט עיצבן אותי..
מה אנחנו נשואים? מה הסצנות קנאה האלה?
הוא הרי יודע שאני צריכה לממן את הילד שלי, את עצמי.. ולשלם שכר דירה..
הוא חושב שכל זה בטח בא מהאוויר..
אולי הגיע הזמן שאני אראה לו מאיפה בדיוק זה בא.....
הרגשתי מבולבלת.. לא ידעתי מה לחשוב..
פשוט נתתי לעצמי מנוחה, בזמן שישבתי על הכיסא המקופל שעמד בפינה.
חיכיתי לשלומי כמו ילדה טובה מלאה בעצבים ודברים לומר...
הצצתי עוד פעם לשעון.. השעה הייתה 00:39 הוא עדיין לא הגיע...
התיישבתי עוד כמה דקות בתקווה שיגיע.. ועוד כמה שניות. . ו..... אי אפשר..
עצובה, מאוכזבת, ובעיקר עצבנית, קמתי מן הכסא והנחתי
אותו במקום אליו הוא השתייך לפני בואי..
פתאום.. בלי הודעה מוקדמת.. נשמעו קולות מחוץ לחדר.. שמחתי..
קול גברי זה היה..חיכיתי בציפייה עוד כמה שניות אחדות, עד אשר הדלת נפתחה..
פתאום דמות וקול מאוד מוכר נשמע.. "ריקי, מה את עושה כאן?".
היה זה קולו של שרון..
ליבי החסיר פעימה.. לא ידעתי מה לענות.. מה אני עושה כאן באמצע העבודה?
איזה תרוץ אני עכשיו ימצא.....? ללא ספק נכלאתי לצרות!!..
ההמשך יהיההה בזמן הקרוווווווובבב...
מוווווווואההה... 😊
סתיויייייייייייייייי =]
נסיכהה ... המשכתתתת
מושלם כמו תמידדדד😊
לוב יוווו
וואאווו סתיווו'ושש!!!!
זההה מדהיםם!
אהבתי ת'תיאור של איך שהיא רקדהה..
חיחיח...
מדהים מדהים ועוד פעם מדהים!
מצטער שלא הגבתי לפניי פשוט אני עמווסס אבל
ראיתי הודעה אחרונה ממך אז חשבתי בטחח יש פרקקק אז נכנסתיי בזריזותתת ולשמחתי,צדקתתיי!!!=]]
פפרקק אחד המדהיממייםם!!
תממששייככיי!
אושריקוווו תודה מאמי!!!
חחח עשתהה לך את זה??חחחחחחחחחחח
יאללה יאללה יא חרמן- קלטתי אותך!!
תודההה מאמי, שמחה שאהבת!!!
מוואה ענקית..
ויש לי סיפור חדש..
-=-בדמעות נלחמת,אלייך מבקשת!-=-
תקראו?
זה על החיים שלי!
סתיוו'ש 😊
סתיוו..
כן,כן..
מוודהה..
חחחחחחחחחחחחחחחחח
מדהימה אחתת!
אאני אשתדל לקרוא,אבל לא מבטיחח כי אניי מפוצצץץץץץ!
חחח תשתדל תשתדל!!... אתה תהיה חסר שמה!
😁
אתר האהבה הישראלי