סמבבושש..^^
=]]
חעחעחחע..
=]]]]]]]
מתגעעגעגעגעג לססיפוורר המדההיםם ההזזה!
ילדונת..😛
אנחנו רוצים המשך!! 😉
ילדונת !
אני השלממממממממתי הכל !
קולולולולולולולולולוללולולולו ליייייייייייייי [=
מפרק לפפפפרק את נהיית יותתתתתתתתר מוכשרררררת כאילו זה משהו !!!!!! 😊
אוהבבבבבבבבת אותתתתתתתתתתתך
וווו המממממממממשך למה התרגלתי לקרוא המשכים ברצף.. והפפפסקה יותר מידי ארוכה זה לא טובבבב בשבבבילי חחחח 😛PP
אוהבבבבבבבבבבבבת אוווווותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתך ! [=
שבוע טוב נסיכות שלי. . אני ממש שמחה שהגבתןן וככה שימחתן אותי.
מורו'ש יפה שלי, אני ממש שמחה שהשלמת הכל מאמיי. .. .
עשית לי טוב על הלב.. אני מקווה שתמיד תעקביי אחרי הסיפור ולא יקרו מצבים שתצטרכי להשלים.
אוהבת אותך נסיכונת שלי!!
ועכשיו אליכם:
אני ממש מצטערת שלא היה המשךך..
לא היה לי זמן ואתם כבר מודעים לכך שאני שומרת שבת ולא נימצאת במחשב בימים האלו.
אז אני מקווה שאתן תקבלו את זה יפה, ולא בכעס.
חברה שלי ישנה אצלי, ואני לא יוכל להשים המשך גם היום.
מחר יש לי מבחן, תאחלו לי בהצלחה!!
אוהבת אותכככככםם..
שיהיה לכולכם לילה מדהיםם ושבועע נפלא!!..
מוואה ענקית..
סתיוו'ששש 😊
סתיווווו'ששששש
אני מאחלת לך את הכי הכי הכי הכי שאני רק יכולה תצליחי במבחנים..
😁
ואני מבינה.
ונראה לי שכולם יבינו אותך..מלאכית שלי..
😊
ואני רוצה המשך הכי הכי יפה ומפצה ומעניים והכי הכי הכי דחופי שיש!
אוהבת אותך😊 😍
...????
כמה אפשר לחכות..?=[[
ווווווואאאאאאאאייייייייייי סוווורררררררריייייייייייייייייי!!!!!!
טוב אין לי מה להגיד, כל מילה שאני יאמר לא תצדיק את ההיתנהגות שלי..
אני באמצע המשך.. עומדת לססססיייים..
הבטחה פרקק ארוךךךךך... ודרך חדשה!
חע חע חע.. לא מבינים למה אני מתכוונת??? תראו בהמשששךך..
😂 אוהבת אותככככםם כככככללל ככככככךךךךך. .
וו... תסלחו ליי נככככוןןן?! יופיייי 😊
מאמי הכל בחירה שלך...
ונכבד כל בחירה...
אבל תזכרי.. אנחנו תמיד כאן..
יענתו מחכים..
אבל בלי לחץ
חחחחחח
ישששש =]]] =]]] =]]]
יאלה אני מחכה..=]]
סליחהה על הייבושש הסופר ממושך ההזה..
כימעט כל השבוע לא הייתי בבית ולא היה באפשרותי לכתוב לכם המשך. .
מקווה שאתם מבינים.
עכשיו ניראה כמה אוהבים את הסיפור ולמי הוא באמת חשוב, ונישאר לקרוא למרות הייבוש הזה..
אוהבת אותכם. . תהנו!!
ניסיתי לעשות פרק הכי ארוך שאני יכולה. . .כפיצוי!!
פרק 25:
קיוותי שעכשיו אחרי שדיברתי איתה והיא קיבלה את זה
כל כך יפה היא תעשה עם זה משהו שיהפוך את החיים שלה להיות סבירים ופחות קשים.
כך גם קיוותי שיהיה בחייך של שלומי,
שהוא סופסוף יוכל לצאת עם בנות אחרות ולממש את חיו
בלי תלות בילד שהוא בכלל לא היה מוכן אליו.
שמחתי על שיכולתי לעזור לה, זה באמת עשה לי טוב בלב.
הבנתי שהיום עשיתי דבר שישנה חיים של שני אנשים..
ואולי גם את שלי. . . .
את הימים שבאו אחריי הביקור של שירן,
העברתי כמו בתחילת הימים השגרתיים שלי.
רון, השתחרר מבית החולים. הוא נח בבית ומחר הוא חוזר לבית הספר,
לתחילת תקופה חדשה ונקייה בחייו.
אני ורון דאגנו לפתור בייננו פערים,
וקבענו שכל דבר אשר ישב לו על הלב, הוא מיד יבוא ויספר לי.
נתתי לו תחושה שהוא יכול לסמוך עלי!!..
אחרי חיבוק ונשיקה שמחתי כל כך ועוד יום עבר לו במהירות.
ביום שלמחרת, שירן התקשרה אלי וסיפרה לי שהיום היא הולכת לדבר עם שלומי,
הם יחליטו מה לעשות עם התינוק שלהם.
הייתי שמחה וכמעט בטוחה שהחלטה שלה,
ובתחילת תקופה חדשה לגבי ולגבי שלומי,נכון גם לגבייה.
ויש לי עוד הפתעה, כן אתם תשמחו לשמוע.. חלי נכנסה להריון!
היא בחודש השני להריונה והיא מאושרת עד הגג,
כרגע אני הבטחתי לעצמי וכמובן שגם לה,
שאני אעמוד לצידה למרות שיש לה את כל התמיכה והאהבה מכל הצדדים
אשר ישלימו משפחה אחת גדולה ומאושרת. כמו שאומרים, אוהבת ומאוחדת.
בכל זאת הייתי חייבת לה המון, בלעדיה, אינני יודעת מה הייתי עושה.
כדרך אגב, אתמול שלומי בא אליי, ושוב התנהגנו כמו ידידים.. ידידים רגילים.
אבל לא הייתי יכולה להתחמק ממבטיו שניסו לשוות אותי.
הרגשתי את המתח המיני ששרר בייננו.
זה היה ניראה כאילו שתינו חיכנו ששירן כבר תפיל את העובר שלה ותצא מחיינו.
בחלק מן הרגעים הרגשתי כאילו אני מתגעגעת לדמות מסוימת.
וברגע שאני רואה את שלומי אני מדמיינת את עיניי הטורקיז של מישהו
שניגלה אלי לכמה שניות חלומיות.
לא ייחסתי לכך חשיבות רבה. ככה ניסיתי.
ככה עברו להם הימים הבאים.
בשעמום מוחלט, ובלי דאגה נוספת חוץ מדאגה פיננסית על הראש.
ביום רביעי, יום נעים ואוורירי, תחילתו של הסתיו,
אך עדיין רוח נעימה מנעימה את עורנו ואת הרגשתנו התחוללה באוויר,
יצאתי לקניות...קניות שנערכו במשך שעה וחצי.
הלכתי לבדי, עם השקט והנוחות הנפשיים שלי.
לאחר שהבאתי את כל צרכיי לקופה ופרסתי את כל מצרכיי הבסיסים
על השולחן הנע של הקופאית, פתחתי את ארנקי שלא הכיל הרבה,
ותיקי שהיה מלא בחשבונות ואיפור.
נתתי את כרטיס האשראי שלי לקופאית בכדי שתעביר אותו ואני יוכל ללכת
לדרכי ולפרק את מצרכיי בביתי, היא הודיעה לי על משהו נוראי,
צביטה פילחה את חזי.
"אני מצטערת, אבל הכרטיס אינו מאושר"..היא אמרה לאחר שהעבירה אותו
כמה פעמים בכדי לבדוק עם הבעיה היא אצלם.
"לא מאושר?"..שאלתי מופתעת ומעט נבוכה ופגיעה.
"כן, אני מצטערת"..היא אמרה..
"אוקי, אני יבדוק את זה"..אמרתי והוצאתי מארנקי את השטרות האחרונות ששכבו שם.
הושטתי לה אותם, והיא הוציאה לי חשבונית.
ארזתי את הכל בשקיות שקופות שעל גבן היה רשום "מגה".
ויצאתי עם כל השקיות בידי לעבר הרחוב.
מהר מאוד עצרתי מונית שהסיעה אותי לביתי,
וכך לאחר יום עמוס ומפתיע סידרתי את כל המצרכים הבסיסים
ביותר שקניתי בתוך ארונות המטבח.
לאחר שסיימתי ישבתי על נס על חלב מלא, והפרלמנט שלי,והתענגתי לי.
ידעתי בוודאות שהדברים הבאים שעליי לעשות זה לשקם את מצבי הפיננסי שוב,
שהידרדר מיום לום יותר ויותר, ולקחתי את הפלאפון שלי מן התיק.
לקחתי אותו בין ידי וחיפשתי את מספרו של שרון.
לאחר שמצאתי לחצתי "סנד" וחייגתי אליו..
"כן?".הוא ענה בקולו הגבוה והגברי.
"שרון, מה עניינים?מדברת ריקי פרידמן"..אמרתי באדיבות
וחייכתי לעבר הפלאפון.
"אין צורך באמירת שם משפחתך, אני זוכר אותו"..הוא אמר בנחמדות
והתחלתי לצחוק בעדינות.
"מה שלומך,אז ריקי?"..הוא מיד שאל והצטרף לצחוקי המתגלגל.
"הכל מצווין, מה איתך?"..שאלתי.
"הכל טוב, איך הילד?"..הוא שאל.."הרבה זמן עבר"..הוא אמר.
"הכל מצוין, הוא החלים, וכבר חזר לבית הספר"..השבתי.
"אני שמח"..הוא אמר לבסוף.
"תודה, אממ שרון, התקשרתי בכדי לידע אותך
שאני יוכל לשוב לעבודה מתי שרק תרצה"..אמרתי בחיוך.
"נתחיל ממחר"..הוא אמר בלי מילים מיותרות.
"תודה רבה"..השבתי.
והוא ניפרד ממני לשלום, ניתקתי.
עוד בעיה חשובה בחיי נפתרה כעת, נשמתי לרווחה.
בעודי חושבת על הכל ומתענגת מן הנס והסיגריה האהובה עליי,
נשמעו ברקע צעדים קטנטנים רצים לקראתי.
"אמא"..רון התחיל לצעוק ורץ לעברי עם התיק על גבו.
"רוני, איך היה בבית הספר?"..שאלתי וחיבקתי אותו חיבוק ממושך,
נשקתי על לחיו ותפסתי אותו בשתי ידי- הוא ענה:
"שחר ורז מאוד שמחו לראות אותי,
והמורה שלי חיבקה אותי הרבה"..הוא אמר בחמודות.
"אני מאוד שמחה קטן שלי"..אמרתי לו והוא נשק ללחיי.
"מה יש לאכול?"..הוא שאל במהירות ורץ לתוך הבית.
כיביתי את הסיגריה אחרי שלקחתי את השכטה האחרונה,ו
נכנסתי לבית אחרי רון.
"האמת שלא הכנתי כלום"..אמרתי לו והוא התבאס.
"אבל אני רעב"..הוא התבכיין ואני חייכתי.
"טוב אז בוא נכין לנו ביחד משהו לאכול..
ו...גם נכין עוגה"..אמרתי בחיוך והוא שמח.
"כן כן, יאללללה".. הוא צעק בשמחה והוריד את התיק מגבו.
"איי מותק, המטבח זה לא המקום של התיק,
יש לו מקום אחר"..אמרתי לאחר שראיתי אותו זורק
את תיק בית הספר בברוטאליות על הרצפה ורץ לכיוון הסלון.
"חח שכחתי מהההה"..הוא אמר ב-מה ממושך. .
הוא קם ולקח את תיקו אל החדר שלו.
עד שהוא הגיע אני הוצאתי את כל המצרים
הדרושים להכנת ארוחת הצהריים שלי ושל רון.
רון הגיע וקפץ על השיש,ושם התיישב..
"נו מה מכינים?"..הוא שאל שמח ומלא מצב רוח מרומם.
"אממ.. אני חושבת שנכין לנו ספגטי"..השבתי לשאלתו.
"לא! אני לא רוצה ספגטי!"..הוא קבע עובדה והחל בקטנוניות.
"ממתי נהיית כל כך מפונק?"..שאלתי בחיוך ודגדגתי אותו.
"נו אני לא מפונק אני רק רוצה לאכול עם אמא שלי משהו טעים יותר מספגטי.. אסור לי?"..
הוא שאל והתחיל להניע את רגליו ואז הביט בי.
"מותר מותר, טוב יש לי רעיון אחר"..אמרתי.
"חח שקשוקה?"..הוא שאל. .
"אפשר, אבל זה לא היה הרעיון שלי"..אמרתי.
"אז מה כן?"..הוא שאל.
"חכה פה"..אמרתי במסתורין והלכתי לסלון,
לקחתי את הטלפון האלחוטי לידי וחייגתי אל חלי..
"ריקי"..היא אמרה לפתע לאחר כמה שניות שבהן
בטח רצה אל הטלפון שתמיד נימצא בסלון.
"חח מה את מתנשפת ככה"..התחלתי לצחוק..
"בדיוק דיברתי בפלאפון בחדר שלי ורצתי לענות לך"..היא אמרה.
"הבנתי"..השבתי.
"אפשר לדעת מה כל הלחץ?"..היא שאלה..
"לא סתם רצתי עד לפה"..היא החלה לצחוק ואני אחריה.
"אני רוצה שנלך לים, הילדים שלך ואני ורון.."..אמרתי לה.
"נעשה על האש"..הוספתי.
"מתי?"..היא שאלה.
"עוד שעה בערך"..אמרתי..
"לא איזה.. ככה בלי להתארגן והכל"..היא אמרה.
"יאללה תהיי ספונטאנית, רק הזקנים מתכננים הכל,
יאללה נעשה להם ארוחת צהריים שמה, ושיהיו בים ביחד, אל תהיי כבדה!!"..אמרתי לה.
"עוד כמה זמן?"..שאלה חלי.
"אני יתקשר אליי, תארגני אותם ומה שצריך, ותביאי בשרים,
אני ידבר עם שלומי ועם דודו פנוי אז שיבוא גם"..אמרתי.
"מצווין"..היא אמרה... "ביי בינתיים"..היא אמרה וניתקתי בחיוך.
עזבתי את הפלאפון וצעקתי לרון:
"רונל'ההה?".. והוא ענה מהמטבח.."נו מה?".
"הולכים לים,ועושים על האש"..אמרתי..
"ישששששששששש"..הוא שמח עד אין סוף וקפץ על רגליו מהשיש.
"אל תשכח להשים בגד ים ולהביא קרם הגנה"..אמרתי.
"טוב"..הוא אמר ורץ לחדרו.
הוצאתי את כל הבשרים שהיו במקפיא, ואז שתייה וסלטים מן המקרר.
חטיפים לאחר כך, ואז הוצאתי את הצדנית שהייתה בארון.
הכנסתי הכל וסידרתי יפה.
לאחר כמה דקות רון הגיע אליי עם פרצוף חמוד,
ולבוש בבגד הים התכלת והלבן שלו. . .
"איזה ילד חתיך יש לי"..אמרתי.
"את לא שמה בגד ים?"..הוא שאל.
"כן, אני ישים אחרי שאני יסיים פה לסדר כמה דברים"..השבתי.
"טוב,אני רואה בינתיים טלוויזיה"..הוא אמר וקפץ לספה.
חשבתי בליבי כמה אני אוהבת אותו וכמה סבלתי שהוא היה מאושפז ובתרדמת..
אבל חשבתי כמה אני לא בסדר שהוא לא יודע על אבא שלו.
אבל זה רק בשבילו,
הוא עדיין ילד קטן בשביל כל הסבל הזה שהוא יעבור כשיגלה את האמת.
יסבול כמו שאני סבלתי, ואף יותר.
מהר מאוד לקחתי את רגליי והלכתי לכיוון חדרי,
השארתי את המחשבות בצד לעכשיו.
הוצאתי מתוך המגירה של הטואלט שלי את הבגד ים הלבן שלי,
הייתי שזופה, אז זה הרבה יותר טוב עם בגד ים לבן,
שמחתי על זה שגם ככה רזיתי.
ומהר מאוד התלבשתי.
חצאית מיני דיי קצרה, לא עד כדי כך.. וגופייה נחמדה,
לקחתי את משקפיי השמש שלי, ואת שמן השיזוף,
נעלתי את הכפכפים הלבנות שלי, ויצאתי מן החדר שמחה ומאושרת.
התקשרתי לשלומי. . .
"כן?"..הוא ענה במהירות.
"שלומיל'ה"..אמרתי בשמחה.
"כן ריקי'לה?"..הוא ענה.
"מה שלומך?"..שאלתי.
"שלומי מצווין, מה אצלך?"...הוא שאל.
"כל טוב, שומע? תלבש עלייך בגד ים ותבוא אלי,
הולכים לים אני רון והמשפחה של חלי"..קבעתי לו עובדה.
"לא, לא ניראה לי"..הוא אמר.
"מה קרה?"..שאלתי.
"אני בדרך לשירן, אנחנו הולכים לדבר"..הוא אמר.
"אה... טוב אז תדברו ותגיע לים, כדאי לך. . "..אמרתי בשובבות.
"את חושבת?"..הוא שאל.
"אני בטוחה"..אמרתי.
"פתרון מעולה"..הוא אמר וחרמנות נשמעה בקולו. .
"יופי אני מחכה לך, ומקווה שיהיה טוב..
תחשוב חיובי-יהיה חיובי"..חיזקתי אותו.
"תודה מאמי, אוהב אותך".. הוא אמר.
"ביי נשמתי"...אמרתי וניתקתי.
ה-אוהב אותך שלו הידק את פעימות ליבי.
חייכתי לעצמי והמשכתי במעשי.
התקשרתי לחלי. . .
"יאללה בואי"..אמרתי ישר והיא צחקה.
"אני עוד 5 דקות אצלך"..היא אמרה.
"יאללה זריז"..אמרתי..
"טוב"..היא אמרה וניתקה.
'גם כן היא'..חשבתי והתחלתי לצחוק.
"אז מה ילדון?"..אמרתי וקפצתי על הספה לידו כמו ילדה מלאת חיים.
"אני רואה פיטר פן"..הוא אמר.
"מי זאת וונדי?"..שאלתי לאחר שראיתי אחת בלונדינית בסרט.
"כן"..הוא אמר. "ואלה הפירטים"..הוא הוסיף בהתלהבות והצביע על חבורת שודדי ים.
"הם הרעים"..אמרתי בחיוך.
"כן, שימותו"..אמרתי.
"חח דפוק שלי"..אמרתי והדבקתי לו נשיקה ענקית על הלחי. .
צופר של אוטו נישמע מבעד לדלת הבית הפתוחה.
הצצתי החוצה וראיתי את הג'יפ של ריקי.
"יאללה תכבה את הטלוויזיה"..אמרתי והוא עשה כדברי..
"הולכים"..אמרתי ולקחתי את הצדנית לידיי.
נעלתי את הבית ונכנסתי לאוטו ביחד עם הדברים.
חלי דודו שחר ורז ישבו בנוחיות באוטו, ואז באנו אנחנו אז מחצנו אותם. . .חח
אני חלי ודודו התחלנו לדבר.
ושחר רז ורון התחילו לצעוק ולצחוק בקולי קולות.
לאחר רבע שעה הגענו לים. . .
ומה שקרה שם=
דושיתת שלייי . .
פרק מעלף של החיים!!
מי מוכשרת קטנה?
אה ואני ייתן לך כאפהאם תשתמשי שוב במילה 'ברוטאליות' חחח יאשכנזיה!
-אוהבת אותך יותר מידי כנראה . .
חחחחחח דוש.. מההההה... יש לי שפה עשירה וגבוהה.
לא כמוך. . חח יאשכנזיהה אחותך!!
ואל תרדי על אשכזנים, את יודעת שהם יפים.. חח טוב נו חלק 😛
אוהבת אותך מעלפת שלי. . .
דוש שלך... 😊
אתר האהבה הישראלי