~*~הכל למענך...~*~

המשך?

באהבה אליכם. . .

פרק 26:

חלי דודו שחר ורז ישבו בנוחיות באוטו, ואז באנו אנחנו אז מחצנו אותם. . .חח
אני חלי ודודו התחלנו לדבר.
ושחר רז ורון התחילו לצעוק ולצחוק בקולי קולות.
לאחר רבע שעה הגענו לים. . .

הוצאנו כולנו את כל הדברים מן המכונית והתחלנו
לחפש מקום מוצל ונעים.
"הינה מקום טוב"..אמר דודו.
"כן, יש פה גם ספסל ושולחן, נשב פה"..אמרתי וחלי הסכימה.
הילדים היו כבר באמצע הורדת החולצה שהייתה עליהם,
ואז הם רצו בלי להגיד דבר למים.
"משוגעים הקטנים האלה"..חלי יצאה ביציאה וכולנו הסכמנו.
"שנתחיל להכין?"..דודו שאל.
"רגע, איזה לחוף אתה פיייי..."..חלי אמרה והדביקה לו בוקס בכתף.
"אחח"..הוא אמר ותפס אותה.
היא חייכה ונישקה אותו כאשר הייתה מוגנת בשתי ידיו.
"איפה שמתם את הבשרים שלכם?
אני יתבל אותם"...אמרתי והוצאתי את
הבשרים שלי ואת התבלינים.
"חח חכי אני יעזור לך"..אמרה חלי.
"אני ידליק את המנגל"..אמר דודו לבסוף.
"לא חשבתי אחרת"..אמרתי וקרצתי לו עין תמימה.
"נו תביאי לי את הפרגיות"..אמרה חלי.
"שתקי את, תכיני את הסלטים"..אמרתי לה.
"נותנת לי את העבודה הקשה,אה?!"..היא אמרה בחיוך.
"נו מזה משנה, תעשי מה שטוב לך"..אמרתי.
"שתקי ותביאי לי את הירקות"..אמרה חלי לבסוף
והעברתי לה את הירקות.
היא החלה לחתוך את הירקות ואני לקחתי את הבשרים
המופשרים והתחלתי לטבל אותם.
פתאום הרגשתי רטט בכיסי, זה הפלאפון שלי.
על הצג היה רשום –אנה-
חייכתי לעצמי וחשבתי שטוב שהיא נזכרת מידי פעם בקיומי,
לבסוף עניתי...
"הופה מי מראה את הפרצוף שלו"..אמרתי צוחקת.
"את הקול שלו"..היא אמרה והחלה לצחוק גם היא.
"חח מה שלומך?"..שאלתי.
"שלומי מצווין מה איתך?"..היא שאלה.
"ברוך ה'"..אמרתי.. "מה קשה להתקשר מידי פעם?
לשאול למה לא באתי לעבודה, מה איתי.."..אמרתי מאוכזבת.
"אני מצטערת, באמת לא הייתי בסדר"..היא התנצלה.
"טוב שאת יודעת"..אמרתי לה.
"אז למה באמת לא באת לעבודה?"..היא התעניינה.
"הילד שלי עבר תאונה והיה בתרדמת כמה ימים"..אמרתי והתחלתי להיזכר בהכל.
כאב לי הלב. . .

^^^^^^^^^^^^^
"סליחה,אתם מאשפזים אותו?"...שאלתי בבהלה.
"כן גברת"...אמר אחד הרופאים.
"אבל למה?..באמבולנס ד"ר שטרן אמר שהוא רק לקה בהלם..
אז מה הסיבה?"..שאלתי לא מבינה.
"עוד לא ידעו אותך?"..שאל ד"ר קיסלבסקי..{קראתי על התג בחזהו}
"לא"..אמרתי מבוהלת.
"או-קי..אז אני אצטרך להסביר לך את זה"..אמר הד"ר והתיישב..
הוא סימן לי להתיישב...וישבתי.
"ובכן?"..שאלתי מפוחדת.
"הבן שלך עוד לא עבר את גיל 7... הוא ילד קטן..
לא ציפינו שהוא יעבור את זה בהלם בלבד..
ישנה פגיעה קטנה בראשו.. וככל הנראה הוא יישאר בקומה לכמה שבועות..
עד חודש"..אמר ד"ר קיסלבסקי בניחום.
"מ..מה?קו..ומה?..מממש?"..אמרתי בדמעות שירדו להם בשניות לאחר ההודעה.
"אני מצטער.."..אמר הד"ר וקם ממקומו..
"מה שתבקשי אנחנו פה"..הוא אמר לחץ לי את ידי.. והלך.

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^


הרגשתי שוב רע, נזכרתי בהודעה ששינתה את חיי
לכמה ימים מסוימים ומלאים בסבל ותסכול.
"ריקי, את פה?"..שאלה אנה לא מבינה ואני כאילו התעוררתי למציאות.
"כן כן, אני מצטערת"..אמרתי מיד והיא נשמה לרווחה.
"קרועה מה נעלמת לי ככה"..היא התחילה לצחוק.
צחקתי ביחד איתה. .
"כמה זמן הוא היה בקומה?"..היא שאלה.
"כמה ימים, לא זוכרת בדיוק..אבל הוא יצא בנס ברוך ה'. .
אני מודה לאלוקים יום יום"..אמרתי והשמחה והתקווה שבו לליבי.
"כן, אני ממש שמחה, ואני שוב מתנצלת שלא הייתי
איתך ברגעים האלו"..היא שוב התנצלה.
"זה בסדר מאמי, עבר. שטויות"..הרגעתי אותה.
"מתי את חוזרת לעבודה?"..שאלה.
"מחר כנראה"..אמרתי.
"התגעגעתי, נראה אותך מחר"..היא אמרה.
"גם אני מאמי, ניראה טוב מחר.. ביי"..אמרתי וניתקתי.


"יאללה האוכל מוכן? אנחנו רעבים"..אמר שחר,
ורז ורון הצטרפו לדבריו בהסכמה.
"לא, האדיש הזה אפילו לא הדליק את המנגל"..אמרתי בחיוך.
"חח בואי תנסי את, ניראה איזה גבר את"..הוא אמר.
"חח אני לא גבר, אתה ה"גבר פה"..אמרתי בציניות.
"הינה הינה אני כבר מדליק"..הוא אמר והתעקש
להדליק את המצית ואת הגחלים העקשנים. .
עוד רטט הציק לי בכיס, הצצתי לעבר הצג של הפלאפון.
להפתעתי, היה זה שלומי..חייכתי חיוך מרוצה ועניתי ישר.
"נו, איפה אתה יא מדרוב?"..שאלתי בצחוק.
"חחח אני בדרך לדירה שלי, אני יזרוק עלי משהו ואני מגיע"..הוא אמר וצחק.
"יאללה אני מחכה, ודרך אגב.. דיברתם?"..שאלתי מעוניינת מאוד.
"כן דיברנו, אני יספר לך שאני יגיע"..הוא אמר.
"או-קי ביי"..אמרתי וניתקתי.

"שלומיל'ה?"..שאלה חלי בהתגרות.
"כן"..אמרתי בחיוך והסמקתי מעט.
"חח מאוהבת"..היא אמרה.
"שששש טיפשה"..השתקתי אותה,
לא רציתי שרון ישמע ויתחיל לפתח ציפיות לדמות כל כך אהובה עליו.
"אגב, לא אני לא מאוהבת"..אמרתי באנחה.
"חח שיהיה, מי מאמין לך"..היא הניחה את העניין בצד וצחקה עלי.
לא הבנתי למה, ודילגתי.. אך לא למשך זמן רב..
"במי את מאוהבת?"..הוא שאל והחל לצחוק.
"אני לא מאוהבת מאמי"..אמרתי.. "חלי סתם מדברת שטויות".
"אני לא מאמין לך, את מתחתנת עם שלומי"..הוא אמר.
"חח מה השטויות האלה מאמי? אני לא מתחתנת ולא מאוהבת,
גם כן את חלי, עושה רק בעיות"..פניתי אליה.
"שתקי את, אני כבר סיימתי את הסלטים ואז רק מדברת בטלפון,
תזיזי את התחת שלך וקדימה, הילדים רעבים"..היא אמרה.
"חח מפגרת, ניראה של מי יהיה התחת גדול
בעוד 3 חודשים אם לא פחות"..החזרתי לה בעודי
ממשיכה לטבל את הבשרים.
"שאני יזכיר לך איך היית בהריון שלך?"..היא אמרה וניסתה להחזיר לי.
ישר שתקתי, והיא ודודו נקרעו עליי.
"יאללה שקט, תנו לטבל בשקט"..אמרתי.
היא המשיכה לצחוק ואמרה לדודו..."קח בינתיים את הכנפיים,
עד שזאת תסיים כבר נצטרך לאכול ארוחת ערב."
היא הגישה לו את הכנפיים, ואני בינתיים סיימתי עם
הסטקים והדברים האחרים. .
ס-ו-ף ס-ו-ף.

$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$

"ככה אתם אוכלים, ולא חיכיתם לי?"..נישמע קולו של שלומי
מאחוריי ואני שמחתי.
"מצטערים, איחרת"..אמרה חלי בחיוך.
"שמרתי לך, מאמי"..אמרתי והוא הדביק לי נשיקה בלחי, רון היה איתנו.
"אוו איזה מתוקה, תודה"..הוא אמר.
אני חייכתי..
"מה שלומך קטנצ'יק?"..שאל שלומי את רון ובלגן לו את השיער.
"הכל טוב"..הוא אמר.
"אמא שלי מאוהבת בך"..הוא אמר וצחק.
אני הבטתי על רון במבט של 'חכה חכה'. הוא החל לצחוק.
ושלומי הסתכל עליי בחיוך.
"רוןן"...אמרתי לוו.. "למה אתה אוהב להגיד שטויות?"..התעצבנתי.
"זה לא שטויות"..הוא התחיל לצחוק..
"חכה חכה אתה"..אמרתי ועשיתי לו פרצוף קשוח בכוונה.
"חח אמאאאאא"..הוא אמר את ה-אמא
בגלגול מתמשך ורץ במהירות למים.
"משוגע הילד"..אמרתי בחיוך.
שלומי חייך אלי וחיבק אותי מהצד.
"הוא אוהב לדבר שטויות, עזוב"..אמרתי לו בלחש
והוא התמקד בשפתיי.
"אני כל כך רוצה לנשק אותך כבר"..הוא אמר
ונשך את שפתיו מבלי שאף אחד ישים לב.
"דיי לא פה שלומי, אחר כך"..אמרתי והעברתי את ידי בגבו ברכות,
בכדי לגרות אותו.
וזה עבד.. הוא הביט בי במבט מיואש ומתוק.
"יאללה תאכל, אתה חיוור"..אמרתי בצחוק.
הוא צחק ונגס מן הכנפיים.

"יאללה אני רוצה ללכת כבר לים, תסיים יא שמן"..אמרתי..
"תני לאכול בשקט, אני הפרעתי לך?!"..הוא אמר.
"חח יא טנקק אחד"..אמרתי..
"אני? תראי איזה ענקית את"..הוא אמר
"תמות, בגלל זה אני מקבלת מחמאות על הגוף שלי ואתה רק אוכל
ואוכל כמו איזה פרה"..אמרתי בהתגרות.
"לכי"..הוא אמר כאילו נעלב ואכל טיפה סלט.
"הלכתי"..שיחקתי גם את המשחק שלו,
וקמתי מן הספסל שהיה מחובר לשולחן מעץ.
הורדתי את חולצתי, ואז גם את החצאית מיני, ונשארתי עם בגד הים שלי.
התהלכתי לכיוון הים, הרחק מן הילדים, הם לא ראו אותי.
התיישבתי על החול הזהוב והחם של החוף, רציתי להשתזף.
המחשבות על חיי עברו לי בחוף ואז הגיעו לשלומי, עיקמתי פרצוף,
אך הייתי סקרנית לגבי השיחה שלו ושל שירן.
רציתי לדעת מה ההחלטה הסופית, מה יקרה בחיי שניהם,
ומה יקרה בחיינו. בחיי.
הרגשתי את השמש הלוהטת נתקעת על גופי
שחסם לה את הדרך לחול, לחמם אותו.
נשכבתי על החול, עצמתי עיניים.
התחלתי לראות צורות מן השמש,
שחסכה לי את הצללים כאשר העיניים נעצמות.
גופי להט, הוא נשרף.. העברתי את ידי בבטני, ואז סידרתי את החזייה
שלא ישבה טוב.
לאחר מכן, כבר כמעט נרדמתי, אך הסקרנות השאירה אותי פיקחית וערה.
נשקף צל מבעד עיניי, ראיתי זאת גם בעיניים עצומות.
פתחתי אותן, ושמתי את ידי מעל עיניי,
בקושי ראיתי את הדמות המעצבנת שעמדה מולי, שלומי.
"היי"..הוא אמר והתיישב לידי.
הורדתי את היד, ועצמתי את עיניי בחזרה, לא התייחסתי אליו.
"נו, מה?! עכשיו גם לא מתייחסת?"..הוא שאל. לא עניתי.
"נו, נו נו נו נו נו נו נוווו"..הוא אמר והעביר את ידו בבטני.
"דיי"..אמרתי והורדתי את ידו.
"נווו ריקי.. אני לא יכול..."הוא אמר.
"יופי לך"..התנהגתי כמו ילדה בת שנתיים.
הוא התקרב אליי ודבק בשפתיי בחוזקה, לא נתן לי לזוז,
פתחתי את עיניי וראיתי אותו מנשק אותי,
הרגשתי זאת.. נהניתי מזה.. זרמתי איתו...
"אני אוהב אותך מטורפת שלי"..הוא אמר.
"אני אוהבת אותך מטורף שלי"..אמרתי בחיוך.
"זה ניגמר, אני ושירן גמרנו הכל, אני חופשי,
אני רק שלך!!"..הוא אמר בשמחה והרים אותי בידיו. כמו מטורף.
"באמת?"..שאלתי בשמחה, לא האמנתי.
"באמת, באמת"..הוא אמר.
"אוצר שלי. . "..נישקתי אותו באהבה והוא לא שלט על ידיו.
רצנו שנינו לתוך הים, ושם לא היינו צריכים לפחד שאף אחד יראה אותנו,
בעיקר לא רון.
הוא הראה לי כמה הוא אוהב אותי, ואני הרגשתי טוב מאיי פעם. . . .


----------
שיהיה לכולכםםםם שבת שלום..
.אוהבת אותכםם כל כךךךךךךךך..
מחכהה להמון תגובות במוצאי שבת. .
תשמחו אותי, כמו שאני פינקתי אותכםם בהמשךךךך שלקח ליי 5 דפים בווארד.
חיחי..
מוואה ענקייייית. . .
סוף שבועע מעולה, מלא בהפתעות{נעימות כמובן}.
וחוויות חדשות!!

סתיוו'שששששש 😊

סתיוי, את הכי יפה בעוולם!!

הגמדהה הכיי הכייייייייי!

אני אוהבת אותךךךךךךךךך!!!!

ותפנקוו אותו בתגובותת נעימות!😊

חחחח שוגעתתתת שלי. . .
את ההכיי מדהימהה בעולם!!!!
מוווווווואאההה...

אבל כנראה שלא אוהביםם את הסיפור ולא מגיבים לי. . 😢

פפרקק דדיי בסטטטטטטטטטטטטט!!!!

אהבתיי כ"כ!!!

אייזזהה מדההיםם!


שבבתת שלום שתהיה לךךך כפרהה..סופפרר מוודדלל!


תמשייככייי1~!@$#%#$&

וואוו מושלם!!

מחכה לעוד המשך כזה..

אני שמחהה שאהבתםם......
אוהבת אותכםם. . 😊

וואיייייייייייייי
סתיווייי
אני עושה עבודה בספרותת
ראיתי המשךך
עזבתי הכללל
ובאתי לפהה 😊
לקרואא
ואני ככה 😮

זה פשוטטט
מ=ו=ש=ל=ם
מ=ע=ל=ף

ואני מתה עלייך ועל הכתיבה שלךך 😊

מחכה להמשךך 😛

מהמהמהמם!!

המשךךךך

דוש שלי,
פרק מהמם, סוף סוף שירן המעפנה הזאת עפה . .
פרק לפניםםםםםם . .

רשמת אוצר?????? חוצפניתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!
חח אוהבת אותך קטנה שלי . .
דושה

מאמי שלי כל כך יפה=]]

יוו כמה זמן חיכיתי להמשך היפה הזה..

מחכה לעוד המשך יפה כזה..
Love..
=-=שני=-=

מדהיםם המשךך

שיהיה לך שבת שלום מאמי

שבועע טובבב אהוביםםם שלי. . .
יאא אני ממש שמחה לראות את כל התגובות.
אבל ציפיתי לעוד קצת. . 😁 אני אומרת את האמת. .
כל המשך שאני שמה אני מקבלת פחות ופחות תגובות, זה מעציב אותי!!
אבל בכל זאת תודה...
אני רושמת המשךך. . .
ואני ישמח אם גם עליו תגיבו, בעצם אתם תגיבוו חסר לכם ולאאאאא. . . חחחח 😁

אוהבת אותככככםםם מוצ'ווווו מוצ'ווווווווווווווווו מו'צוווווווו מוצ'וווווווווווו.....

שלכםםםםם תמיד,
סתיוו'ששש 😊

מהמממם המשך.!!