בנות אני אצל חברה שליי עכשיו.. ואנחנו יוצאות היום..
ובמוצאי שבת יש מצב שאני יוצאת..
ואם לא אז מובטח לכן המשך..
קיצורר תמשיכו להגיב להמשך הנוכחי..
כי אני לא הכי מרוצההה..
אוהבבת אותכןן..
ושבת שלוםם..
סתיוויש 😊
תבלי בסופ"ש.. 😊 .. ותשמרי על עצמךךך!!
ואני מחכה להמשךךך בקוצר רוחחח ..!! 😊
תודה מתוקות..
אני עדיין מבררת מה הולך ואם אני יוצאת היום..
שבועע טוב...
אוהבתתתתתת..
גמנייי אוהבתותךךךךךךךךךך מאלכיתתת יפיופיתתתת מושלמתת כוסיתת שלילליי חעחע=]]
יפיתייי יא מאמי!
מתה עלייך!
בנות..
היום ב"ה יהיה המשךךך... מצטערת שלא היה אתמול... יצאתי!
כבר אמרתיי..
יום רביעיי יש לי טיול שנתיייי למדבר יהודהה יומיים!!
ככה עד יום חמישי אני יחזור... ויום שישי אני ישלים שעות שינהה..
אזז.. אני מבטיחהה פרקקקקק נדיררר לפני שאני יסעע. . .
תנוו מצבבב רוח.. למה לא הולך לי בזמןן האחרוןןןןןןןןןן....
תגיבו והרבה..
לפחות משהו.. 😊
אוהבת אותכןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן נשמות שלייי~!!
סתיוויש 😊
עוד פעם דרישות דוש?!
חלאס כבר אחרי כל פרק עם הדרמות, הדרמות היחידות שצריכות להתקיים זה בסיפור ותו לא!
אמרתי לך פעם ואני יגיד לך שוב, יש כאלה שלא חיים באתר כמונו, אז משלימים אחרי כמה פרקים אז די עם העצבים האלה, כי ממש מוריד מכבודך!
אוהבת אותך דושית, צ-א-י מזה . .
סנופי-דושה שלך.
QUOTE (-SuFa- @ 19/03/2006) עוד פעם דרישות דוש?!
חלאס כבר אחרי כל פרק עם הדרמות, הדרמות היחידות שצריכות להתקיים זה בסיפור ותו לא!
אמרתי לך פעם ואני יגיד לך שוב, יש כאלה שלא חיים באתר כמונו, אז משלימים אחרי כמה פרקים אז די עם העצבים האלה, כי ממש מוריד מכבודך!
אוהבת אותך דושית, צ-א-י מזה . .
סנופי-דושה שלך.
אוייש דושהה...
את צודקת.. את יודעת שכן..
כנראה שישנם דברים שאת מודעת אליהם שמשפיעים לי גם על התגובות שלי פה.
יעבור אני מקווה..
אוהבת אותךך נסיכונת שלי!!!
בנות.. אני טיפשהההה.. אל תתייחסוו...
זה תקופה.. נקווה שיעבור בטובב. . . .
תגיבו לא תגיבו.. לא יפריע לי יותר.. אני ממשיכה את הסיפור..
אבל תבינו אותי אם אני ייבש מידי פעם...
אוהבת..
סתיוויש 😊
מרוב השקט שהיה בחדר שמעתי את עצמי נושמת..
גם את נשימותיו של רון..
מבין כל הנשימות נשמע קול אחר..
קול מוכר... בעצם לא קול...
זה יותר נישמע כמו..................
צילצול הפלאפון שלי.
הרגעתי את נשימותיי המבוהלות..
ולקחתי את הפלא' לידיי, עניתי.
אני-כן?
....-ריקי?
אני-כן..מי זה?.. שאלתי לא מבינה, לא זיהיתי את הקול.
....-את באמת לא מזהה? שרון.
אני-וואי אני מצטערת,
מה שלומך שרון?.. שאלתי בהתנצלות.
שרון-בסדר מה איתך?.. הוא שאל.
אני-יהיה טוב.. נאנחתי.
שרון-אני מבין שמשהו לא בסדר..
אני-אממ.. האמת שכן.
שרון-ובכן,בא לך לספר?
אני-זה הילד שלי.. הוא עבר תאונה..
דמעות עמדו בעיניי
וכרגע.. הוא בקומה לכמה שבועות להשארת הרופאים.
שרון-אני ממש מצטער.. ובכן,
זה אומר שאת לא תוכלי
להגיע לעבודה במשך כל השבועות האלו?
אני-אסור לי להפסיד שעות עבודה
לפי מה שאני זוכרת מן החוזה החתמה.
שרון-זה בסדר.. זה מקרה חריג..
אני-באמת? שאלתי מופתעת.
שרון-כן..בוודאי.
אני-ממש תודה.. אמרתי יותר שמחה.
שרון-מקווים לשמוע בשורות טובות
ולראות אותך במועדון במהרה.
אני-אני אתגעגע אל כולם.
שרון-אוקיי, אז ביי.
אני-שנייה, רק אם אפשר לבקש עוד משהו קטן?..
שרון-כן...
אני-אל תגיד לאף אחד את סיבת העדירות שלי..
תמציא משהו..אוקיי?
שרון-אין שום בעיה..
החלמה מהירה וכל טוב.. ביי.
אני-ביי וניתקתי.
הבטתי על הטלפון ומחשבות שונות עברו בראשי.
מה פתאום שרון מתקשר אליי.. ומדבר בכל כך נחמדות?
משהו קרה לו.. משהו ניכנס בו.. זה לא סתם ככה.
ועוד אני.. למה אני?
לא הבנתי את המסר שבא עם הטלפון.. אולי לא היה אחד כזה.
אבל בכל אופן.. משהו קורה פה..
משהו כמו...
מיד צלצול הטלפון שלי נישמע והפעם על צלצול SMS.
לקחתי את הטלפון שוב ונכנסתי להודעה.
*^* אני מקווה שאת בסדר, ושקמת היום על רגל ימין..*^*
קראתי אותה וכמה שניות לאחר מכן התקבלה עוד הודעה.
משלומי.
*^* אני בדרך אלייך..את צריכה משהו? *^*
חיוך עלה על פניי והחזרתי לו הודעה.
בזמן שרשמתי את ההודעה עלה בראשי המחשבה
שבדיוק עכשיו אני יוצאת לקנות לאכול..
אז אני ינצל את הזמן ונלך שנינו ביחד.
*^* אני בדיוק בדרך החוצה לאכול משהו,
אם ככה תעלה לחדר ונלך שנינו*^*
החזרתי לו בהודעה..
עברו כמה דקות ולא נשלחה לי הודעה חזרה..
הבנתי שהוא קלט את המסר
והוא בא לפה בלי להוסיף מילה.
הנחתי את הפלאפון בצד, ושבתי להביט ברון.
רון בעל העיניים הטורקיז, כמו שלי..
ובעל השיער היפה שראיתי בחיי.. כהה נוטה לבהיר..
לא ניתן להסביר.
החזקתי את ידו.. החזקתי בחוזקה..
רציתי שהתעורר.. שיגיד את שמי... שיגיד כבר "אמא".
עוד צלצול נשמע.. מסמל הודעה.
פתחתי את ההודעה במהרה, שלומי.
*^* תביטי אחורה*^*
היה רשום ולא דבר אחר..
הבטתי לאחורה והוא הביט בי מהדלת עם זר פרחים ו-2 בלונים ביד.
"אויי שלומי"..אמרתי וקמתי לעברו..
"מה שלומך גברתי?"..הוא אמר בחיוך.
"מצווין אדוני"..אמרתי ונתקלתי שוב במבטו.
התחמקתי ממנו והוא חייך בקטנה לעצמו.
"לא היית צריך"..אמרתי והבטתי על הזר והבלונים.
"מישהו אמר שזה אלייך? זה אל הקטן"... הוא אמר וחייכתי אליו.
"לא חשבתי.. אבל תודה".. צחקתי..
הוא חייך אליי ואז הביט ברון..
עצר לידו כמה רגעים ונגע במצחו.
לאחר כמה שניות הוא קירב את פניו ונישק את לחיו.
"אני מתגעגעת אליו"... אמרתי בעצבות
ונשענתי על דפנות המיטה.
"אני בטוח"..הוא אמר והביט בי מרחם.
"כן.. הוא.. כל הרעש שלו והכול..
קשה בלעדיי זה"..אמרתי ללא הבעה.
"זה יחזור אלייך בקרוב,
אני בטוח"..הוא אמר והתקרב אליי.
"תודה שאתה איתי"..אמרתי ונשקתי על הלחי שלו.
"תמיד"..הוא אמר וריכך את ידי.
"את רוצה ללכת?"..הוא שאל.
"כן"..עניתי.
"אוקיי"..הוא אמר.
"רגע"..אמרתי והלכתי
לעבר רון שוב.
"רוני... איי תחזור כבר..
אני מתגעגעת..
אוהבת אותך..".. אמרתי ונשקתי
על מצחו נשיקה ארוכה.
יצאנו מן החדר.. אל תוך מסדרון בית החולים.
משם אל המעליות ואז בכלל יצאנו משם.
התקדמנו לאוטו של שלומי...
"כנסי".. הוא אמר.
"אם לא היית אומר לי
לא הייתי נכנסת"..אמרתי בחיוך ונכנסתי פנימה.
הוא צחק והחל לצאת מן החנייה לכביש הפתוח.
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
"בואי, אני מזמין אותך"..הוא אמר וחנה את האוטו.
"מה זה המקום הזה?"..שאלתי לא מובנת..
לא הכרתי את המסעדה הזאת.
"מול ההר"..הוא אמר וציפצף בכדי שיסגר האוטו.
"נחמד,לא שמעתי על המקום הזה".
"תמיד יש פעם ראשונה"..הוא אמר וחיבק אותי.
הלכנו מחובקים עם חיוך על הפנים,
אל תוך המסעדה וישבנו על אחד השולחנות הפנויים.
"אני רעבה"..אמרתי בחיוך והבטתי בתפריט.
"וואי מתאים"..הוא אמר והביט בי.
"טוסט יווני עם ממרח פסטו וסלט יווני"..הוא אמר,
ולי זה היה נשמע דיי מגרה.
"בתוספת נס על חלב... מסכימה"..אמרתי וחייכתי אליו.
"מלצרית"..הוא אמר ומיד התקרבה אלינו מלצרית, טיפה מהגובה הממוצע.
"שלום"..היא אמרה וחייכה אלינו בחיבה.
"מה מזמינים?".. היא שאלה בקול הציפציף שלה.
"2 טוסט יווני+ סלט.. ושתייה.. נס על חלב מלא,
וקפה הפוך"..הוא אמר והיא רשמה הכול.
"בעוד כמה דקות יגיע אליכם"..היא אמרה
והכניסה את הפנקס לתוך כיס הסינר.
"חח מה זה הקול הזה?"..הוא שאל בצחוק
לאחר שהמלצרית התרחקה.
"חחח גם אתה שמת לב?"...שאלתי בצחוק.
"אפשר שלא?"..הוא אמר וצחקנו שתינו.
"לא"..עניתי לאחר שבטני כבר כאבה.
"לאא נכוןןןןן"..הוא אמר לאחר כמה דקות של דיבורים.
ראיתי שהוא מביט במשהו מאוחריי,
בהתחלה חשבתי שזה משהו בי..
ומיד לאחר מכן הבטתי
וראיתי בעיניי משהו הרבה יותר גרוע............
==============================
נהנתןןןןן ציקיטיט'ססס. . .
יופיי.... חח תראו בתגובותתתתתת. . .
יאללה שיהיו המון..
אוהבבבבבבבבת . . .
סתיוויש 😊
יאא נסיךךך השלומי הזההההה (:
תמשיייכייי !$
וואי סוף סוף פינקת אותנו בהמשךךךך 😊
טוב שקוף ששרון מרגיש אליה משהו, אחרת הוא לא היה מוותר לה ..
ושלומי חמווווווווד...
וואי אני במתח סתווי... תמשיכי מהר..!!..
מעניין אותי מי זה היה !!!..
ואפילו אם לא יהיו הרבה תגובות- תמשיכי...
בשבילי, טוב? 😊
הסיפור שלךך מדהים !~!!
אוהבת אותך , לירן.
אריאלל היה שם??!!??!
המשך!!
😂 תודההההההה יפות!!
יאללההה נו אל תאכזבוווו. . . . . . 😊
גם לך זה תקופה לא משהו? אוף, גם אצלי!
גם לך נראה שאף אחד לא מבין אותך ושקשה לך , או שלא?
פרק מושלם!
המשך!
אתר האהבה הישראלי