QUOTE (metokonet_or @ 12/03/2006) מילה אחת יש לי לומר לך עם את מפסיקה עם הסיפור הזה:
חבל!!!
ממש חבל אפילו כי הסיפור נורא יפה..והרבה אנשים מתחברים אליו..ואוהבים לקרוא אותו..
אבלל בדוגריי את זאת שמחליטה..רק שתדעי..שאני ממש ממש אשמח עם תמשיכי ת'סיפור!!
אוהבת,
אורוששש..=]
תראי.. אמרתי שזה לא בטוח..
אבל שימחת אותיי בתגובה שלך..
טוב לדעת שיש אנשים שבאמת מתחברים לסיפור ואוהבים אותו..
עשיתן לי כולכן ללא ספק התחלת שבוע נפלא.
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 12/03/2006) QUOTE (מיראלושש @ 12/03/2006) QUOTE (הילדה_והאגדה @ 10/03/2006) QUOTE (מיראלושש @ 10/03/2006) מה נסגר ?
את לא ממשיכה יותר ?!
זו רק ההתחלה, יש המון סיפורים ואת לא יכולה לצפות שכל המשתמשים בפורום יקראו את הסיפור שלך.
כל עוד יש לך כמה תגובות אני חושבת שאת דיי צריכה להתלהב מזה\:
עזבי, תעשי מה שבא לך.
מאמי אני מצטערת שככה..
אבל אני לא מרגישה כיף לכתוב את הסיפור..
יכול להיות שזה בגלל התגובות אבל לא רק....
אלא זה שהסיפור כלל לא מדבר על החיים שלייי ולא קמצוץ מהרגשות שיש בי.
אני לא מתחברת לסיפור..
אני מתקשה לרשום אותו...
בקרוב יהיה סיפור חדש.
רעיון חדש.
ויותר בקטע של הגיל שבו אנו נימצאים...
על החיים היומיומיים..ועל מה שבעצם קורה לכל אחד ואחת מאיתנו..
אז למה התחלת אותו ?
כדי לסיים אותו ככה?
לא היית מתחילה אותו וזהו 😊
אולי כי חשבתי שהוא יצליח יותר..
לא יודעת מה להגיד לך..
חבל.
סתיו, אני אומרת שוב, זה סיפור נדיר וממש חבל להפסיק אותו!
אבל זה נראה כאילו את רוצה שנתחנן שתמשיכי.. בינתיים את מבזבזת זמן יקר, את יכולה להמשיך ולהנות ממס' התגובות שיש לך!
QUOTE (G-A-L @ 12/03/2006) סתיו, אני אומרת שוב, זה סיפור נדיר וממש חבל להפסיק אותו!
אבל זה נראה כאילו את רוצה שנתחנן שתמשיכי.. בינתיים את מבזבזת זמן יקר, את יכולה להמשיך ולהנות ממס' התגובות שיש לך!
חס וחלילה.
אני מרגישה רע בגלל שאת מתחננו כמו שאת אומרת..
רע מאוד.
אני לא מבינה למה את חושבת ככה.. אבל אני רוצה מאוד להמשיך כרגע... ורק בגללכן.
מושלמות!
למה אתן מתחפשות?
חח איזה לא קשורה אני..
אני להודית!
חיחי..
אוהבת,
סתיוושיתתתתתת 😊
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 12/03/2006) QUOTE (G-A-L @ 12/03/2006) סתיו, אני אומרת שוב, זה סיפור נדיר וממש חבל להפסיק אותו!
אבל זה נראה כאילו את רוצה שנתחנן שתמשיכי.. בינתיים את מבזבזת זמן יקר, את יכולה להמשיך ולהנות ממס' התגובות שיש לך!
חס וחלילה.
אני מרגישה רע בגלל שאת מתחננו כמו שאת אומרת..
רע מאוד.
אני לא מבינה למה את חושבת ככה.. אבל אני רוצה מאוד להמשיך כרגע... ורק בגללכן.
מושלמות!
למה אתן מתחפשות?
חח איזה לא קשורה אני..
אני להודית!
חיחי..
אוהבת,
סתיוושיתתתתתת 😊
אני לא מבינה למה את לא ממשיכה? למה לגרור את זה? זה כן , או לא!
המשךך דחוף
את כותבת מדהים
טוב בנות..
כמו שגל אמרה חבל לגרור את זה יותר מידי..
אז החלטתיייייייייייייייייייייייייייי מה אני עושה..
מוכנווווווווות?!
אאני ממשיכההההההההההההההההה חע חע חע
מקווה שתקראווווו ושבמשךך הזמן יתווספו קוראים..
אזז ביו'ש..
אוישש דושית, כ"כ בשלה מצידך להגיד את זהה..
חלאס כבר עם הדרמות, יש לך מלא תגובות אז די לא כל סיפור את חייבת את זה!
הלוואי ולי הייתה כמות כזאת של תגובות.
חלאס להיות ב-ש-ל-ה וזהו.
אוהבת מוצ'ו . .
דושה.
גודד!! ורי גוד!!
אז ייאללההה המשךך!!
אורושק'ה.. 😊
סתיוי אני לא הייתי המון זמן באתר..
וראיתי שלא המשכת=\
וגם ראיתי את כמות התגובות שיש לך
מה שכל אחת הייתה רוצה
את כל הזמן אומרת שלא אוהבים ת'סיפור שלךךך
אבל הנה תראי כמה בנות מבקשות ממך להמשיך..
באמת מאמי שילי
יש לך סיפור מדהים ונדיר
ושתדעי לך שאם את כותבת סיפור שבכלל לא מתקשר אלייך ואת עושה את זה מדהיםם
זה רק מראה עד כמה את מוכשרת
תראי איך את יוצרת חיים של מישהי עם חיים לגמרי שונים משלך..
זה כל כך כיף ומעניין לקרוא באמת ממש ממש מעניין
אז בבקשה ממך,
אל תגידי יותר שאת מפסיקה..
הוא גם ממש בהתחלה שלו..
תתני לו להתבשל..
מקווה שהבנת איכשהו עד כמה הוא יפה לדעתי
וכמה כישרון יש לך בידיים...
אוהבת אותך בובעעעע
ודברי איתי התגעגעתי
יפיתי שלךךך=]]
תודה לכן אהובות שלי..
ממש ממש עודדתן אותי..
ואני מצטעת עם כל הדרמות האלה.. למרות שבאמת ככה הרגשתי.
אני רושמת המשך..
ושוב..
אני אוהבתתתת אותכןן.... אתןןןןןן מדהימות!
סתיווווווווווווושית. :-}
וויייייי לאבבבבבבבב יווווווווו 2!!!!!!
חיחי ואני מחכההה להמשךךך בובעעעעעעע=]]
אנא ממך עשה שהוא יהיה בריא,ויצא מכל זה.
עשה שזה רק פגע, ולא דבר אחר.
הכל בזכותך, עכשיו הכל בידייך'...התחלתי להתפלל בסתר ליבי
ועיניי דומעות כשהינם מביטות אל רון.
"גברת..
עכשיו הבחנו בערך את פגיעותיו של בנך על גופו..
אנחנו לא רוצים שתדאגי....אך מכך ניתן להבחין.............
שלבנך אין משהו רציני במיוחד.. הוא לקה בהלם מן התאונה...
ואת שאר הדברים המעמיקים יותר נצטרך לעשות לאחר
שהוא יקום מן ההרדמה ויהיה חזק יותר"...הרופא סיים את דבריו, אני כמובן הרגשתי
הרבה יותר טוב... מצבו של בני הוא לא כמו שחשדתי... בני הוא בריא..
רון ישוב לחיקי.
בזמן שהאמבולנס נסע במהירות לבית החולים הבטתי ברון ששכב לו שמה.
חיוור.. רדום.. חולה.. לאן נעלמה שמחת החיים.. ולמה כל זה קורה שבני אדם בעצם ישנים?
האמבולנס עצר,והדלת האחורית ניפתחה.. בעיניי ראיתי את שני מתנדבי מד"א..
מהר מאוד הם לקחו את המיטה בה רון שכב ומיהרו אל תוך כניסת בית החולים..הייתי אחריהם..
הם ניכנסו לאיזה חדר..
אחיות ניכנסו..ועוד איזה רופא בחברתם.
אין לי מושג מה הרגשתי כשראיתי את כל החמולה מסביב רון שלי...
חיברו לו אינפוזיה... ואני.. אני ניבהלתי..
אם הוא בהלם בסה"כ אז למה לאשפז אותו...
"סליחה,אתם מאשפזים אותו?"...שאלתי בבהלה.
"כן גברת"...אמר אחד הרופאים.
"אבל למה?..באמבולנס ד"ר שטרן אמר שהוא רק לקה בהלם..אז מה הסיבה?"..שאלתי לא מבינה.
"עוד לא ידעו אותך?"..שאל ד"ר קיסילבסקי..{קראתי על התג בחזהו}
"לא"..אמרתי מבוהלת.
"אוקיי..אז אני אצטרך להסביר לך את זה"..אמר הד"ר והיתיישב..הוא סימן לי להיתיישב...וישבתי.
"ובכן?"..שאלתי מפוחדת.
"הבן שלך עוד לא עבר את גיל 7... הוא ילד קטן.. לא ציפינו שהוא יעבור את זה בהלם בלבד..
ישנה פגיעה קטנה בראשו.. וככל הניראה הוא ישאר בקומה לכמה שבועות..עד חודש"..אמר ד"ר קיסילבסקי בניחום.
"ממש קומה?"..אמרתי בדמעות שירדו להם בשניות לאחר ההודעה.
"אני מצטער.."..אמר הד"ר וקם ממקומו.."מה שתבקשי אנחנו פה"..הוא אמר לחץ לי את ידי.. והלך.
באותו רגע הרגשתי את גופי קופא.. את הרגשות שלי מתערבבים..
המחשבות מתבלבלות,גופי חלוש נותה ביחד עם הראש לתוך מערבולת חושים שלאט לאט מורידה דמעות.
כל רגע ורגע ההרגשה הייתה יותר מורכבת ויותר רצינית…
בכמה שעות היתהפך עולמי… ואני עדיין אינני יודעת למה.
את כל מה שהיה לעשות ניסיתי.. עשיתי… רציתי לשמוע..
אך לא היה את מי… רון פשוט לא רצה לדבר.
"בני לאן הלכת?.. למה אתה עושה שטויות.. למה אתה גורם?"...שאלתי תוך כדי ליטוף ידו… דימעה ירדה עליה .
"בשעה שאת יושבת פה הבאתי לך כמה דברים"…נישמע קול מאחוריי.. קול מוכר.. הקול של חלי.
"חלי"..אמרתי טיפה יותר שמחה והסתובבתי לעברה.
"איך הוא?"..היא שאלה והתקדמה עם שקית האוכל לעברי.
"הרופא אמר שהוא יהיה בקומה כמה שבועות.."…אמרתי כמעט בבכי שלא העיז להתאפק.
"איך הוא הגיע למצב כזה?"…שאלה חלי מזועזעת.
"הלם"..אמרתי לא שולטת בדמעות.
חלי לא ענתה כמה שניות ונאנחה.. ואז היא אמרה.."הוא חזק,ריקי.. את יודעת את זה… הוא ישרוד.. הוא יצא מזה".
"אני מקווה"..אמרתי.
"ביקשתי מן הרופאים לישון איתו במשך כל הזמן הזה, עד שיקום"...אמרתי לאחר כמה דקות של שקט והתבוננות ברון.
"והם הסכימו?"..היא שאלה.
"הם אמרו שפה אי אפשר להכניס עוד מיטה ושהוא צריך את השקט שלו שהתעורר בריא יותר.. לכן הם יפנו לי חדר לידו..שיהיה שלי למשך הזמן שהוא ישאר פנוי"..אמרתי.
"אוקיי..אם את צריכה משהו…"…היא אמרה.
"כן כן..תודה מאמי"…חיבקתי אותה בחום.
"אני חושבת שכדאי שתלכי לישון.. היו לך דיי ומספיק דרמות להיום"…היא אמרה.
"אני רוצה לשבת ליד רון"..הייתי עקשנית.
"וזה יעזור במשהו? הרופאים אמרו שזה יקח כמה שבועות עד שהוא יקום..
אז לשבת פה לא יקים אותו בזמן הקרוב"..היא אמרה..
"ואם כן?"…רציתי סיבה.
"לא ניראה לי…תחזרי היום הביתה ותביאי את כל הדברים שיוכלו לעזור לך"..היא אמרה והיא כנראה צדקה…
רון לא יקום בזמן הקרוב… לפחות לא עוד היום.
--------
"אני בטוח שיהיה בסדר"…שלומי אמר בניחום וחיבק אותי.
"כולי תיקוות"..אמרתי בחיוך קטן של תיקווה אמיתית.
"רוני הקטן הזה הוא ילד גדול.. אין לך מה לדאוג"..הוא אמר וניגש למטבח ביתי והכין לשנינו קפה שחור.
"מאמי אני רוצה נס"…אמרתי כשראיתי אותו מוזג לכוס השנייה מאבקת הקפה.
"קחי"..הוא אמר והגיש לי את הנס.. וכך גם לעצמו.
"אני מצטער על מה שהיה לפני כמה לילות… לא הייתי אני"…הוא אמר בהתנצלות.
"שתית?"..שאלתי.
"אני לא יכול שלא..אני עובד בזה"..הוא אמר.
"מסתבר שהגזמת הפעם"..אמרתי בחיוך קטן.
"מסתבר"..הוא הסכים איתי.
"אני אלך לישון איתך מחר.. את צריכה מישהו איתך"…הוא אמר.
"תודה שלומי"..אמרתי ונשקתי ללחי שלו.
"תמיד"..הוא אמר והביט בי.
"אל תסתכל עליי ככה… זה מביך"…אמרתי מצחקקת.
"אסור לי?"..הוא שאל.
"לא"…אמרתי בסתמיות.
"אז אני לא שואל אותך"..הוא אמר במרץ ותפס את שתי ידי.
"נו שלומי"..התחלתי לצחוק.
"עכשיו אני יסתכל בך כמה שמתחשק בי.. מה את כבר יכולה לעשות?"..הוא אמר בשובבות והמשיך להביט בי..
ואני רק צחקתי… אני לא יכולה שמסתכלים עלי בכזה מבט.. מבט מוזר..
שאין אותו לכל אחד.
"העיניים שלך..אחח"..הוא אמר ושרר השקט.. לא אמרתי דבר.
"אני לא יכול יותר"..הוא אמר והתקרב אליי במהירות..
זאת את.. וזו בעיה"..הוא המשיך ונשק לשפתיי נשיקה לוהטת במיוחד.
עיניי ניפתחו בתמייהה ומיד אחר כך....
========
יאווו מקווה שאהבתן..
פיצויי לייבו'ש של כעס....שהפךך לשמחה!
אייי אתןןןןןןן כאלו......מ-ת-ו-ק-ו-ת
ואני שמחה שהגעתי לאתר הזה... זה כימעט הדבר הכי טוב שקרה לי..
הכל בזכותכן..
אוהבתתתתתתתתתתת... אהבהההההה... ענקיתתתתתתתתת...
סתיווושית 😁
