מלכה שלי..?
מה עם ההמשך..?!
מה עם ההמשך..?
אוף למה את לא ממשיכה..??
ומה האיסיקיו שלך..?
עד ששמעתי רעש.. הבטתי מסביבי.. ראיתי אחד החלונות בדירה היה פתוח והרוח העיפה דף
על הדף היה כתוב בכתה יד
"שלום לך ילדה.. מקווה שאת אוהבת את דירתך החדשה..
כן.. היא קצת לא מטופחת ולא הכי יפה.. אבל אני בטוח שאם תהיי ילדה טובה תוכלי לשקם אותה
במהירות.. וכדי להבטיח את זה שתהיי ילדה טובה עשיתי את חלקי והצבתי מצלמות נסתרות בבית..
ליד כל חלון וליד הדלת.. כדי שאוכל לראות בדיוק לאן ומתי את הולכת ואם את חוזרת..
בואי נאמר שאם לא תחזרי זה יהיה סופך..
תתחדשי ותהני... ואני... אני כבר אגיע יותר מאוחר לקחת אותך
אין לך שעון... כדאי לך שברגע שתרד החשכה את כבר תהיי לבושה ומאורגנת
נתראה בערב.. בהמון אהבה.. מוטי. "
קראתי את המכתב והתחלתי לבכות.. הלכתי לכל חלון וחלון מנסה להבין איפה הוא הציב מצלמות
ואם הוא הציב מצלמות סימן שגם אנשים לא יכולים לבוא אליי!
שאני גם לגמריי לבד! לא הצלחתי לקלוט שום מצלמה בשום מקום, תיארתי לעצמי שהוא בטח מביט בי
עכשיו וצוחק.. החלטתי שהדבר היחידי שאני יכולה לעשות עכשיו הוא לישון
הייתה לי שמיכה אחת בתוך התיק.. הלכתי אל חדר השינה הנוראי שלי, כ"כ רציתי לישון
שכבר לא היה לי איכפת איפה ומתי ואיך, פתאום התעוררתי בבהלה.. דפיקות דלת חזקות העירו אותי
הבטתי מסביב, יכלתי להבחין שלא ישנתי הרבה זמן.. עדיין הייתה שמש בחוץ, פחדתי שזהו מוטי
פתחתי את הדלת כשלהפתעתי ראיתי את סער, קפצתי עליו וחיבקתי אותו "סער!!" אמרתי
הוא חיבק אותי "יאו טלוווש מה זה!?" הוא שאל... "למה דווקא פה???" הוא החל להתעצבן
"סער, איך מצאת אותי??" שאלתי אותו כשאני עדיין מופתעת "אממ אפשר קודם להיכנס..?" הוא שאל
"חח כן.. בטח... כנס.. אין כ"כ איפה לשבת הכל..." לא סיימתי לדבר הוא כבר נכנס
שכחתי מהמצלמות לגמריי.. הוא הביט מסביב.. עדיין נדהם "אני לא מאמין שהוא נתן לך להיות כאן!"
הוא אמר כשהוא ממש ממש מתעצבן, הובלתי אותו לכיוון חדר השינה
התישבנו על המיטה "הייתי מציעה לך לשתות/לאכול אם היה לי מה להציע.. אבל יש לי רק מים מהברז
וממש מעט אוכל.." ואז הוא שם לי אצבע על השפתיים, "שש.. חח זה בסדר... אני אדאג לך בכל מה
שקשור לאכול ולשתייה באמת!" הוא אמר בדאגה.. הבטתי בו.. חייכתי.. במצב רגיל הייתי אומרת
"לא אני אסתדר.." אבל ידעתי שאני פשוט לא אסתדר ושאני צריכה כל עזרה ולא משנה מאיפה היא תגיע
"טוב, אז אתה מוכן בבקשה להגיד לי איך מצאת אותי??" ממש רציתי לדעת
"תראי.. נכון אחרי שהוא לקח אותך...?" "נו.." "בקיצור, הריי אני הייתי צריך ללכת משם
אז נסעתי למקום אחר.. ככה שאני אוכל לראות אתכם.. נסעתי אחריכם.. אבל ככה שלא תוכלו לראות
ראיתי שאתם חוזרים למועדון.. המשכתי לחכות שם.. ואז ראיתי אתכם יוצאים, נסעתי אחריכם, רציתי לראות
מה הוא עושה איתך... ראיתי שהוא שם אותך פה.. ושלקחת מפתח ותיקים ושקיות אז יכלתי להבין
שאת הולכת לגור כאן, ואז כבר נהייתי ממש עייף וגם חשבתי שיהיה מסוכן לבוא מוקדם
הלכתי הביתה ישנתי קצת והנה אני פה.. באתי להציל אותך.." הבטתי בו ואז חיבקתי אותו חזק
"תודה.." אמרתי בלחש.. הוא ליטף אותי "יאללה את באה?" הוא שאל "לאן??" שאלתי מנסה להבין
"חח מה לאן?? נברח מכאן!" "אני לא יכולה..." השפלתי מבט.. "למה לא???" "כי.. יש מצלמות
כל הבית מצלמות.. הוא רואה מי בא.. מי יוצא.. איך בא איך יוצא... הכל.. על כל חלון יש מצלמה
בדלת יש מצלמה.. הבית מלא והן נסתרות בדקתי את זה.. אין שום סיכוי שבעולם שתמצא אותן..
"אני לא מאמיייין!!!!" הוא המשיך להתעצבן.. "טוב! אל תדאגי אני יעזור לך ואת לא תשארי פה עוד הרבה!"
הוא קם לכיוון הדלת ואני אחריו "אני פשוט ממהר לעבודה.." הוא אמר ונשק לי במצח
"אממ.. סער.." אמרתי בלחש.. "כן..." הוא הקשיב
"בבקשה אל תגיד כלום למשטרה טוב..??" ביקשתי כשאני ממש מפוחדת.. ידעתי שאני אשלם על כל טעות
גם אם לא אני זאת שעשתה אותה... "אל תדאגי הוא אמר.." שלח לי נשיקה באוויר וסגר את הדלת אחריו
בנתיים אני חזרתי לישון כשמה שמעיר אותי היה...
איזה פרק יפה!!
חמודייי סער..
מחכה להמשך דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יאאא חמוד הסער הזהה ..
המשך ..
נשמה שלי..
המשך משהו בן ----
אני ורצה עוד המשך מפצה
😊
חולה עלייך ועל הסיפור המושלם שלך..
😘
יאלה המשך..
ויש לך איסיקיו..?
יאאאאא מושלם..
ממש ממש ממש יפה