~~אובססיה של אהבה~~ סיפור בהמשכים..(שווה)

ייייוווו איזה כלבהההה אוף איתה!!!
תמשיכי תמשיכי!!!

איזה זונה שקרנית
שתישרף..... לא סובלת את הנטלי הזאתתת
פלייייזזזזז תמשיכיייי

'אולי נטלי הרבה יותר טובה ממנה?' חשב בלבו.. 'והיא כל כך יפה.. כמעט כמו ענבר.. אבל אין על היופי של ענבר'. "כן.. יש בה שריטה..." "וואו.." זה כל מה שיוני יכול היה לומר. 'טוב זה לא יגרום לי להתרחק ממנה...' חשב. "כן.. והיא גם מסוגלת לרצוח.." נטלי כאילו קראה את מחשבותיו והוסיפה שמן למדורה. "מה?!" "טוב.. אני לא רוצה לסכסך ביניכם.. שתחשוב עליה דברים לא טובים.." "תמשיכי נטלי.. תמשיכי.." "ובכן.. כשהיינו ילדות קטנות.. אז הייתה לי בובה שהיא מאוד רצתה ואני לא רציתי להביא לה כי עוד לא הספקתי לשחק בה, אז היא התחילה לחנוק אותי כדי שאני אביא לה את הבובה הזאת..." אמרה נטלי בלבה חשבה: 'חח הגלגל הסתובב.. הוא אף פעם לא ידע שזה היה ההפך..'. "מה?!?!?" יוני היה מזועזע ממה ששמע. "כן.. ועכשיו זה עוד לא עבר לה... כשהיא גנבה לי תחבר אז ידעתי שהיא יצאה איתו אבל פחדתי לעשות צעד נגדה מכיוון שידעתי מה היא מסוגלת לעשות.. היא תמיד קינתה בי.. תמיד.." "אוף אני לא מאמין... זה נורא מה שאת מספרת פה.." "אבל זאת האמת.. אומנם אני אוהבת מאוד את אחותי ולא רוצה שיהיה לה רע.. אך אני הייתי חייבת להזהיר אותך מפניה.." "לא זה בסדר נטלי.. אני מודה לך על זה שסיפרת לי הכול.. הייתי צריך לדעת!!" "תשמע יוני.. בא לך לעלות אליי לכוס קפה או משו?" "אמ.. אני אשמח.." חייך יוני והם קמו ללכת. כשהגיעו לביתה של נטלי אמר יוני: "בטוחה שזה בסדר?" "בוודאי.. יאללה בוא.." והיא משכה אותו אחריה במדרגות. הם נכנסו לדירתה. "את גרה לבד??" שאל יוני. "כן.." "בת כמה את בכלל?" "19.." "אההה סבבה.." "ואתה?" "18.. אבל חפיף כולה שנה.." יוני לא שם לב למה שהוא אמר. "חחח אתה אומר כולה שנה כאילו אנחנו עומדים להתחתן וזה לא מפריע ההבדל.." "חחח נכון.. סתם.." יוני היה נבוך. "בקטנה.." אמרה נטלי. "אז מה עושים?" שאל. "רוצה לראות סרט?" שאלה נטלי. "כן.. אשמח.." "אחלה.. איזה אתה רוצה.? אימה קומדיה או רומנטי?" "לא משנה לי.. תבחרי את.." "אוקי.." נטלי הכניסה דיסק לתוך הדי וי די והתיישבה. הסרט התחיל. יוני הסתכל בריכוז.. והיא לא יכלה לסבול את זה היא רצתה שהוא יסתכל עליה.. יבחין בה.. למה כל הבנים שיש מבחינים רק באחותה?? היא הייתה ספוגה בקנאה. פתאום היא קמה וחיבתה את האור. "מה את עושה??" שאל. "ככה יותר נוח לראות.. שתהיה הרגשה של קולנוע.." "חחח אשכרה קולנוע.." הם המשיכו לצפות בסרט, כשמדיי פעם נטלי מזיזה את עיניה כדי לראות אם יוני מסתכל עליה או כל מה שמעניין אותו זה רק הסרט. "הכי נוח לראות סרט ככה.." אמרה נטלי וכרכה את זרועותיה סביבו והרכינה את ראשה. "חח סבבה.. איך שנוח לך.." אמר יוני. 'אוף למה הוא כל כך אדיש...' חשבה נטלי. "ויותר נוח ככה.." אמרה נטלי והתקרבה לשפתיו ונישקה אותו. יוני להפתעתו הרבה השתתף בנשיקה.
באותו הזמן.. ענבר שכבה במיטתה ולא יכלה להירדם.. היא חשבה פעם על יוני ופעם על אדיר.. והייתה מבולבלת.. כל כך מבולבלת.. ואדיר בכלל לא ישן.. הוא הסתובב ברחובות ללא כיוון.. והיה הרוס מבפנים. ואז הוא החליט שוב ללכת לענבר, לנסות את מזלו. הוא בא ליד הדלת שלה והתלבט דקות ארוכות אם לצלצל או לא.. ואם היא שוב תגרש אותו כמו מקודם? בסוף הוא צלצל. אף אחד לא פתח. 'היא כנראה כבר ישנה.. וכן גם ההורים שלה..' אך פתאום הוא שמע צעדים מתקרבים לעבר הדלת, והיא נפתחה. בפתח עמדה ענבר בכותונת לילה..אדיר היה מוקסם בראותה. "אדיר?! מה אתה עושה כאן שוב ועוד באמצע הלילה?!" "ענבר אני לא יכול בלעדיך את לא מבינה?!" אמר ונישק אותה. והיא נשברה, היא פשוט כרכה את זרועותיה סביב צווארו והשתתפה בנשיקה, והוא בזמן שהוא נישק אותה, הוא סגר את הדלת מאחוריו. הוא הוביל אותה לחדר, והשכיב על המיטה והם המשיכו להתנשק. ואז הוא התחיל לפתוח את הקשירה של הכותונת שלה. ופתאום היא התנתקה ממנו. "לא אדיר!!! אתה לא תעשה לי את זה שוב.. לך מפה !! תעוף מכאן!!" צרחה ענבר.

יאאאאאאאאא........... אדיר הרס הכלללל
הוא היה צריך לדבר איתההה לא ישר להשכיב אותהההה
לאן הוא ממהררררר...
איזה כלבה נטלייי אוויישש אני לא סובלת אותהההה
פליייייייזזזזזז תמשיכייייי 😮ops:

sexy_bomb, רואים שהתלהבת חח..אבל אל תגזימי כל כך עם קללות באתר בבקשה.

אוקיי ממי 😮ops:

יאאאאאאאאא........... אדיר הרס הכלללל
הוא היה צריך לדבר איתההה לא ישר להשכיב אותהההה
לאן הוא ממהררררר...
איזה כלבה נטלייי אוויישש אני לא סובלת אותהההה
פליייייייזזזזזז תמשיכייייי 😮ops:

חח וואלה צודקת 100% והייתי קצת מוסיפה לקללות אבל מילא זה פורום נשמור על שפת תרבות חחחחחחח לא מאמינה שאמרתי את זה טוב נו המשך אני מכורה זה כזה יאפפההה

דייייי אני לא יכולה לחכות יותררררר
אני חייבת ת'המשךךךךך
אני מכורה לזהההההה
:roll:

פרק שמיני- זה הגורל

"ענבר!! מה יש לך?? אולי תפסיקי לבכות ותגידי כבר מה קרה??" שאלה אותה שרון בטלפון ליום המחרת. "הוא היה כאן.." "מי.? מי היה??"..."הוא.. הוא נישק אותי.. הוא רצה לשכב איתי.. אני גירשתי אותו.. גירשתי אותו מהחיים שלי.. לתמיד!" אמרה ענבר מתוך הדמעות. "אויש... שוב המניאק הזה?? שיעזוב אותך כבר במנוחה.. שייתן לך להירגע ממנו.." אמרה שרון. "הוא לא יחזור.. הוא כבר לגמרי השתכנע שאני לא רוצה אותו.. הוא לא יכול היה להאמין כשגירשתי אותו באמצע.." "באמצע??" שאלה שרון. "כשהוא בא להפשיט אותי.. גירשתי אותו.. פשוט סילקתי אותו מהבית שלי.. אני לא ארשה לו שוב לשחק בי.. ושוב לעשות לי את אותו התרגיל! גם אם הוא אומר שהוא אוהב אותי.. ואיך אני אדע שזה נכון?? ואיך אני אדע שהוא לא יעשה לי שוב את התרגיל המלוכלך שלו?!" "את צודקת בהחלט ענברי! שילך לחפש את הזונות שלו!!" אמרה שרון בחומרה.
ענבר התפלאה שיוני כבר לא מתקשר אליה.. לא מזמין אותה לצאת איתו. היא הרגישה שמשהו השתנה.. משהו לא כמו שהיה.. היה לה המספר שלו, אבל למרות זאת היא החליטה לא להתקשר אליו.. לא להראות לו שאפילו לא עבר יום והיא כבר מתגעגעת אליו. אך זה לא רק יום.. עברו ימים ושבועות ויוני לא התקשר אליה, וגם מאדיר היא לא שמעה מילה לאחר שגירשה אותו מביתה אותו לילה. ענבר יצאה כרגיל ובילתה עם חברותיה.. הכירה בנים אחרים.. יצאה לדייטים אבל פשוט עדין חשבה על אדיר.. היא פשוט לא הבינה מה היא מצאה בו מלבד היופי שלו? הוא בסך הכול כמו כל הבנים מנצל וזורק את הרגשות של הבנות לפח. היא לא הבינה אפילו את עצמה. אחרי חודש מאז שהיא לא שמעה מיוני היא החליטה להתקשר אליו בעצמה.. ולראות מה קרה לו. "הלו.." "הלו יוני.. זאת ענבר!" "ענבר? היי מה שלומך?" "מה שלומי? אתה שוכח ממני לתקופה ממושכת כאילו לא הייתי קיימת ושואל מה שלומי??" "טוב מה את כועסת?" שאל ביובש. "אני לא כועסת.. אני מאוכזבת ממך.. כי באמת חשבתי שאכפת לך ממני.. אבל בעיקרון אתה כמו כול הבנים.." "אני? ואת לא יכולת להתקשר אליי??" "למה שאני אתקשר למי שלא רוצה אותי? הא? למה? אתה לא מתקשר.. לא מראה יחס..לא צריך.." אמרה ענבר "אז למה דווקא היום התקשרת??" שאל יוני. "כי רציתי לראות מה אתך.. כי זה היה נראה לי מה זה מוזר שלא התקשרת אליי במשך חודש שלם.. וגם התגעגעתי אליך..." אמרה. "באמת?" שאל יוני מתפלא. "למה אתה מופתע?" "סתם... חשבתי שאת מתגעגעת רק לאדיר שלך.." "קודם כל הוא לא אדיר שלי.. אני מזמן גמרתי איתו!! ובאמת שרציתי לשקם את חיי לצדך.. אתה הכנסת לחיי קצת שימחה.. עידוד.. וחשבתי שאתה גם חושב אותו הדבר.. ועכשיו אני לא יודעת מה קרה לך.. למה אתה כזה עכשיו??" "כזה? איזה?" "כזה קר .. יבש.. לא מספיק שלא התקשרת אליי חודש.. אלא אפילו כשאני התקשרתי אליך אתה מתנהג אליי כאילו אתה פעם ראשונה שומע אותי ואפילו אם זה היה ככה היית מתנהג אחרת תאמין לי.. אני מרגישה שמשהו קרה לך ואני רוצה לדעת מה!! מה השתנה בקשר שלנו??" "שום דבר לא השתנה.." התחמק יוני. "טוב.. אין טעם לדבר איתך.. ביי.." אמרה ענבר. "ענבר חכי.." אמר יוני כשענבר כבר רצתה לנתק. "מצטער.. את באמת בחורה מקסימה.. אני לא רציתי לפגוע בך!" "תגיד יוני.. יש לך מישהי אחרת?" שאלה ענבר. "מה? למה את חושבת ככה?" "לא יודעת.. יש לי הרגשה כזאת.." בצד השני הייתה שתיקה, שכבר אמרה הכול. "כן יש לך.." ענבר אישרה לעצמה את מחשבותיה. יוני המשיך לשתוק. "מי זאת??" וענבר המשיכה בשאלות שלה. "ענבר עזבי.." אמר יוני. "לא נו אני רוצה לדעת!! אני מכירה אותה?" "לא למה שתכירי אותה? יש הרבה בחורות בעולם שאת לא מכירה!!" יוני נשמע עצבני. "איך קוראים לה??" חקרה ענבר. "אוי נו באמת צריך את כל זה?? עזבי ענבר... זה כבר לא רלוונטי.." "מה לא רלוונטי?? שאני רוצה לדעת במי אתה מחליף אותי??" "ענבר.. קודם כל! אני לא מחליף אותך.. כי אין כמוך! ואני ואת עוד לא היינו ביחד בכלל.. קבענו שאני מחכה עד שתשתחררי מהרגשות שלך כלפי חבר שלך לשעבר ותהיי מוכנה להיכנס לקשר חדש.." "נו אז מה קרה? זה לא התאים לך? לא רצית לחכות לי??" "פשוט ענברי.. עזבי.. אין לי כוח להיכנס לזה.. מה שהיה היה.. זהו.." "ביי.." אמרה ענבר. "ענבר נו.. הייתי רוצה שנשאר ידידים לפחות אם לא.." ענבר ניתקה ולא נתנה לו לסיים את המשפט שלו. "שיואו.. למה את חייבת להכריח אותי לעשות את זה למה??" אמר יוני. "זה לטובתך! אמרתי לך כבר מי היא אחותי!!" אמרה נטלי. "כן.. את צודקת!!" "אני יודעת שאני צודקת יוני.. זה הגורל הפגיש בינינו!!" אמרה נטלי.
וענבר אחרי שניתקה את השיחה עם יוני בכתה וחשבה שמשהו באמת השתנה בו.. ולא בגללה.. אלא בגלל שיש לו איזה משהי שמפעילה עליו לחץ. פתאום כל מחשבותיה גלשו לאדיר. היא עדין אהבה אותו ולא האמינה שאהבתה היא כל כך גדולה כלפיו שהיא נותרה בתוכה כל כך הרבה זמן ולא פחתה אפילו שהיא לא רואה אותו או למרות כל ההשפלות שעברה בגללו. היא פשוט הייתה המומה מעצמה. היא הייתה בטוחה שאדיר כבר ירד מהרעיון להשיג אותה וכבר לא אוהב אותה כי הוא הבין שהיא לא רוצה אותו ורוצה את יוני. "אולי זה טוב שזה ככה... כי הוא לא היה בשבילי.." אמרה לעצמה. והייתה מבואסת בגלל שהיא באמת בנתה על יוני. ועכשיו המטרה הבאה שלה הייתה לגלות מי הבחורה שבגללה וויתר יוני עליה.

אוףףףף
זה ממש לא הוגן שכל הבנים עוזבים אותה בגלל אחותה
אחרי הכל אחותה היא הנחש לא ענברייי
בבקשה תמשיכיייייי :roll:

אוף נוו למה אחותה כזאת רעה?....
חחחחח את ממש מוכשרת מותק!!!
תמשיכי, בבקשהה!!

חחחחח איזה לחוצים אתם...כמו טמפון חחחחחחחחחחחחחחחח

😁 :wink: 😁 :wink: 😁 :wink:

חחחחחח טמפון?!.....
תגידי את כבר כתבת את כל הסיפור ואת עכשיו רק מפרסמת אותו בחלקים? או שאת ממציאה אותו תוך כדי כתיבה?....

יאללה ת'המשך =====> חחח.. קצת חוצפה מצידי תפסתי חחח עזבי יש לי פיצול לא משהו כבד אבל תביאי ת'המשך בבקשה אני מתמכרת זאת אומרת התמכרתי וזה אומר מכורה יואו חייבת המשךךך

יום אחד מבין הימים שענבר תהתה במי יכול יוני להחליף אותה, בעצם השאלה הזאת הצחיקה אותה.. הרי לא חסר בנות בעולם שיכולות למצוא חן בעיניו. אבל בכל אופן זה סיקרן אותה. היא הלכה בדרך לפגישה עם חברותיה שקבעו שילכו כולם לקניון. הם היו צריכות לבוא בנפרד לביתה של גלית. ענבר הלכה בדרך והרהרה על הכול. היא עברה דרך בניינו של אדיר. "אוף תמיד הבניין שלו חייב להידחף לי באמצע החיים. אין מצב שאני אשכח אותו או מה?." רטנה לעצמה, אך בכל זאת כהרגלה הרימה את עיניה למעלה.. כאילו קיוותה למצוא אותו בחלון. אך כשלא ראתה אותו הורידה את ראשה באכזבה והתקדמה. אך פתאום שמעה את קולו. "ענבר... ענבר.. חכי!!" היא שוב הרימה את ראשה. אבל היא לא ראתה אותו, היא לא הבינה מאיזה כיוון בא הקול ומי זה הקורא לה.. היא התבוננה בכל הכיוונים. אך פתאום היא ראתה את יוני רץ אליה. היא עצרה והסתכלה עליו בהפתעה. "יוני? מה אתה עושה כאן?" "סתם ראיתי אותך מרחוק.. אבל התקדמת מהר מדיי אז רצתי אחרייך.." התנשף יוני בכבדות. "למה רצת אחריי?" "כי אני חייב לדבר אתך.." "לדבר איתי על מה?" "על.. עלינו?" "מה יש כבר לדבר עלינו??" המשיכה לשאול ענבר בקוצר רוח. "טוב תשתקי ותקשיבי כבר!" "נו.. דבר!" אמרה ענבר בחוסר רצון. "ענבר.. אני יודע שלא התנהגתי אתך יפה.. שלא התקשרתי אליך חודש וכשדיברנו בטלפון כמעט לא התייחסתי אליך.." אמר יוני. "טוב שאתה מודה.." אמרה ענבר וגלגלה את עיניה. "אז.. עכשיו כשראיתי אותך.. רציתי להגיד לך שאני מה זה מצטער.. שאני במקום לעזור לך.. מתרחק.." "לעזור לי במה??" לא הבינה ענבר. "אני יודע על הבעיה שלך ענברי.." "איזה בעיה ואיזה נעליים?? על מה אתה מדבר??" "הבעיה שלך.. נו את יודעת.." "לא אני לא יודעת.. תחדש שלי.." "הבעיה של דיכאונות ועצבים.." "דיכאונות ועצבים?? עכשיו בלבלת אותי עוד יותר.." "נווו ענבר אל תעשי את עצמך.." "מאיפה לקחת את זה.. הא?" שאלה ענבר רותחת מזעם. "מישהו סיפר לי.." "מי?!?" "אדם שמכיר אותך מקרוב.." "יוני אל תשגע אותי.. מי זה??" "טוב אל תתעצבני אסור לך!" "למה אסור לי להתעצבןןןןןןן??" עכשיו זה באמת העלה לענבר את הסעיף. "כי.. יש לך בעיה שאת בעצמך אפילו לא מודעת לזה.." "טוב יוני.. אין לי כוח אליך.. ביי" אמרה ענבר ורצתה ללכת. "חכי ענבר.." יוני תפס בידה. "נו מה אתה רוצה? לשגע לי תשכל?" "אני באמת רוצה לעזור לך.." "אתה תעזור לי מאוד אם תגיד לי מי מכר לך את הסיפורים האלה??" "אם אני אגיד לך מי את תגידי שזה לא נכון!" "זה באמת לא נכון.. אבל אני רוצה לדעת מי!!!!" "עזבי ענבר אני לא יכול להגיד.." "טוב לא צריך.. תשכח ממני לעולם.." אמרה ענבר והסתובבה ללכת. "זאת אחותך" אמר והיא נעצרה והסתובבה. "מה?!" שאלה בהלם. "מה עושה אחותי בכל הסיפור הזה??" "היא רצתה להזהיר אותי ואז היא סיפרה לי.." "להזהיר אותך?? מפניי?? אתה לא מבין.. שהיא רוצה לגרום לי נזק?? עוד לא קלטת את זה?!" "אני לא חושב שאחותך מסוגלת לזה.." "אז כדאי שתתחיל לחשוב.. כי אני לא משקרת.. ואין לי טעם לשקר לך!! היא פשוט נקמנית!! לפני שנתיים היא האשימה אותי שגנבתי לה את החבר.. ואני לא ידעתי שהוא יוצא גם איתה כי הוא רקד על שתי חתונות!" אמרה ענבר. "כן היא סיפרה לי את זה.. אבל אמרה שאת גנבת לה אותו והיא פחדה לעשות נגדך צעד כלשהו כי היא פחדה שאת תהרגי אותה.." "אני?!? אהרוג אותה?? חהחהחההה..." פרצה ענבר בצחוק, ויוני התבונן עליה מבולבל. "תירגעי ענבר.. את נסערת.." "טוב יוני.. אני לא יודעת מה גורם לך להאמין לה.. אבל אתה יכול לחזור אליה.. כי זה כבר לא מזיז לי.. צ'או!!" אמרה ענבר והלכה. "ענבר.. נו.. חכי רגע!" אמר יוני ורץ אחריה. "יוני.. אני סיפרתי לך מה היא עשתה לי נכון?? אמרתי לך את זה כי אני יודעת!! ואני לא משקרת!! למה אתה מאמין דווקא לה?? למה לא לי??" "כי הייתה כל כך כנה כשהיא סיפרה לי את זה.." "כן כן כנה.. ואתה תמים שאתה מאמין לה.. שהיא מסובבת אותך על אצבע הקטנה שלה.. היא שחקנית טובה פשוט.. אבל תעשה מה שבא לך.. וחבל שאתה מאמין לה ולא לי.. בסוף מי שיאכל אותה בגדול זה אתה.. עכשיו ביי לך חברות שלי מחכות לי.." "ביי.. ענבר ותסלחי לי.." אמר יוני. והיא הלכה. יוני התיישב ליד הבניין של אדיר והרהר על הכול.. חשב למי להאמין לענבר או לנטלי. בסוף הוא שמע קול. "הוו הנה.. אתך רציתי לסגור חשבון!!" אדיר התנפל עליו ותפס אותו בצווארון בכעס.
"הי מה אתה עושה??" צעק עליו יוני בבהלה. "אני רוצה שתעוף מהתמונה!" צעק עליו אדיר בחזרה. "מי אתה שתגיד לי מה לעשות??" "לפני שבאת ענבר אהבה רק אותי ואז פתאום היא רוצה אותך!! אני רוצה שהכול יחזור לקדמותו.. וזה יקרה רק אם תעוף!!" "ענבר אמרה שהיא רוצה אותי?" שאל יוני. "כן כן " אמר אדיר ומשך את יוני יותר חזק בצווארון. "הי תירגע!! קודם כול.. אתה פגעת בה קשות בגלל זה היא העיפה אותך ולא בגללי ולא בגלל אף אחד אחר.." אמרה אדיר, ויוני הרפה מאחיזתי. "מה היא כבר סיפרה לך?" שאל אדיר. "הכול! היא סיפרה לי הכול!" "מה בדיוק??" "שאתה שיתפת פעולה עם אחותה כדי להרוס לה את החיים.." "מה עוד?" "אבל רגע.. זה נכון? אחותה נטלי באמת אמרה לך לעשות את כל זה לענבר?" שאל יוני. "מאיפה אתה מכיר את נטלי??" שאל אדיר. "מכיר.. נו מה זה משנה.. אני רוצה לדעת אם זה נכון!!" "כן זה נכון!! נטלי היא הבחורה הכי מרושעת בארץ! היא לא מרחמת על אף אחד! על אף אחד!" אמר אדיר. "שיואו..." אמר יוני כשראה את הרצינות על פניו של אדיר. אדיר התיישב לידו גם כן עם מבט מהורהר. "ואני עוד לא האמנתי לה.." אמר יוני. "לא האמנת למי?" "לענבר.." "בקשר?.." "לזה.. נו האמת אחותה סיפרה לי סיפור אחר לגמרי ושיחקה אותה החפה מפשע בסיפור.." "חחח נטלי חפה מפשע??" צחק אדיר. "היא שחקנית פשוט.. מכשפה! אבל רק בזכותה הכרתי את ענבר ובזכותה איבדתי אותה.." אמר אדיר בעצב. "אני פשוט דפוק.. הייתי צריך להפסיק את זה עד שעוד לא מאוחר.. אבל לא הייתי שפוי.. נטלי כישפה אותי.. ובאותה זמן הכול יכולתי לעשות בשבילה..." המשיך לדבר אדיר כשהעצבות משתלטת עליו יותר ויותר. "באמת.. גם עליי היא השפיעה.. אני לא מאמין שעזבתי את ענבר בשבילה ועוד האמנתי לסיפורי סבתא שלה.. אבל היא נראתה כל כך טובה וכנה.." "אויש אל תהיה תמים בחור.." "אמר אדיר והוא הרגיש שהוא כבר לא כל כך כועס על יוני. "וואי.. ועכשיו גם ענבר לא תסלח לי.." "למה שהיא לא תסלח לך??" "למה? כי לא האמנתי לה... והאמנתי לאחותה!!!" אמר יוני. "אה.. זאת בעיה.." אמר אדיר אבל בלבו הוא שמח שענבר ויוני רבו. "אני אתקשר אליה עכשיו ואבקש סליחה.." אמר יוני והרים את הפלאפון שלו, הוא חייג את מספרה של ענבר. "הלו.." אמרה ענבר. "היי ענברי איפה את??" "עם החברות שלי בקניון.. מה אתה רוצה??" "לדבר אתך.." "כבר דיברנו מספיק להיום.." אמרה בכעס ענבר. "ענבר.. אני מצטער.. מצטער שלא האמנתי לך.. אבל עכשיו אני מאמין לך.. באמת.." "אהה באמת? ואיך כל כך מהר שינית את דעתך?? מוזר...." אמרה בציניות ענבר. "ענבר.. עזבי אני דפוק.. תסלחי לי?" "לא יודעת.. נראה כבר.." אמרה ענבר באדישות. "נו ענבר..." "טוב לך לאחותי.. היא מחכה לך... ביי.." "חכי נו ענבר.." "תביא לי תביא שנייה.." אמר אדיר. "מי זה אתך??" שאלה ענבר. "ענבר.. היי זה אדיר..." אדיר חטף את הפלאפון מידו של יוני. "אויי.. עוד אחד.." ענבר גלגלה את עיניה. "ענבר מי זה???" שאלה שרון. "סתם מישהו מטריד אותי.." אמרה ענבר בצחקוק קל. "ענבר.." "מה אדיר?? מה אתה רוצה ממני?? אולי תצא מהחיים שלי סוף סוף ותיתן לי מנוחה??? התעייפתי ממך.. נמאס לי כבר מכם... מכל הבנים שלא יודעים מה הם רוצים מעצמם!!" "אבל אני יודע.. עכשיו אני יודע!! שאני אוהב אותך .. ואני טיפש שעזבתי אותך.. זו הטעות של החיים שלי.." "אז עכשיו הגלגל התהפך!" אמרה ענבר. "אני כבר לא אוהבת אותך!! נמאס לי!!" "טוב.." אדיר השפיל את מבטו. "ביי!" אמרה. "ביי אהובתי.." אמר אדיר והם ניתקו. "לא נמאס לך לרדוף אחריה??" שאל יוני. "אני מאוהב בה ולא אעצור עד שהיא תהיה שלי!!" "אדיר.. יש משהו שאתה לא יודע.. ואני אהיה זבל אם אני לא אספר לך.." אמר יוני.