איפה ההמשך?....
דיי איזה סיפור יפההה
"אוקיי.. ספר לי הכל!!" אמר אדיר. "ענבר עדין אוהבת אותך.. היא לא הפסיקה לאהוב אותך לרגע.." אמר יוני. "מה?! על מה אתה מדבר?? אוהבת אותי??" "כן.." יוני השפיל את ראשו. "מה זאת אומרת??" שאל אדיר. "מה מה זאת אומרת?? אמרתי שהיא אוהבת אותך מה לא מובן בזה?!" יוני התחיל להתעצבן. "פשוט אני לא יכול להאמין.. ספר לי איך הגעת למסקנה הזאת??" שאל אדיר. "פשוט כי רואים עליה.. והיא בעצמה סיפרה לי ואמרה שהיא זקוקה לזמן כדי לשכוח ולהיפתח לקשר אחר. היא הייתה עצובה כזאת.. ואהבה פשוט בלטה לה בעיניים, אז כשהיא דיברה אתך ליד הבית שלה או במועדון.. היא פשוט מתאפקת כדי לא להגיד לך עד כמה היא אוהבת אותך.. ולא רק זה.. כשהיא הייתה איתי. אני בטוח שהיא חשבה עליך, כי פעם אחת היא קראה לי אדיר בטעות.." סיפר לו יוני. "וואו.. אני בשוק של החיים שלי..." אמר אדיר בפה פעור. "אבל.. זה לא עוזר הרבה.. כי ענבר לא רוצה לסלוח לי.. היא יותר מדיי נפגעה ממני.. יותר מדיי..." אמר אדיר בעצב. "אז תנסה שוב.. תראה אני בטוח שאם ענבר אוהבת אותך .. היא מתישהו תישבר לאהבתה.. ואם אתה תתרחק ממנה ותקשיב לה שהיא לא רוצה אותך כבר.. היא פשוט תישכח אותך עם הזמן.. פשוט אל תוותר אחי!!" אמר יוני. "למה אתה עוזר לי??" שאל אדיר. "אני לא עוזר לך.. פשוט זאת חובתי כאדם ישר, להגיד לך את האמת ולא להמשיך לרמות אותך ואת עצמי.." אמר יוני. "תודה.." אמר אדיר. "שטויות.." אמר יוני. "לא זה לא שטויות.. אתה בטח אוהב אותה.." "טוב אולי אני מרגיש אליה מין רגש מסוים, אבל אני בטוח שאני לא אוהב אותה כמוך.." אמר יוני והסתכל באדיר בסימן שאלה. "כן! אני מאוהב בה עד עמקי נשמתי!" אמר אדיר. "טוב אז מה הצעד הבא שלך?" שאל יוני. "לנסות לדבר איתה שוב.. ואם היא עדין תסרב.. אז אני אראה כבר מה אני עושה..." "לא אחי.. צריך לחשוב על הכול כבר מעכשיו!!" אמר יוני. "אני באמת לא יודע מה אפשר עוד לעשות... אני שונא את עצמי על זה שהייתי כל כך זבל!" אמר אדיר. "הרי היא בחורה כל כ טובה, כל כך רכה, מתוקה, והכי חשוב היא אהבה אותי באמת, הייתי כל כך עולמה.. למה חייב הגלגל להתהפך?!" "אני אסביר לך למה!" פתאום נשמע קול. זאת הייתה נטלי. "הכול בגללך נחש!!!" "חחח לא לא לא.. אם היית אדם טוב לא היית מעז לעשות לענבר מה שעשית!!" "הכול בגללך! את סנוורת אותי.. מרוב אובססיה שלי אליך.. איבדתי את הראש ולא ראיתי מה עשיתי.. ולא ראיתי איזה נזק גרמתי .." "על איזה אובססיה אתה מדבר??" שאל יוני. "היינו יחד!! היא הכריחה אותי לעשות את הזוועה הזאת לענבר ואיימה עליי שהיא לא תהייה איתי אם אני לא אעשה את זה.. הייתי מטורף עליה.. פשוט איבדתי את הראש.. פשוט היא הייתה כל מה שרציתי.. ואני לא חושב שאהבתי אותה.. היא רק הייתה אובססיה חולנית שלי... וכשהבנתי סוף סוף מי היא.. זה גרם לי לבחילה.." "דבריך מעליבים אותי אדיר!!" אמרה נטלי. "אה כן?? טוב מאוד!! אפילו שלהעליב אותך זה לא מספיק, אפילו לרצוח אותך לא מספיק!!" אמר אדיר. "אויש דיי..." אמרה נטלי באדישות וגלגלה את עיניה. "גם עליי עבדת הא??" אמר יוני. "לא.. אני עליך לא עבדתי..." כן כן..ממש לא.." אמר יוני. "אני בדקתי אותך יוני..." "איך בדקת אותי??" "אם אתה באמת רוצה את ענבר..ואם כן לא היית מעז לשכב איתי.... חחח אני יכולה להיות סוכנת חשאית ליחסים" צחקה נטלי. "מה?! אתה ונטלי שכבתם???" שאל אדיר בהפתעה. "כן.. באותו יום כשהוא נפגש עם ענברי שלנו.. אני סיפרתי לו כמה סיפורי סבתא והוא נפל ברשת חחח תמים שלי.." אמרה נטלי וליטפה את לחיו בציניות. "כלבה!!" אמר יוני ותפס אותה בשערה. "איי יוני כואב לי תעזוב אותיייי.." "כואב לך??? אני אהרוג אותך בת זונה!!" הוא התחיל להרעיד אותה. "יוני.. יוני.. עזוב אותה.. לא שווה להתעצבן בכלל בגללה..." אמר אדיר והפריד בין יוני לנטלי. "לכי מפה נטלי.. תעופי מהעיניים שלי.. לכי תחפשי חיים מנוולת!! חיים של מי להרוס.. את טובה בזה.. אין לך גבולות!!!" אמר אדיר. "אוי אוי ריגשתם אותי כ"כ.." אמרה נטלי בלעג. "אני הולכת מוסקטרים שלי.. אבל אתם עוד תשמעו ממני... צ'אוווו..." אמרה והלכה.
דייייייייייייי...........
זה לא פייררר..........
למה הפסקת באמצעעעעע...........
אני מוכנה לקבל את יונייייי
:biggrin:
חחחחח sexy_bomb, ממש נכנסת לזה מה?...
זה לא סיפור אמיתי מותק.......
תמשיכי פלייזז!!
חיחיחיח אני יודעתתתת
אבל בכלל זאת הייתי מוכנה לקבל את יוניייי.... 😮ops:
ואני חייבת לדעת תהמשךךךךך
:roll:
חחחחח
sexy_bomb, מה השם שלך?
וואי!!! barbie, את ממש כשרונית!!!!!!!!!1 אני ישבתי כאן מלא זמן מרותקת לסיפור, ואפילו שהיו לי 1001 דברים על הראש ( ואני מתכוונת לזה) פשוט לא יכולתי להפסיק :!: :!: :!: :!: :!:
ככל שהמשכתי לקרוא ככה יותר נשאבתי לתוכו.....
ומה שרציתי לשאול אותך זה את שמך.... ככה שאם בעוד כמה שנים אני אעבור ליד סטימצקי ואראה ספר שלך אני בטוח אקנה :!: :!: :!: :!: :!: :!: :wink: 😛
מקווה שתכתבי המשך בקרוב, כי אני ממש מצפה לו בכליון עיניים!!! :biggrin:
חחחחחחחח מותק של ילדה את ממש מותקקקקק... וקוראים לי אלה.. אבל לא נראה לי שהספר שלי יופיע בסטימצקי חחח 😊
ולהמשך!!
פרק תשיעי- הסוף! (טוב או לא.. נראה..)
"יאוו ענבר.. תראי איזה חולצה יפה!!!" אמרו חברותיה של ענבר.. כשטיילו בקניון. את ענבר זה כבר לא עניין.. היא חשבה על השיחה האחרונה שלה עם אדיר בטלפון. קולו עדין הדהד באוזניה. "ענבר את פה??" שאלה שרון בחיוך. "לא.. אני שם.." אמרה ענבר וחייכה קלות. "טחחח מצחיקולה.. את שם.. עם אדיר.. נכון?" "כן.. שיואו שרון.. הוא לא עוזב אותי!! הוא לא נותן לי לשכוח אותו.. אני רוצה לשכוח!!!!" אמרה ענבר בייאוש. "זה עוד יקרה אל תדאגי אחותי אה..דרך אגב מה עם זה.. נו איך קוראים לו??" שאלה שרון. "יוני??" "כן.." הוא גם מפגר כמו כל הבנים... הוא דיבר עם אחותי.. והיא כנראה סיפרה לו סיפורי סבתא.. חח לא כנראה! בטוח! והוא האמין לה... היא המציאה עליי כל מיני מעשיות אבסורדיות... והוא לא יכל לעמוד בפני כישרונה לדרמה.." אמרה ענבר. "אבל מה היא כבר אמרה לו?" "המציאה שאני חולת נפש.. ויש לי בעיה בראש ואני יכולה לרצוח ומה לא.. פחח מסכן היוני הזה היה מפוחד רצח ואמר שהוא יעזור לי.. טחח שילך לחור שממנו הגיע אני לא צריכה את העזרה הצבועה שלו.." אמרה ענבר בנחישות. "מאיפה את יודעת שהוא דיבר בצביעות.. "חח לא.. הוא היה לגמרי רציני.. רק שהוא לא יודע מי היא אחותי.. שיתעסק איתה מה אכפת לי.. בסופו של דבר הוא יאכל אותה.." "ענבר.. נו את צריכה להזהיר אותו מפניה.." "אה באמת? ואת חושבת שהוא יאמין לי אחרי שאחותי טובת הלב.. הזהירה אותו עם כל הכוונה מפניי??" "חחחחח" שרון צחקה. "מה מצחיק אותך?" "טחח הדיבור שלך.." "טוב..." "אבל יוני חמוד.." אמרה שרון. "באמת?!" ענבר הסתכלה עליה במבט פוזל. "את נדלקת עליו??" "לא... סתם הבאתי הערה אסור??" "לא לא מותר.. רוצה אני אכיר ביניכם??" שאלה ענבר. "לא מה פתאום נראה לך??" "למה לא??" "כי לא.. עזבי.. בואו נלך הביתה כבר חרשנו על הקניון הזה..."אמרה שרון והן הלכו.
בדרך הביתה ענבר ושרון נפרדו מגלית ומעיין והמשיכו לבדן. "יואו שרון עכשיו שוב נצטרך לעבור דרך בניינו.. מה ככה יהיה תמיד?? אם ככה אין מצב שאני לא אתקל בו לפחות פעם ביום וזה ממש לא טוב!!!" "אויש לא יודעת מה להגיד לך.. פשוט תתעלמי ממנו.. וזהו! יגיד מה שיגיד.." "אבל שרון.. את לא מבינה שככה אני לא אוכל לשכוח אותו אף פעם???" "את תוכלי!!"
הן התקדמו קצת.. לעבר בניינו של אדיר ופתאום ראו את אדיר יחד עם יוני ישובים על הספסל ומדברים ביניהם. "מדברים על החמור..." אמרה שרון לענבר שהסתכלה עליהם בשוק. פתאום אדיר הבחין בהן וקפץ. "ענבר.." אמר. "מה שוב??" ענבר אמרה לעצמה וגלגלה את עיניה. "נשמה אני חייב לדבר אתך!!! בבקשה רק תקשיבי לי.. אני מתחנן.." אמר אדיר. ענבר התבוננה עליו ברצינות.. לתוך עיניו. ומשהו נגלה לעיניה. במבטו, איזושהי כנות לא מוסברת.. פשוט היה לו מבט כל כך הרוס.. כל כך אמיתי.. שענבר התחילה להאמין שאכן עכשיו הוא באמת כנה. "טוב.. בוא נדבר.." "בואי נעלה אליי.. נשב שם נדבר.." "נוח לי פה.. נו יאללה דבר כבר!!" "ענבר.. אני לא אעשה לך כלום.. נשמה נעלה אליי..?" ענבר הסתכלה בשרון, וזו הנהנה בראשה. "אוקי" אמרה ענבר. "שרון את מחכה לי??" "כן.. אל תדאגי.." וענבר הלכה עם אדיר לדירתו. בנתיים שרון התיישבה בספסל ליד יוני כדי לחכות לענבר. "מה העניינים??" שאל אותה. "אחלה.. למה אתה מחכה??" "סתם לראות מה נסגר.." אמר יוני. "זה באמת לא אכפת לך שהיא שם מדברת איתו ואולי היא תשלים איתו??" "ברור שאכפת לי.. אבל מצד שני אני יודע שהם מאוהבים.. והוא באמת אוהב אותה לפי מה שהוא דיבר עליה וסיפר לי את מחשבותיו.. ואת מה שהיא בשבילו.. אז.. אני פשוט אהיה שמח בשבילם אם הם יחזרו.. כי לענברי מגיע להיות מאושרת.. כי היא סבלה הרבה..." אמר יוני. "כן.. מי כמוני יודעת מה היא עברה.." אמרה שרון. "את חברה מאוד טובה שלה כן?" "כן.. בוודאי!!" "איך קוראים לך??" שאל. "שרון!! אתה לא ראית אותי במועדון? הייתי ביחד עם ענבר.." "אה כן עכשיו אני נזכר..." "סבבה.." "תגידי שרון.. יש לך חבר?" "לא.. אתה מתנדב? חחח" צחקה שרון. יוני התפלא על הישירות שלה, גם אם זה בצחוק. "וואלה.. אני לא אסרב.." יוני חייך. "חח אני יודעת שלא.. הרי כל הבנים בנויים מאותם ברגים במוח.. אם יש הצעה ממישהי לא משנה מי.. אז למה לא.. אם יש חירמון טוב!" "חח נראה לי את מה זה עצבנית על הבנים.. חח עדיף לא להתעסק אתך.." אמר יוני בחיוך. "טחח כן ככל שאני רואה מה נעשה סביבי.. אז אני כבר לא סומכת על אף אחד..." "טוב.. אבל אל תעשי הכללות.. יש גם בנים טובים!!" כן.. חח נחיה ונראה.." אחרי איזה חצי שעה היא ראתה את ענבר יוצאת מבניינו של אדיר. "אוקי אני זזתי.. היה נחמד לדבר אתך!!! צ'או!" אמרה שרון וקמה. "עוד נדבר כן..?" שאל אותה. " אממ כן למה לא.. ביי ביי." אמרה והלכה. "אבל .. אבל.. איך.." אמר יוני אחריה אבל היא כבר הלכה והוא עקב אחריה במבטו. הוא אהב אצלה משהו, לפי החצי שעה שהוא דיבר איתה. משהו באופי שלה, נוקשה כזה והחלטתי.. וראו עליה שהיא בחורה טובה.. וגם יפה.. הוא לא הבין את עצמוו.
שרון הלכה עם ענבר בדרך חזרה בשתיקה. דמעות בצבצו בעיניה של ענבר. "ענבר.. נו יאללה את מתכוונת לשתוק עוד הרבה??? ספרי כבר מה קרה..." "כלום לא קרה.." "תודה רבה.. נו איזה מין חברה את.. נו ספרי לי!! גם לי יש משהו לספר לך!!!" אמרה שרון. "מה?!" שאלה ענבר. "חח את רואה?? אני מספרת רק אחרי שאת מספרת!!!" "טוב.." אמרה ענבר. "נו?!" "התנשקתי איתו?.." "חח זה כל הסיפור? סווווו?? מה הביג דיל בזה??" "כי.. אממ.. טוב תקשיבי.." "כולי אוזן!!!" "אז עליתי אליו.. ישבנו והוא שוב התחיל לדבר על הרגשות שלו, שהוא עשה טעות איומה שכל החיים לא יספיקו לו כדי לכפר עליה.. שיואו באותו רגע ממש ריחמתי עליו, היו לו דמעות בעיניים.. הוא אמר שהוא אוהב אותי בכנות ושכואב לו שאני לא מאמינה לו.. אז אמרתי, ש.. ברור שאני לא מאמינה לו כי הוא שיקר לי לגבי זה פעמיים.. אז הוא אמר מה הטעם שלו לשקר לי עכשיו? כשכבר הוא השיג את מה שהוא רוצה.. נגיד.. נו הבנת.. אז .. באמת במבטו היה משהו אמיתי, משהו כזה מרגש ש.. שפשוט לא יכולתי.. נישקתי אותו, אני דפוקה.." יוו למה דפוקה???" כי.. לא יכולתי לסבול את הקרבה שלו בלי לגעת בו.. לנשק אותו.." "ומה הוא אמר על זה?" "כלום.. הוא היה בהלם.." "ומה עוד? איך זה נגמר.?" שאלה שרון. "אחרי הנשיקה פשוט קמתי אמרתי שזו הייתה טעות.. והלכתי.." "אוייי זה מה שעשית?" "כן.. עשיתי נכון??" "ברור שלא!!! מה את מפגרת?? הבחור מאוהב בך!!!!!!" "איך את כל כך בטוחה??" "דיברתי עם יוני והוא סיפר לי שהוא דיבר איתו.." "אהה אגב מה דיברתם בזמן שחיכיתם שם??" "אממ האמת שהוא התחיל איתי.." "התחיל אתך?? נו ספרי ספרי הכול.." "סתם זבל נראה לי גם.." אמרה שרון. "חח מה פתאום.." אמרה ענבר. "יוני הוא היחיד נראה לי שאני חושבת שהוא טוב.." אמרה ענבר. "נו ספרי מה הוא אמר?" "לא יודעת.. הוא שאל אם יש לי חבר.. אמרתי שלא ואם הוא רוצה להיות המועמד.. אז הוא אמר למה לא וזה.. טחח הוא רק היה אתך רצה אותך ואחר כך את אחותך.. את קולטת? כל כך מהר הוא עובר מפרפר לפרפר??" "אז מה את רוצה.. אני לא איתי ונטלי גם לו.. יעני בגלל שאני אוהבת את אדיר ונטלי היא סתם זבל.. אז מה את רוצה שהוא ישב ויבכה? הוא עובר הלאה.. ואת מועמדת כזאת מקסימה..." "חח אוי נו באמת.." אמרה שרון והורידה את מבטה לרצפה. "טחח רק אל תסמיקי.." צחקה ענבר. "יאו דיי.. אני לא מעוניינת בו.." אמרה שרון. "למה?!?!" "לא יודעת.. אני מפחדת לסמוך על בנים.. אחרי מה שקרה לך.." "אז אל תהיה טיפשה ואל תשכבי איתו עד שאת לא בטוחה ברגשות שלו.." אמרה ענבר. "טוב אולי את צודקת.." אמרה שרון. "תאמיני לי שרון.. תלכי על זה.. לא ילך אז לא ילך.." "אולי.. נראה כבר.." אמרה שרון. "ומה את תעשי בקשר לאדיר?" "לא יודעת.. אשכח ממנו.." "למה יא דפוקה??" "אולי אני דפוקה.. אבל.. טוב לא יודעת.. מסכן איך הוא הסתכל עליי כשעזבתי אחרי הנשיקה..." "נו למה עזבת?? איזה סרטים אתך!!" "טוב בואי מכאן.. לפני שאני ארוץ אליו.." אמרה ענבר ומשכה את שרון בידה. "אוחח אתך.." נאנחה שרון ונגררה אחריה..
המשך יבוא (פרק תשיעי הוא ארוך)
😊
מותק! את לוקחת את כל מה שכתבת פה! ואת שולחת את זה להוצאה לאור! ואם את לא רוצה אני ישלח במקומך! ברור?!?!
ותגידי איך קוראים לך כדי שאני יעבור בסטימצקי אני יחפש עוד סיפורים שלך.. :biggrin:
את ממש כישרונית בובה!
יש לך עתיד בתחום! אני מדברת מכל הלב! תמשיכי לכתוב!!
*איזה זונה נטלי
*איזה חמוד אדיר
*איזה מותרתיוני
* ענברי איזה נשמה היא
*שרון החברה הכי שיכולה להיות!
חחח איפה ההמשך?! אני במתח!
אחרי שענבר ושרון הלכו, אדיר יצא שוב החוצה איפה שחיכה יוני. "נו מה נסגר?" שאל יוני. "הכל אבוד אחי.. היא כבר לא רוצה אותי.." אמר אדיר. "היא כן!! היא פשוט פגועה ולא יכולה לסלוח.. אבל מילה שלי שהיא עדין אוהבת אותך!!!" "אני לא יכול להיות בטוח.." "ספר לי מה היה שם למעלה.?" "אוקי אז דיברנו, היא אמרה שהיא לא יכולה להאמין לי, אבל פתאום היא נישקה אותי.. ככה פתאום!!" "אה באמת?! ומה?" "ומיד אחרי זה היא קמה אמרה שזאת הייתה טעות והלכה..." "אתה רואה? קשה לה לשלוט על רגשותיה, במיוחד כשאתה קרוב! אל תעזוב אותה, פשוט תמשיך להילחם..." "אין מצב יוני.." "אדיר, אל תתייאש!! ייאוש זה דבר רע!!" אמר יוני. "עשיתי כבר כל מה שביכולתי!! מה עוד נותר לי?" "אז תמשיך לעשות.. ובסוף היא תישבר מילה שלי!" "לא יוני.. זהו דיי, אני מרים ידיים!" אמר אדיר והרים את ידיו. יוני התבונן עליו במבט מאוכזב, כאב לו הלב על אדיר ועל ענבר, הוא רצה שהם יהיו ביחד למרות שהוא בעצמו רצה את ענבר, אבל הוא רצה גם שיהיה לה טוב והיא תהיה מאושרת עם הבן אדם שאותו היא אוהבת. "אז מה אתה מתכוון לעשות עכשיו??" "לנסוע מכאן.. לנסוע רחוק.." "לנסוע מהמדינה לצערי אני לא יכול.. אסע להורים שלי בטבריה.. ואהיה שם בנתיים כדי לשכוח.." "זה כבר סופי?" שאל יוני. "כן..." אמר אדיר והשפיל את ראשו.
"ענבר... זה כבר סופי???" שאלה שרון את ענבר בזמן שישבו ופטפטו על מיטתה של ענבר. "כן.." אמרה עם ראש מושפל ענבר. "ואני?? ככה את עוזבת אותי???" "בובה זה לא להרבה זמן.. אה ואם את רוצה את יכולה לבוא איתי.. פשוט אני מוכרחה לשכוח.. תביני אותי!!" "אני לא מבינה אותך!!! הבחור באמת אוהב אותך ואת בורחת ממנו כמו ממגפה..." "כי אני לא רוצה שוב להיפגע!! נמאס לי, דיי!!!" "לאן את נוסעת?" שאלה שרון. "לטבריה.. לסבא וסבתא שלי.." אמרה ענבר. "אה... הייתי באה אתך.. אבל אני לא יכולה לעזוב פתאום הכול.." אמרה שרון. "כן.. אני מבינה.. לא נורא אני אחזור מהר, אפילו לא תספיקי להתגעגע..." אמרה ענבר. "בטח שאני אתגעגע.." אמרה שרון ונשמעה ממש מצוברחת.
אדיר ישב בחדרו והיה מצוברח. הוא חשב על ענבר.. ורצה לבכות.. מחשבות הציפו את ראשו אחת אחרי השנייה ללא הפסקה. הוא חשב שהוא אף פעם לא אהב ככה מישהי כמו שהוא אוהב את ענבר. פתאום נשמעה דפיקה בדלת. אדיר קם לפתוח בתקווה שזו ענבר, למרות שהתקווה הייתה קלושה. בפתח עמדה נטלי, עם פרצוף ציני וצבוע כהרגלה. "נטליי מה את עושה כאן אפשר לדעת?" שאל אדיר בכעס. "בטח שאפשר בונבון!!" אמרה ונישקה אותו. אדיר מיד הדף אותה לאחור."עוד יש לך את החוצפה הזאת אחרי מה שעשית לבוא ולנשק אותי???" "מה כבר עשיתי???" שאלה בתמימות. "מה עשית?! את עוד מעיזה לשאול??" "בקיצור באתי לשאול אותך אם אתה שלי?" "אני מה?!" "שלי!" "השתגעת.. אני לא שלך ולא נעליים.. תעופי מהחיים שלי לפני שאני מסגיר אותך למשטרה.." אמר אדיר זועם יותר מהרגיל. "יש לך אומץ להסגיר אותי חמוד??" שאלה ועל פניה התפשט חיוך ערמומי. "רוצה לראות?!" אמר אדיר והרים את הטלפון. "חחח ומה תגיד להם? יאו מישהו פה אונסת אותי חחחח" צחקה נטלי צחוק רועם. "נטלי תלכי מפה.." "ואם אני לא אלך מה תעשה לי הא?" "אמרתי לך אתקשר למשטרה ולא רק אתלונן על הטרדה, אלא אספר להם הכול!!" "יש לך הוכחות?!" "נמצא הוכחות.." "נו למה כל כך קיצוני? אפשר לסדר הכול בינינו..." אמרה נטלי. "אין מה לסדר בינינו.." אמר אדיר והסתכל עליה במבט כעוס. "אדיר.. אני אוהבת אותך!! אני לא רוצה שזה יגמר ככה בינינו!!" "אה כן? יכולת לחשוב על זה לפני שעשית את המעשים הזוועתיים האלה לאחותך ולפני שעירבת אותי בזה.. יכולת לחשוב על זה.. אבל לא חשבת.. אותך רק עניינה הנקמה חסרת תועלת שתשבור לאחותך את כל החיים.." אמר אדיר. "אדיר אתה לא עוזב אותי.." אמרה נטלי. "אתה לא עוזב אותי.. אתה לא יכול.." אמרה נטלי ודמעות זלגו במורד לחייה.. "אל תכריח אותי לעשות מה שלא הייתי רוצה.." "מה לא היית רוצה לעשות??" "אתה לא תעזוב אותי נכון??" אמרה והתבוננה עליו במבט מתחנן. "אני כן!!! עכשיו צאי החוצה!!!!!!" צעק אדיר ופתח את הדלת. "אתה לא!!!!" צעקה נטלי וסגרה בחזרה את הדלת בטריקה. "לפני זה אתה תמות!!!!" אמרה והוציאה אקדח מתיקה.
אמאאאא
מה היא מטומטמת נטלי הזאת או מה?! היא הולכת להרוג אותו?! אבל אסור שהוא ימות!! הוא צריך להיות עם ענברי!!
יאואווווו אני במתחחח איפה ההמשך!!!!!?!?@!?#%##$^*I&&^%
וואי חמודה את כותבת ממש מצויין.. :wink: .
עזבתי כל כך הרבה דברים שהייתי צריכה לעשות בשביל לקרוא את הסיפור שלך..
(ואני עוד בתקופת בגרויות שתביני... :roll: )
הסוף! (טוב או לא.. נראה..)
ואני מקווה מאוד שיש המשך ושזה לא הפרק האחרון... :?
אתר האהבה הישראלי