מהפרק הקודם
ליהי כבר הייתה במכונית, המכונית הכסופה עם הגג הפתוח.
"אני אוהבת הומאים!" פיזמתי לעצמי בשקט ונכנסתי בחיוך למכונית.
ובן רגע החלו השיגועים, בדיוק כמו בפעם הקודמת.
המשך
"אנייי צווועקק אווווווור כן את האווווורר את הכוווווח את הכללללל.....
אני צועק אור לי אור לי אור כן את האוווור את הכוח את הכלללל.....
מהרגע הראשון שראיתי!
את חיי אני שיניתי!
את כל מה שרציתי ציפיתי קיוותי בחיי !
אוחז אותך בשתי ידיי!
דמעות של אושר בעיניי קורא תודה לאלוהיי!
נתן לי את האווור!
אזז אני צווווווווווועק אווווווווווווור כן את האוווורר את הכחחח את הכלללל......."
צעקנו ושרנו כמו משוגעים בכביש הראשי.
"וווואי כבר כואבת לי הבטן מלצחוווק!" ליהי ציחקקה
"כןןן גם לי, מני תוריד אותנו כאן!" אמרתי לו
"ביי נסיכות" נתן גז ונעלם.
"אני מתה עליו" צעקה ליהי.
"כה, הוא משו מיוחד" הסכמתי איתה.
הלכנו לבית קפה בדיוק כמו בפעם הקודמת, עם אותה מנה ואותו נושא שיחה,
שחר.
סיפרתי לה בדיוק מה קרה אתמול.
"יא! אמאלה!" אמרה ליהי כמעט עם דמעות בעיניים
"איזה מושלם! אני גם רוצה כזה!" אמרה כשידייה מכסות את פייה
🙄 "רק שלי" אמרתי בנימה מטופשת ופרצוף מסמיק
"וואי, מה זה.. את רציני מוכנה?"
"כה... אמרתי לך, רק איתו אני אהיה מוכנה לעשות את זה עכשיו"
"יאאא אני חייבת שחר כזה!" אמרה בקנאות מחפשת סביבה משהו.
"יואו מאיה! אני לא מאמינה עלייךך"
תקעתי לה פרצוף מסכן של 'גמאני לא' ושתקנו.
"בואי נלך לראות סרט" אמרה ליהי מחפשת סביב אחר בית קולנוע.
"בואי"
"ראיתי בדיזנגוף יש קולנוע"
"כה, ואז זה כבר קרוב לאולפנים"
"כן... יאללה בואי, עכשיו אנחנו יודעות את הדרך" אמרה ליהי וקרצה לי
מרכז דיזנגוף מפוצץ חנויות.
לא יכלנו להתאפק ונכנסנו אליהן😕
"זה או זה?" שאלה ליהי שהראתה לי שני תחתוני חוטיני שונים
"זה.." הצבעתי לה על האדום
"יאאא! איזה שקסי" צייצה ליהי על תחתון שהיה בדיוק בידי פוקחת לרווחה את עינייה
"האא?! לאאא" אמרתי
"מהה? למה??"
"זה מוגזם" עניתי לה, זה באמת היה תחתון מוגזם
"נוווו בשביל שחר 😉 "
יצאנו משם כשלכל אחת 5 זוגות תחתונים שונים והלכנו לקולנוע.
"מה מציג עכשיו?" שאלה ליהי מסתכלת מעלה אל ההכרזות של השעות.
"הנההה.. בואי נלך אל זה!" אמרה ליהי והצביעה על סרט מצויר
"ליהיי" תקעתי לה פרצוף והצבעתי על סרט אחר
"את זה אני רוצה!" אמרתי והצבעתי על 'באהבה אין חוקים'
"נו יא משעממתת"
"אין משו אחר, הסברתי לה ותקעתי מבט על הסרט המצויר.
"אזז.. אממ בואי ילדות רעות, שמעתי סרט טוב"
קנינו כרטיסים, שוקלד ונכנסנו.
"האאאאא כלבה זאאתי!" אמרתי ברוגז
"טפעעו עליה! הגיע לה בסוף!" אמרה ליהי
"מצחיקה" אמרתי והלכנו יחד ביד
" כבר 12!" הזכירה לי ליהי
"אז בואי" אמרתי ונכנסנו למעלית הכסופה.
ליהי כרגיל רצה אל המראה הגדולה שעל קיר המעלית מסדרת את הפוני שלה,
"קומת מנהלים" קרא כל נשי מהמעלית והדלתות הכסופות נפתחו.
הגענו אל אותו חדר עגול עשוי זכוכית שמוביל לעוד כשישה מסדרונות שקופים.
"לאן את אמורה ללכת?" שאלה אותי ליהי
"אמממ כתוב שם.. אממ.. שנייה " הוצאתי את הטופס וחיפשתי.
"לחדר של מירי איזנשטיין" אמרתי מקפלת בחזרה את הטופס ותוחבת אותו לתיק.
"ואיפה זה?" שאלה ליהי
"לא יודעת" עניתי לה מבולבלת
"בואי נשאל מישהו" היא אמרה "סליחה? סליחה?" פנתה לאיש שחיכה לקפה שלו מהמכונה.
"אתה יודע איפה זה החדר של מירי איזנשטיין?" שאלתי
"חדשה פה?" שאל והביט בי, עיניו היו כחולות כהות וזקנו הקטן היה מעוצב וקצוץ.
"כן" עניתי בחיוך,
"את הולכת במסדרון הזה, פונה ימינה למסדרון אדום כזה.. את תיראי.. ואז חדר עם דלת מעץ.. מקושטת.. חמודה" הוא אמר והצביע לכיוון המסדרון מבין השישה.
"תודה" אמרנו שתינו
"בהצלחה" צעק לנו וכבר החלנו לצעוד בדרך שאותה תיאר.
"מבוך הדבר הזה" אמרה ליהי מביטה בכל פתח שנגלה לנו במסדרונות..
"מאיה!" נשמע קול מאחור
הסתובבנו שתינו.
"היי, זוכרת אותי?" שאל מני כשהתקרב
"חחחח מני אין לנו זמן" אמרה ליהי ולקחה אותי
"את תעשי שם כיף חיים מאיה! מילה שלי!" אמר וניפנף לנו.
חייכתי והגענו לדלת מעץ מקושטת.. חמודה...
"תדפקי" אמרה ליהי, אבל לא היה צורך הדלת נפתחה מעצמה.
"מאיה" קראה בחיוך מירי כשהבחינה בי מולה. "מה שלומך בובה?" שאלה אותי, כרגיל הייתה לבושה במיטב האופנה עם נעלי עקב, עקב דקיק במיוחד.
"בסדר" עניתי לה, והייתי לחוצה מדי כדי לשאול אותה מה איתה
"שבי" אמרה בחיוך "אני כבר באה" אמרה והצביעה על כורסא בצבע ירוק תפוח.
נכנסנו
"ווואו" קראה ליהי משהביטה סביבה...
"תחשבי כמה כסף השקיעו רק על החדר הזה" היא אמרה סוקרת פינה ופינה.
ארבע דלתות מעוצבות היו בחדר, שני מחשבים, מקרר, טלווזיה עם דיוידי, מכונת קפה...
בית קטן.
"לא שווה" התבכיינה ליהי
"שווה" אמרתי בחיוך.
ומירי נכנסה, עקפה את הכורסאות הירוקות ואת השולחן השקוף והתיישבה בכורסא אדומה.
"מה שלומכן חמודות?" שאלה בחיוך "בסדר" ענינו שתינו. מרוגשות כדי לפתוח את הפה.
"אתן אחיות?" היא שאלה בחיוך הקבוע שלה
"לא" ענינו שתינו
"דומות.. ליהי, אולי נסדר גם לך משהו" קרצה אלייה והמשיכה
"אזז... מאיה" אמרה וכעת מבטה היה מופנה אליי
"את בטח רוצה את התמונות" אמרה בחיוך ואני הינהנתי
היא התכופפה אל מתחת לשולחן ןחיפשה בכמה דברים, "הנה" הושיטה לי
"תודה" אמרתי ולא העזתי לפתוח,
"תפתחי תפתחי מותק, יצאת מהממת!" אמרה וחשפה שיניים מדהימות
"יאאא" קראה ליהי כשראתה את התמונה הראשונה שלי
"את מאוד פוטוגנית" הוסיפה מירי
"תודה" אמרתי ודיפדפתי בתמונות המנוילנות.
"הבאת את הטפסים?"
"כן" עניתי והוצאתי אותם.
"יופי, יופי" אמרה מדפדפת.
"אז, אין לך שום בעיה עם ג'ובאני סול, כן?"
"לא" אמרתי
"יופי" אמרה והמשיכה לדפדף
"אה כן" נזכרה, "החוזה לשלוש שנים.. במשך כל השלוש שנים האלה ג'וב, גו'באני כן? יהיה הסוכן שלך
ומור יהיה במאי התנוחות שלך, ובימים אחרים זה יהיה אלון, או ברן, ברנרדו, כן?" שאלה ואני הינהנתי.
"יופי" אמרה
"עכשיו, מחובתי להודיע לך, שכיוון שאת מתחת לגיל 17, ואת עדיין לומדת במסגרת חוק משרד החינוך,
אנחנו לא יכולים להוציא אותך משעות בית הספר, אז נצטרך את מערכת השעות המעודכנת שלך, בנוסף...
תיתכן נסיעה לניו-יורק או פריז+דרום אפריקה בחופש הגדול."
"שיוווו" לחשה לי ליהי
מירי ציחקקה והמשיכה.
"לא תהיה בעיה נכון? כאילו, אנחנו נדבר כבר עם ההורים, אבל אין לך פחד טיסות וכאלה נכון?" שאלה
"לא" עניתי וסגרתי בחוזקה את שיניי מרוב התרגשות.
"אני שמחה" היא אמרה מחייכת
"אמרת שיש לי חוזה לשלוש שנים" הזכרתי לה
"כן" אישרה
"אזז. אממ.. מה קורה כשהסתיימו השלוש שנים?"
"את חופשית לבחור סוכן וחברה אחרים והמידת ההחלטה שלך מתחלקת עם הסוכן שלך בחמישים חמישים"
"האא"
"אנחנו מעין פריצת דרך שלך" חייכה אלי "ומפרסמים אותך בציבור ובחברות אחרות"
"שווה" אמרה ליהי
"כן" הסכימה איתה מירי
ואני, הפכתי אדומה.
"את הולכת להיות מפורסמת" היא אמרה "עם גוף פרצוף וצילומים כמו שלך.. כל המדינה תרדוף אחרייך" קרצה לי.
והסמקתי עוד יותר.
"עכשיו, יש עוד כמה שאלות כדי שנוכל למשיך"
אמרה וכעת החיוך נעלם.
"את אומנם ילדה קטנה" אמרה "זאת אומרת קטנה בגיל.. אבל מגיל 14 ניתן כבר לבחורות לדגמן בבקיני"
אמרה והביטה בי
"עכשיו, יש לנו בשבילך פרוייקט קטן עם חברת הלבנים YOU בטח שמעת עלייה, לבנים, כלומר, חזיות ותחתונים ובגדי ים. וכמו כן גם פרוייקט קטן עם TNT בקטע של התחתונים שלהם.
בתמונות מצאנו שיש לך את זה בקטע של הלבשה תחתונה, מבחינת גוף, צבע, ותנוחות." אמרה בחיוך.
"ורק רציתי להגיד לך, שזה טבעי להרגיש לא נוח לדגמן בהלבשה תחתונה. אבל זה בדיוק כמו בגד ים שאת לובשת בחוף... והפרוייקטים האלה, נמצאים עכשיו ברשות ג'וב, ג'ובאני כן? הסוכן שלך... ואת אמורה לדבר איתו ולסכם מה ההחלטה שלך לגבי הפרוייקטים האלה. ואם אין לך עוד שאלות .. או עוד ספקות אני אקח אותך למשרד שלו עכשיו כדי שתכירו. טוב?" שאלה בחיוך ענקי ושובב.
"אוקיי" אמרתי מודאגת, למרות שלא היה לי כלל סיבה.
"יופי" אמרה בחיוך וקמה מהכורסא האדומה שלה.
"בואי" אמרה ושילבה ידה בידי, יצאנו מהחדר האדמדם שלה לשלושה מסדרונות שונים כשנעלי העקב שלה מרעישות בקצב קבוע.
"הנה" אמרה, והצביעה על הדלת השקופה שעלייה היה כתוב ' ג'ובאני סול ' ופתחה אותה
"מירי" אמר איש בתחילת שנות החמישים שלו, שיער מאפיר, אבל מעוצב וגוף חטוב ונאה.
"מאיה" אמרה מירי בחיוך ונכנסה איתי אל החדר הלבן
"נעים מאוד מאיה" אמר ג'וב שחצה את השולחן כדי ללחוץ את ידי, הרגשתי מיוחדת.
"היי" אמרתי וסומק הופיע על לחיי. כף ידו הייתה חמה ונעימה, כמו של שחר. ובושם מטריף נדף ממנו.
"אז, אממ.. מאיה אני הולכת" אמרה מירי בחיוך
"מקווה שתהני, וג'וב הוא בנאדם מגניב! את תראי.. ביי מתוקה" אמרה נושקת לי בלחי ופנתה לצאת משם.
"ביי" אמרתי וחייכתי על ג'וב, שכנראה ממבט ראשון... מאוד חיבבתי אותו.
"מאיה אליישר" הכריז "בוואי חמודה, שבי. אמר והצביע על ספות עור שחורות.
התיישבתי לקול חריקת הספה וגם הוא.
"מה שלומך חמודה?" שאל
"אני ממצוין" אמרתי בחיוך כשפעימות ליבי הכפילו את הקצב.. במיוחד כשעכשיו אני לבד איתו, ליהי ומירי לא היו שם.
"אז...
איזההההה יופיייייייייייייי!!!! 😁 😁 😁
אחלה פרקקק!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
מהממממממממממם
אבל תגידי לפי הסיפור את מבינה מלא בדוגמנות יעני בגלל הפרטי פרטיםם
את דוגמנית גם חחח?!?!
תמשיכיי
אוהבתתתך
מאיהה
"אנייי צווועקק אווווווור כן את האווווורר את הכוווווח את הכללללל.....
אני צועק אור לי אור לי אור כן את האוווור את הכוח את הכלללל.....
מהרגע הראשון שראיתי!
את חיי אני שיניתי!
את כל מה שרציתי ציפיתי קיוותי בחיי !
אוחז אותך בשתי ידיי!
דמעות של אושר בעיניי קורא תודה לאלוהיי!
נתן לי את האווור!
אזז אני צווווווווווועק אווווווווווווור כן את האוווורר את הכחחח את הכלללל......."
יאאא אלוההייםםם.. איזה שיררר!!!!
כמה נכווןן.. 😊
טוובב....הסיפורר ממש אבלל ממש יפפהה!!!!
אהבתיי.. תני בהמשך!!! 😉
מאיה--נראה לי... ככה הבנתי מהכינוי שלךך..
היא לא דוגמנית מקצועית אבל הפוזות שהיא עושה מול המצלמההה...
בואי נגיד ככה שטיירה בנקס הייתה מתה לכמה כמו שללהה....
מושלממתת! 😉
המשךךךךךךךךךךךךךך!!!!!! =]
פחיייייי אושר? תרואה טופ מודלדל?
איזה פרק יפההה!!!! 😂
אהבתי מאודד...פרק מדהיםם..כמו תמידד...
לא נוסיף מילים..חוץ ממילה אחת...
ה-מ-ש-ך-!!!!
😛
איזה יפה תמרייייייייייייי!!
איזה מושלםםםםםםםםםםםםםםם
דייי מדהים מדהים מדהיםםםםםםםםםםם
תמשיכייי מהרררררררררר
מהרררררר
יש לי הרגשה קצת משונה בקשר ללבד הזה חיחיח
מור'צי 😊
אזזז זה מושלם ואני רוצה המשך!
QUOTE (moraless @ 14/12/2005) פחיייייי אושר? תרואה טופ מודלדל?
חעחע...
לא רואה,ראיתי..
ומי לא מכיר את טיירוש?! 😉
סקסית שכמותה..
ארגג.. לאכולל..
אם היא הייתה קטנה בכמה שניםם וא וא עליהה 😛
חח..
מושלם למידיי הסיפוורר.. יותר מידי..למה לי לא מצליח ככה,אה?!
חחח..
תמשיכי! 😁
האאא :]
אוהבת את כולכםםם
הבאתם לי חיוךך (:
אני בשוקקקקקקקקקקקקק כתבתי אתמול תגובה והיא לא כאןןןןןןןןןןןןןןןןן
אני בעצבים
כבר לא בא לי לכתוב 😢😢😢
אני רק יגיד שזה פרק מושלםםםם כמו כולםםם ואני מחכה להמשך
טלוש
שיר פפפפפפפפצצצצצצצצצצצצהההההההה
והמשך כמובן=]..
גלושק'הההה
המשךך מהרררררררר !!!
זה מושלם
