המשך!!!
תמר מוקש לך....
"אוררר כן את האוררר את הכוח את הכל......" חחחח =] מואהה המשך מתוקונת!!!!!
אחחח אאיזה בובות (:
המשך מחר
המשך מפנקקקנקנק
מטורפת עליכםכם 😉
מהמםםם!!
חיים מושלמים יש למאיה הזאת..גם דוגמנית גם חבר שפשוט אין מילים רעות עליו!!
מה עוד?! חברות, משפחה..פשש הסתדרה הילדה..חחחח עזבו..
המשך בובית
מקרה שנהבוש?
דברי איתי
ומווור (: כעע זאתי לא חסר לה.. אבל עובדת על סיפור הפוך לגמרה מזה...
מקווה שיעניין 😉
אווווהבת
שמונה.. 😉 את כותבת עוד סיפוורר?
(המשך. המשך.)
"מאיה אליישר" הכריז "בוואי חמודה, שבי. אמר והצביע על ספות עור שחורות.
התיישבתי לקול חריקת הספה וגם הוא.
"מה שלומך חמודה?" שאל
"אני ממצוין" אמרתי בחיוך כשפעימות ליבי הכפילו את הקצב.. במיוחד כשעכשיו אני לבד איתו, ליהי ומירי לא היו שם.
"אז... מוכנה לפתוח דף חדש בחיים?" שאל מוחא כף אל כף.
"כן" אמרתי באי חשק, הרגשתי תקועה.
"מאיה אליישר, תסכימי איתי שזה שם של דוגמנית על"
"חחחחח טוב, אם אתה אומר" ציחקקתי והוא צחק יחד איתי.
"משהו לשתות?" הציע לי ופתח ארון הסמוך לספה שכנראה היה המקרר
"לא, תודה" אמרתי בחיוך והוא הוציא דיאט קולה בשבילו.
"נתחיל?" שאל
"נתחיל" אישרתי והוא קם מן הספה ופסע בחדר מסביר לי על המקצוע
"דוגמנות זה מקצוע קשה, ואכזרי" הוא אמר מביט מהחלון וחוזר אליי
"שלוש שנים לעמוד המקצוע הזה, זאת בהחלט תקופה ארוכה" הזהיר.
"המון דוגמניות צעירות נשברות ולעיתים רחוקות נשארות עם צלקת לכל החיים.
את מבינה על מה אני מדבר?"
שתקתי זמן מה מנסה לחבר הכל ביחד כדי להבין באמת על מה הוא מדבר...
"לא" עניתי, מצפה לתשובה
קולו חרק במקצת כאילו מנסה למצוא משהו להגיד אבל רק חיוך יצא.
"אנחנו נדבר על זה בפעם אחרת" אמר והמשיך לנושא הבא
"בכל מקום שאת תהיי, אני אהיה איתך ואדאג לכל מה שמסביב.
וכמו שמירי בטח ידעה אותך. תיתכן לך נסיעה מחוץ לארץ בחופש הגדול, עדיין לא ברור לאן.
אבל זה מתנדנד בין פריז+דרום אפריקה לבין ניו יורק."
הינהנתי והוא התיישב שוב כשעכשיו מכנסיו חשפו זוג גרביים של הפנתר הוורוד.
"הנסיעה תהיה בסביבות סוף יולי תחילת אוגוסט לארבעה ימים ואיתך ידגמנו עוד 3 ,
הם אומנם מנוסים בדוגמנות, אבל אין להם את הפוטוגניות שלך.
הם באו מבית ספר שבו למדו מגמת דוגמנות מהמימון שלנו." הסביר.
"המטרה של הנסיעה היא בגדי ים, איזה בגדי ים, של בננה, ושל חברת הלבנים YOU.
בעניין התשלום..." אמר
"בסוף כל חודש שבו תצטלמי תקבלי בין 1500 לבין 2000 ש''ח..."
ליבי צנח מטה וסילסט כמה סלטות בבטן
"אני יודע, אני יודע... זה לא הרבה אבל זה מה שיש, בנוסף השגתי לך כמה הטבות"
אמר וכעת חיוך הופיע על פניו.
"בכל קולקציה שתתגמני במותג שונה תקבלי מלתחה, קטנה.. אבל מלתחה."
😯 הא 😯
"ובנוסף השגתי לך את אחת הקוסמטיקאיות הטובות שלנו" אמר וקרץ
"אני כל כך ממליץ לך על טיפולי הפנים שלה" לחש ועצם את עיניו...
"ובכן" אמר בפתאומיות ומחא כף אל כף בפעם השנייה היום.
"מחובתי בתור הסוכן שלך... לשאול אותך כמה שאלות, סתם לידע כללי" אמר בחיוך עליז
"חופשי" אמרתי ושיניתי תנוחת ישיבה .
"את כל הידע שאני צריך כתוב באמת בטפסים, אבל אני רוצה לשמוע אותך אומרת אותם."
"טוב"
"אז, מה תאריך הלידה שלך?" שאל בדריכות
" 5.8.90" עניתי.
"איך קוראים להורים שלך ובני כמה הם?"
"אבא- אלי בן... 43 אמא-ורדה בת... 45"
"נחמד, נחמד.. ורדה יותר מבוגרת מאלי, נחמד. ו... במה הם עובדים?" המשיך בסקר שלו
"אבא מנכ''ל במשרד הבחינות לפסיכומטרי בירושלים, ואמא מוכרת בחנות בגדים"
"איפה את גרה?"
שאל בעניין אחרי שהזכרתי את ירושלים
"במודיעין"
"מה הגובה והמשקל שלך?" שאל
אבל את זה לא ידעתי
"גובה, אני משערת שמטר חמישים" אמרתי בחולמניות "ומשקל 40-41 משהו כזה"
"טוב, את זה אנחנו נברר כבר בפגישה הבאה שלנו.
"איפה נולדת?"
"בירושלים, הדסה הר הצופים"
"כמה אחים ואחיות יש לך?"
"אח אחד" עניתי "טל, בן 20"
"והוא בצבא?"
"לא, הוא דיבר עם הפסיכולוג ונתנו לו צו שיחרור מוקדם"
"מה התחביבים שלך?"
"לרקוד, לשיר..."
"באיזה מגמות בחרת לשנה הבאה?"
"אממ, פיזיקה פסיכולוגיה וחשמל"
"והמקצועות האלה באמת מעניינים אותך?"
"לא"
"אז למה בחרת אותם?"
"כי רציתי להיות בחיל אוויר בצבא,"
"נחמד! אהבתי" אמר בחיוך "את באמת אוהבת לטוס?"
"לא יודעת, אף פעם לא טסתי"
"מטוס רגיל אני מתכוון,"
הינהנתי, והוא הביט בי במבט מפליא.
"ומה קרה שאת רוצה להיות בחיל אוויר?"
"נראה לי נחמד וכיף" אמרתי
"מעניין..."
"יש לך עבר פלילי?" אמר בשינוי נושא חד
"לא"
"את מעשנת?"
"לא"
"יש לך בעיה עם עישון או מעשנים?"
"לא, אמא שלי מעשנת"
"יש מישהו שאת מעריצה?" שאל בחיוך
"כן" עניתי
"מי?"
"את חבר שלי"
ג'וב חייך, "אני שמח לשמוע" אמר
"אבל יש סלבס שאת מעריצה? יהודה לוי, בר רפאלי..?
"לא ממש" עניתי
"יש לך הפרעות אכילה?" שאל
התלבטתי עם לספר לו
"לא" עניתי
"את צמחונית?"
"לא"
"יש לך אלרגיות מסוימות?"
"חתולים" עניתי.
"את לא לבד" אמר במהירות והמשיך לשאלה הבאה
"את יודעת לדבר שוטף עוד שפה חוץ מעברית?"
"לא"
"יש לך חוגים כלשהם?"
"לא"
"באיזה בית-בית ספר את לומדת?"
"ממלכתי ב' "
"כמה שעות בממוצע את ישנה בלילה?"
"6-7"
"ואת ישנה טוב? ללא הפרעות?"
"כן"
"יש לך קעקוע או פירסינג?"
"פה, בטבור" והצבעתי לכיוונו.
"ממתי הוא?"
"מלפני שנתיים"
"תהיה לך בעיה לדגמן עם בנים?"
"לא"
"ואם הם יותר גדולים?"
"לא"
"תהיה לך בעיה לדגמן בבגדי ים?"
"לא"
"ובאופנה תחתונה?"
"לא" עניתי אבל לא הייתי סגורה על עצמי
"איזה מידה את בנעליים?"
"37"
"צבעת פעם את השיער?"
"כן,"
"איך צבעת?" שאל בעניין
"לפני שנתיים צבעתי את כל השיער לשחור וקצוות בלונדינים,
ולפניכן עשיתי פסים אדומים"
"סטייל, אני אוהב" אמר בחיוך
"אי פעם צעדת על עקבים?" שאל
"אממ.. זה מפדח" צחקתי "רק של אמא שלי כשהייתי לבד בבית"
"לא מפדח, טבעי לגמריי... גם אני לקחתי את העקבים של אמא שלי כשהיתי קטן" אמר וקרץ לי בעליזות
שתקתי... לא ידעתי אם זה מצחיק או חשוד.
לפתע הדלת נפתחה,
"ג'וב, יהודה לוי פה" אמרה אישה שדמתה למירי באופן הלבוש.
"עוד שתי דקות" אמר ג'וב בחיוך
"טוב מאיה" אמר וקם
פסע אל שולחנו ודיבר אל טלפון כסוף
"מירי, בואי תאספי את מאיה לצילומים שלה"
"אני מצטלמת עכשיו?" שאלתי בהפתעה
"כן" הוא ענה, "אבל זה רק בשביל בוק אישי, פרטי. עכשיו תשמעי...
אותך אני צריך שתהיי זמינה כל הזמן, כי הקשר שלך עם הסוכנות יערך רק ביני לבינך ולפעמים גם מירי תתערב פה. אני צירך את מספר הסלולרי שלך" אמר והושיט לי כרטיס ביקור שבו היה כתוב את שלו
הכתבתי לו את שלי ונפרדתי ממנו, "דוגמנית שלי" אמר וקרץ לי את הקריצה העליזה שלו כשיצאתי מהחדר.
כשהסתובבתי כדי לראות את דרכי נתקלתי ביהודה,
"סליחה" הוא אמר ופנה אל החדר שממנו יצאתי.
המשכתי בדרך, אדומה.
"מאיה" קראה לי מירי כשרעש העקבים שלה מתקרב.
"איך היה?" שאלה
"נחמד" חייכתי
"נכון שהוא בנאדם מגניב?" שאלה ושלחה זרועה סביב כתפי.
"כן" הסכמתי איתה וצעדנו אל חדר הלבשה מספר 11, אותו הכרתי.
"טוב, חמודה" אמרה "עכשיו אנחנו עושים לך בוק אישי, פרטי כזה סתם שיהיה לך.. עלינו" אמרה בחיוך ופנתה לסגור את חמש הדלתות שבחדר.
"איפה ליהי?" שאלתי
"בחדר המתנה, הנה הבגדים שלך," אמרה והצביעה אל מתלה בגדים מוזהב שנשען על הקיר.
"כל אלה??" שאלתי
"כן חמודה, אמרתי לך. זה בוק" חייכה "הנה הבגדים הראשונים שלך, הוציאה מהמתלה בתנועה מהירה והושיטה לי אותם, על הניילון שעטף אותם היה ממוספר המספר 1.
"תתלבשי חמודה, ועוד 10 דקות אני פה שוב. ביי בובה" אמרה והלכה סוגרת אחרייה את הדלת.
פתאום להיות לבד אחריי כל המידע שהזרימו לי היה נראה מוזר, הרגשתי... לא מציאותית,
כאילו התחלפתי בחיים של מישהי אחרת, באמת דף חדש כמו שג'וב אמר.
לאחר 10 דקות, בדיוק כמו שמירי אמרה היא נכנסה שוב,
"אוהבת קפה?" שאלה
"לא" עניתי
"יופי, כי הבאתי שוקו" ונתנה לי כוס פלסיק שהחזיקה בידה.
"לרוויה מותק" חייכה ושתתה מהכוס שהביאה לעצמה.
"אהם" השתעלה שעול קטן "ג'וב סיפר לי שלא תהיה לך בעיה להצטלם באופנה תחתונה, לכן הוספתי לך עוד מספר במתלה"
"מה? היום?"
"למה לא? אם יש בעיה את לא חייבת! בכלל לא!" אמרה מחייכת.
"אין בעיה... פשוט.."
"לא היית מוכנה לזה?" השלימה אותי בחיוך
"כן..." אמרתי בחשש, "אממ, מירי?"
"הא?"
"לא היו נעליים, אז מה ללבוש?"
"את אלה" אמרה והוציאה מקופסא שהביאה איתה נעלי עקב דקיקות שחורות ועדינות מזמש
"ג'וב אמר לי שאין לך ניסיון על עקבים... לכן ניקח אותם ביד איתנו, כי זאת דרך ארוכה עד לאולפן.. ואת תלבשי בנתיים את אלה" אמרה והצביעה על קופסא אחרת בפינה.
"הולך?" שאלה בחיוך ענק
"כן, יש לך ילדים?" שאלתי אותה, היא נראית אמא נהדרת.
"בואי אנחנו נאחר" אמרה מחייכת ולא ענתה לי לשאלה.
"את הולכת להינות היום!" אמרה לי "אומרים שאת מיוחדת אז הזמינו בשבילך מישהו מיוחד" אמרה והובילה אותי לעוד מסדרון לא מוכר.
לא הבנתי למה היא התכוונה, שתקתי.
"שמעתי שהביאו לך את טליה" אמרה בחיוך
"מי?"
"טליה, אחת הקוסמטקיות הטובות שלנו" הסבירה, "היא מדהימה!" הוסיפה
"הגענו" אמרה ופתחה דלת שחורה גדולה וכבדה 'אולפן 7' היה כתוב עלייה באותיות לבנות.
"בואי" האיצה בי כשראתה שעצרתי לקרוא.
אולפן גדול, דומה לשאר שהייתי בהם, בכל פינה צוות אחר ותפאורה שונה.
"מירקווששש" נשמעה קריאה מצד ימין, שתינו הסתובבנו כדי להבין מהיכן בא הקול.
נערה כבת 18 לבושה חלוק קצר יחפה רצה בקלילות לכיוון מירי.
"תכלת, תכירי זאת מאיה" אמרה לנערה היפה שחיבקה אותה. "היי מאיה" אמרה בחיוך "היי" החזרתי לה.
"חדשה?" שאלה "כן" עניתי "אחחח איזה כיף" אמרה נושכת את שפתייה. "ראיתי את מי הביאו לךך! הולך להיות לך כיף חיים בובה! נתראה" אמרה וחזרה לצילומים שלה פושטת את החלוק ועולה על התפאורה שהכינו לה.
"זאת תכלת... היא הייתה בדיוק כמוך, עכשיו היא דוגמנית הבית של הוניגמן וומן" אמרה בחיוך
"ועכשיו בואי תראי את מי הביאו לך" וחייכה חיוך גדול יותר מהחיוך הקודם והושיטה לי את ידה.
התקרבנו אל הפינה הרחוקה של האולפן. הבחנתי באנשים שהכרתי, סרגיי...התאורן, שירה המפיקה, מני הצלם, איתן העוזר שלו... איך אני זוכרת!%.? ג'וב גם היה שם.
שתי בנות שדיברנו בינן לבין עצמן שלא הכרתי, וארבעה גברים שעמדו בגבם אליי מדברים עם מני ועם ג'וב.
"הגענו" הכריזה מירי כדי שכולם ישמעו וליפפה זרועה סביב כתפי.
כשכולם הסתובבו כדי לראות מירי הכריזה... " להכיר, מאיה"
הפכתי אדומה, וברגע שכולם הסתובבו זיהיתי שניים מן הגברים שעמדו בגבם אליי.
מור הבמאי תנוחות שאני חייבת שיחה איתו, ו... יהודה לוי 😕
"ברוכה הבאה" אמר ג'וב והתקדם אליי, "אני מניח שאת הצוות הזה את מכירה.." אמר כמובן מאליו כשהצביע על שירה מני איתן סרגיי ומור.
"ואלו... טליה, הקוסמטיקאית שלך, וענת... הספרית שלך" אמר בחיוך
"אלו אלון וברנרדו, אנחנו קוראים לו ברן" אמר והשניים התקרבו "הם יהיו במאי התנוחות כשמור לא יגיע"
אמר בחיוך והפנה את מבטו לאדם האחרון שלא הכיר בפניי
"וזה.. טוב, את בטח יודעת מי זה" אמר וציחקק "זה יויו שלנו" הכריזה מירי
ויויו התקרב אליי ללחוץ יד "היי מאיה" אמר בחיוך ההעליז שלו, "היי" החזרתי בחיוך והשפלתי עיניי
"טוב, יויו כבר קיבל טיפול אצל ענת וטליה.. רק את נשארת" ג'וב אמר ומירי לקחה את ידי והובילה אותי אל דלת קטנה הסמוכה לתפאורה שאני אמורה להצטלם בה.
וכל זה רק לבוק.. פרטי.. אישי...
טל ישתגע כשהוא ישמע על זה.
בשיער עשו לי בייבליס עמוק, ואיפרו אותי בגוונים כתומים. מתאימים לכובע ולסריג שאותם לבשתי.
יצאתי מהדלת הקטנה ישר לצילומים.
"מירי השאירה את הקופסא הזאת" שירה אמרה והושיטה לי קופסא
הוצאתי את הנעלי עקב ונעלתי אותן.
קצת התעקמתי בהתחלה 😁 אבל הלך...
איכשהו...
😛 תהנו
תמשיכיייייייי ודחוףףף
שיוו דיי זה כזה מדהים!
עאהעאהההההההה יהודה לוייייייייי?@
גםםםםם אני רוצהההההההה😢
תמשיכייי מאמי
מוואההההה
הוא הומו... =]
יאלללה תמריי המשךךךךךךךךךךךך!!
ותגידי.. את עומדת לסיים את הסיפור הזה ואז לעשות חדש????? 😕
תמרושששששששששששש!!
איזה מושלםםםםםםםםםםם
דיי אני התמכרתי לסיפור שלךך!!
אהבתי מוצווווו יאללהההההההההההההההההההההההה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך שבי וכתבייי מהרהרהרהר..
אהבתי את הגרביים של הפנתר הורוד חיחיחיחי
מור'צי 😊
QUOTE (benshi @ 15/12/2005) הוא הומו... =]
יאלללה תמריי המשךךךךךךךךךךךך!!
ותגידי.. את עומדת לסיים את הסיפור הזה ואז לעשות חדש????? 😕
למה הומו? ישלו צורת חיים שווונה 😉
תדע בהמשך.
וכן... אני עושה סיפור חדש כשאני מסיימת את זה.
קארין מורוש וחנצ'וקק מאוהבת בכן בובות
היפוו.. עלך רק נחשוב.
אתר האהבה הישראלי