מחכהה גםם!!!! =]]
"||" ||\|| "||" חעחע... זכור לך תמריי?!
נו מור זה ההוא הצלם..נראליי..
-מהמםםםםם!!-
המשך מאמי
נווו כבררר חחחחחח
אני רוצה המשךךךךךךך1!!
הלוווו
מה עם המשך??!?! אני לא מאמינה שאת כותבת אותו כל כך הרבה זמן?!
אנחנו עכשיו מצפים להמשך ממש ממש ממש ארוך!!!!
חחחחחחחח מישלל כפרה עלךך.. חמוווודה (: אתמול לא היה לי זמן בגרוש מצאתי תצמי מבטיחה מלא דברים ולא מקיימת. מצטערת.. עם המון אהבה. תמר.
אז עכשיו את חייבת לנו המשך ארוךך ארוךךך! 😁
מאמי מה עם המשך!?!?
אנחנו בקוצר רוח כאן..
יאללה ביו'ש!!
אוהבתותך...
דקו'ש
מוקדש למידנוששש (: אוהבתותך בובי. 😉
מהפרק הקודם
"טובב" פסק לבסוף וקם, עיניי עקבו אחריו בעת שקם, גופו היה חטוב וגבוה.
"היה נחמד לדבר איתך, מאיה." אמר.
"גם איתך" אמרתי והאיש התרחק. "איך קוראים לך?" שאלתי משהיה בדלת היציאה מהשירותים.
"מור" אמר ונעלם.
מור?... מור!
המשך
הצלםם 😮
קמתי מהאסלה שעלייה ישבתי והתקדמתי לעבר הדלת, בדרך עברתי על מראה ומזווית עיני הבחנתי בעובדה שאני נראית נורא, התקרבתי וניקיתי את האיפור שנמרח ורצתי אל הדלת לחפש אותו.
משיצאתי לא הבחנתי בו עוד, המסדרון היה מלא אנשים חולפים ושבים על פניי, הזדקפתי מנסה להסתכל למרחק... אך גם זה לא עזר.
"מאיה? מאיה! אני צריכה לחזור לבית... את נשארת? או באה איתי? מאיה?" שאלה שני תופסת בידי כשחלפתי על פנייה במסדרון לכיוון החדר של עידן. "האאא לא, לא לא אני לא נשארת, אני באה איתך." הלכנו להיפרד מעידן ונשקתי לו ללחי. צעדנו במסדרונות הלבנים בחזרה למעליות.
"ליאור התקשר, את מקשיבה?" שאלה שני כשצעדנו מחוץ למעליות. "מאיה? מה קורה לך?" - "אה? כלום. מה קורה לי?" - "את מרוחקת..." אמרה. "ליאור התקשר..." הזכרתי לה כדי שתמשיך את מה שהתחילה. "ליאור התקשר ו.. הזכרתי לו את המסיבה שהוא דחה... והוא אמר שהוא כן מקיים אותה, שישי הזה..." - "איזה יום היום?" שאלתי "אמממ רביעי" אמרה שני "הקיצר, הוא אמר שזה יהיה בפגסוס.. את מקשיבה?" - "כן.. זה המועדון עם הכדור הענק? והמרפסת?" - "כה" ענתה שני "נכון אדיר?" - "כה, אדיר" אמרתי משפילה עיניי. "מה קרהההה לך??" שאלה שני וכעת הרימה את קולה.
"כלום..." - "טובב, ותכלס יהיה אלכוהול והוא מזמין חצי מהשכבה שלנו... רק מי שאני מאשרת" אמרה שני גאה בעצמה. "האא.." נאנחתי ונכנסנו למונית שהצלחנו לתפוס. "יהיה כיף! מה את מבואסת?!"- "לא מבואסת" השבתי מהבטתי החוצה מבעד לחלון. הדרך חזרה הביתה הייתה שקטה.
"ביי" אמרתי לה ונפרדנו.
"שחר" לחשתי כשעיניי מושפלות מטה בדלתו של שחר. "מה קרה?" שאל ברכות מחזיק את ראשי בשתי ידיו החמות והנעימות "אני צריכה אותך" לחשתי והתפרקתי עליו מריחה את חולצתו והוא אימץ אותי אליו בדיוק כמו שהייתי צריכה. "בואי" לחש, סגר את הדלת וגרר אותי איתו אל החדר שלו. התיישבנו על הריצפה נשענים על המיטה כשראשי על ברכיו ואצבעותיו מלטפות ברכות את גופי ואת נשמתי. "אין לך מושג כמה אני אוהבת אותך" אמרתי לו וכעת ראשי הסתובב כך שמבטינו הצטלבו. "אין לי מושג" הוא לחש והתקרב לנשיקה שמלטפת את השפתיים.
"המממ" נשמתי עוצמת את עיניי והוא כמנצל הזדמנות נישק אותי בשנית נשיקה שהיא קצת יותר מליטוף שפתיים. כל כך הייתי צריכה אותו, להיות איתוו! התרוממתי בעודנו מתנשקים והוא נשכב על הריצפה כשאני מעליו. הרגשתי שאני נבלעת בים של רגשות ודלקות בלתי פוסקות. "אני.. אממ.. אניי אוו.. מממ.. אוהבתת .. מממ.. אווות.. ך." ניסיתי לומר אבל הדחף של ההצמדת שפתיים לא נתן למילים לצאת כרגיל.
אני צרכיה את הגוף שלוו!! אני חייבתת! הורדתי במהירות את החולצה, מנסה לשמור על קצב הנשיקות, והורדתי גם את שלו. כעת גופינו נגעו זה בזה. והחום התפשט. אחזתי בו, מפחדת שהרגע יברח, וכאב עצום הצטבר בגרון. התחלתי לבכות ודמעות ירדו. הרגשתי שהוא בוכה גם. אבל למה? הכאב איים להתפרץ ועתיד להפריע לנשיקות בינינו. הבכי הלך וגֶבר. "למה את בוכה?" שאל שחר בוכה גם הוא כשהתנתקנו.
"אני לא יודעת" וכל כך כאב לי "מה קרה לך? איפה היית? מאיפה חזרת?" - "מעידן" ניסיתי לומר מבעד לפרץ הדמעות, הרגשתי מטופשת. ככה בוכה לידו. "מה הוא עשה לך?" שחר פסק מלבכות ואחז בי בחוזקה. "כלום" צעקתי עליו. למה אני צועקת? מה שחר עשה?! תפסתי את עצמי בידיים וחיבקתי את ברכיי נצמדת למיטה. כלום, הוא באמת לא עשה כלום. "מאיה, אני מאוהב בך. אני אעשה הכל כדי שתפסיקי עם זה, תפסיקי לבכות!" לחש לי מתקרב אליי מעביר את ידיו בשיערי ועל לחיי. ידיו החמות ונעימות אימצו אותי אל חזהו החשוף. "די" לחש לי נושק לי במצח.
הרגשתי בטוחה.
"אני צריכה ללכת" אמרתי לאחר זמן רב שהיינו ישובים על ריצפת חדרו של שחר.
שחר הביט בי, ופנה להביא את החולצה שהורדתי. לבשתי אותה וקמתי.
"היי, אני אוהב אותך" אמר לי שולח אצבע אל סנטרי כדי שאוכל להביט בו. חייכתי, "גם אני אותך" אמרתי ויצאתי.
אל הבית נכנסתי בשקט, מנסה לא להיתקל האף אחד. עליתי למעלה עוברת על דלתו הפתוחה של טל.
טל ישוב מול המחשב כשעליו ישובה שיר והם מתנשקים. נכנסתי אל חדרי מתיישבת על המיטה.
התעודדתי שיש לי את שחר, טל , החברות והדוגמנות. נשכבתי על המיטה חולצת את נעליי מחבקת את הכרית. עיניי החלו להיעצם ונרדמתי.
הגיע יום שישי, התקרית עם שחר לא נזכרה ביומיים הללו, גם עידן לא נזכר ואני ליהי ושני התארגנו למסיבה. "סווווווף$%!@" אמרה ליהי בתנועה פרחית כששני שאלה מה דעתה על מה שלבשה הפעם.
"נווו? תחליטי כברררר" האצתי בה בחיוך, היא שינתה כבר 30 סטים שונים של לבושים למסיבה. "אני רוצה להיות הכי יפה שם" היא אמרה מצחקקת ונכסה לחדר ארונות למצוא עוד משהו.
"נווו שנייי" אמרתי מגלגלת עיניי לכיוון ליהי ושתינו ציחקקנו, הבטתי החוצה מהחלון. "הם הגיעוווו" צעקתי לה משהבחנתי בליאור שחר יניב וזיו יוצאים משתי מכוניות כסופות.
"מהההההה??! לאאאא!!!~ אני לא מוכנהההה!"- "אכלת אותה" אני וליהי אמרנו יחד.
"נוווווווווווו תעזרו לייייייי" צעקה שני נואשת "אמרתי לך כבר! אני בעד השמלת בז' מיני כותנה שלךךך"
אמרתי לה. "גם אני" אמרה ליהי ועזרנו לה להתלבש מהר.
"האאא נסיכה שלי!" אמר ליאור שהופיע ראשון בדלת של החדר. "כמההה בגדיםםם" יניב אמר נכנס גם הוא.
וכששחר נכנס רצתי לחבקו "מוווווווואה" נשמעה נשיקת השפתיים. "יפה" לחש לי "הכי" הוסיף לאחר מבט חטוף. חיבק אותי ויצאנו החוצה אל אחת המכוניות הכסופות. המכוניות התניעו ולאחר כ-20 דקות היינו במועדון שכולם כבר היו שם. נכנסנו וכולם התנפלו על ליאור. העשן כבר כיסה הכל. נכסנו יותר ויותר פנימה
תמריי!!
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אבאאאאאאאאאאאאאאא
איזה סוףףףףףףףףףףףףףףףףףף
איזה פרק כובששששששששששש
דיי אהבתי בטירוףףףףףףףףףף
המשך מידידידידידידידי
למה אני בפרקוסים מהר מהר מהר אופ אופ ..
לשבת לרשום המשךךךךך
מור'צי 😊
אתר האהבה הישראלי