אמאאאא תמרייי!!
דחוףף המשךךך יאוו איזה כתיבה יאוו אהבתי בטירוףףף!!
רק שזה לא שחררר!!
תמשיכי מידידידידיידידיד
מור'צי 😊
יאאא..מוקדש לי..איזה כיף..חיחי=]..
מעלףףףף כרגיל..
המשךךךך..
מוקדש לנני היפה שלילי 😉
מהפרק הקודם...
לפתע, האוטובוס נעצר בחריקה וכולנו עפנו בצורה מבישה קדימה נאחזים בעמודים ובספסלים על מנת לא ליפול.
הבעה מופתעת על פנינו, סקרנים לדעת מה קרה. רעש והמולה התפתחו...
המשך...
קריאות של 'מה קרה?' 'מה קרה?' נשמעו מכל כיוון.
סובבתי ראשי מביטה סביבי, מנסה להבין מה קרה.
הבטתי מחלון האוטובוס בחוץ נראו האנשים יוצאים מן המכוניות ומביטים לכיוון התרחשות.
על מה הם מביטים? התקדמתי לקידמת האוטובוס אל החלון של הנהג...
הרמתי ידי אל פי כמבוהלת.
שני מטרים לפנינו עמדה מכונית, כשמכסה המנוע שלה התקפל כשנתקע בקיר הבטון והזכוכית הקידמית שלה מנופצת.
דם טיפטף מחריץ הדלת של הנהג אל כביש האספלט השחור והכתים אותו באדום, ובכי החל להישמע.
קפאתי במקומי.
שמעתי צעקות ותיאורים... וילדים דבוקים לחלון המכונית סקנים לראות מה התרחש.
הסתכלתי אל שני, והיא קפואה, כמוני.
אנשים יצאו מהמכוניות להגיש עזרה להתקשר למשטרה, לאמבולנס.
איש אחד בעזרת איש אחר חילצו מהמכונית ילד קטן כבן שנתיים ובכיו הלך והתחזק, האחד מהמם החזיק את התינוק והשני פתח את דלת הנהג. דמות שהיתה חגורה בחגורת ביטחון, התמוטטה קלות לכיוון הכביש, מתה. האיש התרחק מעט בעודו מסתכל על אותה דמות.
האיש שאחז בתינוק סימן משהו לאיש הקרוב למכונית, ולאחר מספר רגעים שב והתקרב אל הדמות המתה, נגע בה באצבעו כבודק דופק והתרחק שוב.
תפסתי מהר בידה של שני, עברו בי צמרמורות לא מהעולם.
סירנות החלו להישמע מרחוק.
כל הגוף שלי סמר.
עוד מקרה מהחיים. שלא הרבה נותנים לו חשיבות.
אבל למשפחה של אותו מת ולתינוק שיגדל, תמיד ההתרחשות תהיה מצולקת בזיכרון ובחיים.
מכוניות החלו נוסעות ואט אט הגיעו אמבולנסים וניידות המשטרה.
כשהוציאו את הגופה, האוטובוס החל להתניע, ונסענו מהמקום.
חזרנו למקומות שבהם ישבנו, המומים.. חלק מן הבנות פרצו בבכי.
התמונות המשיכו לרוץ לי בעיניים, והגענו לבית הספר. היה כבר צילצול. הרי איחרנו.
התקדמנו מהר לכיוון הכיתות והתיישבנו במקומות.
המורות שאלו מה קרה אבל אף אחד מן התלמידים, אפילו מבין הכי פטפטנים לא סיפר על התאונה, פשוט התיישבנו, בשקט.
את ההפסקות העברנו בישיבה שקטנה ביחד בכיתה.
בשיעורים לא הצלחנו להתרכז... ואת המבחן בערבית השארנו ריק.
שעה שישית
נשמעה דפיקה בדלת, דפיקה מוכרת... הקשה מיוחדת.
"כן?" שאלה המורה בכיתה והדלת נפתחה..
"שלום, סליחה על ההפרעה" נשמע הקול מחייך, ונעל אולסטאר הציצה בפינת הדלת.
הרמתי מבטי וזה היה שחר. מבטינו נפגשו.
"אני צריך את מאיה, דחוף. זה בקשר לאמא שלה."
"לכי" אמרה המורה וסימנה לי ללכת.
קמתי סמוקה ומבולבלת ויצאתי מהכיתה.
הדלת נטרקה.
"מה קרה?"
QUOTE (moraless @ 09/11/2005) QUOTE (eliya_s @ 09/11/2005) חח למי כתבת?
לך בובהבה..
מה קשור האורך? חח. .
עדין לא קלטתי למה התכוונת..
ל'משנה..
פרק מהמם..
אבל מה קורה פה? אונס.. התאבדות.. תאונה..
איזה מפחיד..
המשךך
המשךךךךךךךךךךךךך מהרררררררררררררררררררררררר אני בלחחץ חחחח
חוחוו מינה מאואאררתת לאביו=]]
אמאלההההההה...איזה פרק...מצמרר 😯 המשךך..
יאא חבל שהוא לא דרס חתולה באמת!!!
זאת לא אמא שלההה נכון?
בטח סתם רצה להוציא אותה מהשיעוררר
מחכה להמשךך טלוש
מושלמתש לי אניא ובהתותך כהי כהי עולםםםםםםם תמשייכיכ מדהיייייייייייייםםםםםם
אתר האהבה הישראלי