נעלי האולסטאר שלו

שחריייי
המשך 😊

אני מתה עליו

neni מותקק.. (: סבלנות יפיופי! תדע הכל על האנס.


מהפרק הקודם...

ניצבנו שנינו ליד הדלת.
"תעצמי את עיניים" הוא אמר והביט בי בעדינות.
הסתכלתי עליו מודאגת, ועצמתי.
שפתיו נגעו בשלי, נשיקה רכה, פקחתי שוב את עיניי והשפתיים הוחלפו באצבע שסימנה לי לשתוק.
חיוך נפרס על פניו, מניח את ידו על ידית הדלת.
הדלת נפתחה בעדינות ובאיטיות...
שחר מסתכל על עיניי שמסתכלות על החדר...
עיניי התרחוו, וכמו שחר- חיוך נפרס על פניי
"שחחחחחחחר!#$@!"

המשך..

צועדת פנימה סוקרת את החדר החלומי שהתחלף עם חדרו של שחר.
בכל פינה בחדר נתקעו לבבות קטנים אדומים, ומנצנצים.
התנגנה לה מנגינה שקטה... והאור מעומעם בצבע אדום...
על הקירות היו קרזות של 'מאיה אני אוהב אותך'
שחר ואני, נעמדנו במרכז החדר.
אני, סוקרת מסביבי את טירת החלומות שלנו...
והוא, מסתכל עליי בחיוך.
"איך הצלחת?" שאלתי בצחיקוק מתקרבת בכדי לתת לו חיבוק.
"הצלחתי בזכותך." ונתן לי חיבוק חם.
עיניי משתקפות בשלו ועיניו משתקפות בשלי, אפינו צמודים ומבטינו סחפו אותנו למקומות קסומים.
הרקע, והמוזיקה עשו את שלהםם בצורה הכי מושלמת שיש.
גופינו צמודים.
"אני אוהבת אותך." לחשתי לו.
ושחר מביט, סוקר את פניי, מחליק ידיו על שיערי ונשק נשיקה רכה בצווארי. הבושם אמאלהה.
עיניי נעצמו וחיוך עלה... בקטנה.. אבל עלה.
החלנו לנוע מעט לצלילים הרגועים והשקטים שהתנגנו בחדר.
בחיים אני לא אהיה מאושרת יותר ממה שאני עכשיו.
כל הרגשות והתכונות הטובות צפו עכשיו מעלה.
הרגשתי מוגנת, מאוהבת, נאהבת...מחויכת מאושרת...
פקחתי את עיניי
"שחר?"
"אממ?" אמר כשעיניו עצומות ומתענג מהמגע, מהרגע.
"מה אני אעשה בלעדייך?" שאלתי
שחר הזיז ראשו לאחור והביט בי מספר רגעים.
עינינו עברו מהפה לעיניים ומשם בחזרה. מבטים קצובים ומהירים.. ועד מהרה העיניים נעצמו שוב. ושחר נישק נשיקות קטנות את שפתיי... שפתיי שלא יכלו להתנגד החזירו לו בנשיקות רכות ועדינות, ומצאנו את עצמנו מנושקים.
נשיקה רכה וממושכת... נשיקה שרוצה להמשיך ולא להיגמר.
ידיו מחבקות את גבי, וידיי מלופפות סביב ראשו.
חמימות עברה בנינו. והתישבנו על המיטה בעודנו מתנשקים נשיקה עדינה.
ידינו השתלבו זו בזו ונשכבתי אחורנית לאט ובעדינות והוא עליי.
שפתינו התנתקו, ואט אט העיניים נפקחו.. סקר את פניי את שיערי והחליק בו שוב את ידיו
"אני רוצה לזכור את הרגע לעולם" הוא אמר מביט בי, והתקרב שוב לליטוף שפתיים.
הלב כאילו מתפקע לשניים מעוצמת האהבה שהייתה באותו רגע.
'טילילילילילי' 'טלילילילילילי' צילצול הפלאפון שלי חדר למוזיקה הרגועה והשקטה ועשה מין PAUSE
בפנטזיה בינינו.. השפתיים התנתקו והעיניים נפקחו.
ניסינו להתעלם, ובדיוק הצילצול נפסק.
חזר לנו הרגע של הפנטזייה עם המוזיקה והתחושות.. והשפתיים שוב נפגשו.
אך צילצול הפלאפון צילצל בשנית.
שחר התרומם מעט מביט בי והעביר עיניו לכיוון הפלאפון שלי.
" שניני..." הוא אמר..
"תשתיק" אמרתי וגררתי אותו אליי שוב.
הופתעתי מההתנהגות שלי.
הפלאפון השתתק וחזרו התחושות עם המוזיקה.
הנשיקות המענגות והעדינות שלו גרמו לי להיסחף כל כךך..
והחולצה שלי ושלו נמצאו עד מהרבה על הריצפה, רחוק מאיתנו.
התחושה של גוף וגוף צמודים כך גרמה לי הנאה, אבל בו זמנית לא הבנתי מה אני עושה..
'טלילילילילי' 'טילילילילי'
"שניני.." חזר שחר על אותה מילה שאמר לפני שלוש דקות, כשהוא מביט בצג הפלאפון.
"קחי תעני..." והושיט לי אותו.
"הלו?"
"איפה את? מסיבה?"
"לא"
"אז מה זה המוזיקה שם?"
"אני אצל שחר" וסימנתי לו להוריד את הווליום של המוזיקה.
פתאום שמתי לב שאני רק עם חזייה וחטפתי מהר חולצה לשים עליי.
הסבתי מבטי אל שחר והוא ישב בלי חולצהה.. מווושלם אחחח
"מה מה? לא הקשבתי תגידי שוב.." אמרתי לשני שדיברה בנתיים.
"עידןןן... זוכרת אותו? זה מהכיתה?"
"נו..."
"אומרים שהוא בבית חולים.. הוא קפץ מהגג של ביצפר"
"מהה?? איזה שטויות... את לא רצינית!%$#"
"רצינית רצינית.. עכשיו שוש המורה התקשרה אליי"
"יוווואו אין מצב! למה שיעשה את זה?"
"אומרים שזה בגלל האהבה"
השתתקתי..
"מסתומרת בגלל האהבה?"
"בגלל האהבה! מה נראה לך? נווו..."
"בגללי?!@" שאלתי
"את מי הוא אהב?"
"נוווווו אל דברי אליי ברמזים!" צעקתי עלייה "איפה את?" שאלתי מנסה להירגע
"ליד גן תפוח"
"נלך אליו עכשיו?"
"הוא הרגע נכנס לניתוח"
"טוב בסדר... בואי נלך אליו."
"תבואי לפה?"
"כה"
"עכשיו?"
"כה"
"יאללה ביי"
"ביי" ניתקתי את הפלאפון והבטתי בריצפה.
"מה קרה?" שחר שאל
"ידיד שלי.. זה שהיה פה.. קפץ מהגג של ביצפר"
"מה? למה?"
"נערף.. שני אומרת שזה בגלל אהבה...אני הולכת לשם עכשיו"
"אני אתגעגע" אמר והתקרב אליי
"גם אני אליך." אמרתי לו ונשקתי לו נשיקה בלחי. והגעגועים כבר החלו.
יצאתי החוצה, הערבים כבר הפכו לחמימים יותר והאור נשאר ליותר זמן
פתחתי בצעידה מהירה.
דאגתי שמא הוא טיפס לשם בגללי.. או שאלו סתם פרנאודיות שלי.
בכלל, איך בנאדם יכול להשליך עצמו למוות.
הגעתי עד מהרה לגן תפוח וראיתי את ליהי טל עומר רותם אדיר, ושני עם ליאור.
ליהי ושני התקדמו לכיווני ודמעות כבר החלו להכאיב בגרון.
"הזמנו מונית.." הן אמרו מחבקות אותי... ודמעות בודדות ביצבצו מעיניי.
התקשרתי בנתיים לאמא... שלא תדאג.
"אמא?"
"פוצי?"
"אני אחזור מאוחר היום... אולי בבוקר.. אז אל תדאגי"
"מה?" היא שאלה מבוהלת
אבל בנתיים פנסי המונית כבר האירו עלינו, והדמויות החלו להיכנס לתוכה.
"אני אדבר איתך בבית" אמרתי לה בעודי נכנסת בעצמי, וניתקתי.
הנסיעה הייתה שקטה.
"לאן?" שאל הנהג
"הדסה" אמרה רותם, נראה כאילו היה לה מאוד מה שקרה לעידן. אולי אני טועה והוא קפץ כי רותם כבר לא שלו? אולי הוא נישק אותי אז כי רותם נאבדה לו ורצה אחרת?
יושבת ליד החלון ומביטה דרכו, בעוד שידה של שני בשלי.
מרגישה בסרטים מדמיינת איך האמבולנס אסף את עידן.
פחדתי ממה שיקרה לו, אני לא אגיד שלא. אבל נמאס לי להיות רגישה, כל הזמן לבכות.
הנסיעה הסתיימה והגענו לבית החולים... במודיעין הפנו אותנו למחלקה ושם התיישבנו בשקט.
ליאור ושני כל הזמן דיברו בינם לבין עצמם.
לפתע הבחנו בהוריו ואחותו של עידן, כל כך דומים לו.
סימנתי לשני ולרותם והתקרבנו אליהם.
"רותם." אמרו בוכות אמא ואחותו של עידן.
"היי" היא אמרה "מתי הוא ניכנס לניתוח?"
"שעתיים, שלוש.
התיישבנו לידם. כולם שותקים. ומראות בית החולים שהיו מוכרים לי.. חזרו על עצמם... דלת שנפתחת ונסגרת ואנשים שונים ומשונים עוברים דרכה. והמעלית שמסמנת בקול ציפצוף כי הגיעה לקומה הנכונה ונפתחת, ומתוכה יוצא נהר של אנשים, עם אלנוקות, וקביים, רופאים ואחים.
רופא הלובש נעלי אולסטאר כחולות שעבר מולי הזכיר לי את שחר.
אני מתגעגעת..
עיניי נעצמו נשענת על כתפה של שני...

חלום נחלם לי.
אותו חלום שאני נמצאת על המסלול.
אך הפעם, הפרצוף בעל הידיים החזקות והאלימות לא היה מטושטש, אלא היה ברור.
תווי פניו היו ידידותיים ולא אלימים. שערו חום ועיניו ירוקות.
אבל הדמעות שזלגו בחלום ההוא זגלו גם בחלום הזה.. אותם דמעות של הידיעה שלא אוכל לצאת מפה. אותם דמעות של שתיקה.
ונשימותיי נעתקו מפי וצללתי אל החושך.

"האאא" התעוררתי קופצת, שני ישנה. וכך גם רותם.
כמה זמן אני כבר ישנה? הסתכלתי בשעון והשעה כבר הייתה 2..
חיפשתי את ההורים... הם עמדו בפתח הדלת שנפתחת ונסגרת, לצד דמות הלבושה בניילונים כחולים ומסכת פנים.. מנתח.

ווואאיי.. בובהה שלילילילייי... למה דבריםם עצוביםםם?!?!!?

גרר...

אבל אחלה פרקקקק.. באמתת!!! כמו כולםם ;]


היה לך משעמםם היוםם אני רואהה..חחח..

יאוווו קראתי עכשיו שני פרקים רצוף! הפרקים הכי טובים שקראתי כקראתי במן האחרון!!! אוהבת מאוד מאוד! מחכה להמשך! שיהיה טוב! טלושש

יאואואוואוא אני מעריצה אותךךךך1!!!!!!!!!!!!!11
את חייבת להוציא את זה בספר אני לא צוחקת..
זה כל כך מווווושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם..

ה--כישרוןן!! :]]

תמשיכי מהרררר מותק..

😁

=((

אוו.. באמת למה דברים עצוביםם.. =((

איזה קטע מדהיםםם היה עם שחרר.. את כותבת מ=ד=הי=ם!! D:

המשךךךךךךךךךךךךךך

חחח מושלם מושלם מושלם!
פשש יפה...יש לך את זה 😊
תמשיכי

וואיי מושלםםםםם
אמאא רק שלא יקרה לעידן משהוו😢
איזה חמודד שחרר חיחי
תמשיכיי מאמי
מוואההההההההההה

שמחהחה שאהבתןן.. אוששר.! לאא היה משעמםם =\..
כותבת מחר.. אווווהבת.

זהה פשוטט מושלםם
המשך

וואי זה פשוט מדהיייייים!!!
אין הכתיבה שלך פשוט מדהימהה!!

המשךך

=((

אוו.. באמת למה דברים עצוביםם.. =((

איזה קטע מדהיםםם היה עם שחרר.. את כותבת מ=ד=הי=ם!! D:

המשךךךךךךךךךךךךךך
😁
מהמםם מאמי תמשיכיי!!!!
אוהבתת!
שבוע טוב 😊

תמרייייי!1
זה כזה מושלםםםם!!
אהבתי בטירופפפ ופרק עצובבב
דיי בגלל אהבה א צריך לאבד את החיים!!
תמשיכי דחופיייייי

מור'צי 😊

המשךךךךךךךךךךךך