נעלי האולסטאר שלו

יאווווווווווווווווווווו מסכנה 😢
תמר תמשיכיייייי

המשךךךךךך!!.. מי זה היה!?!?!

אויי איזה פרק עצובב..
אבל עדיין לא גילית אם אנסו אותה או לאא...
זה משאיר אותנו במתחחחח
אז מאמי שלייי...פליזז המשך מהררר 😛

יואוווו אל תעשי לה את זההה הלוואי הוא ימות מסרטן בזיןןןן
מחכה להמשךך- ושיהיה טובבב
אוהבת המוןןן טלוש 😁

מסכנהה =((

המשךך=(

מסכנההה!!!! 😢
המשך מאמי אני רוצה לדעת מה קרהה!!!! 😊
שבת שלום

אמאלהה... איזה פחד..
אבל יאללה המשך..
ןמי שעשה את זה לשניני מקבל מכות ממני אישי!! חחח לא נראה לי אבל לא נרוא...
לאוב יו דקו'שש

?????????????

וועללללללללליההה

המשךךךךךךךךך

מה עם הההההההההההההההההממממממממממששששששששששששששששךךךךךךךךךךךךךךךךך??????????????????????????????????????????????????????????????????????? כבר אני מת אני לא יכול יותר אנסו אותה לא אנסו אותה מי אנס אותה יאללללללללללללההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה........... פליזזזזזזזזז 😯 😯 😯 😊 😊 😊 😊

נווו כברררררררררר
עברוו יומייםםםםם.....]]=

נו תמריי!!!!
המשךךך....
אני משתגעע כברר..גרררררררררר!!!!

דברי'תי במסנג'ר ושלחיי לי ת'פרק..חיחיי.. יש הטבות בלהכירר אותךך.. לא?! נו שלחיי.. אם בכללל כתבת..

המשך דחוף!!

אמאלה..ישלי דמעות בעיינים =[
פרק עצובב...
אני רוצה המשך ...!!

מוקדש לנופרוש.. אוהבתותך מותק.



שני מתחילה לפקוח עינייה, עיניים אדומות מדמעות.
"שנייניי"


המשך
קראנו אני וליהי ואצנו לנשק אותה..
"התגעגענו.."
לשני לקח קצת זמן להבין מה קרה, איפה היא ולמה.
לפתע שלחה ידייה וחיבקה אותנו חזק חזק והתחילה לבכות שוב, והפעם בשקט.
"מה קרה?" שאלתי אותה בלחישה...
"אתמול..." היא התנתקה מאיתנו וניגבה דמעותייה, "כשיצאתי מהבית של שחר... סביבות אחת.. שתיים.."
לקחה אוויר בכדי להסדי את נשימתה " אז.. אממ. הלכתי במבוא חרוב.. החשוך הזה, כי זה קיצור לבית שלי משם.. ו.. הכל היה כל כך שקט, חשוך... ולפתע הבנתי שיש מישהו מאחוריי. הסתובבתי. ו.. ראיתי איש.. "
דמעות החלו לזרום על לחייה מנסה לשחזר את כל מה שקרה. "ו.. הרגשתי אותו נוגע בי" והסתכלה מטה. "ואני ניסתי... להזיז אותו ממני. אבל אז הוא תפס אותי בכוח.. זה כאב. ומשך אותי לשיחים. הוא משך אותי מטה ונפלתי והוא עליייי התחיל להוריד לי את החולצההה ו...אני צרחתי, ... צעקתי ואף אחד לא שמע! התחלתי לבכות... והוא הוריד את הבגדים ו.. הרביץ לי.. ניסיתי לברוחחח! והוא לא נתןןן" עינייה הדומעות של שני, העלבון שלה צבטו לי בלב וגרוני החל לכאוב מדמעות.
"הוא לא נתן לי. וזה היה דוחה. הוא נגע בי וליקק וזה כל כך הגעעעיל והכאיבבבב. והגוף שלי השתתק ורק הדמעות ירדו מעצמן. ואני... אני שתקתי. ידעתי שאני לא אוכל לצאת משם.
והוא כל הזמן קרא לי כלבה. לא הייתה מילה נוספת חוץ מכלבה מזזזזזדיינת."
חיבקתי אותה חזק חזקקק לא יכלתי לראות ככה. מתפרקת. ליהי התחילה לבכות בקול. כל החדר בכה. הרגשתי כאילו הקירות בכו גם. איתנו.
מילים לא היו חייבות להישמע בכדי שאני וליהי נבין מה עוד קרה, הבכי של שני אמר כבר הכל.
"ו..." שני חזרה לתאר "ו... אחרי שהוא הלך נשארתי שם.. בוכה. ערומהה. ושקטהה. זה כאאאב וזה שרףף והרגשתי.. כל כך.. בודדה."
חיבקנו אותה, והשתדלנו לתת את כל האהבה שרק אפשר.
"את יודעת מי זה? את יודעת איך הוא נראה?" שאלה ליהי לאחר כמה דקות של שקט ובכי.
"יראו לי אותו.. אני אוכל לדעת...אני אזהה."
"אז צריך ללכת למשטרה! אני לא ארשה לבן אלףףף ההזהה להיות מחוץ לסורגים עוד לילה אחד!" אמרה ליהי.
בנתיים הכנתי לשני אמבטייה, וארוחת בוקר. שתרגיש 'נקייה' ושיעלה לה קצת את המצברוח.
היא אכלה והתרחצה ונרדמה שוב.
אני וליהי יצאנו החוצה לדבר קצת על מה שקרה.
"טוב, אז אני אזוז." אמרה ליהי.
"ביי מותק" הסתכלתי עלייה ועל פניי שום הבעה.
"ביי" החזירה לי באותו אופן.
במשך כל היום שני ישנה.
ואני, עסקתי בעיסוקיי.
הגיעה השעה ארבע והייתי אמורה ללכת לבית של שחר. משום מה, כל כך לא היה בא לי.
התכוננתי ויצאתי.
הגעתי לבית של הבנות ועיסקתי אותן בנתיים קפצתי לחדר של שחר לראות מה איתו.
שלוש דפיקות ו.. "לכו מפהה.." ענה קול ישנוני ועצבני.
"זאת אני" אמרתי
ופתחתי את הדלת
"מאיהה" שחר שהיה שרוע על המיטה באופן מותש, התהפך עם חיוך לכיווני.
"התגעגעתי... בואי לפה קטנה.." אמר וקם לישיבה.
התקדמתי אליו והוא מחזיק בזרועותיי ומושיב אותי על ברכיו
"נשיקה אני לא אקבל?" שאל והבושם שלו כאילו קרא לי לנשק אותו, השפתיים, העיניים..
"שחר, איפה ליאור?" התנגדתי לתשוקתי.
"בבית, אני חושב.. למה קטנה?"
"שני צריכה אותו."
"מה קרה לה?"
"היא תספר לך.. אם היא תרצה."
"חיפשתי אותך... ולא היית היום... איפה היית?"
"בבית.."
"עם שני?"
"כן." עניתי ופרצופי מדוכא.
"מה קרה לך מלאך שלי? אני אוהב אותך."
"גם אני אותך" וגרוני החל כואב שוב מדמעות, ודמעה צצה.
"מה קרה לך???" הוא שאל סוקר את פניי ואני מתחמקת ממבטו.
"תגיד לליאור, ששני צריכה אותו." אמרתי
"אני צריכה ללכת..." קמתי ופניתי לדלת אבל שחר הקדים אותי
"אני רוצה לדעת מה קרה לך! "
הבטתי בעיניו ושתקתי.
"יש דברים שאני לא יכולה לומר, אבל תבטיח לי שתמסור לליאור! אני צריכה ללכת"
הסתכלתי על פניו והדבקתי נשיקה קטנה על שפתיו.
יצאתי מהבית ובחוץ כבר היה חשוך, לפתע תקפו אותי פחדים, מהחושך, מהשקט.
ופתחתי בריצה לכיוון הבית.
הגעתי הביתה.
בכניסה הבחנתי במעילה של אמא.
"הייייי" צעקתי
"היייייי פוצי" החזירה לי אמא צעקה ועד מהרה הופיעה בדלת של הסלון.
"חיבקה אותי ואני אותה
"עכשיו תספרי לי מה קרה." היא אמרה לוקחת אותי לחדר השינה שלהם.
התיישבנו על המיטה.
"אתמול... "המילים כאילו לא רצו לצאת מפי. "אתמול מה?" שאלה אמא
"אתמולל.. אתמול שני עברה אונס אמא."