וואייייייייייי
תמשיכי מ=ה=ר
יואוווו...תמרושש...
איזה פרק מותחחח..
מה קרה להה?? אבא שלה הרביץ להה? אנסו אותהה??
אל תשאירו אותנו במתח..יפה שליי..
מותקק...המשךךך בבקשה! 😊
המשךךךךךךךךךךךךךךך בקשה אני רוצה לדעתת מי הבן **** שהרביץ לההההההההההה.....................................................................................................................................................................................................................
פליז................ 😯 😯 😯 😯 😊 😊 😊 😊
יאאאאאאאאאאאאאאאאא
המשךךךךךךךךךךך
מוקדש לפיקולו יפתי...
מהפרק הקודם:
הסתכלתי עלייה סוקרת כל חלק בגופה.. ולפתע הבחנתי גם בכתמי דם על המכנס שלה, קמתי במהירות,בבהלה
מה קרה לה?
המשך..
החלטתי לתת לה לישון.. למרות שהסקרנות הרגהה אותי
התחלתי להסתובב בחדר תוהה מה יהיה..
הרגליים כבר התעייפו העיניים נעצמו.. ובני הבית בדיוק התחילו להתעורר ליום חדש..
שכבתי שוב על אותה שמיכה שעל הריצפה מנסה להירדם.. אבל ללא מועיל.. המחשבות סחפו אותי רחוק מהחלומות
השעות הקרובות כבר עברו והתקשרתי לליהי...
"הלו?" ליהי ענתה
"ליקוששש" לחשתי לה "שמעי מותק, ישלנו כאן בעיה.. "
"מה קרה??"
"אתמול בשלוש בבוקר שני מתקשרת אליי אומרת לי אני באה אלייך..הקיצר היא באה.. בוכהה..
עד עכשיו לא הצלחתי להוציא ממנה מה קרה לה.. אבל אני פוחדת ליהי! אני ממש פוחדת. יש לה סימנים אדומים בגוף וכתמי דם על המכנס" ידיי החלו לרעוד ועיניי לדמוע
"יאאא מה קרה לה?#? אני באה אלייך עכשיו תפתחיי לי"
"ביי"
ירדתי למטה וחיכיתי.. השעה כבר שמונה..
נשמעו דפיקות בדלת ופתחתי אותה..
"מאיהההה" ליהי חיבקה אותי "אל תבכי מותק.. אני בטוחה שהכל יסתדר!"
"היית חייבת לראות אותה אתמול זה היה מפחיד! בחיים לא ראיתי את שני בוכה ככה!"
אמא בדרכה לעבודה עברה בכניסה וראתה אותי בוכה
"מה קרה לך יפה שלי?" שאלה מופתעת
חיבקתי אותה..
"אני ליהי ושני נשארות כאן היום... אני אסביר לך כשתחזרי.. "
"אתן לא הולכות לבית הספר.?"
"לא..."
"מאמי שלי אל תבכי אני אוהבת אותך כל-כך" ויצאה לעבודה
"ההורים של שני לא דואגים?" שאלה ליהי
"לא... את יודעת.. הם רגילים..." אמרתי לה בעודי כוססת ציפורניי
"בואי נכין לה ארוחת בוקר"אמרה ליהי
"מה ארוחת בוקר? הילדה נרדמה בחמש..."
מלמעלה בקע קול הפלאפון של שני כששולחים לה הודעה.
עלינו למעלה והבטנו בצג הפלא 'קיבלת הודעה חדשה 1'
לחצנו על 'הצג' , ההודעה הייתה מליאור, 'יפה שלי איפה את מלאך? קבענו במחששה ואת לא פה... דואג לך.'
"איזה חמודדד" לחשה ליהי
הבטתי בה במבט מוזר.. 'איזה חמוד?!?!' זה מה שהיא חושבת? המסכן לא יודע מה עבור על שני בכלל.
"מאיההההההה" ליהי פלטה במבט מודאג. "את חושבת.. את חושבת שאנסו אותה?"
לקח לי רגע להבין, לקלוט... לעכל.
אמאאאלה איזה אדישה אני ! לא מודעת לסביבה שלייייייי איך לא חשבתי על זה בכלל?!
"ליהיי! או מיי גאד" לחשתי לה כשעיניי מתחילות שוב לדמוע, פוקחת אותן לרווחה
"יוווואווווו" הדמעות החלו לזרום וליהי אצה לחבק אותי "יווווואווווווווו"
מנסה לחנוק את הבכי.. את הדמעות.. אבל ליהי מתחילה יחד איתי לבכות הרגשתי אותה רועדת לי בין הידיים
הרגשתי נוראאא באותו רגע כאילו העולם קורס... זה לא קרה לי, זה קרה לחברה הכי טובה שלי. לא יכלתי לדמיין את גודל הכאב והעלבון שהיא מרגישה עכשיו. מה היא עברה, בצורה שהיא עברה.
"אני מפחדת" לחשתי לליהי "אני לא רוצה לשמוע"
רציתי שהכל יעלם, יסחף.. רציתי שהעולם ישתוק...
אבל אז מי ישמע אותי? מי ישמע אותי מוציאה ת'נשמה על אותו אחד שגרם לבכי של שני באותו לילה.
כל מקרי האונס נראו לי לא מציאותיים עד שזה הגיע גם לסביבת החיים שלי והבנתי את גודל הכאב.. את מה שכל הנערות והילדות עברו סבלו וכאבו על מה שהן שתקו, על מה שהן הסתירו שנים.
השעות עברו ואני וליהי ישבנו בדומייה באותו חדר שישנה בו שני
כל כך כל כך כל כך הרבה מחשבות עברו בי באותן שעות..
שני מתחילה לפקוח עינייה, עיניים אדומות מדמעות.
"שנייניי"
ידעתי!!
איזה פרק יפה..
ואיזה כתיבה יש לך.. אלוהים..
המשךך דחווףף!!
תמושששששששש
איזה פרק יאוו איזה עצובבבבבב!!
יאוו אני לא מעקלתתת איך זה קרהה יאו אני במתח רצחניייי
למה אנשים לא יודעים לשמור על הזין שלהם במכנס יאוו זה מרגיזזזזז
תמשיכי מאמי ותודה על ההקדשה איזה טופיי לייי😊)
לפפ יווו
מור'צי 😊