לאא.. אפשר לרשום אותהה.. זה לא בעיה.. ואפשר להשתמש במשתמש של אחדד מהילדים.. אני מוכנה גם לתרום את שלי.. אבלל לא ממש אפשר כי אני משתתפת.. ולשם את החתימה!!..
לפי דעתי היא תזכה 100%.. אז שווה לנסות לאאאאא?...
אההה
המשך תמרייי
המשךךךך
זה מדהיםםםםםםם
אוהבת מישלי
מישלי אהובתי מוקדש לך מותק, ודעעעעעי לך שאני קוראאאת את הסיפור המדהים שלך,! אהההבתי אותו רצצצח.~
את ילדה מיוחדת בובי😉,,, לאאאב יו בייב.
אנשנושים 😢 מצטערת על היבוש של היומיים, אין לי זממממן באמא שלי.. והפסיכולוגית זה לא כזזזה עניין,, הקטע הוא המחשבששב 😢
חפפפפיף, בקרווב הסיפור מגיע אל קיצו וכך גם תקבלו ממני קצת שקט עד ה-16.4..
התאריך בו אני חוזרת לפורום ויחד איתי בא סיפור חדש בקצב (:
לא נעעעים כל הזמן לבקש מאחרים לפרסם בשבילי הודעות 😕
אזזז
קבלו האהבה... עצווווווווווווווווומה את הפרק הבא (:
מהפרק הקודם
"את צריכה גם להכיר מקומות חדשים למשל, הוליווד?" אמר וחייך אליי
"הוליווד?" שאלתי מבולבלת
"כן, שם הנשף" אמר
"יום שני... יום שני זה... זה האוסקר. לא?" שאלתי
"בדיוק" ענה
"האוסקר האמיתי? עם כל המפורסמים וזה?" שאלתי
"עם כל המפורסמים וזה" ענה
"אדיר" לחשתי
"אז תבואי איתי מיי ליידי?" שאל
"אממ.. וואו, כן!" אמרתי לוגמת מהר מהקפה כדי לסתום את הפה.
המשך
החושך כבר ירד על העיר ניו-יורק ואני ושאר הבנות מתכוננות לערב השני על המסלול.
"דיברתי עם ההורים של שני ושחר" אמר ג'וב
"מה עם ליהי?" שאלתי מסיטה את התוספת שיער שהיתה על פניי בזהירות.
"לא מרשים לליהי" אמר ג'וב
"אז שחר ושני יבואו?" שאלתי
"מחר בערב" חייך
"הווו, תודה ג'וב" אמרתי מחייכת וחיבקתי אותו בעדינות
"אין בעד מה, מחר בבוקר אנחנו בוחרים לך שמלה" אמר
"שמלה?" שאלתי
"שמלה, לאוסקר" ענה
"יווו, מה? שמלה שמלה? כמו של בריטני וכאלה?"
"בדיוק" ענה בחיוך, קם והוסיף "עוד שעה מתחילים, את מדהימה ואת תעשי את זה כמו גדולה! אני סומך עלייך, יהיו שם אנשים חשובים" סיים ויצא מן החדר לאחר שהשבתי לו בחיוך ביישן.
כל היום אנשים חשובים... מה איתי?
הערב הגיע, האורות נדלקו והמוזיקה התנגנה בקצב.
כולנו לבושות ממתינות לתורנו לצעוד על המסלול הארוך.
כעת ג'וב ומור כבר לא היו לידי, אני בטוחה בעצמי... כמו שג'וב אמר, אני אעשה את זה כמו גדולה, יש לי את זה.
אבל מה בלבי? מעולם לא דיברתי ככה.
מעולם לא האמנתי שיש בכוחי לעשות משהו.
זאת פשוט אני, מאיה.
כה השתנתי, מה שחר יגיב?
מבלי ששמתי לב תורי כבר הגיע.
"Go" לחש לי הבמאי ויצאתי אל האורות המסנוורים ואל הרעש.
"היית מהממת" אמר מור בהתרגשות
"כמו תמיד" הוסיף מני
"מחר פעם אחרונה" הודיע ג'וב "תתגעגעי לזה?" שאל
"לא יודעת," אמרתי מסירה את האיפור מפניי.
"את לא נהנת?" שאל מור
"אני לא יודעת" עניתי ביובש וסקרתי את פניי שמא החמצתי חלק מוכתם באיפור.
"מחר יבואו כל ההפקה שהשתתפת בה" הודיע ג'וב
"אני יודעת" עניתי
משהו בי נכנס למצב של דיכאון
"שמעתי מחר שחר בא" אמר מור בחיוך מנסה לשנות את נושא השיחה מהמסלול הזוהר
"כן" עניתי וכעת חיוך קטן חייך על פניי.
"ואנחנו בדיוק נעזוב" אמר מני בעצב
"כן" לחשתי והזדקפתי מולם כמוכנה
"הולכים?" שאל ג'וב
"הולכים" אישרתי ויצאנו החוצה אל המכוניות.
"מור! מורררר חחחחחח דיי!" אמרתי מצחקקת על המיטה כשהוא מכה אותי בכרית ונוצות עפות ממנה.
"תני לי טיפה להנות" אמר
"בחיים לא" אמרתי וחטפתי כרית שנייה
"איזה חלשה" אמר בליגלוג בין הנוצות בעוד שחבט בי חבטות נוספות
"חלשלושה אתה!" אמרתי והפלתי אותו על המיטה
צחקתי
הוא צחק
"אני חלשלושה" הודה והביט בתיקרה
שתקתי והבטתי בו
"מחר ג'וב לוקח אותך למסיבת סיום" אמר לפתע
"איזו מסיבת סיום?" שאלתי
"סיום של התצוגת אופנה" ענה
שתקתי זמן מה
"אני אוהבת אותו" אמרתי מחייכת לתיקרה
"את מי? את ג'וב?" שאל מור מסב ראשו להביט בי
"כן" הינהנתי מחייכת
"חשבתי את אוהבת את שחר" אמר
"נו, לא כזאת אהבה... אתה יודע, הוא מין אבא שלי" אמרתי
"כזאת אהבה..." הירהר מור בקול.
"כן.." אמרתי מחייכת "אתה יודע... כל מקום שאני נמצאת הוא נמצא ודואג לי, הוא לא ישן בלילות כדי לשמור עליי... מתי שאני צריה חיבוק הוא נותן לי. הוא תמד נותן לי הרגשה של.. אממ.. של נאהבת. של הילדה הקטנה." אמרתי
"של הילדה הקטנה.." חזר אחריי מור
"כן" חייכתי אליו
"את יודעת.. דוגמנות זה מקצוע מסוכן ואכזרי" אמר "המון דוגמניות, ובמקרה שלך... ילדות קטנות, נשברות ואפילו נשארת להן צלקת לכל החיים"
לפתע הופיע לי דה ז'ה וו חזק של השיחה הראשונה שלי עם ג'וב:
"מאיה אליישר" הכריז "בוואי חמודה, שבי. אמר והצביע על ספות עור שחורות.
התיישבתי לקול חריקת הספה וגם הוא.
"מה שלומך חמודה?" שאל
"אני ממצוין" אמרתי בחיוך כשפעימות ליבי הכפילו את הקצב.. במיוחד כשעכשיו אני לבד איתו, ליהי ומירי לא היו שם.
"אז... מוכנה לפתוח דף חדש בחיים?" שאל מוחא כף אל כף.
"כן" אמרתי באי חשק, הרגשתי תקועה.
"מאיה אליישר, תסכימי איתי שזה שם של דוגמנית על"
"חחחחח טוב, אם אתה אומר" ציחקקתי והוא צחק יחד איתי.
"משהו לשתות?" הציע לי ופתח ארון הסמוך לספה שכנראה היה המקרר
"לא, תודה" אמרתי בחיוך והוא הוציא דיאט קולה בשבילו.
"נתחיל?" שאל
"נתחיל" אישרתי והוא קם מן הספה ופסע בחדר מסביר לי על המקצוע
"דוגמנות זה מקצוע קשה, ואכזרי" הוא אמר מביט מהחלון וחוזר אליי
"שלוש שנים לעמוד המקצוע הזה, זאת בהחלט תקופה ארוכה" הזהיר.
"המון דוגמניות צעירות נשברות ולעיתים רחוקות נשארות עם צלקת לכל החיים.
את מבינה על מה אני מדבר?"
שתקתי זמן מה מנסה לחבר הכל ביחד כדי להבין באמת על מה הוא מדבר...
"לא" עניתי, מצפה לתשובה
קולו חרק במקצת כאילו מנסה למצוא משהו להגיד אבל רק חיוך יצא.
"אנחנו נדבר על זה בפעם אחרת" אמר והמשיך לנושא הבא
"וואו" לחשתי בין דבריו של מור על הדה ז'ה וו שהופיע לי
"מה קרה?" שאל מור שהפסיק את דבריו למשמע הלחישה שלי.
"זה בדיוק מה שג'וב אמר לי בפעם הראשונה שנפגשנו.." אמרתי בפנים דואגות
"מה הוא אמר?" שאל מור מבולבל
"שדוגמנות זה מקצוע קשה ואכזרי והמון דוגמניות צעירות נשברות ולעיתים רחוקות נשארות עם צלקת לכל החיים." דיקלמתי בהלם.
"אה..." נהם מור "כן..." הסכים
"למה הוא התכוון? מור? למה הוא התכוון במה שהוא אמר?"
"אני... אממ.." חרק מנסה למצוא משהו להגיד אבל רק חיוך מתנצל הופיע
"יבוא זמן ואת תדעי" אמר לבסוף
"אני רוצה לדעת עכשיו" אמרתי וקמתי על ברכי כדי להביט בפניו
"אני.. נדבר על זה בפעם אחרת מאיה, אני עייף" אמר וכיבה את האור על השידה הסמוכה לו והפנה לי את גבו
"מוווורי..." אמרתי
"מה?" שאל
"אני רוצה לדעת עכשיו" אמרתי מסובבת אותו אליי
"אני עייף, שנייה ואני נרדם" אמר
"מורי!" צייצתי
אך במקום 'מה' שציפיתי לשמוע נשמעו נחירות
"מור! אני יודעת שאתה לא נוחר באמת..." אמרתי מגלגלת עיניי
אבל הנחירות לא פסקו.
"מור!" צעקתי. ללא הועיל. מור לא פסק מלנחור.
גם אני חשתי עייפות מסויימת ושכבתי על גבי מביטה בתיקרה.
חושבת מה פשר המשפטים הללו, למה הם לא מספרים לי מה הם אומרים.
איך הם רוצים שאדע אותם לבד...
לאחר מחשבות רבות ככאלו הנחירות פסקו, כלומר, מור נרדם... וכך גם אני.
שבוע טוב, מטורפת עליכם. אל שכחו, (:
אני לא אוהבת את ג'וב, דיי נמאס. לא יכולה.. הוא מגעיל ומעצבן.
ואני רוצה כבר ששחר יגיעע..
המשךך
ואאאאאאאאאאאיי!!
אתת רואה מה את עושהה ללי?!?!
במקוםם להתכוננןן למבחןן קראתיי ת'פרק!!
אבל בו'נהה..... הייהה שווהה!!1
הההממשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!1
אייי פרק מהמםםםםםםםםםםם..!! חיחי אהבתי..
ואסור שינתקו לך תמחשב =[[[[[[[..מה אני יעשה בלי הסיפור שלך?! הההההההההא 😢
חח ..המשך דחופיי...אני מתהה כבר ששחר יגיעעע
מדהיייים
ואללל תפ סיייקייי לא רוצהה..=[
איזה חמווווד מוור..
המשך יפה אחת!!
מדהים כמו תמיד.
אין מילים =]
המשךךך
תמר: מחר המשך, מבטיחה 😢
ובקרוב מסתיים הסיפור ויש לכככם שקטט ממני (((:
מטוווווווורפפפת {: אל שכחו , !
לאאאאאא שלא יסתיייייייייייים=[
אני רוצההההה את שחרררררררררררררררררר
שישכבו כבררררררר
הוא מעצבן אותי שהוא דוחה אותה כל פעם מחדששששש
בנים אחרים מתחננניםם לזהההה
איי כפרה עליייייו=]
בואנה אני פיצולית ברמות=]
אתר האהבה הישראלי