בטח גו'ב הזון הזה הכניס לה באותו רגע~!
המשךךך
יאאא גוב הזה סימם אותהההההההה
דיי איזה מפגרר!!
לא מספיקקקקקקקקקק?!?!?!
מעלףףףףףף
תמרוש י'מושלמתת
המשךךךךך מידדדד
אמאאאאאאאאאאאאאאאאא
אבאאאאאאאאאאאאאאאא
ה-מ-ש-ך!!
מור'צי 😊
יאו 😢 אמאא..לא רוצה..
מסכנההה אררר ג'וב הזההההההה!!!!!
המשך דחוף!!
בונא שתפסיק כבר לעבוד עם הג'וב הזה כמה צרות שיהיה בריא
יוא איזה קקבנוסס הג'וב הזה שילךך לישווווןן
ההמממשךך שלמותת :][:
ייאא אלווהההיםםםםםםם!!!
איזזהה פפרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק!!!!!
המששךך דדחווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!
וממש לאא יצא קצצרר...
או שזה רק אני,העייפוותת...
חחח
ההההממששך!
וואיייייייייי דוגמנות וסמים הולך ביחד????
מחכה להמשךךך
יצא יפהההה
אוהבתת
טלושש
יוווווווו הג'וב הזה אידיוט ~!@
זה מהמם תמשיכי דחוך !
פרק מדהיםםם
כמו כל השאררר..
ובואנה כולם שם חולי נפש!
המשך דחוףףף
פשוט ואוווווווווווווווווווווו
בהחלט הכתיבה שלך ממש ממשששש השתפרה לא שהיא לא הייתה טובה!!
אהה והכי חשוב המשךךך
יוו פרק מדהים..
אבל באמת מה קורה פה עם הסמים?!
וואי ג'וב איזה זבלון..
המשךך
נוגגגה אחותיתי שלי. צוודקת מאאאה אחוז בובי, אבל אל שכחי מאיה אוהבת ולוקחת אותו בתור אבא שמגן ואוהב אותה, שמטפל בכל הבעיות שלה..
אז יהיה לה טיפה קשה לעזוב את העבודה איתו
קאריני, מוקדש לך מתוקית
מהפרק הקודם
פקחתי עיניי.
מבלי ששמתי לב ידיו השיגו גבול מסוים
"לא לא לא לא" אמרתי דוחפת אותו מעליי ומנגבת את פי מצחקקת בדאגה.
"לא?" שאל לא מבין את פשר המילה
"No" אמרתי
עם כל האלוכוהול והטישטוש המסויים שהרגשתי, לא היה נכון להיות במקום הזה בזמן הזה ועוד איתו.
צעדתי חזרה אל דלתות המועדון כשנעלי העקב מרעישים מביטה אחורה אל ג'יימי.
אבל במקום להיתקל בסלקטורים נתקלתי באנשים לבושים מדים כהים וחבושים כובע שעליו רשום police
הבטתי אחורה וג'יימי כבר נעלם. חייכתי אל השוטרים.
"Sorry but now you can't run away" אמרו ומצאתי את עצמי מחייכת לצד שני שוטרים במכונית משטרתית.
נשמע הזוי? גם לי כשבדיקות שתן שכלל לא זכרתי שעשיתי הראו שהשתמשתי בסמים.
המשך
שעה ארוכה ישבתי כעוסה מול השוטרים שלא הבינו שאני לא מי שהם מחפשים עד שג'וב והאחרים הגיעו.
"מצטערת שהייתי מגעילה אליך" לחשתי למור כשעיניי עצומות מניחה ראשי על כתפו בזמן שג'וב שוחח עם השוטרים.
למרות שלא ידעתי דבר ממה שקרה והייתי סקרנית כמו שלא הייתי מעולם, עיניי כפו אותי ונעצמו באיטיות כשידיו של מור מחבקות אותי.
"good morning" פיזמה שירה ברכות והסיטה את הוילנות בצדדי המיטה שלי.
הסינוור גרם לי להתחפר בפינוקיות תחת השמיכה.
מיששתי את הסדין, לבדוק אם גם הוא שם...
"שחר?" שאלתי בלחישה
"שחר לא פה את בניו-יורק" אמרה שירה
"לא רוצה לקום" אמרתי בחריקה.
"חבל, אז אני לא אספר לך מה הלך אתמול במשטרה" אמרה שירה והתיישבה לצידי מחכה שאצא בתנופה מן השמיכה.
יצאתי בתנופה מן השמיכות משפשפת את עיניי שעדיין סונוורו מאור הבוקר.
"מה קרה אתמול?" שאלתי חורקת.
"קחי" אמרה והוציאה תחת רגלייה מגש של ארוחת בוקר.
"לא רעבה" אמרתי דוחפת את המגש חזרה "תספרי לי שירושית" לחשתי מלטפת את לחייה
תמיד אני ושירה הסתדרנו, אבל מעולם לא הייתה לנו שיחה אמיתית כמו שהייתה לנו באותו בוקר.
"ג'וב אומר שהשוטרים עשו לך מספר בדיקות. אחת לראות אם את שיכורה או שאת חולת נפש"
"והייתי שיכורה כמובן, נכון?" שאלתי מבולבלת שמא באמת דעתי נטרפה
"נכון" ענתה שירה "עשו לך בדיקת שתן, בתוצאות הבדיקה ראו שהשתמשת בסמים"
"אבל לא לקחתי שום סמים, שבעת!" אמרתי מבוהלת
"מאמינה לך, ג'וב אומר שהמועדון היה מרכז מסרחי גדול של סמים. בטח גם את הבחנת בהסנפות, נכון? אותי אישית זה הגעיל... כמה שאני קרובה עם העבודה שלי לסמים כל יום אני נגעלת" אמרה בפרצוף מוגעל
"כל יום?" שאלתי "מה זאת אומרת?"
שירה הביטה בי זמן מה ושכבה לצידי.
"הרבה דוגמנים ודוגמניות משתמשים בסמים, ואני עובדת עם חלק מהם" אמרה משחקת באצבעותייה.
"באמת?" לחשתי מפוחדת
"באמת" ענתה
"מה... ואת... אף פעם לא ניסית?" שאלתי
"לא, אמרתי לך, אני נגעלת"
"אבל אני... לא שמת לב שעוד בלימוזינה התחלתי להשתגע?" שאלתי
שירה הינהנה
"יענו, לפניכן יכולתי להירדם בהליכה ומאז שנכנסתי ללימו הכל השתנה" הוספתי
"אני... לא יודעת מה להגיד לך" אמרה והביטה בכילות שעטפו את המיטה.
בזמן שהיא הביטה בכילות אני הבטתי בה, ראיתי והרגשתי שהיא יודעת משהו שאני לא ומסרבת לומר לי אותו.
"מה עוד?" שאלתי
"אה" אמרתי וכעת שבה להביט בי.
"בכלל לא היית אמורה להיות שם," אמרה בחיוך
"לההה, אבל למה כן הייתי שם?"
"זוכרת את הנערה שהייתה עם ג'יימי אתמול ליד השולחן?"
"כן" עניתי נזכרת
"דומה לך?" שאלה
"דומה לי..." אמרתי קולטת את המצב "אז את אומרת שהם חשבו שאני זו היא?"
"כן" ענתה
"מטורפים" אמרתי מחזיקה בראשי
"מה עשית בכלל בחוץ?" שאלה שירה
"אני..." אמרתי מנסה להיזכר "אני לא זוכרת" אמרתי מבולבלת.
היה לי מין בלק אאוט, אני רק זוכרת שברגע שידיים תפסו בי הבטתי אחורה אל הפחים ללא סיבה שזכורה לי.
"לא זוכרת..." חזרתי שוב באומללות.
"היית עם ג'יימי" אמר קול מאחורי הוילון הענק החוצץ בין המיטה לבין שאר החדר
שירה צחקה והוילון הוסט.
"באמת היית איתו?" שאלה אותי כשג'וב הצטרף ושכב לצידנו.
"הייתי איתו?" שאלתי את ג'וב בבילבול
"כן, ואת הולכת להיות איתו גם עכשיו" אמר "איך את מרגישה?" הוסיף
"מרגישה... חייה" אמרתי
"קשה לך?" שאל ושירה הביטה בנו
שתקתי זמן מה
"לא" עניתי
"מדהימה..." אמר בשקט "נכון שהיא מדהימה?" שאל את שירה בחיוך
חייכתי חיוך קטן והתחפרתי שוב תחת השמיכה
"מדהימה" שמעתי את שירה אומרת והשמיכה עפה מעליי בבת אחת
"קומי, את מצטלמת היום" אמר ג'וב מעליי
"על אמת?" שאלתי
"על אמת" אמר וחייך.
הצילומים עוברים מהר, התפקיד שלי הוא לא יותר מאשר בת דודה שבאה לבקר אחת שג'יימי אוהב בשכונה שלו.
ביני לבינו היו מספר סצינות קרובות במיוחד.
בקרוב אני אסיים פה ואתחיל את ההכנות לתצוגת אופנה במזרח ניו-יורק.
את ג'וב לא שאלתי עוד על אותו לילה עם ג'יימי, אני והוא התנהגנו כאילו לא קרה דבר. למרות שלא זכרתי מה בעצם קרה.
חייכנו, צחקנו ובעיקר אהבנו.
שחר חסר לי וכך גם שני וליהי.
ביגי ממשיך לעקוב אחריי ולהזמין אותי לבילויים.
אם לא היה לי את ג'וב, הייתי מאבדת את עצמי. הוא דואג לי לכל.
השפעות של סמים, לא נראה לי שהרגשתי עוד.
אני ואורלנדו האיש המשעשע עם החליפות הפצצתיות מתקרבים נפשית ואנחנו צוחקים ביחד לרוב.
אומרים שהוא יהיה גם ביום השלישי מהתצוגת אופנה שאשתתף בה.
אני והשתייה בהחלט מסתדרים ביחד, במיוחד לרגל סיום ההשתתפות שלי בתור שחקנית אורח באולפנים.
באחת הנסיעות בדרך לאולפנים יצא לי לחשוב על עצמי לפני שנה. מה בעצם הייתי.
הייתי ילדה פחדנית, ביישנית ואפשר לומר חננה.
מאז קרו כל כך הרבה דברים.
אני ובנים זה תמיד היה משהו מאוד מותחני עד שהכרתי את שחר והפכנו להיות יחד.
הוא היה הנשיקה הראשונה שלי, החולצה הראשונה שהורדה, שינה ראשונה ביחד, ריקוד ראשון, בכי ראשון,
אושר ראשון, שתיקה ראשונה, מקלחת ראשונה, חשיפת הגוף בפעם הראשונה, דיבורי הסקס הראשונים.
האהבה הראשונה שלי...
אבל מאז שאני איתו היו גם דברים אחרים שקרו, לא בהכרח קשורים לאהבה ולא בהכרח קשורים אליו.
סיגריה ראשונה, טיסה ראשונה, סם ראשון, פעם ראשונה בים ללא בגדים שתיית אלכוהול בפעם הראשונה...
כל-כך שונה.
אני לא מפחדת מבנים, לא מפחדת מדברים חדשים, לא מפחדת להכיר לדעת לשמוע לראות...ולהראות...
קורה לי שאני נזכרת בימים ששכבתי במיטה לצד שחר, מביטה בתמונות שלי שהם לא יותר מאשר עם חזיה ותחתונים ולעיתים גם בכלל ללא חזיה, ותוהה איך מאיה התמימה הייתה מגיבה אם התמונות צולמו לפניי שנה.
טובעת תחת גלי האהבה הזיכרון והעבר הגענו אל הכנות תצוגת האופנה.
כשפסל החירות מקדם אותנו אל מזרח ניו-יורק הרגשתי כבולה, כלל לא ידעתי שההרגשה תתעצם בעוד שלושה ימים ושההרגשה הזו בעצם תהפוך למעשה מוחשי.
הפלגנו כשעה אל אי הנקרא "Fashion Land".
נהננו, אהבנו וסמכנו אחד על השני בדרך אל המסלול שבאופק.
אווווווווווווהבת (:
הצייוןן לההייווםםם....
זיליוןןן ואאחחתת!!!
וזה רק בגלל שזה יום האהבה היוםם..חעחחחעחע..
מרגיש נדייבב...P=
אתר האהבה הישראלי