תראי איזה חמודה אני..אני אחרי למידה למבחן מעפן בהסטוריה והתחברתי רק כדי לראות אם יש המשך..ו-א-י-ן!! ביאסת אותי..=[
יאללה מחר אני רוצה המשך..
מווואה
לילה טוב!
פרוטי בהצלחה מתוקה\: במקומך ההיתי מתיאאאשת פווו מזמן
מורושית, סווורי מהממת שלי, בזמן האחרון אני מידרדרת.. בדיוק שמו עליי היום דף מעקב. והמחנכת מתקששרת..
אזז אין לי הככי זמן למה אני צכה להשתפפפר:/ בהצלחה במבחן יפיופי.!@
אוווווווווהבת. ומשתדלת לא לייבש.:]
פרק מוקדש באהבה המוניתיתית לחן החדשה (:
מהפרק הקודם
אני מסתכלת על פנסי הרחוב, תפקידם להאיר לנו את הדרך כשהחושך יורד. הם עובדים כתריסר שעות ביממה.
עבודה קשה. ובתמורה מה הם מקבלים? לא כסף. הם קיבלו שם, והם קיבלו פינה בתחום השירה והספרות.
וכך אני מרגישה, לא פנס... אלא כביש.
משהו שטרם עת דרסו אותו.
בעוד המחשבות האלו מעסיקות אותי הגענו אל קצהה השני של העיר, אל האולפנים.
המשך
בין שורות העצים שבשדרה צצו להם ארבעה בניינים אדומים ועליהם מתנשאות אנטנות בשלל גדלים.
סביב הבניינים יש חומת לבנים אדומה ועליה גדר מתכת חדה.
הגענו אל השער העשוי גדר ברזל גם הוא והוא נפתח בחריקה.
נכנסנו אל תוך השטח המגודר ובו מגרשי חניה עצומים.
ככל שהתקרבנו כך גדלו האנטנות הענקיות והמבנים השונים.
נסענו סביב כיכר ובמרכזה מזרקה גדולה וכסופה.
השטח מטופח ויפה, הכל צבעוני ובעיקר ירוק. שוב אני מתחילה לשים לב לדברים הקטנים.
התקרבנו אל הכניסה, מעל הדלת השקופה והענקית הייתה כתובת גדולה בכחול זוהר.
U.K Oranioms
מור הוציא את המצלמה החדשה שלו וצילם כמה תמונות.
בזמן האחרון תקף אותו החשק לצילום.
קימטתי מיצחי למראה השם המוזר שעל הקיר האדום וירדנו מן המכונית.
לא הייתי רגילה לראות כל-כך הרבה אנשים שחורים במקום אחד.
כולם לבושים בסטיילסטור. החלפנו כמה מילים עם האנשים שעמדו בכניסה ונכנסנו אל מעגל המעליות.
10 מעליות שקופות ממוקמות במעגל יורדות ועולות במסלולים שקופים קבועים.
המון אנשים, המון ציוד, המון סטייליסטים.
כל המופיע גרם לכאב ראש, אבל גם לחיוך.
"לאן הולכים?" שאלתי את מור
"מה קרה את מחייכת?" שאל מופתע
"כואב לי הראש" אמרתי בחיוך
"ואאלק סיבה" אמר "נכנסים לפה" אמר אחרי שג'וב נכנס לאחת המעליות השקופות.
נכנסנו גם אנחנו ועלינו מעלה, תחתינו נפרש לובי עצום ובו 3 טלווזיות עצומות מקרינות פרצופים שונים.
"אין מראה" אמרתי לאחר מבט קליל במעלית השקופה
"את נראית יופי" אמר ג'וב ויצאנו מן המעלית לקומה התשיעית.
"סול!" נשמעה קריאה מרחוק, הסתובבנו כולנו.
איש מחייך חיוך מטורף לבוש חליפה ירוקה ועניבה סגולה התקדם לעברנו.
צחקתי, מור שהבין אותי גיחך גם הוא למראה האיש והוציא בשליפת יד את המצלמה כדי לצלם אותו.
"יצחק!" קרא ג'וב בעיניים מחייכות וקרב אל האיש שכעת צצו גם נעליו הסגולות מנוקדות בכתמים ירוקים תואמים לחליפה.
"יצחק?!" שאלתי חרישית את מור בתנועות שפתיים מודגשות
מור משך בכתפיו בחיוך וצילם את יצחק.
חייכתי, ג'וב לחץ את ידו של יצחק בצחוק מרעיש ולאחר מכן חבקו חיבוק גברי.
"ואני חשבתי שג'וב הוא המשוגע עם הבגדים המטורפים"
מור צחק, "מה הספקת לראות אצלו?" שאל בחיוך מביט דרך המצלמה עליי
"די אל תצלם," אמרתי מכסה את עדשת המצלמה לאחר קליק הצילום "הספקתי לראות את הגרביים האלה.." אמרתי
"יש לו הרבה" חייך מור
"נו, אלה... של הפנתר הורוד!" אמרתי נזכרת
מור צחק "יש לו גם של רחוב סומסום"
"רציני?" שאלתי מרימה גבה צוחקת.
"רציני, אין סוף לקריז שלו" אמר. "הספקתי לראות כמה בוקסרים שלו, את נשפכת" חייך מור
"איזה?" שאלתי משועשעת
"דיסני...נמרים...בוקסר ורוד עם דובוני אכפת לי...איך קרואים לגושים הלבנים האלה?"
"מומינים?" שאלתי מבודרת
"מומינים" חייך מור "אבל לא סתם...מומינים מסוממים, אין, ג'וב גבר מיוחד"
"תותחי" אמרתי בהתלהבות
"מדברים על הבגדים של ג'וב?" שאל מני
"כן" ענינו שנינו
"ראיתם תחולצה של הבובה פראית?" אמר בחיוך
"מה? זאתי, נו... נטליה אוריארו?" שאלתי
"כן" אמר מחייך
"אדיר" אמרתי וחזרתי להביט בג'וב וביצחק.
כעת הם עשו דרכם לכיווננו,
"שלום" אמר יצחק במבטא "שלום?" שאל את ג'וב כאילו הוא לא בטוח שאמר את המילה הנכונה.
ג'וב צחק והינהן, "שלום" חזר יצחק בחיוך ולחץ ידיים עם כל הצוות.
"היי מאיה" אמר באותו מבטא ולחץ את ידי בחיוך.
"היי" אמרתי ויצאה לי לחישה, חייכתי בבישנות אדמדמה והתחפרתי אחורה בין ידיו של מור כדי לקבל תמיכה.
ג'וב דיבר עוד כמה מילים עם יצחק וחזר לעמוד מולנו.
"זה אורנלדו בנקס" אמר והצביע על האדם שחשבתי שקוראים לו יצחק.
שלחתי מבט תוהה למור, מור השיב לי באותו מבט.
"הוא יהיה האחראי שלנו בשבוע הזה, הוא יהיה איתנו בכל הצילומים, ההכנות, החזרות. בכל בעיה אפשר לפנות אליו או כמובן אליי." אמר והביט בנו באהבה.
"טוב, מאיה אני אהיה צמוד אלייך" אמר בחיוך "מני אתה תהיה גם צמוד אל מאיה ותצלם אותה, מאיה, את לא צריכה לדאוג לפוזות, וגם לא מור."
"סתם ככה מני יצלם אותי?" שאלתי
"כן" ענה ג'וב "עוד מעט אני אכנס איתך לחדר, אני אסביר לך בדיוק את העלילה ואדריך אותך יחד עם מור ועם הבמאי האמריקאי את הטקסטים"
"ארי, טליה, ענת ואיתן אתם מושחררים" אמר בחיוך "יש קפיטריה בקומת קרקע. אבל תדאגו להיות מושגים אם במקרה אני אצטרך אותכם" אמר ותפס בידי בעדינות ומשך אותי אחריו.
מני, מור, שירה ואני הילכנו אחרי ג'וב ואורלנדו בדממה בעוד שהם מחליפים מילים באנגלית וצוחקים.
הגענו אל דלת מסדרון, ריצפת המסדרון הייתה שטיח אדום ורך, שהשתיק את צעדינו ואת נעלי העקב של שירה.
הכל מטופח ונקי.
הגענו אל סוםו של המסדרון ובה דלת אדומה רחבה וכבדה שעלייה כתוב באותיות לבנות אנגליות
'אין כניסה מלבד אנשי צוות עם תגית'
"תגית?" שאלתי את מור
"כן" ענה לי ג'וב וחילק לכולנו תגית מוכנה עם תמונה, תפקיד באולפנים ושם מלא.
"אווו" צייצתי מופתעת ותליתי את התגית על החולצה.
לאחר שכולם הקליפסו את שלהם הדלת הכבדה והאדומה נפתחה בלחיצת קוד שאורלנדו הקיש.
"כספת עשו מהחדר" לחשתי למור.
"מקום חשוב" חייך אליי והחליק את אצבעו על אפי בעליזות.
"זה לא חדר, זה אתר" אמרה לי שירה שהקשיבה ללחישה.
באיטיות אותו חריץ שנחרץ בדלת התרחב והפך לפתח גדול דיו שכעשרים אנשים יוכלו להיכנס בבת אחת.
נכנסנו, בפעם הראשונה שהרגשתי באמת הקטנה בבית.
תיקרה גבוהה כ-20 מטרים עמוסה במנורות שונות ובפנסים עצומים.
קירות עטופים בטפטים שונים.
אנשים נוסעים בג'יפונים קטנים מובילים סולמות חבלים וציוד.
" I can't fucking take her! I finished work with littel shits! remember? I'm sorry, I can't"
"! but sir, you don't know how she looks like at all belive me! just look at her"
נשמעו הצעקות מבעד לכל הרעש. איש גדול ממדים יצא מן אחד הקירות הפרחוניים ואחריו השתרך איש מחצי קומתו של הראשון, מדלג קלות כדי להדביק את צעדיו של האיש הגדול.
לפתע חיוך עלה על פניו של האיש הקטן
"here she is!" אמר והצביע עליי באושר
הפכתי אדומה והבטתי בג'וב מבולבלת.
"Holly crabs" הכריז האדם הגדול.
"סרטנים קדושים?!" שאל מור משועשע
"Maia, right?" שאל האדם הנמוך משהתקרב אליי באושר
"yes" עניתי בבילבול
"move on move on" אמר האדם הגדול והסית את האדם הקטן הצידה בדחיפת אצבע שגרמה לו לכמעט ליפול.
"Maia?" שאל האיש הגדול
אוווווווווווהבת (:
שבוע מקסים לכולם
תמרי-שטויות בוביי העיקר שתצליחי במחבנים ובלימודים גאונה קטנה שליי..
והמבחן היה היום חוחו היה נחחחמד..
יפה ביווווותר יפה אחת..
המשךך
יאא מאמייי מדהיםםם
מהר המשךךך
חחחחח
אוהבתת
טלוש
יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה..
המשך
תמרושששששששששששש
איזה יפהההההההה!!
דיי איזה תיאורים דפקתתת אהבתיי!!
דיי יש לך עתידדדדד ענקי בעינייןןן~!!
חשבת על ספר??
חעחעחעחעחעחעחחעעח
אני יקנה תיהיה בטוחהה !
לפ יוו
והמשך מידייייייייייייי
מור'צי 😊
חחחחחח..
מנסה לא להתייאש..
כבר בע"מ 94 !
אמשיך לעדכןןן.. חחחחחחח..
על בליינד שזה הכיי יפה בעעולםםםםםםםםםםםםםםם
ישש לך דמיוןן פורה ואת מתאררתת את זה בצורה מדהיממהה :]
מוכככשררה אחחתתתתתתתתתתתתת
יאאאאאו מוושלם!! חיחי..!!
איזה סיפוווווור מהמם!!!
אין אין אני חולה עליךךך ועל הסיפור!!
איזה כיף לי,לא הלכתי לבצ'פר =]]] חיחי..מה כ'פת לי..אמא שלי אמרה תשארי בבית-קר..אז נשארתי 😁: D ..
טוב..חרשתי על התגובה הזאתתת...חחחח..
ייאלה בההה בייי...ויום נעים וקקקקר לכולם! 😊
אתר האהבה הישראלי