הינה היא חוזרת לשחר...המשךךךךךךך
מוקדש לשחרווולה היפפפה והיחידה שלללי((:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מהפרק הקודם
נפרדתי מהים הלוחש ונכנסתי אל המכונית בדרך לשדה התעופה
בפעם השלישית בחיי עליתי למטוס, אבל הפעם... יעדו של המטוס היה...
הביתה.
המשך
פקחתי עיניי באיטיות,
"מה השעה?" שאלתי את מור שישב לצידי במטוס
"ארבע" אמר מתמתח.
במטוס שרר שקט מופתי, כולם חורפים את הלילה באוויר.
"מתי מגיעים?" שאלתי בשקט מפהקת.
"תציצי החוצה" אמר והצביע על החלון שמצידי השני
בחוץ היה חושך מוחלט ורק נקודות אור זעירות הפריעו לו.
לא הבנתי מה מור רצה שאראה, אבל אז הבחנתי בשני בניינים זערוריים
"עזריאלי" לחשתי ונשענתי חזרה בכיסא בחיוך.
"מסרי לטל ד''ש ממני" אמר מני משיצאתי מהמכונית שלו.
חייכתי אליו, והתבוננתי במכונית המרחקת.
ניצבתי מול דלת הבית שלי, הכל קריר, כבר הואר אור ראשון של בוקר וזה נתן הרגשה פינוקית.
דקה ארוכה עמדתי ללא ניע מול הדלת כשהמזוודה הכתומה בידי.
עמדתי סתם כך, מתבוננת בדלת הבית שכה התגעגעתי אלייה.
אך מה עליי לעשות? אין בידיי המפתח. עליי להעיר את הבית כולו כדי להיכנס אליו?
רגליי נשאו אותי אל החצר האחורית, הנחתי שם את המזוודה והתקדמתי ברחוב לכיוון הבית של שחר כשהפנסים משני צדדי כבר כיבו אורם.
הגעתי אל כניסת ביתם של המשפחה האהובה. מיששתי את אדמת העציץ הקרוב והוצאתי מפתח.
בשקט-בשקט הכנסתי למנעול את המפתח הקר והדלת נפתחה.
הבית דמם.
התקדמתי במסדרון אל חדרו של שחר, כרגיל דלתו הייתה סגורה.
פתחתי אותה בחריקה מסויימת, אך זאת ריחמה עליי ולא העירה איש.
על המיטה שכב בתנוחה מושלמת שחר.
סגרתי את הדלת בעדינות, והתקדמתי בצעדים שקטים אל מיטתו.
כה השתנה, פניו נראו עצובות וחיוורות.
ברכיי פגעו בקרקע וכעת פניי ניצבו אל מול פניו.
לראותו כה מקרוב אחרי חמישה ימים של רק ציור בראש וזכרונות מטושטשים היה נראה מעשה קסם.
נשקתי לו במיצחו. אך הוא לא התעורר.
שפתיי חייכו, עייפתי והנחתי ראשי על המיטה בצמוד אל שחר כשפלג גופי התחתון עוד נמצא על קרקע החדר.
ידי נטמנה בידו שכה התגעגעתי לליטופייה.
חייכתי עוד ועוד עד אשר נעצמו עיניי.
"מאיה" נשמעה לחישה נעימה שחיממה לי את הלחי ולאחר מכן נושקה נשיקה רכה במקום.
פקחתי עיניי באיטיות, חייכתי, "שחר" לחשתי וקמתי לחבקו על המיטה.
התפנקתי צמוד לגופו כשידיו עוטפות אותי באהבה
"מה הייתי עושה בלעדייך?" שאלתי חרישית מלטפת את שפתיו עם שפתיי בריפרוף.
למרות השקט והציפורים הבודדות שצייצו בחוץ לבוא הבוקר התנגנו להן מנגינות בליבי ובליבו של שחר.
נשקנו נשיקה שמוגדרת כנשיקה ראשונה, נשיקת געגוע, נשיקה צמאה.
"נסיכה אני מאוהב בך" לחש לי
"אז תהיה איתי" לחשתי חזרה
"אני איתך" חייך
"אני רוצה עכשיו" אמרתי מלטפת אותו
"עכשיו? פה?" שאל מופתע
"כה" לחשתי ונשקתי לו
"אבל.." אמר והתנתק ממני "את לא רוצה שזאת תהיה פעם ראשונה... פעם ראשונה מושלמת?" שאל
"אני מדמיינת את הפעם הראשונה המושלמת שלי איתך... לא עם נרות ולא כלום, רק איתך"
"אני.." התחיל לומר
"אני בת 16" הזכרתי לו
"ילדה גדולה" לחש וחייך
"נכון, ואני יודעת מה אני עושה" חייכתי לו חזרה
"עדיין..." אמר בשקט "מה גם שאמא שלי והתאומות בבית" אמר
"שחר, אני ממש לא מבינה אותך" אמרתי חושבת
"אתה בן 17, עוד מעט 18... אתה בתול. יש לך חברה שאוהבת אותך ורוצה להיות איתך,
אני לא מבינה איך אתה כבר לא מתפוצץ. איך אתה כבר לא אונס מישהי"
"אני מחכה לך" אמר בשקט
"אתה לא צריך לחכות! אני רוצה להיות איתך! רק איתך!" אמרתי בקול
"מאיה, שמעתי מה קרה בצרפת עם הסמים" אמר בשקט
לפתע מילותיי נעלמו ושתקתי.
"הגוף שלך קטן, את שוקלת 16 מתחת למה שאת אמורה לשקול בגובה שלך. הגוף שלך מגיב לדברים הכי קטנים... אני נוגע בך את מתפרקת, משהו חזק נכנס לך לגוף את מאבדת את ההכרה, ממש כמו עם הסמים"
"אני.." התחלתי למר
"אני בן 17 כמעט 18"
"ילד גדול" לחשתי מחייכת
"נכון, ואני יודע מה אני עושה" חייך אליי חיוך אוהב.
"עדיין..." אמרתי "אני רוצה להיות איתך" לחשתי והבטתי בעיניו האוהבות.
"את גם תהיי איתי, אני מבטיח" אמר ברכות וחיבק אותי אליו
"עד שאני אהיה איתך אני כבר אספיק לאנוס אותך" אמרתי בעצב
שחר חייך ונשק לי.
"איך אתה יודע בכלל על הסמים?" שאלתי מרימה את עיניי להביט בו
"אני בקשר עם ג'וב" אמר
"מה זאת אומרת?" שאלתי
"דיברנו כל יום קצת, עידכן אותי" אמר
"ממש אמא אתה יכול להיות" אמרתי וחזרתי להתפנק בין ידיו.
"אמא כוסית אני"
צחקתי "כה, בטירוף!"
לפתע עלו לי התמונות של קשת ואוהד בבית החולים
"אז אתה בטח יודע מה קרה עם קשת ואוהד?" שאלתי
"כן" ענה
"אתה יודע הכל?" שאלתי בדאגה
"לא, אני רוצה שאת תספרי לי" אמר.
שתקתי דקה ארוכה נזכרת בכל והתחלתי לספר מה קרה בדיוק בחמישה הימים האחרונים.
מהרגע שרגלי דרכה על מדרכות צרפת עד לרגע שבו הצטרכתי לשוב חזרה הביתה מגמביה שבאפריקה.
שבת קוודש
אווווווווווהבת.
וואה וואה פרק מוווווווושלם..=]]]]]
אךך אךךך איזו כתיבהה..
וחסררר לך שאת לא מביאה עוד המשך בקרוב..אני במתח ממה ששחר יגידד 😕
חיחי..אוהבתתתת
נופ..
אוישש משלםםלםללםלם
המששששך בובבה :]
יאאאא איזה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםם..
דייי השחר הזההה.. אחחח.. נסיך..
תמשיכי מהר בובה..
תממרריי-ללווווו...=]]
איך יפפפהה...
שתדעו לכם אני הצעתי לה את זהה.. חחח..
סתםם..
היא החכמהה הזוו כתבהה ועשתה פרק מ-ד-ה-י-ם!!!!
היה שווה לחככותתת...
אאווהבבבב...=]]
ה=מ=ש=ך!!
יאאייי עכשיו רק קראתייי.. חיחי..=]
זההה מווששלללםם תמרי
איזה שלמותתתתתתתתת!!
וטוב שהיא מספרתתתתתתתתת!!
צריך אמון בין 2 אנשים שאוהביםםם
ממש מדהיםםםםםם
מעלףףףףףףףףףףףףףףףף
מקסיםםםםםםםם
אין גבול לשלמותתתתתת
אהבתי מוצווווווו
לפ יוו והמשך מידייייייייייייייייייי
מור'צי 😊
הפרק מוקדש לי או שאני סתם מתבלבלת ?!@ חח
ממממ פרק מהמםם..המשךך
שחר, בטח שהוא מוקדש לך.
איזה עוד שחרולה יש?
ותמר כותבת עכשיו המשךךך
ready?
סלאמת! =]
ואיי באמת?#@
תמרוששש תודה על ההקדשהההה מאמיי שליי ((:
אוהבת המוןן המוןןן
מואאאאאאאאה ענקיתת !!! 😊 😊 😊
מחכה להמשךך (:
מממממממממממממממהמםםם
יאוו כל פעם מחדש הסיפור שלך מרגש אותי=]
המשךך דחוף=]
אתר האהבה הישראלי